הבניין נבנה בשנת 1935 על ידי עאסם בק סעיד, ראש עיריית יפו בשנים 1918- 1938.
בשנת 1934 פרסמו הבריטים את פקודת העיריות לפיה הוכרזה תל-אביב כעיר עצמאית שאינה תלויה בשכנתה יפו.
בוטלו הסעיפים הפרוצדוראלים שקשרו את תל אביב לעיריית יפו ותושבי תל אביב איבדו את זכות ההצבעה לעיריית יפו.
שנה לאחר מכן מקים ראש העיר, סעיד, בניין בולט בסגנון בין לאומי, בן שלוש קומות, על צומת הדרכים הראשיות : שדרות ירושלים (אז שדרות קינג ג'ורג') ודרך בן צבי אשר הובילה לירושלים.
שתי קומות העליונות משמשות כבית מגורים למשפחת סעיד והקומה הראשונה מושכרת לעיריית יפו. הכיכר המטופחת, העסקים השונים ובית הקפה בקומת הקרקע של המבנה מושכים אליהם את תושבי יפו והמקום שוקק חיים. הכיכר אף זוכה לכינוי "כיכר המנהלה" הודות למיקום העירייה.
בשנת 1948 עם כיבושה של העיר יפו ננטש הבניין.
הוא הופך למשרד האופטרופוס לנכסי נפקדים ביפו ולמשרדי חלמיש.
העיר עצמה נמצאת תחת ממשל צבאי אשר מגיע לסיומו בשנת 1949 אז מוגדרת העיר יפו כ"מינהל יפו" וב-1950 היא מסופחת רשמית לתל אביב.
)
באדיבות ארכיון בית עמנואל, יפו.
)
באדיבות ארכיון בית עמנואל, יפו.
)
)
