הבוטוליניום טוקסין מופק מחיידק אנאיירובי הקרוי קלוסטרידיום בוטולינום /קלוסטרידיה*. חיידקים (או בקטריות) הן מיקרואורגניזמים חד תאיים בעלי קרום תא עמיד, המתרבים באמצעות חלוקה תאית ואינם זקוקים לפונדקאי על מנת להתרבות. סוגים מסוימים של בקטריות יכולים לייצר נבגים אשר בתנאים מסוימים הם יכולים להתפזר לסביבה. הנבג עצמו הוא סוג של שריון טבעי השומר הבקטריות בפני הסביבה. הבקטריות מחוללות מחלות באורגניזמים, ע"י פלישה לרקמות היוצרת תגובה דלקתית וע"י ייצור רעלנים.

לחיידק הבוטוליניום מספר תכונות רפואיות שימושיות אך הוא יכול לשמש גם כנשק להשמדה המונית. קיימות שתי סיבות מרכזיות ההופכות את הבוטוליניום טוקסין (רעלן) לנשק ביולוגי מועדף: הוא קל לייצור,  אך בנוסף לכך הוא גם החומר הרעיל ביותר המוכר לאדם. אך על מנת להפיק את רמות הרעילות הגבוהות יש צורך בידע ומכשור מתקדם יותר. ההדבקה טבעית ברעלן הבוטוליניום נדירה ומתרחשת באמצעות חדירה של הטוקסין למערכת הדם דרך ריריות הגוף כגון הראות, מערכת העיכול או פצעים בעור. במצב בו העור שלם אין הרעלן מסוגל לחדור דרך רקמות העור.  בדרך כלל ההדבקה מתרחשת באכילת מזון אשר הכיל את הרעלן. חימום מזון בטמפרטורה של 85 מעלות הורגת את החיידק המייצר את הרעלן. בעבר נהגו האינדיאנים למרוח את ראשי החצים ברעלן הבוטולין, ובכך שיתקו את בעלי החיים שצדו.

אופן הפעולה של הבוטוליניום טוקסין: הרעלן נצמד הצורה בלתי הפיכה לסינפסות כולינרגיות בפריפריה ומונע את השחרור של מתווך כימי הקרוי אצטיל כולין. בזמן פעילות עצבית תקינה, אצטיל-כולין משמש להעברת פקודות עצביות לשרירי השלד, הלב, המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים המרכזית. הפסקת השחרור של האצטיל כולין בולמת את העברת הפקודות לשרירי השלד ולשרירים האחראים לנשימה ובעקבות כך מופיע שיתוק כללי של שרירי השלד ושל מערכת הנשימה (חנק). במצב בו הנפגע נותר בחיים החלמה יכולה להימשך שבועות ואפילו חודשים כזמן שיידרש למערכת העצבים לשקם את קצות העצבים שנפגעו  

הרעלת בוטולין חריפה פוגעת במערכת העצבים המרכזית. כאמור ביחס למשקלו, בוטולין רעיל יותר מנשק כימי. חשיפה נשמתית לארוסול המכיל את רעלן הבוטולין עלולה לגרום למוות תוך 12 שעות. בדרך כלל הסימנים החריפים מופיעים רק בשלבים המאוחרים עד לאחר 18 שעות מזמן ההדבקה

 סימני ההדבקה הם: קשיים בדיבור, בראיה ובבליעה. לאחר הופעת הסימנים הקליניים, חלון הזמן שנותר לטיפול רפואי הוא קצר ביותר. הטיפול כולל מתן אינטיטוקסין ותמיכה נשימתית בשל השיתוק של שרירי הנשימה. קיים טוקסואיד (רעלן שאינו רעיל אך מסוגל ליצור נוגדנים) לבוטוליניום טוקסין אך השימוש בטוקסואיד אינו מעשי מכיוון שיצירת הנוגדנים מרחשת בפרק זמן של חודשים, במצב של מתקפה ביולוגית בה ההתראה היא קצרה מדי. בנוסף ייצור הטוקסואיד דורש משאבים רבים ולכן ייצורו בעייתי כאשר מדובר על כמויות גדולות.

מוות מתרחש בדרך כלל תוך 26 שעות מהחשיפה לטוקסין. לאחר שלושה ימים ימותו 80% מהאנשים שנחשפו לבוטולין. הסיכויים הללו נשארים דומים גם בקבלת טיפול רפואי, אך טיפול מוקדם יכול למנוע חלק ממקרי המוות (נקודה אשר יכולה להסביר את ההחלמה של 20% הנותרים). בחשיפה דרך מערכת העיכול הסימנים הראשונים מופיעים לאחר שעתיים עד שמונה שעות לאחר ההדבקה.  לפי דוחות של של ארה"ב לעירק מספיק רעלן בוטולין על מנת להרוג כל אדם על כדור הארץ

*Clostridia

בוטוליניום

הערה חשובה !!! המידע המופיע באתר זה קובץ ממקורות מידע שונים בספרות המקצועית וידע אישי האתר אינו מהווה הנחייה או המלצה כלשהי עבור ציוד או טיפול רפואי. אתר זה מסיר מעליו כל אחריות במקרה של אי דיוקים בדפי מידע אלו. אין להעתיק או לאחסן במאגר מידע, את האתר או קטעים ממנו, בשום צורה ובשום אמצעי, ללא אישור בכתב מאת מפעיל האתר שפר שחר