נגיף האבולה שייך למשפחת נגיפי הפילוווירוס הגורמים לקדחות דימומיות קשות בבני אדם ובפרימאטים.  לאבולה אין תרופה או חיסון והיא גורמת לרוב החולים לדמם למוות. נגיף האבולה (אשר רכש את שמו מנהר בקונגו) זוהה לראשונה ב-1976 בקונגו ובמערב סודאן. בשנת 2002 בלבד גרמה התפרצות האבולה בגאבון (השכנה לקונגו) למותם של 53 בני אדם. התפרצות אבולה התרחשה גם בפיליפינים שם נדבקו מספר עובדים, אולם הם לא הפכו חולים. עד היום זוהו ארבעה תת סוגים של נגיפי האבולה, שלושה מהם מסוכנים לאדם. ההדבקה באבולה יכולה להתרחש במספר דרכים בדומה לווירוס האידס: מגע דם בדם, נוזלי גוף, הפרשות. מגע עם מחטים מזוהמות בנגיף. בפרימאטים בלבד נגיף האבולה מתפשט דרך האוויר.

 זמן הדגירה של נגיף האבולה הוא בין שלושה ימים לעשרים ואחד ימים. התופעות הראשונות של המחלה הן כלליות, ואופייניות למחלות פשוטות אחרות. סימני המחלה הם : חום גבוה, פריחה וסימני דימום על העור ובעיניים, כאבי ראש, כאבי שרירים כאבי בטן, שלשול, עייפות, כאבי גרון, המחלה מחמירה עם תופעותיה המאוחרות: הפרעות בקרישת הדם, הקאות דמיות, שלשול דמי, כאבים בחזה, עיוורון, דימומים בלתי פוסקים ולבסוף מוות. הטיפול במחלה הוא סימפטומאטי בלבד הכולל מתן נוזלים, חמצן וטיפול בזיהומים משניים. נגיפי האבולה בעלי פוטנציאל להפוך לנשק ללחימה ביולוגית עקב האפשרות לפזר אותם באמצעות אירוסולים (ריסוס חלקיקים). לא קיים כיום חיסון נגד נגיף האבולה

נגיף האבולה

הערה חשובה !!! המידע המופיע באתר זה קובץ ממקורות מידע שונים בספרות המקצועית וידע אישי האתר אינו מהווה הנחייה או המלצה כלשהי עבור ציוד או טיפול רפואי. אתר זה מסיר מעליו כל אחריות במקרה של אי דיוקים בדפי מידע אלו. אין להעתיק או לאחסן במאגר מידע, את האתר או קטעים ממנו, בשום צורה ובשום אמצעי, ללא אישור בכתב מאת מפעיל האתר שפר שחר