בית-המשפט העליון השווה את הסדר כבילת העובדים הזרים ל"עבדות בגירסה מודרנית", והורה על בטלותו

התקבלה עתירה שניהלה התכנית למשפט ורווחה, במשך 4 שנים, בשם שורת ארגוני זכויות-אדם. בג"ץ הורה באופן גורף על בטלותו של הסדר הכבילה של העובדים הזרים בישראל, לפיו הוגבלה אפשרות המעבר שלהם ממעביד למעביד, והורה למדינה לגבש הסדר העסקה חלופי תוך שישה חודשים, דהיינו עד סוף חודש ספטמבר 2006. פסק-הדין הוקיע את הסדר  הכבילה בלשון חריפה:

"אכן, אין להימנע ממסקנה - מסקנה כואבת ומבישה - כי העובד הזר הפך צמית של מעסיקו; כי הסדר הכבילה על כל שלוחותיו סגר על העובד הזר סביב-סביב; כי הסדר הכבילה יצר מעין-עבדות בגירסה מודרנית. בהסדר הכבילה שהיא עצמה קבעה והשליטה, רצעה המדינה את אוזנם של העובדים הזרים למזוזת ביתם של מעסיקיהם, וכבלה את ידיהם ואת רגליהם באזיקים ובנחושתיים למעסיק ש"ייבא" אותם ארצה.  לא פחות מכך. העובד הזר הפך מהיותו נושא למשפט - בן-אדם שהמשפט מעניק לו זכויות ומטיל עליו חובות - להיותו מושא במשפט, כמו היה מיטלטל בין מיטלטלין. ההסדר פגע באוטונומיה של העובדים כבני אדם, והלכה למעשה שלל מהם את חירותם. על-פי הסדר הכבילה היו העובדים הזרים למכונות-עבודה - בייחוד כך שהמעבידים התירו לעצמם, בניגוד לחוק, להעבירם מיד-אל-יד - והפכו להיותם כעבדים של ימי-קדם, כאותם בני-אנוש שבנו את הפירמידות או שחתרו במשוטים להסיע ספינות של האימפריה הרומית אל המלחמה".

נפסלה תכנית להקמת חומת הפרדה

בין מושב יהודי לשכונה ערבית

בית-המשפט: ועדות התכנון שגו בהמנען מלשקול את הטענות כי החומה תיצור 'אפקט גטואיזציה', שיחריף את תחושת הבידוד והדחייה הקולקטיבית של תושבי השכונה

בית-המשפט לעניינים מינהליים בת"א (השופטת שרה גדות) קיבל עתירה שהגישה התכנית לזכויות אדם בשם תושבי פרדס שניר שבלוד נגד התוכנית להקמת חומת הפרדה בינם למושב ניר צבי. פסק-הדין, שהורה לועדות התכנון לשוב ולשקול את טענות התושבים, כולל קביעות עקרוניות בדבר החובה המוטלת לשקול טענות תושבים בדבר אפליה ואי-שיוויון, לרבות תחושות קיפוח והדרה:

"בהתנגדותם לתכנית טענו העותרים כי הטעם האמיתי בהקמת הקיר הוא רצונם של תושבי ניר צבי בהיפרדות, כי התכנית להקמת הקיר היא "חלק מתופעה רחבה יותר של דחיקת התושבים הערבים לגטאות המוקפים בחומות ובגדרות", וכי ההפרדה הפיזית "תגרום לתחושות קשות בקרב תושבי השכונה ותמחיש באופן הבוטה והסימבולי ביותר את תחושות הקיפוח, הנחיתות, ההפליה וההדרה". עוד טענו העותרים בהתנגדותם, בין היתר, כי לבניית החומה השלכות תרבותיות ופסיכולוגיות.... טיעוני העותרים לפיהם הקיר יוצר "אפקט של גיטאוזיציה של השכונה הערבית" מהווים שיקול תכנוני. תחושת תושבי השכונה, ויהא זה כל שכונה, לפיה הקיר המוקם בשכנותם גורם לתחושה של גטו, הוא שיקול תכנוני, ואינו שונה במהותו, מטענה של הסתרת אור, אויר וכו'.....משום כך היה על [ועדות התכנון] להתייחס לטענות אלה ולדון בהן בהיותן טענות בתחום השיקול התכנוני... גם את טענות העותרים בעניין תחושות הקיפוח, הגזענות, ההפליה וההפרדה על רקע לאומי-אתני, היה על [ועדות התכנון] לשקול.  

