פעילות המתווך העצבי (נויירו טרנסמיטור) אצטיל כולין באורגניזם מסובכת הרבה יותר ממה שתואר כאן בקצרה. הקוראים אשר מתייסרים מעודף המילים כגון נויירו טרנסמיטור ואצטיל כולין אסטרז, יכולים יעשו לעצמם טובה אם ידלגו על השורות הבאות. למעשה לאצטיל כולין קיימים שני קולטנים (רצפטורים) שונים הקרויים קולטנים ניקוטינים (כמו הניקוטין שבסיגריות) וקולטנים מסקרינים.(על שם פטריית רעל) רצפטורים ניקוטינים נמצאים בעיקר במערכת העצבים הרצונית ומאפשרים את השליטה על שרירי השלד (שרירים מסורטטים). לכן בזמן הרעלה מופיעים רעד, פרכוסים וחולשה. רק תרופות ממשפחת האוקסימים כגון טוקסוגונין (עליהם מפורט בהרחבה בדפי הטיפול בנפגעי גז עצבים) מטפלות בסימני ההרעלה הללו. מאידך, רצפטורים מסקרניים נמצאים בעיקר באברים הפנימיים, בשרירים חלקים ובבלוטות הפרשה פנימיות. לכן בזמן הרעלה מופיעים כאבי בטן, שלשולים, האטת קצב הלב, התכווצות הסמפונות, תכיפות מתן שתן. והיצרות האישונים. אטרופין פועל בעיקר על הסינפסות המוסקריניות. לפיכך מתן אטרופין ישפר את קבוצת הסימנים הנובעים מהרעלת סינפסות אלו בלבד ויגרום להפחתת כאבי הבטן והשלשולים, האצת קצב הלב, הרחבת הסמפונות והרחבת האישונים יכולה לשמש כמדד לרמת האטרופיניזציה בה שרוי הנפגע

הערה חשובה !!! המידע המופיע באתר זה קובץ ממקורות מידע שונים בספרות המקצועית וידע אישי האתר אינו מהווה הנחייה או המלצה כלשהי עבור ציוד או טיפול רפואי. אתר זה מסיר מעליו כל אחריות במקרה של אי דיוקים בדפי מידע אלו. אין להעתיק או לאחסן במאגר מידע, את האתר או קטעים ממנו, בשום צורה ובשום אמצעי, ללא אישור בכתב מאת מפעיל האתר שפר שחר