האם ועידת האקלים בשארם א' שיח באמת תשנה סדרי עולם?

במהלך חודש נובמבר התקיימה בשארם א' שיח שבמצרים ועידת האקלים הבינלאומית השנתית, בהשתתפות ראשות וראשי מדינות, חוקרים וחוקרות אקלים מכל העולם ובעלי תפקידי מפתח נוספים. הוועידה עסקה השנה ביישום ההחלטות שהתקבלו בוועידה הקודמת, בהן בניית המנגנון הגלובלי לסחר בפליטות, הקמת 'קרן אובדן ונזקים' שתסייע למדינות מתפתחות שכבר סובלות ממשבר האקלים ועוד. גם השנה השתתפו חוקרות וחוקרי אוניברסיטת תל אביב באירועים השונים שהתקיימו בביתן הישראלי, והציגו את התרומה הגדולה של מחקריהם פורצי הדרך בתחומים השונים, למתן פתרונות מעשיים וטכנולוגיים למשבר שהעולם ניצב בפניו. ביקשנו מהם לשתף אותנו בתובנות מהאירוע.

"החלל מתמלא בפסולת אנושית, והאנושות צריכה לתת את הדעת לא רק על זהום פני כדור הארץ אלא גם החלל"

פרופ' איל בן דור מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, ומומחה עולמי בתחום החישה ההיפר ספקטראלית (חישה מרחוק), השתתף במושב שעסק בתרומת טכנולוגיות חלל להתמודדות עם שינויי אקלים, והופק על ידי סוכנות החלל הישראלית ומשרד החוץ.

הוא הדגים מספר אפליקציות חדשניות, בהן ניטור כמותי של פליטת של מתאן, הערכה כמותית של סחיפת קרקע בעקבות אירועי גשם קיצוניים, הערכה של עקות צמחייה ופוטנציאל הבעירה של יערות, בהינתן עליית טמפרטורה קיצונית. "האבק הוא בעיה קשה מבחינות רבות: זיהום אוויר ובעיות נשימה, נדידת אבק ממקום למקום ונדידת חיידקים עמו, השפעה על הורדת עוצמת הקרינה, השפעה על צמחים (פחות פוטוסינטזה) ועוד. בנוסף, הפוטנציאל של היערות להישרף משתנה בהתאם לשינויי מזג האוויר, ולכן יש צורך בניטור הפוטנציאל על מנת להתכונן לשריפות זמן רב לפני שהן מתרחשות. אנחנו לוקחים חלק בפרויקטים של סוכנויות חלל זרות כ-NASA ו-ESA, לצורך ניטור אבק אטמוספרי מתוך קרקעות שעוברות דעיכה אקלימית, וכן שינויים בקיבוע הפחמן האורגני בקרקעות העולם, שמהוות מרכיב חשוב במאזן הגלובלי של פחמן אטמוספרי", הוא מסביר.

המסקנות של פרופ' בן דור הן שניתן לנצל את החלל היטב לניטור שינויי אקלים ותופעות שמתרחשות בעקבותיו, אך בעירבון מוגבל. "ההתלהבות מניצול החלל היא כה גדולה עד שאנו שוכחים כי בשיגור לוויינים רבים (עד מאות בשנה), אנו מזהמים את החלל וההשפעה יכולה להיות קטלנית בעתיד. החלל מתמלא בפסולת אנושית ועל האנושות לתת את הדעת לא רק על זיהום פני כדור הארץ אלא גם החלל. לכן יש לבצע רגולציה לשיגורים מתוכננים, מעין 'אמנת שיגור' שתוסכם על ידי כל המדינות, וכן יש לתת עדיפות לשיגור לוויינים עם יכולת רבה במקום מספר רב של לוויינים עם יכולת מועטה (אך משלימה)".

מהוועידה הוא חזר בתחושות מעורבות: "האירוע היה טוב ל'שחרור קיטור' בין מדענים ולקבל מושג מה נעשה בתחומי סביבה משיקים או אחרים. נוצרו שיתופי פעולה חדשים, אבל זה קרה באופן אינדובידאלי ולא בצורה מאורגנת. בנוסף, לדעתי האירוע היה הצגה פוליטית אחת גדולה של ראשי מדינות".

