קישורים:

אקדמי:

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.
אוניברסיטת בן-גוריון.

משפחה:

אורי שטמר
מיה שטמר

כתבות בנושא רשלנות מקצועית, תביעות נגד עו"ד, ופירוק שיתוף במקרקעין

רכישת נחלה במושב זרועה:

תביעת רשלנות מקצועית בסך 674,000 ש"ח הוגשה ע"י לקוח כנגד עורך דינו בבית משפט השלום בת"א. במקרה זה עורך הדין הנתבע ייצג את התובע ברכישת נחלה במושע זרועה, ולמרות שחלפו 17 שנים ממועד העסקה, הזכויות בנחלה טרם נרשמו על שם הרוכש.
עו"ד אבנר שטמר, העוסק בתביעות רשלנות מקצועית של עו"ד , מייצג את התובע בתיק זה.
לא יעלה על הדעת שאדם ירכוש נכס, יחלפו 17 שנה, והנכס לא יירשם על שמו. הרוכש של הנחלה במושב זרועה היה מיוצג ע"י עו"ד וותיק שיש לו משרדים גם בתל אביב וגם בנתיבות. למרות זאת, הנחלה לא נרשמה על שמו של הרוכש גם לאחר שחלפו 17 שנים. כל מי שרוכש נכס מצפה בצדק שהנכס יירשם בהקדם על שמו, מאחר שעד הרישום הרוכש חשוף לטענות של צדדים שלישיים ולקשיים במכירה או בשימוש בנכס כבטוחה. לכן הוגשה תביעה נגד עורך הדין.
נציין כי עד למועד זה טרם הוגש כתב הגנה.

עיכוב רישום:

בקשה למינויו של עו"ד אבי זילברפלד ככונס נכסים, הוגשה לאחר שעסקת מכר מקרקעין הסתבכה. במקרה זה, חוסר שיתוף פעולה מצד המוכר הביא את ביצוע העסקה למבוי סתום. בעקבות כך הוגשה בקשה למינויו של עו"ד זילברפלד ככונס נכסים על הנכס על מנת להשלים את העסקה. בית המשפט אף נתבקש להסמיך את כונס הנכסים לקבל את יתרת התמורה ולפנות את המוכר מהנכס.
ומה קורה כאשר דווקא עורך הדין הוא זה שמעכב את הרישום ברשלנותו?
עורך דין הינו בעל מקצוע. לפיכך ניתן להגיש תביעה נגד עו"ד שהתרשל וגרם לנזק – בדיוק כפי שניתן לתבוע כל בעל מקצוע אחר כמו למשל רופא או מהנדס. במקרים רבים, תביעות נגד עורכי דין מתנהלות מול חברות הביטוח המבטחות אותם בביטוח אחריות מקצועית. מאחר שלא לכל עורכי הדין יש ביטוח, כדאי לבדוק נקודה זו לפני כל התקשרות עם עורך דין.

יוזם פירוק שיתוף במקרקעין אינו מי שקובע את דרך פירוק השיתוף:

סעיף 37 לחוק המקרקעין מקנה לכל שותף במקרקעין לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף. הואיל ופירוק שיתוף במקרקעין יכול להתבצע במספר דרכים, כגון מכירת כל המקרקעין וחלוקת התמורה בין השותפים, או כגון חלוקה בעין, ניתן לכאורה לחשוב כי השותף יוזם הפירוק יכול לקבוע גם את דרך הפירוק ולהעדיף את הדרך הכדאית יותר עבורו.
למעשה הדבר אינו כך כלל וכלל. מי שקובע את דרך הפירוק הוא בית המשפט. מהרגע שהשותף יוזם הפירוק התחיל את הליך פירוק השיתוף, אותו שותף איבד את השליטה על ההליך והשליטה עברה לידי בית המשפט.
האם, כאשר מסתבר שבית המשפט בוחר לפרק את השיתוף בדרך שאינה נוחה לשותף יוזם הפירוק, יכול השותף שיזם את הפירוק לבקש לחזור בו מתביעתו לפירוק השיתוף? לא בטוח. ייתכן ששותפים אחרים במקרקעין יבקשו להמשיך את ההליך, בית המשפט עלול להיעתר לבקשתם, והתוצאה עלולה להיות שהשיתוף במקרקעין יפורק בדרך שאינה נוחה לשותף שיזם את הליך פירוק השיתוף.
המסקנה מהאמור לעיל היא, כי כאשר שותף במקרקעין שוקל הגשת תביעה לפירוק השיתוף, עליו לשקול היטב את הדרכים האפשריות לפירוק השיתוף, ולהגיש את תביעתו במועד נוח מנקודת מבטו כשהוא ערוך לכל דרך בה יחליט בית המשפט לבצע את פירוק השיתוף.