בחינת כושר הנשיאה החברתי-תרבותי של קהילות כפריות מארחות תיירות
באמצעות מודל "טווח
ערכים"
עליזה
יונס ויואל מנספלד
החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה
ajona@geo.haifa.ac.il yoel@geo.haifa.ac.il
באמצעות גישת מחקר איכותנית המתבססת על שילוב בין מודל תיאורטי לבחינת
"כושר נשיאה חברתי" - מודל "טווח הערכים" (Value Stretch Model), לבין שיטת
"הקבוצה הראשונית" (Nominal Group
Technique) לאיסוף וקליטת נתונים, בחן המחקר הנוכחי
את תפיסת כושר הנשיאה החברתי-תרבותי של קהילה קיבוצית כפרית מפתחת תיירות.
קיבוץ יראון,
השוכן בצפונה של מדינת ישראל, נבחר כמקרה המבחן במחקר. הסיבות לבחירתו היו מיקומו
הפריפריאלי, ריחוקו מהמטרופולין והעובדה שהוא שוכן בלבו של אזור מתמחה בתיירות.
בנוסף, הקיבוץ שייך לתק"ם, מצבו הכלכלי מוגדר טוב מאד ובתחומו אטרקציות
תיירותיות מגוונות ורמת פיתוח תיירות בו נחשבת לגבוהה.
מטרת המחקר הייתה, לבחון את ההשפעות החברתיות-תרבותיות
של פיתוח ענף התיירות על חברי הקיבוץ, לבדוק את מידת הפגיעה של התיירות הכפרית בו בגבולות
השינוי הקביל (LAC) החברתי-תרבותי של הקהילה המקומית וכן לקבוע, מהם הצעדים ההכרחיים
שיש לנקוט על מנת להקל על ההשלכות השליליות הקיימות בהווה וכדי למנוע השפעות דומות
בעתיד.
תוצאות המחקר תומכות במחקרים קודמים
באשר להשפעות החברתיות-תרבותיות השליליות של התיירות על קהילות כפריות המפתחות
תיירות. ניתוח השפעות התיירות ברמת הסובלנות העלה כי "הקווים האדומים" העיקריים
של חברי הקיבוץ לפיתוח ענף התיירות בקיבוץ הם גנבות של אורחים, אירועי פשיעה
ופגיעה בפרטיותם. שנית, המחקר מצא כי השלכות אלו אינן רק סיפים ברמת הסובלנות בלבד, אלא השפעות שליליות
הפוגעות באיכות חייהם של חברי הקיבוץ כיום. במילים אחרות, מאפיינים אלה מלמדים כי
בקיבוץ יראון קיים בימים אלה מעבר על כושר הנשיאה הנתפס
על ידי חברי הקיבוץ והשפעותיה השליליות של התיירות הכפרית הן מעבר לגבולות השינוי
הקביל של הקהילה. שלישית, ניתוח סבבי הקבוצה הראשונית הוכיחו כי דאגתם העיקרית של
חברי הקיבוץ היא הפגיעה באיכות חייהם. רביעית, בין מסקנותיו של המחקר היא שלתיירות
מגוון של תרומות ותועלות לקהילה. הבולטות שבניהן היא יצירת מקורות תעסוקה חדשים
לחברי הקיבוץ והשיפור במצבו הכלכלי של הקיבוץ. תרומות אלו ואחרות הן בין הגורמים
העיקריים לנכונותם של חברי הקיבוץ להמרה בינן לבין ההשפעות השליליות של התיירות.
הגם שתוצאות המחקר תומכות במחקרי עבר
בנושאים אלה, הן ייחודיות בכך שהן מסבירות את מימדי כושר הנשיאה בדרך איכותית
ובאופן רב-מימדי. ביצוע מחקרים במתודולוגיה דומה על ישובים נוספים וישום של מחקרים
משווים עשויים לסייע רבות בתכנון החברתי – תרבותי המקדים להליכי פיתוח תיירותי –
כפרי בישראל בעתיד.