^{לנטר את האקלים בכדור הארץ מהחלל. פרופ' איל בן דור}

"המסקנה המרכזית שלי משארם היא שהפתרון לא יגיע מממשלות העולם, ולכן האחריות עלינו"

מיטל פלג מזרחי, דוקטורנטית בחוג למדיניות ציבורית בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון וחוקרת צרכנות, אופנה בת קיימא וצדק סביבתי, הציגה בוועידה מסלול לקידום תעסוקה ירוקה ומעבר צודק אל כלכלה דלת פחמן, באירוע של מרכז השל לקיימות.

"אם להיות כנה, חווית ההשתתפות בוועידת האקלים הייתה מטלטלת ומערערת. הגעתי סקפטית, אבל באותה נשימה גם עם הרבה תקווה שיחד נצליח להגיע אל פתרון ולעצור את ההתחממות הגלובלית. יש שיאמרו שזאת עמדה נאיבית, אבל בעיני אם אנחנו לא מאמינים שיש סיכוי להצליח, מה הטעם בהשתתפות?"

 לדבריה, בפועל הוועידה דמתה יותר לכנס עסקי- אקדמאי מאשר למאמץ הגדול ביותר של האנושות להילחם במשבר האקלים, ובהתאמה כמעט ולא נרשמו הישגים. "זאת תמונה מדכאת מאוד ששולחת אותנו כנשות ואנשי מחקר, וכאנשי חברה אזרחית לפעולה ולהרבה אחריות אישית. המסקנה המרכזית שלי משארם היא שהפתרון לא יגיע מממשלות העולם, ולכן האחריות עלינו".

^{לוקחת אחריות לקדם צרכנות בת קיימא. מיטל פלג מזרחי}

" עדיין אני אופטימית וחושבת שאם כולנו נעשה ונשפיע יש לנו את היכולת לשנות את העולם לטובה"

פרופ' הדס ממן, ראשת התוכנית להנדסת סביבה בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, הציגה בוועידה את המיזם SoLED, שמטרתו להנגיש מים בטוחים לשתייה בכל מקום בעולם, כחלק מאתגרי המדבור. זהו מכשיר פורץ דרך לחיטוי מים מחוץ לרשת, שמספק חיטוי מקסימלי במינימום עלויות תוך שהוא דורש מינימום התערבות אנושית בתשלומים ובפעולות.

"בכנס הייתה לי הזדמנות להיפגש עם אנשים מאוד מעניינים, ולהקשיב לדיונים שהם לא סטנדרטיים במושגים של כנסים מקצועיים, כמו למשל משבר האקלים ונשים, או איך סטודנטים יכולים להנגיש את המחקר שלהם דרך עיתונות, וגם לנושאים שלא שומעים בדרך כלל, כמו השפעות האקלים על קונפליקטים סביבתיים בינינו לבין הרשות הפלסטינית וירדן. למרות שיש לי ביקורת, ואני בטוחה שרבות נאמר כבר על green wash בהקשר של קוקה קולה (מונח ביקורתי שמתאר יצירת תדמית ציבורית חיובית להתנהלות שלכאורה מקדמת התנהלות סביבתית והסתרה של היבטים שליליים) - עדיין אני אופטימית וחושבת שאם כולנו נעשה ונשפיע יש לנו את היכולת לשנות את העולם לטובה".

בואו לשמוע מה היה בשארם באופן אישי

מפגש מיוחד עם משתתפות ומשתתפי הוועידה, בהם סגל וסטודנטים.ות באוניברסיטת תל אביב, שיכלול סיכומים מקצועיים ורשמים אישיים, יתקיים בקמפוס ביום ראשון | 4.12.22 |  12:30-14:00

להרשמה >

בין הדוברות והדוברים:
פרופ' קולין פרייס, ביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ, וראש מיזם האקלים
אופיר פינס-פז, מנהל המכון לשלטון מקומי ע"ש שלמה (צ'יץ) להט, הפקולטה למדעי החברה
פרופ' מרסלו שטרנברג, בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון, הפקולטה למדעי החיים
ד"ר אורלי רונן, המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית ומיזם האקלים
ד"ר רמי קפלן, בית הספר לחברה ומדיניות, הפקולטה למדעי החברה
מיטל פלג מזרחי, החוג למדיניות ציבורית ומייסדת "מתלבשות"
מרים דרמוני, החוג ללימודי הסביבה ונציגת הרשת הירוקה
ד"ר עמוס נדן, חוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה
גלית קניגסברג, הזירה הפיננסית ומיזם האקלים
ד"ר שולה גולדן , החוג ללימודי הסביבה ומיזם האקלים