פליטים ו...אויבים?

כמאתיים וארבעים פליטים סודניים נמצאים כיום בישראל, לאחר שחצו את הגבול  ממצרים לתחום ישראל. הרוב המכריע של הפליטים הללו נמצא במעצר, חלקם עצורים כבר למעלה משנה. "משבר הפליטים הסודניים", כפי שהוא מכונה על-ידי נציגי הממשלה, מעמיד את מערכת המקלט הישראלית הצעירה במבחן - האם רשאית המדינה, בשם שיקולי בטחון, לסרב ליתן מקלט ולכלוא מאות פליטים, באופן גורף, רק בגלל הנתון הפורמלי של מדינת אזרחותם?

הגעתם של פליטים אלה לישראל הונעה על-ידי רדיפות על רקע גזעני בסודן, ואי-מתן הגנה נאותה במצרים. חלק מן הפליטים הנמצאים בישראל הינם נוצרים שמוצאם מדרום סודן, אזור בו התחוללה מלחמת אזרחים עקובה מדם בעלת מאפיינים דתיים-גזעיים במשך למעלה מעשרים שנה. רבים מן הפליטים נמלטו למצרים, שם ביקשו הגנה. הם הגיעו לישראל לאחר שההגנה שניתנה להם במצרים התערערה. אחרים מוצאם מדרפור שבמערב סודן, אזור שבו מתחולל כיום אחד המשברים החמורים ביותר בעולם מבחינת הפרות זכויות אדם וזכויות הומניטריות (המצב בדרפור הוגדר על-ידי הקונגרס האמריקאי כג'נוסייד, רצח עם). כל הפליטים הסודניים הנמצאים בישראל עברו דרך מצרים, חלקם הוכרו בה כפליטים וחיו בה מספר שנים. הם עזבו את מצרים לאחר שבחודש דצמבר 2005 פיזרו כוחות משטרה מצריים, באלימות רבה, הפגנה של פליטים סודניים שנערכה בקהיר. בארוע זה נהרגו עשרים ושמונה פליטים, רבים מהם נשים וילדים. מאות פליטים נעצרו וממשלת מצרים איימה לגרשם לסודן. מאמץ בינלאומי מנע את הגירוש, אך האירוע גרם להטלת צל כבד על יציבות ההגנה שמצרים מעניקה לפליטים מסודן.

עמדתה של מדינת ישראל ביחס לפליטים הסודניים היתה חד-משמעית למן הרגע הראשון להגעתם. מדינת ישראל רואה בכולם אויבים בכח, זאת למרות שהפליטים הסגירו עצמם על הגבול, למרות שחלקם הציגו תעודות פליט ולמרות שכולם ביקשו הגנה. במקום להעניק להם רישיונות עבודה ארעיים ולהעביר בקשתם למקלט לדיון בהתאם ל"נוהל הטיפול במבקשי מקלט בישראל", נכלאו הפליטים. פרקטיקה זו התבססה על סעיף 6 לנוהל שנזכר לעיל, בו נקבע כי מדינת ישראל לא תעניק מקלט לפליט שהוא נתין מדינת אויב, לא תעניק לו רישיון ישיבה מסוג כלשהוא, ולא תאפשר שחרורו בערובה, אלא בנסיבות מיוחדות.

