עדי פז¹, פועה בר²
¹המחלקה לגאוגרפיה, אוניברסיטת בר-אילן
²המחלקה לגאוגרפיה
ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
adipaz@yahoo.com
הסביבה העירונית של תחילת המאה ה- 21 מאופיינת בלחצי בנייה רבים. לחצים אלו
יוצרים צורך הולך וגובר לשטחים פתוחים. לשטחים הפתוחים בעיר יש ערך רב עבור איכות חייהם של
תושבי הערים, מאחר והם ממלאים מספר תפקידים: תפקיד נופשי, תפקיד חברתי, תפקיד
כלכלי, תפקיד סביבתי ותפקיד חזותי. שטחים אלו מזוהמים על ידי מזהמים
שונים, ובהם מתכות כבדות.
המתכות הכבדות מגיעות לשטחים הפתוחים בעיקר ממקורות מלאכותיים כגון תחבורה, מפעלי
תעשייה כבדה ותחנות כוח תרמיות. כאשר המתכות מגיעות לקרקע, הן יכולות להופיע במספר
צורות: כיונים חופשים, כחלק מקומפלקסים אנ-אורגניים, קשורים
לרכיבי קרקע כמו לחרסית ולחומר אורגני וכן ספוחים
למלחים קשי תמס כמו גיר.
במידה והמתכות הכבדות
מגיעות מהקרקע למחזור הדם, הן עלולות לגרום לנזקים רבים
וחמורים, שהבולטים בהם הם מחלת המוח, שבץ לב, פיגור שכלי, חרשות,
עיוורון, אנמיה, ירידה באינטילגנציה, לחץ דם גבוה,
התנהגות אגרסיבית (בעיקר אצל ילדים) נזקים לכבד וגירויים בעור.
מטרת העבודה:
מטרת העבודה הייתה לבחון את ריכוזן ואת תפרוסתן של שלוש מתכות כבדות- עופרת
(Pb), נחושת (Cu) ואבץ (Zn)- במספר שימושי קרקע (גנים ציבוריים,
חורשות, רחובות ושטחי בור) במרחב העיר תל-אביב-יפו, תוך התייחסות למספר גורמים
העלולים להשפיע על הריכוז ועל התפרוסת שלהן.
שטח המחקר: שטח
המחקר התמקד בשטחים פתוחים שונים בעיר תל-אביב-יפו וכלל שנים-עשר שטחים (שישה גנים
ציבוריים ושישה חורשות), שישה עורקי תחבורה ושישה שטחי בור.
שיטות העבודה: עבודה
זו נחלקה לשני שלבים: בשלב הראשון (שנת 2000), נלקחו חמש דגימות קרקע משישה שטחים
(גנים ציבוריים/חורשות), משישה עורקי תחבורה (הדגימות נלקחו לאורך עורקי התחבורה
ובמרחק של 30-10 ס"מ משפת הכביש לכיוון המדרכה) ומשישה שטחי בור. בשלב השני (שנת
2001), נלקחו עשרים דגימות קרקע מתשעה שטחים: חמש חורשות וארבעה גנים. בשנה זו
נלקחו הדגימות לאורך גרדינט מתחילת השטח אל מרכזו. דגימות
הקרקע בשני שלבי העבודה נלקחו מעומק שבין 0 ל- 10 ס"מ. דגימות אלו נלקחו
למעבדה שם הן עברו ייבוש, כתישה וסינון. מסך כול דגימה נלקחו 5 גרם לצורך בדיקת
ריכוז המתכות הנ"ל. לכל דגימה הוספו
50 סמ"ק חומצה חנקתית HNO3 3M. התמיסה טולטלה
שעה, ולאחר מכן היא סוננה דרך נייר סינון. ריכוזי המתכות נבדקו במכשיר Atomic Absorption
SpectroPhotometer.
מסקנות המחקר: א. ריכוזי המתכות שנמצאו בשטחים הפתוחים
בתל-אביב-יפו נמוכים הן מהתקנים בעולם ובישראל והן מתוצאות שנתקבלו במחקרים
במקומות אחרים בעולם ב. זיהום המתכות בתוך העיר לאורך עורקי תחבורה גבוה באופן
מובהק (פי 16.5 בעופרת, פי 26.2 בנחושת
ופי 10.3 באבץ) מהזיהום בשטחים בשולי העיר (שטחי הבור) ג. ריכוזי הזיהום בשלוש
המתכות לאורך עורקי תחבורה גבוהים באופן מובהק (פי 5.7 בעופרת, פי 3 בנחושת ופי
3.9 באבץ) מהריכוזים בגנים ציבוריים/חורשות ד. ריכוזי הזיהום הגבוהים ביותר
מרוכזים בדרך כלל בשולי הגנים הציבוריים ובשולי החורשות ה. אין הבדל מובהק בריכוזי שלוש המתכות בין גנים
ציבוריים (שטח המכוסה דשא) לבין חורשות (שטח שאינו מכוסה דשא).
חשיבות המחקר: מחקר
זה יכול לגרום לחשיפתו של תחום אקולוגי-סביבתי חשוב שעד היום לא התייחסו אליו בארץ
(למעט מחקר אחד). מחקר זה יכול לשמש בסיס חשוב בשיקול הדעת של אדריכלי גנים ונוף
בעיריית תל-אביב-יפו ובעיריות אחרות בארץ ובעולם באשר לתכנון אופטימלי של גנים
ציבוריים/חורשות בשטח המוניציפאלי שלהן. בנוסף, יש למחקר זה חשיבות רבה עבור
בריאותם של האנשים החיים בעיר ובעיקר עבור ילדים אשר הם קבוצת הסיכון הגדולה ביותר
ממתכות כבדות, מאחר והם נמצאים זמן רב בשטחים ציבוריים וכן הם מבצעים פעולות (כגון
בליעת חול) אשר עלולות לגרום לבעיות בריאותיות אקוטיות בקרבם.