בזמן מלחמת העולם הראשונה השתמשו במאה אלף טונות של חומרי לחימה כימיים תוך הריגת כמאה אלף איש עם מאות אלפי נפגעים ניתן לומר כי 10% מכלל הנפגעים במלחמה נפגעו מחומרי לחימה כימיים. בשלבים מאוחרים יותר של המלחמה החלו הגרמנים אף להשתמש בנשק ביולוגי, כאשר מרגלים גרמנים שהיו באנגליה ניסו להדביק בחיידק האנטרקס את חיות המשא שהיו מיועדות להישלח לצבא הבריטי, אך ההצלחה הצבאית של המבצע הייתה מינימאלית. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, יפן ערכה ניסויים בנשק ביולוגי במנצ'וריה הכבושה. המרכז הביולוגי הגדול היה ליד העיר פינגפן, ובו הועסקו מעל לשלושת אלפים מדענים. במהלך הניסויים מתו כעשרת-אלפים שבויים, לאחר שהודבקו בגורמים ביולוגיים שונים. בשנת 1918 היפנים גם התקיפו אחת-עשרה ערים בסין, זיהמו מקורות מים, ופיזרו ממטוסים פרעושים נגועים בדבר. התקפות אלה גרמו למותם של עשרות אלפי בני-אדם.

בזמן מלחמת העולם השנייה סונטזו חומרי לחימה כימיים חדשים בעיקר על ידי הגרמנים, כגון טאבון וסארין אך לא נעשה בהם שימוש מלחמתי, כנראה משום שהיטלר חשש ממתקפת נגד כימית. במהלך ההיסטוריה נעשה שימוש בנשקים כימים וביולוגיים עוד פעמים רבות, לדוגמא: ב- 1935 הצבא האיטלקי תקף כוחות חסרי מגן באתיופיה בעזרת גז חרדל. זו הייתה גם הפעם הראשונה שהמתקפה בוצעה דרך האוויר וכפרים שלמים נפגעו. בנוסף, בין השנים 1983-1988 נעשה שימוש מאסיבי בלוחמה כימית במהלך מלחמת אירן-עירק ומצריים בשנת 1964במלחמתה מול תימן.

 לאחר מלחמת העולם הראשונה החל גם הצבא הבריטי בפיתוח נשק כימי וביולוגי. וכך גם ארצות הברית בשנות ה 60 אשר החלה ביצור מאסיבי של נשק כימי אשר היה פוטנטי אף יותר מאלה שקדמו לו, כגון גז הווי-איקס

 ייצור של הנשקים הכימים והביולוגיים לא עבר ללא אסונות, לדוגמא: בשנת 1972 נסגר ופונה אי שלם מול חוף סקוטלנד (האי גרינרד) בעקבות תאונה במפעל לייצור נשק ביולוגי שייצר אנטרקס. נבגי האנטרקס ששוחררו בטעות לסביבה גרמו למותם של אלפי כבשים שהיו באזור. מאז נחשב האי נגוע בנבגי אנטרקס במידה כזו שהוא היה סגור בפני תושבים יותר מ- 55 שנה. האי טוהר לאחרונה ע"י ריסוסו בכמויות גדולות של מי ים ופורמלין. בשנת ‎1979 אירעה תקלה במתקן מיקרוביולוגי במחנה צבאי סובייטי בעיר סברדלובסק. התקלה גרמה לשחרור לאוויר תרסיס ובו נבגי אנטרקס. לפי הדיווחים, שישים ושישה מתושבי העיר מתו. גם בעלי-חיים, שנמצאו עד למרחק של ‎30 ק"מ מהמפעל לקו באנטרקס. גם בארצות הברית התרחשה תקלה במפעל לייצור גז מסוג ווי-איקס אשר גרם לפגיעה במאות כבשים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, מדינות רבות רצו לאסור את השימוש בנשק כימי, בשל הצורה המזעזעת בה מתרחש המוות. ב- 1925 נאסר על שימוש בלוחמה כימית באמנת ג'נווה ובשנת 1972 שונתה אמנת ג'נווה שנית וכללה גם איסור מוחלט על יצור חומרי לחימה כימיים וביולוגיים. למרות האיסור על שימוש בנשק כימי או ביולוגי להשמדה המונית, המשיכו מדינות רבות להשתמש בחומרים אלו. לאחר מלחמת המפרץ, האו"ם הורה לעיראק להשמיד את כל חומרי הלחימה הביולוגיים שברשותה. עיראק טענה כי ביצעה זאת, אך אין הוכחות לכך. ב- 1996 השמידו העיראקים מפעל לייצור נשק ביולוגי, הפעם תחת פיקוח האו"ם. ב- 2001 עלתה שוב תודעת הציבור ללוחמה הביולוגית. כאשר מעטפות, ובהן חיידקי אנטרקס הופצו בארצות הברית, כיום מנהיגי המדינות מוצאים את עצמם מתמודדים עם אויבים חדשים אשר עלולים לתקוף במה שנהוג לכנות פצצות אטום לעניים

הסיבות לשימוש בנשק כימי וביולוגי הן מגוונות. נשק זה הוא זול וקל ליצור ובעל יכולת פגיעה במספר רב של אנשים, גורם להיסטריה המונית ובנוסף הוא מאפשר נטרול שטחים ומתקנים מבלי לפגוע בציוד, ניתן לשיגור מכלי נשק רבים, אינו מחייב איתור מדויק של אויב והוא קשה לזיהוי בתנאי שדה. לפי ההגדרה  של "נאטו" נשק כימי הוא "חומר אשר בשל תכונותיו הכימיות מכוון לשימוש מלחמתי לשם הריגה, פגיעה קשה ואו הטלת מום בבני אדם". כאשר תחת הגדרה זו לא נכללים חומרים המשמשים לפיזור הפגנות, קוטלי עשבים, ופצצות עשן

הערה חשובה !!! המידע המופיע באתר זה קובץ ממקורות מידע שונים בספרות המקצועית וידע אישי האתר אינו מהווה הנחייה או המלצה כלשהי עבור ציוד או טיפול רפואי. אתר זה מסיר מעליו כל אחריות במקרה של אי דיוקים בדפי מידע אלו. אין להעתיק או לאחסן במאגר מידע, את האתר או קטעים ממנו, בשום צורה ובשום אמצעי, ללא אישור בכתב מאת מפעיל האתר שפר שחר