במהלך השנה האחרונה פעלה התכנית לזכויות פליטים בכדי להגן על זכויותיהם של פליטים אלה ולהעמיד את המדינה על חובותיה הבינלאומיות כלפיהם. התכנית פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה וטענה כי סעיף 6 לנוהל עומד בניגוד להוראות אמנת הפליטים האוסרות להפלות פליט בגלל מדינת נתינותו. כמו-כן הסבנו תשומת ליבו של היועץ המשפטי לסעיף 44 לאמנת ג'נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בתקופת מלחמה. סעיף זה, אשר נקבע באמנה  

ביוזמתה של מדינת ישראל, קובע כי אין מקום לצעדים מגבילים (דוגמת מעצר) כנגד פליט נתין מדינת אויב, אך ורק בגלל מדינת נתינותו. הניסיון ההיסטורי של פליטים יהודיים במלחמת העולם השניה, אשר נמלטו מגרמניה אל המדינות בעלות הברית, היה הרקע לחקיקת סעיף זה. המדינות אליהן הגיעו הפליטים היו עלולות לראותם, בגלל מדינת אזרחותם, כאויבים (בדומה לעמדת מדינת ישראל כיום כלפי הפליטים סודנים). תחת זאת, הנהיגה בריטניה, בעיצומה של המלחמה, בחינה אינדיבידואלית של כל פליט כדי לבדוק האם הוא פליט הזקוק להגנה (ואפילו עשוי להיות בעל ברית במלחמה), או שהוא מהווה סיכון בטחוני כלשהוא. התכנית קראה ליועץ המשפטי לממשלה לאמץ את הדוגמא הבריטית, ולא לכלוא פליטים על לא עוול בכפם.

התכנית נקטה במספר צעדים משפטיים שמטרתם לשנות את המדיניות הקיימת:

·      עתירה בעניין מעצר פליטים על-פי החוק למניעת הסתננות בחודש אפריל הגישה התכנית לזכויות פליטים, ביחד עם מוקד לסיוע לעובדים זרים, ארבע עתירות הביאס קורפוס לבית המשפט העליון, שבהן נטען כי מעצר פליטים סודניים על-פי החוק למניעת הסתננות אינו כדין, שכן החוק אינו מאפשר קיומה של ביקורת שיפוטית על המעצר. עוד נטען בעתירות כי החוק למניעת הסתננות הוא חוק לשעת חירום, ולכן אין לעשות בו שימוש אלא למטרות לשמן נחקק, קרי - למטרה ביטחונית הקשורה קשר הדוק למצב החירום. בנוסף נטען כי מאסרם של פליטים סודניים לפי החוק למניעת הסתננות, רק בגלל נתינותם, מהווה הפליה פסולה ואסורה. בעקבות הגשת העתירות הודיעה המדינה כי מינתה דיין מיוחד שימליץ לשר הבטחון בעניין שחרורם של הפליטים הסודניים ממשמורת, בהתקיים שורת עילות מצומצמת. הגם שהתכנית טענה כי הסדר זה אינו חוקתי, היא מייצגת כעת את הפליטים בפני הדיין שמונה לענין.

·      הגשת עתירה נגד המדיניות בעניין נתיני מדינת אויב התכנית הגישה עתירה מנהלית בעניינה של פליטה מאירן השוהה בישראל כבר מספר שנים, ואינה מקבלת מקלט בגלל מדינת נתינותה. בעתירה נטען כי המדיניות מפלה, נוגדת עקרונות בינלאומיים מחייבים, ואינה סבירה.

·        ערעור על אי-שחרורם של פליטים היושבים למעלה משנה במעצר התכנית הגישה שני ערעורים מנהליים על החלטתו של בית הדין לביקורת משמורת שלא לשחרר שני פליטים סודנים מדרפור, היושבים כבר שנה במעצר. בעתירות נטען כי אי-שחרורם של הפליטים, למרות שנמצאו להם חלופות מעצר בקיבוצים, אינו מידתי. במסגרת ההליך ביקשה המדינה להציג בפני בית המשפט, במעמד צד אחד, חומר חסוי, הנוגע לסיכון הבטחוני הנשקף מאזרחי סודן באשר הם. התכנית טוענת כי מעצר של אדם על סמך חזקות כלליות הנוגעות למסוכנות של כל אזרחי סודן, אינו חוקי, וכי על המדינה להוכיח סיכון אישי ברמת ודאות קרובה הנובע מן המוחזקים.

