| Reserch Interests | C.V | Publications | Educationl/ Personal Internet addresses |
|---|---|---|---|
התפתחותו של האדם כמתרחשת בתוך הקשר סביבתי. תהליכי חיברות מתפתחים בתוך הקשר רחב של יחסי גומלין בין אדם וסביבתו החברתית הקרובה ועד לסביבתו האקטואלית, ההיסטורית הרחוקה. הורים, בית, משפחה, משמעותיים ביותר בהתפתחות הילד משום שלהם פעילות גומלין ישירה עם הילד. הבדלים בתפיסת ההורים את עצמם כמתווכים וההבדלים בכמות ואיכות התיווך מסבירים הבדלים בתפקודם של ילדים. למבוגר תפקיד מכריע בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד. כאשר הילד יוצר יחסי גומלין עם המבוגר מתעוררים אצלו תהליכי התפתחות פנימיים שהופכים לחלק מהישגי ההתפתחות העצמאיים שלו וזוהי למעשה הלמידה. השתתפות הילד בדיאלוג עם המבוגר ותיווך המבוגר על פי רמתו המותאמת של הילד, היא שיוצרת את הלמידה ברמה גבוהה. בהקשר של רכישת מיומנויות חדשות כמו ניצני אוריינות, סביבה מותאמת להתנסות ישירה אינה מספיקה ויש צורך בתיווך על מנת לספק ידע לגבי הקריאה והכתיבה, זאת בשל היות הקוד הגרפו-פונמי אקראי. הורים מבלים עם ילדם זמן רב ואינטראקציות אורייניות יומיומיות משפיעות על הילדים ומכילות מידע המאפשר לילדים לבסס את ניצני האוריינות שלהם בהווה ובעתיד
בשנים האחרונות גוברת המודעות, ובצדה עדויות אמפיריות לכך שתהליך ההסתגלות לבית הספר משפיע באופן משמעותי על תפקודו של התלמיד בבית הספר, על הישגיו הלימודיים ועל התפתחותו האישית. המעבר הנורמטיבי מהגן לבית הספר מהווה שלב של משבר התפתחותי עבור הילד הנחה מקובלת זו, מתייחסת להבדל שבין הדרישות הבית-ספריות והדרישות המקובלות במערכת הטרום בית-ספרית מבחינה קוגניטיבית, הילד נדרש לרכוש מיומנויות חדשות תוך פרק זמן קצר יחסית. מיומנויות כמו קריאה וכתיבה, יכולת חישוב מתמטית, ריכוז לאורך זמן והתעלמות מהסחת דעת. תביעות מוטוריות והתנהגותיות, גם הן מלוות את המעבר לבית הספר; הילד נדרש לשבת על הכסא לאורך זמן, רשאי לדבר באישור המורה בלבד, תוך קיום כללים התנהגותיים מוסכמים. המשמעת בבית הספר נוקשה וחמורה, וביטויי תלות, חוסר רצון ואי נוחות אינם מתקבלים.מבחינה רגשית הילד אמור לגלות פתיחות לנקודת מבטו של הזולת, עליו לרסן את עצמו, לדחות סיפוקים מיידים וללמוד לעמוד בפני תיסכולים. מצב של חוסר הסתגלות עשוי לפגוע בתפקוד הילד בתחום הקוגניטיבי, ההתנהגותי והרגשי המעבר נתפס גם כשינוי אקלימי; מאקלים תומך ואישי לאקלים הישגי ותובעני סביבת בית הספר אינה דומה לסביבת הגן. מתקני שעשוע, גננת שאפשר לפנות אליה בשעת המשחק, ומפגש אינטימי עם קבוצה קטנה של ילדים מוחלפים בהפסקות קבועות ויחסית מעטות המוקדשות למשחק בחוץ, ובמפגש עם ילדים מכל הכיתות, ובמגוון גילאים . ניתן לסכם כי המעבר הנורמטיבי מהגן לבית הספר, מלווה בשינויים רבים; ציפיות ודרישות משתנות, שינויים קוגניטיביים ורכישת מיומנויות חדשות, שינויים מוטוריים והתנהגותיים, שינויים אמוציונליים ושינויים באקלים בית הספר. המעבר כרוך בפגיעות רבה וקיים סיכון לחוסר הסתגלות, אשר עשוי להשפיע על מהלך חייו התקין של הפרט.
