|
הסקופולאמין והאטרופין ניתנים על ידי מזרקים תת עוריים, מזרקי דחף לשריר (כמו המזרק בערכה האזרחית) או בתוך עירוי. הזרקה מיותרת של אטרופין אינה מסוכנת אך היא עלולה לגרום ליובש בפה ולטשטוש ראיה. כאמור משפחה נוספת של תרופות אמורה לנתק את הקשר בין האצטיל כולין אסטרז לזרחן האורגאני (תרופות ממשפחת האוקסימיים), אך הטיפול יכול להינתן רק בשלבים מוקדמים מפני שלאחר פרק זמן הקשר בין הזרחן האורגאני לאצטיל כולין אסטרז עובר הזדקנות והוא בלתי הפיך.
נטרול גזי העצבים בדם חייב להיעשות בשעות הראשונות מעת החשיפה לגז אחרת הקשרים הכימיים של גז העצבים עם האצטיל כולין אסטרז יעברו "הזדקנות": כאמור, נטרול גזי העצבים בדם נעשה באמצעות תרופות ממשפחת האוקסימים (טוקסוגונין). אולם אם נתינת התרופה מתעכבת הופך הקשר בין גז העצבים לאצטיל כולין אסטרז לבלתי ניתן לפרוק, או בשפה אחרת עובר הזדקנות. לגזים שונים יש תהליך קצב הזדקנות שונה אשר בדרך כלל מתרחש בטווח של מספר שעות.
מניעת הרעלה עתידית מגזי עצבים נעשית ע"י תרופה נוספת הקרויה פרידוסטיגמין מינון תרופה זו הוא טבלייה אחת המכילה 30 מ"ג שלוש פעמים ביום. תרופה זו מחקה את הקשר של רעלי העצבים וקושרת אליה אצטיל כולין אסטרז, תרופה זו כשלעצמה אינה עוזרת כלל, אך אם לאחר הפגיעה מגזי עצבים מזריקים אוקסימים (טוקסוגונין), הקשר בין פרידוסטיגמין לאצטיל כולין אסטרז מתפרק מייד וכך מתאפשרת הספקה מיידית של אצטיל כולין שהיה כביכול במצב המתנה. לצערנו, בערכת ההתגוננות האזרחית קיים מזרק אטרופין בלבד (מזרק דחף) עם הופעת סימנים לפגיעת גז עצבים יש להזריק אטרופין בהתאם להנחיות פיקוד העורף
|