עדכונים על תיקים נוספים שבטיפול הקליניקות

הקמת איגוד "יסמין – איגוד נשות עסקים בישראל" התכנית ליזמות עסקית שותפה למהלך, אותו יוזם המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי, להקמת איגוד ארצי שמטרותיו: קידום נשות עסקים, קידום ארגונים התומכים בפעילות עסקית של נשים, קידום עסקים משותפים לנשים יהודיות וערביות וקידום ורישות פורומים עסקיים של נשים. התכנית נוטלת חלק בתהליך החשיבה האסטרטגית על האיגוד ומטרותיו, ובהפיכת העקרונות המוסכמים לתקנון מחייב.

עתירה המבקשת לקצר את המועד שבו רשאים חלק מאסירי העולם לבקש קציבת עונשם על פי חוק שנחקק לפני כמה שנים, מי שנדון לשני מאסרי עולם מצטברים יכול לפנות לוועדה הדנה בקציבת עונשו רק בחלוף 15 שנים מיום שהחל לרצות את עונשו. זאת, לעומת מי שנדון למאסר עולם אחד, שיכול לפנות לאחר 7 שנים. התכנית לזכויות בהליך הפלילי הגישה עתירה, בשמו של אסיר עולם שנידון לשני מאסרי עולם, בה נטען שהבחנה זו גורמת לאסיר סבל רב ולא מידתי, מבלי לשרת צורך לגיטימי כלשהו, ולפיכך דינה להתבטל. לחלופין, טוענת התכנית שאין להחיל את ההסדר החוקי החדש רטרואקטיבית על מי שנגזר עונשו קודם לתיקון לחוק.

חשיפה של הפרת הוראת השוואת תנאים לעובדי כח אדם בשירות המדינה התכנית למשפט ורווחה מרכזת פרוייקט שעניינו מידת יישום הוראת השוואת התנאים בנוגע לעובדי חברות כוח-אדם בשירות המדינה. הפרוייקט כולל ייעוץ וייצוג במספר מקרים פרטניים, וריכוז מקרים נוספים. מריכוז המקרים התגלתה לראשונה תופעה של הפרה חמורה של הוראת השוואת התנאים בידי שירות המדינה, תוך ניסיונות שונים ומתוחכמים, בשיתוף המדינה, לעקוף את ההוראה. לאור זאת התכנית פנתה, בשם הפורום לאכיפת זכויות עובדים, לנציבות שירות המדינה, למשרד התמ"ת, ליועמ"ש ולמבקר המדינה, בדרישה למיגור התופעה. הפנייה והעניין עצמו, שזכו לסיקור תקשורתי משמעותי, הועברו לבדיקה והתייחסות אגף החשב הכללי במשרד האוצר והמחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה.

עתירה בשם דיירים ציבוריים שנמנעה מהם הזכות לרכוש בעלות בדירתם התכנית לזכויות אדם מייצגת דיירים בשכירות ציבורית בשני בניינים ברמת-אביב, התובעים הכרה בזכויותיהם לפי המבצע הממשלתי המתמרץ דיירים לרכוש מהחברות המשכנות את זכות הבעלות בדירותיהם. משרד השיכון ועמידר, שהן המשיבים לעתירה, לא סיפקו לאורך שנים, ועד עצם היום הזה, הסברים ברורים מדוע נמנעה ההשתתפות במבצע דווקא מדיירי בניינים אלה. בעתירה מודגש, שהמדיניות הממשלתית המתמרצת רכישת דירות על-ידי דיירי הדיור הציבורי מושתתת על תפיסה, שניתנו לה תימוכין רבים במחקרים מן השנים האחרונות, שלפיה הבעלות על דירה מהווה פקטור רב חשיבות בקביעת מצבו הסוציו-אקונומי של אדם, ותנאי מוקדם לניעות (מוביליזציה) כלכלית, לרבות ניעות חברתית-כלכלית של דור הצאצאים.

ייצוג עובדת סיעוד נגד חברת כח אדם התכנית למשפט ורווחה ייצגה עובדת סיעוד, שעבודתה הופסקה לאחר שעבדה 5 שנים אצל מעסיק עד שבריאותו הדרדרה והוא נזקק לטיפול צמוד, שאינו ניתן ע"י החברה. בתביעה שהוגשה לבית-הדין לעבודה נתבעו זכויות סוציאליות, וכן נטען כי יש לראותה כמפוטרת ולשלם לעובדת פיצויי פיטורים לאחר שלא הופנתה במשך חודשיים וחצי למעסיק אחר. לאחר הליך הוכחות וסיכומים הגיעו הצדדים לפשרה לפיה שולמו לעובדת כל זכויותיה הסוציאליות ועוד כ- % 90 מפיצויי הפיטורים.

