מאלגוריתמים ועד מלכות בית דוד: הוענק פרס כדר לחוקרים מצטיינים

במסגרת אירועי חבר הנאמנים, העניקה אוניברסיטת תל אביב את פרס כדר לארבעה חוקרים מצטיינים. פרס כדר לעידוד מצוינות במחקר מוענק על ידי ד"ר אברהם כדר, מחנך ובוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, באמצעות מענק של קרן נעמי, לזכרה של אישתו, ד"ר נעמי פראוור כדר, מומחית לספרות ילדים ביידיש אשר הקדישה את חייה לחינוך.

"זו השנה הרביעית שפרסי משפחת כדר מחולקים באוניברסיטת תל אביב", אמר פרופ' יואב הניס, סגן הנשיא למחקר ופיתוח ויו"ר ועדת השיפוט. "לפרס הייחודי הזה נודעת השפעה גדולה וחיובית על קידום המצוינות במחקר ובהוראה באוניברסיטת תל אביב. בחירת השופטים התבססה על הקריטריונים הבאים: מחקר פורץ דרך, חוקר יוצא מן הכלל, איכות ההוראה, השגת מלגות מחקר, כמות ואיכות הפרסומים המדעיים והמעמד הבינלאומי בקרב הקהילה המדעית".

ניתוח אלגוריתמים יעילים וכלכליים

בקטגוריית איש הסגל הוותיק בתחום מדעי הטבע, הוענק הפרס לפרופ' דנה רון מבית הספר להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן. לדברי השופטים, הפרס הוענק לפרופ' רון על עבודתה פורצת הדרך בתחום האלגוריתמים התת-לינאריים, המוכרת בכל העולם כחשובה ביותר בשדה המחקרי.

"במציאות הנוכחית", מסבירה פרופ' רון, "אנו נדרשים לאלגוריתמים לפתרון בעיות חישוביות המתייחסות לכמויות מידע עצומות: מחיפוש באינטרנט ועד אבחון גנטי. אלגוריתמים 'קלאסיים' קוראים את כל הקלט שניתן להם (כלומר, את כל המידע שרלוונטי לפתרון הבעיה), ונחשבים יעילים אם הזמן שנדרש להם לעבד את המידע אינו גדול משמעותית מכמות המידע שקראו. אך בתקופה זו של Big Data, עבור בעיות רבות, אפילו קריאה של כל המידע (בלי כל חישוב נוסף) עלולה לקחת זמן רב מידי. מסיבה זו אנחנו מעוניינים באלגוריתמים שזמן העיבוד שלהם קטן משמעותית מכמות המידע הרלוונטי. אלגוריתמים אלו מכונים 'סופר יעילים'.

"המחקר שלי", ממשיכה פרופ' רון, "מתמקד בתכנון ובניתוח אלגוריתמים כאלה. האלגוריתמים קוראים רק חלק קטן מהקלט, נעזרים באקראיות ומחזירים תשובה מקורבת. בפרט, אני מרבה לחקור אלגוריתמים סופר יעילים על רשתות היכולות למדל מערכות רבות, בהן רשתות תקשורת ורשתות חברתיות. על ידי תכנון אלגוריתמים שניתן להוכיח באופן מתמטי את נכונותם עבור כל רשת, ולא רק עבור רשתות המתאימות לאפליקציות מסוימות, משיגים אלגוריתמים שהם לא רק סופר יעילים אלא גם מאוד כלליים".

השלכות חשובות על אבטחת מידע באינטרנט

בקטגוריית איש הסגל הצעיר בתחום מדעי הטבע, הוענק פרס כדר לפרופ' יפתח הייטנר מבית הספר למדעי המחשב בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר. לדברי השופטים, הפרס הוענק לפרופ' הייטנר על תרומתו הייחודית לפיתוח וליישום תחום הקריפטוגרפיה. מחקריו של פרופ' הייטנר מטפלים בבעיות היסוד הקשות שבבסיס התחום, ולכלים שמפותחים הודות למחקריו ישנן השלכות חשובות על אבטחת מידע באינטרנט. בנוסף למצוינותו המחקרית, פרופ' הייטנר הוא גם מרצה פופולרי, שמרבה להשתתף בכנסים ובסדנאות.

