את אמצעי הלחימה הכימיים מקובל לחלק לשתי קטגוריות עיקריות 1 חומרים ממיתים 2 חומרים לא ממיתים

את החומרים הממיתים מחולקים לשלוש קבוצות נוספות: 1 גורמי הכוויה והשלפוחיות. 2 רעלי הדם 3 הזרחנים אורגאניים:

חומרים ממיתים

Vesicant גורמי הכוויה והשלפוחיות

בדרך כלל חומרים אלו בעל אופי נוזלי שמנוני ובעל ריח חריף, כגון גז החרדל. כמעט ואינם מסיסים במים ויכולים לחדור לגוף דרך הבגדים והעור. גז החרדל חודר לתוך התאים ומשנה את המבנה הגנטי שלהם. הפגיעה באה לידי ביטוי בצריבות קשות בעיניים, הפרשות וטשטוש ראיה ובשיעול קשה ביותר עד למצב בו רקמות מהריאה הפגועה עלולות להיפלט בזמן השיעול. מופיעים גם קשיי נשימה, נזלת, צרידות, דלקת ריאות וטשטוש ראיה, סימנים אשר משתקים את הנפגע בדומה לגז מדמיע (CS).

רעלי הדם

כגון הציאניד, הפוגעים בתהליכי הנשימה התאית. חומרים אלו הם בדרך כלל חסרי צבע, והורגים כמעט מיידית.

זרחנים אורגאניים

אלו חומרי העצבים הנחשבים למסוכנים ביותר. חומרים אלו הם בדרך כלל חסרי טעם וריח במינונים נמוכים ולכן הם עשויים לפגוע במספר רב של נפגעים לפני שיובחן בהם. הזרחנים האורגאניים חדירים ביותר לכל  רקמות הגוף ומשמשים אף כחומרי הדברה. למען הדיוק גם בתוך קבוצת הזרחנים אורגאניים קיימת חלוקה לשתי קבוצות נוספות הכוללות לדוגמא את החומרים הבאים

Sarin, Tabun = G

Vx = V

חומרים שאינם ממיתים

בחומרים הלא ממיתים נכללים חומרים מנטרלים, חומרים משנקים וחומרים מדמיעים. כגון גז הפוסגן והכלור אשר למרות היותם גזים משנקים במינונים גבוהים הם מסוגלים לגרום גם למוות

אתר נציגי התושבים הרצליה

אתר נציגי התושבים הרצליה