איסור על סגירת חופי רחצה ציבוריים לצורך קיום אירועים פרטיים התכנית לצדק סביבתי מנהלת בשנים האחרונות מאבק משפטי וציבורי, בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, להבטחת נגישות הציבור לחופי הארץ. הנושא לא היה מוסדר כלל עד לתחילת פעילות התכנית. בעקבות פסק-דין בתיק פרטני, שעסק בסגירת חוף ניצנים לצורך אירועים שונים, הוחלט על גיבושה של מדיניות ארצית כוללת. בשנה האחרונה התכנית הופיעה בפני שורה של מקבלי החלטות העוסקים בגיבוש המדיניות. לאחרונה החליטה הועדה לשמירת סביבה חופית לקבל את עמדת התכנית, ולאסור לחלוטין על קיום אירועים פרטיים סגורים בחופי רחצה. קיומם של אירועים הפתוחים לכלל הציבור בתשלום יותנה בקבלת היתר פרטני לכל אירוע, שינתן רק לאחר עמידה בתנאים מחמירים. יצויין שהעמדה של משרד הפנים מגבילה עוד יותר את האפשרות לקיום אירועים פרטיים בחופי הרחצה. מדיניות כוללת תקבע בהקדם.

יבוטל תשלום השתתפות חריג בגובה עשרות אלפי ש"ח הנדרש לניתוח להצלת השמיעה התכנית לזכויות אדם הגישה עתירה לבג"צ בשמה של מורה תושבת דימונה, שנזקקה לניתוח "שתל שבלול" להצלת שמיעתה. הניתוח כלול בסל הבריאות, אך כתנאי לקבלתו נדרש תשלום השתתפות גבוה וחריג של 70,000₪. שופטי בג"ץ סרבו להתערב בשיקול-הדעת של הועדה להרחבת הסל, אך חתמו את פסק-דינם בהמלצה לועדה לבחון בשנית את עמדתה, בשים לב לטענות התכנית, לרבות הפגיעה בכבוד האדם של מי שידם אינה משגת לשלם תשלום השתתפות כה גבוה. לאחר שניתן פסק-הדין החליטה הועדה להמליץ על ביטול תשלום ההשתתפות, המלצה שאמורה לקבל תוקף חוקי לאחר אישורה על-ידי הממשלה.

הקמת צוות עבודה לבחינת המכשולים להתארגנות עובדים התכנית למשפט ורווחה יזמה הקמה של צוות עבודה רב-תחומי שיבחן את המכשולים הקיימים כיום בפני התארגנות עובדים, ופעולות אפשריות לצמצומם. התכנית ארגנה, ביחד עם "קו לעובד", מפגש ראשוני מסוגו בנושא זה, תוך דגש על זיהוי המכשולים להתארגנות עובדים. במפגש דיברו נציגי התארגנויות עובדים שונות שדוכאו או כשלו, נציגי התארגנויות עובדים חדשות, נציגי ארגונים המנסים לפעול בשיטות שונות לשם ארגון עובדים, נציגי אקדמיה ונציגי ארגונים חברתיים רלוונטיים. המפגש הפורה סיפק חומר גלם משמעותי להמשך החשיבה והפעילות בנושא.

דרישה להרחבת הזכות לייצוג בהליכים פליליים עם החלתה של שיטת שופט המוקד בהקראות בבתי משפט השלום במחוז המרכז, נוצרה אנומליה שבמסגרתה זוכים כל הנאשמים בבתי-משפט אלה לייצוג חינם ע"י סניגור ציבורי, ואילו בתל-אביב, שבה אין מוחלת שיטה זו, נאשמים רבים אינם זוכים לייצוג. התכנית לזכויות בהליך הפלילי פנתה לסנגורית הציבורית הארצית בדרישה שתמנה סניגורים גם לנאשמים המוזמנים למשפט בתל-אביב. זאת, על פי הוראות הסעיף בחוק הסניגוריה המקנה זכאות לייצוג לנאשמים המוזמנים לימי הקראות, ללא הבחנה בין ימי הקראות "רגילים" וימי הקראות בפני "שופט מוקד".

