טביעות ארמיות על לבנים מחפירות בבל העיר
במוזיאון קידמת אסיה, ברלין
[1]

 

פרופ' בנימין זאס, החוג לארכיאולוגיה

נושא המחקר

התגלית המרשימה והידועה ביותר של החפירות הגרמניות בבבל העיר בשנים 1899–1917 היא ללא ספק שער אישתר ודרך התהלוכות המובילה אליו, מפעל הבניה של נבוכדנצאר אשר שוחזר והוקם מחדש במוזיאון קידמת אסיה בברלין. החפירות העלו מספר עצום של ממצאים אחרים שרובם טרם פורסמו פירסום סופי.

רוב הבניינים בבבל נבנו לבני טין. היה זה שם מנהג משכבר הימים להטביע את הלבנים לפני ייבושן, בעיקר אלו ששימשו בבנייני ציבור ובארמונות, בחותם המלך. הכתובות על חותמות אלו היו באופן מסורתי בכתב היתדות. למן המאה השמינית הפכה הלשון הארמית ללשון רשמית באימפריה האשורית, ובהמשך ביורשותיה הבבלית והפרסית. לא ייפלא אפוא שבמאה השישית נושא חלק מהחותמות הללו בבבל כתובות בכתב הארמי. החידוש וההפתעה הם שמדובר, לראשונה בסוג זה של טביעות, בכתובות לא מלכותיות.

במוזיאון בברלין נשמרות למעלה משלוש מאות לבנים מבבל העיר מן התקופה הבבלית החדשה שעליהן טביעות חותם עם כתובות בארמית, בחלקן גם עם תמונות. הכתובות רובן ככולן הן שמות פרטיים, של גברים בלבד. רק כעשר מהן פורסמו עד כה. נתבקשתי על ידי המוזיאון לפרסם טביעות אלה פירסום סופי, ואני עוסק בכך כחוקר ראשי, בנסיעות פעמיים בשנה לברלין יחד עם עמיתִי, האשורולוג יואכים מרצאן מן המוזיאון בברלין.

 

מטרת המחקר וחשיבותו

מטרתי היא פירסום סופי של חומר עשיר זה, שרק פריטים בודדים מתוכו נודעו עד כה. מדובר הן בהצגת החומר בטקסט ובתמונה, והן במחקר הכולל היבטים פליאוגרפיים וכרונולוגיים, אונומסטיים, והיסטוריים.

קטלוג מפורט, המציג את החומר בטקסט, ציור וצילום, הושלם.

הטביעות הארמיות מופיעות על הלבנים לצד טביעות בכתב היתדות של שלושה ממלכי בבל במאה השישית לפני הספירה, נבוכדנצאר, ויורשיו נרגלשראצר ונבונאיד. הן מתוארכות אפוא היטב. זאת ועוד, הכתובות על טביעות הלבנים מבבל הן בכתב הארמי הלפידרי, או המונומנטלי. כתב זה מתועד היטב החל במאה החמישית לפני הספירה, ובמידה מסויימת גם במאות התשיעית עד השביעית, אבל לא במאה השישית, שאליה שייכות הכתובות שלנו. רצה המקרה ומתקופה זאת נודעה עד כה כתובת מונומנטלית אחת בלבד, שנרכשה בשוק העתיקות בבירות ולפיכך ערכה המדעי פחות מזה של כתובות ממוצא ידוע. הכתובות שלנו, לעומת זאת, התגלו בחפירה מבוקרת, הן גם מתוארכות כאמור, באמצעות טביעותיהם היתדיות של מלכי בבל, ומספרן הרב נותן בידינו מגוון רחב של החומר. בעזרתן אפשר לסגור את הפער בידיעותינו על התפתחות הכתב הארמי הלפידרי במאה השישית, ולעמוד על התייחסותו אל הדוגמאות הידועות מכבר של כתב זה במאה החמישית והשביעית. גם חלק זה של המחקר הושלם.

עירוב השמות הבבליים והארמיים שעל גבי הטביעות צפוי בבבל של המאה השישית. חלק מהטביעות הארמיות מכיל שמות שנודעו עד כה בתעתיק יתדי בלבד, וישנם שמות אחדים שלא נודעו כלל. חלק זה של המחקר הושלם כדי מחצית לערך.

מקורה המדוייק של כל לבנה ולבנה במבנה זה או אחר בבבל תועד בדייקנות על ידי החופרים. אני מקווה שבאמצעות סימון מוצאן של הטביעות השונות על גבי תוכנית העיר בבל אפשר יהיה להבין טוב יותר את ההיסטוריה האדריכלית של בבל העיר, לעמוד על זהותם של האנשים הנזכרים בטביעות, ואולי להגיע למסקנה מה הביא, לראשונה בתולדות מסופוטמיה, לטבוע לבנים בטביעות שאינן מלכותיות. חלק זה של המחקר נמצא בראשיתו.

הקיטלוג, הקריאה והציור של הטביעות היתדיות נעשו בידי עמיתי הגרמני.



[1] Vorderasiatisches Museum, Staatliche Museen zu Berlin.