|
|
 |
|
|
בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה נעשה בפעם הראשונה שימוש בגז כימי בתור נשק להשמדה המונית. בין הגזים הנפוצים היו פוסגן וחרדל. המתקפה הראשונה התרחשה באפריל 1915, לאחר שכימאי גרמני (פריץ הבר), המליץ להשתמש בגז כלור לתקיפה בעלות הברית הסתתרו בחפירות ונראה היה כי הפלישה הגרמנית הגיעה למבוי סתום. המתקפה החלה בקרבת העיר לייז (בלגיה) כאשר חיילים גרמנים פתחו אלפי חביות מתכת שהכילו 168 טון של גז כלור אשר נקברו באדמה. הגז שהתפשט גרם ל-3000 הרוגים ול-15000 נפגעים. ההתקפה הכימית גרמה להתפוררות מערך ההגנה הצרפתי בריטי באזור. למעשה היו אלה הצרפתים שהיו ראשונים בשימוש בחומרים כימיים כאשר תקפו תחילה את הגרמנים בפגזים של חומרים כימיים גורמי גירויים. בשלבים מאוחרים יותר של המלחמה החלו גם הבריטים להשתמש בגז כלור. פוסגן היה הגז השני שנכנס לשימוש, פוטנטיות של גז זה גדולה פי 10 מגז כלור. ביולי 1917 התרחשה מתקפת גז החרדל הגרמנית הראשונה. בניגוד לגזי הכלור והפוסגן - מסכת סינון איננה יעילה בהתמודדות עם גז החרדל. בעקבות כך גז החרדל גרם למותם של יותר מ 70 אלף הרוגים מחיילי בעלות הברית
|
|