הצעת חוק בענין הפרה שיטתית של חוקי עבודה התוכנית למשפט ורווחה מגבשת הצעת חוק שתגדיר ותטפל במעבידים שהם מפרים שיטתיים של חוקי העבודה, לאור בעיית אכיפה חמורה של חקיקת המגן והעובדה שחלק נכבד מהמעבידים מפרים במכוון ובאופן מתמשך את זכויות עובדיהם כשיטה לחסכון בעלויות. התכנית גיבשה נייר עקרונות מקיף, תוך "פירוק" הנושא ל-2 שלבים עיקריים. בשלב הראשון, סקירה והצעת הגדרות למושג "הפרה שיטתית", ובהתאם גם למושג "מפר שיטתי". בשלב השני, הוצעו מגוון סנקציות אפשריות כנגד מפרים שיטתיים, בין היתר: העברת נטלים, סנקציות מנהליות וכספיות, ושילוב רשויות המס באכיפה. בשלב זה נשלח המסמך לעיון משרד התמ"ת, לבחינת אפשרות שיתוף פעולה בקידום הנושא.

עתירה תוקפת שילוט חוצות בלתי חוקי הפוגע במרחב הציבורי  התכנית לצדק סביבתי הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב עתירה, בשם "פעולה ירוקה", נגד הפרקטיקה של עיריות תל-אביב, רמת השרון ורמת גן, המעניקות, בניגוד לחוק מפורש, רשיונות להצבת שלטי פרסומת לאורך נתיבי איילון. בעקבות הגשת העתירה התקיים דיון מהיר בנושא בועדת הכלכלה של הכנסת, שבו הסבירה התכנית את עמדתה בענין פגיעת שלטי החוצות המסחריים באיכות הסביבה ובמרחב הציבורי, עמדה שנתמכה בין היתר על-ידי נציגי המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים. הדיון בעתירה עצמה יתקיים בחודשים הקרובים.

תעוגן זכותם של עובדים זרים לסודיות רפואית התכנית לזכויות אדם פנתה למפקח על הביטוח, בשם עמותת רופאים לזכויות אדם, בדרישה שיגן על החסיון הרפואי בביטוחי בריאות פרטיים לעובדים זרים. בפניה הודגש, שחברות הביטוח מפרות באופן שגרתי את זכותם של עובדים זרים לסודיות רפואית. בעקבות הפנייה פרסם המפקח טיוטת חוזר המבקשת להבהיר את חובת חברות הביטוח המבטחות עובדים זרים לשמור על הסודיות הרפואית, המוקנית על פי חוק לכל אדם. באופן ספציפי יקבע החוזר, שעתיד להתפרסם בקרוב, איסור חד-משמעי על העברת מידע רפואי כלשהו למעסיקים, לרבות שימוש במעסיקים כ"צינור" להעברת מידע. כן יבהיר החוזר שאסור למבטח להחתים את העובד על ויתור על סודיות רפואית לטובת מעסיקו.

תבוטל אפליית נכים קשישים לעומת שאינם קשישים, בפטור מאגרת רישיון נהיגה התכנית למשפט ורווחה פעלה לביטול הפלייתם של נכים קשישים לעומת נכים שאינם קשישים, בפטור מאגרת רשיון נהיגה. על מנת לקבל פטור מאגרה זו, שגובהה מגיע לא פעם לאלפי שקלים בשנה, יש צורך בקבלת אישור רפואי. עד היום הסתמך משרד התחבורה על אישורים רפואיים שניתנו על-ידי משרד הבריאות, שהסתמך מצידו על ממצאי הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. מאחר שוועדות המוסד בוחנות רק נכים בגיל העבודה, למי שנעשה נכה לאחר גיל זה, אין דרך לקבלת הפטור. בעקבות פניות התכנית התחייב משרד התחבורה שהבעייה תבוא על פתרונה בקרוב, באמצעות הוצאת מכרז חיצוני לקיום וועדות רפואיות, שיפעלו בפיקוח משרד הבריאות, והן שיבחנו נכויות אצל מי שנעשה נכה לאחר גיל הפרישה.

