גז עצבים על בסיס זרחן אורגאני שהומצא ב-1936 על ידי כימאי גרמני. הגז נוצר בתחילה במטרה לשמש כמדביר מזיקים אך נתגלה כבעל "יתרון" נוסף - תרכובת הזרחן אורגאנית הייתה גם בעלת רעילות גבוהה ליונקים

מבין כל גזי העצבים הנפוצים, גם גז הטאבון הוא פשוט ביותר לייצור אך מעט יקר יותר. גז הטאבון תוקף את מערכת הנשימה ואף חדיר דרך העור. באופן יחסי גז זה עמיד בפני חום, תכונה אשר מאפשרת להשתמש בו בארטילריה. בשלב ראשון הגז גורם לקשיי נשימה, בחילה והקאות ובשלב הסופי לאיבוד הכרה. הטיפול היחיד הוא תמיכה נשימתית (הנשמה), אשר לרוב לא תספיק להגיע בזמן וגם אם כן, לא תמיד מבטיחה התאוששות מכיוון שמתרחש כיבוי מוחלט של פעולת מערכת הנשימה. הגז זוהה על ידי מומחי האו"ם בפצצת נפל ששוגרה מעיראק לעבר איראן. גז זה מתאדה במהירות נמוכה יותר מגז החרדל ופעולתו מהירה וקטלנית יותר. חשיפה לחומר דרך העור יכולה לגרום למוות תוך כשעה

ראש נפץ כימי שהתגלה ע”י הצבא האמריקאי בזמן מלחמת המפרץ

הערה חשובה !!! המידע המופיע באתר זה קובץ ממקורות מידע שונים בספרות המקצועית וידע אישי האתר אינו מהווה הנחייה או המלצה כלשהי עבור ציוד או טיפול רפואי. אתר זה מסיר מעליו כל אחריות במקרה של אי דיוקים בדפי מידע אלו. אין להעתיק או לאחסן במאגר מידע, את האתר או קטעים ממנו, בשום צורה ובשום אמצעי, ללא אישור בכתב מאת מפעיל האתר שפר שחר