"אני חוקר את אבני היסוד של הקריפטוגרפיה", מסביר פרופ' הייטנר. "קו מרכזי בעבודתי הוא ביסוס הבטיחות של הכלים הקריפטוגרפיים שאנו משתמשים בהם – כמו הצפנה וחתימה דיגיטלית – על קרקע מוצקה יותר, ופיתוח שיטות גנריות להגברת הבטיחות של פרוטוקולים. בנוסף, אני מחפש את אבני היסוד המינימליות הדרושות למשימות הקריפטוגרפייות השונות".

אמנות ואלימות בימי הביניים

בקטגוריית איש הסגל הוותיק בתחום מדעי הרוח, הוענק הפרס לפרופ' אסף פינקוס מהפקולטה לאמנויות ע"ש דוד ויולנדה כץ. לדברי השופטים, הפרס הוענק לפרופ' פינקוס על עבודתו המקורית בתחום ההיסטוריה של האמנות, בדגש על אמנות ימי הביניים המאוחרים. פרופ' פינקוס הוא מומחה עולמי בתחומו.

"המחקר שלי עוסק בהבנה הלא-דתית של האמנות בגרמניה של ימי הביניים", מסביר פרופ' פינקוס, "בקשת התגובות הפיזיות-חושיות שהיא עוררה ובאופן שבו פסלים דומיינו כיישויות חיות. אני מתמקד בדימויים שמציגים אלימות קיצונית – עקירת ציפורניים, ניקור עיניים, כריתת שדיים, השחתת אברים, ועוד – ובוחן מדוע החברה צרכה בתקופה זו דימויי אלימות, ומדוע היא הופיעה כנושא לספקולציה אמנותית.

"מתוך מחקר משווה פילולוגי-תיאולוגי ותרבותי, אני מראה כי המילה 'אלימות', על מגוון מובניה המשפטיים, נולדה בסוף המאה ה-13, תקופה שבה הגוף האנושי הוגדר לראשונה כאחדות פסיכוסומטית וכרכושו הפרטי של האינדיווידואל, ולא של הכנסייה. עם הגדרתו כפרטי, עלה שיח חדש על גבולות הגוף והלגיטימציה לפגוע בו. דימויי האלימות היו חלק משיח תרבותי זה, שהוליד את רעיון האינדיווידואל המודרני".

כלכלת הנחושת בעולם הקדום

בקטגוריית איש הסגל הצעיר בתחום מדעי הרוח, הוענק פרס כדר לפרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין. לדברי השופטים, הפרס הוענק לפרופ' בן יוסף על תרומתו יוצאת הדופן למחקר הארכיאולוגי של מתכות בעולם הקדום, ולשימוש של שיטות גיאולוגיות בארכיאולוגיה, בדגש מיוחד על חפירות בקעת תמנע בהובלתו. עבודתו שינתה את התפיסה שלנו לגבי ההיסטוריה של הפקת הנחושת במזרח התיכון בתקופות הברונזה והברזל, והיא בעלת השלכות חשובות על אירועים החברתיים והפוליטיים של התקופה.

"בפרויקט שלנו בתמנע", אומר פרופ' בן יוסף, "נעשה שימוש בשיטות מחזית המחקר, תוך דגש על אינטגרציה של כלי מחקר מתחומים מדעיים שונים; אנחנו משלבים בין חפירות וסקרים שיטתיים לבין אנליזות מעבדה של כל סוגי הממצא; משרידים אורגניים של עצמות וטקסטיל ועד קרמיקה, כלי אבן ושרדי כבשנים. בדרך זו, אנו שופכים אור חדש על סיפור ישן, שעד לא מזמן חשבנו כי הוא פתור. לאחרונה הצלחנו להראות שכריית הנחושת הקדומה בדרום הארץ הייתה בשיאה בימי דוד ושלמה, לפני כ-3000 שנה, ושייצור הנחושת נעשה בשיטות המתקדמות ביותר לתקופתן. התובנות הטכנולוגיות במחקר הכרייה וההפקה מגיעות משילוב בין כיווני מחקר שונים, המתבססים - בנוסף לארכיאולוגיה 'הרגילה' - על ידע מתחום הגיאולוגיה, הכימיה והפיזיקה. מעבר לתרומה החשובה בתחום המטלורגיה הקדומה, תוצאות המחקר מחייבות מחשבה מחודשת על ראשית תקופת הברזל, ובמיוחד על תפקידה של כלכלת הנחושת בעיצוב פני התקופה, כולל התגבשות ממלכת אדום באזור המכרות עצמם ועלייתה של ממלכת ישראל השכנה".