הקמת בית קפה ומתחם פנאי קהילתי כמיזם עסקי התוכנית ליזמות עסקית וצדק כלכלי, יחד עם עמותת "מהפך",  מלווה מקרוב קבוצת נשים משכונת פלורנטין בתל-אביב, המתכננת להקים מיזם של בית קפה ומתחם פנאי, שישרת את חברי הקהילה, ויהווה מקור פרנסה לחברות הקבוצה. הקבוצה פועלת לעריכת תוכנית עסקית מתאימה בהדרכה של יועצת עסקית ובליווי וסיוע מטעם הסטודנטיות המשתתפות בתכנית. כמו כן נבחנות ההשלכות השונות שיש להקמת הפעילות העסקית לגבי כל אחת מחברות הקבוצה, וכן נבחנות אפשרויות ההתאגדות והגדרת האחריות ושיתוף הפעולה בין חברות הקבוצה באופן המיטבי – שיועיל להפקת הכנסות וישמור על המרקם החברתי של הקבוצה.

פשרה בתביעת הפלייה בכניסה למכון כושר התכנית לזכויות אדם יצגה שני תושבי כפר קאסם, שתבעו פיצויים ממכון כושר בראש העין. עילת התביעה הייתה סרוב המכון למכור להם מנוי מחמת היותם ערבים. התיק הסתיים בפשרה, לאחר שהלקוחות שיוצגו על-ידי התכנית הסכימו לוותר על קבלת פיצוי באופן אישי, ובמקום זאת הוסכם שהמכון יעביר תרומה בגובה 25,000 שקלים לפעילות אחד הארגון הוולונטריים הפועלים לרווחת תושבי כפר קאסם.

העצמת נשים המבקשות לפתח עסקים באמצעות "חממה תעסוקתית" התכנית ליזמות עסקית מסייעת לקבוצת נשים מערד, ששמה לה למטרה להעצים נשים על ידי פיתוח עסקים, תעסוקה ופרנסה. קבוצת הנשים מתכננת לעשות שימוש במודל המיוחד של חממה תעסוקתית, שבמסגרתה תוכלנה לפעול נשים בפיתוח יזמות עסקית קבוצתית. התכנית ליזמות עסקית סייעה ליזמיות החממה להתגבר על קשיים משפטיים שונים שהציב בפניהן רשם העמותות, שמנע את התאגדותן כעמותה בשל המטרות שהוגדרו לעמותה ובשל העיסוק המתוכנן בפיתוח החממה. בשלב זה מייעצת התוכנית לעמותה בסוגיות משפטיות נוספות, ובהן אופי השותפות עם גופים אחרים במיזם החממה ומודלים שבין יזמות והעסקה.

הצעת חוק "המזהם משלם" הונחה על שולחן הכנסת התכנית לצדק סביבתי מקדמת הצעת חוק שמטרתה לשלול את הכדאיות הכלכלית שבעבירות על חוקי איכות הסביבה, ובכך להגן בצורה טובה יותר על הסביבה ועל בריאות הציבור. הרקע להצעה היא המציאות המשפטית שבה, לרוב, הקנסות נמוכים משמעותית מהתועלת שמפיקים הגופים המזהמים כתוצאה מאותן עבירות סביבתיות. לפי הצעת החוק יוטל על המזהם קנס בגובה פי ארבעה משיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כתוצאה מהעבירה. בכך אנו מקווים ליצור תמריצים נכונים לפעילות כלכלית שומרת חוק, סביבה ובריאות. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת על-ידי חבר הכנסת דב חנין, לשעבר המנחה האקדמי של התכנית וכיום יו"ר עמית של השדולה הסביבתית בכנסת.