בשנים האחרונות הצטברו מחקרים רבים, העוסקים בילדים בגיל הרך והמתחקים אחר תהליכי רכישת השפה המדוברת והכתובה בסביבה הטבעית של ילדים בשכבת גיל זו. בהקשר לגיל הרך משתמשים במונח ניצני אוריינות (EMERGENT LITERACY), המתייחס לגילוייה הראשוניים של האוריינות בגיל הרך. עיקרו של החינוך האורייני במובנו המלא אינו מתמצה בכך שהילד יכיר צורת אות או מילה ואף לא בכך ש"ירכוש" את ראשית הקריאה. החינוך האורייני בא ליצור אצל הילד מודעות לשפה הכתובה כחלק מן התרבות שהוא צומח לתוכה .המושג אוריינות צמח מתוך הגישה הפסיכולינגוויסטית, הנשענת על הפסיכולוגיה ההתפתחותית- קוגניטיבית ועל בלשנות להבנת התהליכים המעורבים ברכישת השפה. הנחת המוצא היא, כי ילדים מגלים ניצני אוריינות זמן ניכר בטרם הם מתחילים ללמוד קריאה וכתיבה באופן פורמאלי תוך כדי פעילות חקרנית בבית ובגן. ניצני- אוריינות הנם כל הידע שיש לילד בתחומי הקריאה והכתיבה המתפתחים לפני הלמידה הפורמאלית. ניצני האוריינות מתפתחים בסביבה המוכרת והטבעית לילד קרי, הבית, הגן, הרחוב והקהילה. אנו יודעים כי ילדים, בחיפוש אחר חוקיות בסביבה וברצון למצוא בה משמעות, מגבשים תוך כדי התנסויות חוזרות ומצבי קונפליקט, השערת השערות ובדיקתן, המשגה של אובייקט הלמידה. הדבר מתבטא לרוב באמצעות צורות ילדיות, הווה אומר - צורה השונה מן הצורה המקובלת אצל מבוגרים והופעתה היא עדות להתרחשות של תהליך הלמידה.
סביבת הגן מהווה סביבה פיסית שהיא חלק מסביבה רחבה יותר, וסביבה אנושית אליה מגיעים ילדים ומבוגרים ממשפחות ומתרבויות מגוונות. גן הילדים, הוא מיקרוקוסמוס של עולם חברתי-תרבותי רחב יותר. ילדים בגיל הרך מבלים חלק נכבד מחיי היום-יום שלהם בגן הילדים. הגן מהווה עבורם סביבת חיים שבה הם פועלים, משחקים, חוקרים ולומדים. לסביבה זו השפעה על התפתחות הילדים - על עולמם הרגשי-חברתי ועל למידתם. ילדים זקוקים לסביבה הנותנת מענה לצרכיהם הייחודיים בהתאם למאפיינים ההתפתחותיים שלהם. ידע על תהליכי התפתחות, צרכי הילדים, התעניינותם ודפוסי פעילותם ישפיעו על ארגון סביבה חינוכית מותאמת לילדים, מסקרנת ומגרה לפעילות. סביבה שמאורגנת בהתאמה לצרכי הילדים ולחברה שבה הם גדלים מאפשרת להם לחוות ולעבד חוויות ומאפשרת מיצוי פוטנציאל אישי. יחד עם זאת סביבה חינוכית משקפת "אני מאמין חינוכי", תפיסות והשקפת עולם ומאפשרת את מימושם. ארגון סביבת החיים בגן מחייב תכנון מוקדם הלוקח בחשבון את התכנים המכוונים להעברת המטען הסוציו תרבותי, התכנים המשמעותיים שמעניינים את הילדים והמחנכת, התכנים הקבועים מראש והתכנים הצומחים הבאים לידי ביטוי באמצעות ייצוגים שונים ומגוונים באזורים השונים בגן. מידע על תהליכי התפתחות, צרכי הילדים, התעניינותם ודפוסי פעילותם יאפשר ארגון סביבה חינוכית מותאמת, מסקרנת ומגרה לפעילות. סביבה מאורגנת בהתאם מאפשרת לילדים לחוות ולעבד חוויות ומזמנת התפתחות יצירתית, אינטלקטואלית אקטיבית. הסביבה החינוכית מזמנת פעילות חקרנית, אקטיבית תוך אינטראקציות עם ילדים אחרים, מבוגרים וחומרים.