אתם מדברים אליו?

בשבוע שעבר התקיים וובינר חגיגי ומרגש של ביה"ס לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, שבו התארח השחקן, הבמאי והמפיק האגדי רוברט דה נירו.

דה נירו, שחצה מזמן את העשור השביעי לחייו ומככב בימים אלו בסרט "האירי" של מרטין סקורסזה, זכר היטב את ביקורו הראשון בישראל, שבמהלכו פגש את משה דיין, וענה על שאלות הסטודנטים והסגל של בית הספר. במהלך הריאיון חשף פרטים אישיים על קריירת המשחק שלו, ואף נתן טיפים ליוצרים הצעירים.

אתה זוכר מתי החלטת שאתה רוצה להיות שחקן?

"בהחלט, כבר מגיל 10 ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות, אבל העשייה האמיתית הבשילה אצלי לקראת גיל 18".

איך בוחרים דמות ומתכוננים אליה?

"יש הבדל גדול בין איך שאתה עושה את זה בגיל ובמעמד שלך כשחקן. אני זוכר שכצעיר עשיתי בחירות לפי מה שחשבתי שהבמאי מחפש ורוצה, והתאמתי את עצמי לדרישות שלו במאה אחוז. בפרויקטים שעשיתי עם סקורסזה (והיו לא מעט כאלה), זה היה תהליך משותף וארוך. אני למשל מוצא שקל יותר לשחק דמות מבוגרת מאשר צעירה, במיוחד עכשיו בגילי, ובעיקר מהבחינה הפיזית. בסרט "האירי" היה לנו קואוצ'ר, שתפקידו היה להזכיר לנו שאנחנו משחקים דמויות צעירות, ותרשו לי לספר לכם איזה הבדל זה לעשות פעולה פשוטה כמו לעלות ולרדת במדרגות כאדם צעיר או כאדם מבוגר. כשאתה צעיר - אין לך שום בעיה 'לשחק אותה' זקן, אבל כשאתה זקן זה לא עובד ככה. אני יכול לגלות שבימים אלה אני עובד עם מארטי (סקורסזה) וליאו (דה קאפריו) על פרויקט חדש, וההכנה ואיפיון הדמויות מורכבת מאוד".

אחרי שגילמת את שתיהן: מה מושך אותך יותר - לשחק דמויות שומרות או פורעות חוק?

"אני חושב שכשאתה צעיר אתה נהנה יותר לשחק את אלו שנמצאים בצדו של הפשע, הידועים לשמצה. אבל ככל שאתה מתבגר את מבין שיש מעשים שהדמויות שלך עושות שאין להם כפרה, ואז אתה מביט על הכול אחרת".

כשחקן דרמה עשית גם לא מעט קומדיות. אתה נהנה להיות מצחיק?

"אני ואתם יודעים שלהיות מצחיק זו עבודה קשה מאוד. אבל כן, תפקיד קומי הוא קל יותר עבורי. כמובן שיש גבול למה שאני יכול לעשות בקומדיה, כי אתה צריך לעשות את זה בטבעיות ובכנות. ברגע שהצופה שלך מרגיש שאתה מתאמץ להיות מצחיק - זה כבר לא מצחיק".

מה לדעתך צופן העתיד לתעשיית הקולנוע, כשחברות הסטרימינג צוברות תאוצה?

"אני אישית מאוד שמח על הכניסה של 'נטפליקס' לשוק הזה. כמובן שאני רוצה להאמין שהצורך בתיאטראות ובאולמות קולנוע לא ייעלם, במיוחד עכשיו עם הקורונה שנכנסה לחיים שלנו. העובדה שקיימות היום מערכות קולנוע ביתיות, שאיכות התמונה והסאונד שלהן טובות לפעמים מהדבר האמיתי, כן משחקת פה, אבל אני רוצה להאמין שהקולנוע כן ימצא את הדרך לשרוד ולהישאר בתמונה, מפני שאנשים עדיין זקוקים לחוויית הצפייה ההיא, באולם הגדול, עם עוד אנשים סביבם, כקהל שחווה משהו ביחד".

טיפ לאלו שבתחילת דרכם כיוצרים וכשחקנים

"דבקו במטרה שהצבתם לעצמכם וסמכו על האינסטינקטים שלכם. צרו מה שאתם באמת מרגישים והציגו את הדרך שבה אתם רואים את העולם, מפני שזה הקול הייחודי שלכם. אל תחשבו על נושא מסוים 'זה נעשה כבר' או' כולם כבר מכירים את זה', מפני שכשאתם עושים את הדבר האמיתי ושומרים על הקול האותנטי שלכם לעולם לא תהפכו לקלישאה".

לצפייה בוובינר >