הסדרה חוקית של סוגיית תעסוקת אסירים התכנית למשפט ורווחה שלחה למחלקה המשפטית במשרד לבטחון פנים הערות לגבי תזכיר חוק חדש להסדרת נושא העסקת אסירים בישראל, ענין בו עסק פסק-דין עקרוני שניתן בבית-המשפט העליון לפני מספר שנים. התכנית אינה מתנגדת לעקרון היסוד המוצע בתזכיר, אשר מאמץ את קביעת בית-המשפט העליון לפיה אסירים אינם זכאים לשכר מינימום, אך מתריעה על הכוונה להחיל באופן חלקי מדי זכויות ועניינים מתחום משפט העבודה המגן. בין היתר, התכנית מתריעה על אי-החלת ההוראות העונשיות מחוקי המגן, חוק דמי מחלה, סמכות השיפוט של בתי הדין לעבודה, ועוד.

ייצוג בענין כליאת מהגרי עבודה ופליטים לתקופות ארוכות ללא אסמכתא חוקית ביחד עם מוקד סיוע לעובדים זרים ייצגה התכנית לזכויות פליטים ארבעה משיבים בערעור שהגישה המדינה, לבית המשפט לענינים מנהליים בתל-אביב, על החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין. בית הדין שחרר את המשיבים (ועוד כארבעים אחרים), שכן הם הוחזקו תקופות ארוכות ללא אסמכתא חוקית למעצר. המדינה טענה כי אף אם היו פגמים בדרך בה נכלאו המשיבים, הרי הם באו על תיקונם עם הוצאת צווים על-פי חוק הכניסה לישראל. בדיון בדבר צו בינים, עת לא היו המשיבים מיוצגים, התקבלה עמדת המדינה, ונקבע כי למדינה סיכוי טוב להצליח בערעורה. בדיון העיקרי קיבל השופט מודריק את עמדת התכנית לפיה מעצר בלתי חוקי אינו פגם טכני גרידא, אלא פגם שצריכות להיות לו השלכות מעשיות. נקבע כי בנסיבות העניין גרמה הכליאה הבלתי חוקית לאיחור בהבאת העצורים בפני בית הדין, ובמצב דברים זה, מורה החוק כי יש לשחרר את העצור. כן נדחתה טענת המדינה לפיה אין לבית הדין סמכות לשחרר אדם, כאשר מתברר כי היה פגם בהליכי כליאתו. כתוצאה מפסק-הדין שוחררו הכלואים לחודשיים עד שלושה חודשים בכדי לאפשר להם לנסות ולהסדיר מעמדם בישראל.

בשנת הלימודים תשס"ו – תשס"ז

התכניות הקליניות מופעלות בסיוע הגופים והמשרדים הבאים:

מייסדים (תרומה מעל 50,000$)

קרן אלגה צגלה

קרן צורף, ארה"ב

מר אלן סירוטי, ארה"ב

קרן הדסה, ארה"ב

האיחוד האירופי

תומכים (תרומה בין 10,000-49,999$)

מרכז לנדא לשוויון הזדמנויות באמצעות החינוך

משפחת שטיין, קליפורניה, ארה"ב

וכן באמצעות תרומה מאת משרד עו"ד דנציגר, קלגסבלד, רוזן ושות'

התכנית לסיוע משפטי קהילתי ביפו מופעלת במימון

יוזמת פרייס-ברודי, אוניברסיטת תל-אביב

התכנית לזכויות פליטים ומבקשי מקלט מדיני נתמכת בשנת 2005-6 על ידי

ממשלת בלגיה, משרד המשפטים

שגרירות הולנד, ישראל

קרן האומות המאוחדות לנפגעי עינויים

גב' קתלין פרתיס

המשפט בשירות הקהילה – מרכז המשאבים מופעל באמצעות תרומה של

קרן פורד, ארה"ב

קרן בלאושטיין, ארה"ב

קרן קורת לפיתוח כלכלי – ישראל

דליה ואלי הורוביץ

כמו כן נתמכות התכניות על ידי תורמים נוספים אשר ביקשו לשמור על עילום שם

-------------------------------------------------------

כתובתנו:

התכניות לחינוך משפטי קליני

הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן

אוניברסיטת תל-אביב, רמת-אביב, תל-אביב 69978

טלפון:  6408361  –  03     פקס:   6407422  –  03