הזריקה שתוכל למנוע נזק לעמוד השדרה

טיפול חדשני, שפרמדיקים יוכלו להעניק באופן מיידי, עשוי לשפר את סיכויי ההחלמה של הסובלים מטראומה לעמוד השדרה

פרמדיקים ורופאים המטפלים בטראומה, יודעים שכאשר יש חשש לפגיעה בחוט השדרה, אסור לחכות. ככל שעוברות שעות ואפילו דקות מרגע הפגיעה, הנזק לגוף רק מחמיר. אבל מה אם יכלו הפרמדיקים לסייע בעצירת החמרת הפגיעה כבר מרגע הטיפול הראשוני בפצוע? חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר אנג'לה רובן וד"ר יונה גולדשמיט מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, בחנו טיפול חדשני לפגיעות חוט שדרה, והראו כי הוא מסוגל לצמצם באופן משמעותי את הפגיעה העצבית והמוטורית. מהמחקר עולה כי הענקת הטיפול החדש, סמוך ככל האפשר למועד הפגיעה, צפויה לשפר במידה ניכרת את סיכויי ההחלמה של הנפגעים. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Neurotrauma.

 

"אדם שנפגע בחוט השדרה שואל את עצמו: האם אהיה נכה? האם אוכל שוב ללכת? אך במקרים רבים התשובה הברורה והסופית ניתנת רק כעבור שבועות או חודשים," אומרת ד"ר רובן. "סיבה מרכזית לכך היא שבאזור הפגיעה ממשיכים להתרחש תהליכים פיזיולוגיים וכימיים שונים, שהתעוררו בתגובה לטראומה. אחד מאלה הוא עלייה דרמטית בריכוז הגלוטמט – מוליך עצבי חשוב ונפוץ של מערכת העצבים המרכזית. גלוטמט ברמה גבוהה מדי הורג תאי עצב, ויוצר נזק משני נרחב. תופעה זו ידועה כבר שנים, ובמהלך הזמן אף פותחו תרופות להורדת רמת הגלוטמט - באמצעות חסימת פעילותו במוח. אך תרופות אלה, שנועדו לחולי מחלות נוירו-דגנרטיביות כמו אלצהיימר ו-ALS, זכו להצלחה מוגבלת ביותר, והתאפיינו בתופעות לוואי רבות וקשות."

 

הפחתת רמת הגלוטמט - עלייה בסיכויי ההחלמה

הצוות של ד"ר רובן נקט בגישה חדשנית. "במקום להתערב בפעילות של הגלוטמט במוח, די להפחית את רמת הגלוטמט בדם, ומערכת הוויסות הטבעית של הגוף תעשה את כל היתר. הפחתת הגלוטמט בדם תיצור 'מפל ריכוזים' בין המוח למחזור הדם, והמערכת לפינוי גלוטמט ממערכת העצבים המרכזית תגביר את פעילותה. בשנים האחרונות נוסתה גישה זו בהצלחה במודלים בבעלי חיים, לטיפול במחלות ובפגיעות עצביות שונות. אנחנו ביקשנו לבחון את יעילותה במקרה של פגיעה בחוט השדרה."

 

בניסוי שביצעו החוקרים, הוזרק לעכברי המודל אנזים כבד שמפרק את מולקולת הגלוטמט בדם, חצי שעה לאחר הפגיעה ובמשך חמישה ימים. תוצאות המחקר היו מבטיחות ביותר: בקרב העכברים שטופלו, קטנו צלקות הפגיעה והתהליך הדלקתי פחת באופן משמעותי. סיבי העצב הפגועים החלו להתחדש ולהשתקם, ואף חדרו לאזור הפגיעה. העכברים עצמם החלו לרוץ באופן תקין, והפגיעה כמעט לא ניכרה בהם.

 

"אנחנו מאמינים שהגישה החדשה מהווה בסיס לפיתוח טיפולים חדשניים, שימנעו או יקלו את התוצאות הקשות של פגיעות בחוט השדרה," מסכמת ד"ר רובן. "התקווה היא שבעתיד יצויד כל אמבולנס בתרופות המבוססות על השיטה שלנו, שיוזרקו לנפגעים מיידית בשטח, על מנת להבטיח תוצאה אופטימלית."

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>