התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח לשנת תשע"א

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס, שלא נועד להציג גישה היסטורית של כרונולוגיה של התיאוריות הפמיניסטיות מראשיתן באקדמיה בסוף שנות הששים של המאה העשרים, מציב כנקודת המוצא שלו את הפילוסופיה הפוסטמודרנית ואת התיאוריות הפוסטסטרוקטורליות, תוך דיון בויכוח אודות התאפשרות פמיניזם פוסטסטרוקטורלי והפוליטיות של פוסטמודרניזם. בעיקרו, יעסוק הקורס בייצוגים של נשיות וגבריות והיחסים ביניהן, ובחשיבותם הקריטית של הייצוגים האלה לכינון הסובייקט. דרך סרטים, דימויים בפרסומות, סיפורים וקטעי פילוסופיה ועיתונות ייבחנו הסוגיות המרכזיות בשאלת הייצוג: כיצד נוצרים סטריאוטיפים, מה הפונקציות שלהם וכיצד חלים בהם שינויים; כיצד מוצרי תרבות מייצרים ומאשררים סטריאוטיפיזציה נשית וגברית; ועל אילו שאלות מנסות התיאוריות הפמיניסטיות לענות בהתייחס לייצוגים אלה. בעזרת מאמרים ייבחנו שאלות של היחסים בין החומריות לבין הייצוג; של אופני הקליטה (קריאה) האפשריים של מוצרי תרבות – הגמוניים, מהפכניים וחתרניים; ותיאוריות של כינון סובייקט והתפקיד של טקסטים בתהליך הבלתי נפסק והחוזר שוב ושוב הזה, בדגש על הזהות המגדרית.

חובות הקורס: נוכחות והשתתפות. קריאה שוטפת במהלך הקורס.
בחינות במהלך הקורס: יתקיימו 2-3 בחינות בקיאות והבנה קצרות במיוחד על מאמרים.
חובת סיום הקורס: בחינת כיתה.

This course will focus on concepts, problems, and theories that occupy the most recent, cutting-edge thoughts on gender. As a starting point for this course’s point of view on current feminist theories, issues raised by Postmodern philosophy and Poststructuralist theories such as the centrality of ideology and its contribution to political activism, solidarity, and gender-agency will be discussed. Also in discussion will be issues of subject-constitution and the centrality of “Reading” texts for self-constitution of an ever-changing, never coherent subject. These issues and others will be exemplified through the study of men’s and women’s representations: stereotypical (hegemonic), revolutionary, and subversive, in films, stories, and media. Issues such as representation and matter; the relations between feminist theories and postcolonial and queer theories; and how does stereotype matter will accompany the study of basic notions such as the concepts of “gender,” “otherness,” and “the female secret,” and the understandings of women’s writing, some of the chronology of the rise of feminist theories in philosophy and theory and their relevance today, and contemporary offshoots such as the study of “the body,” of nationality and post-nationality, and of the politics of the gaze and its variety of hierarchical power relations.

תיאור הקורס:
נרטולוגיה (narratology) היא תורת הסיפור – כל סיפור באשר הוא רצף של אירועים המייצגים את פעולותיהן של דמויות במשך של זמן.
לפיכך לימוד עיקרי הנרטולוגיה הוא משמעותי עבור מי שעוסק ביצירת "סיפורים" בספרות, בקולנוע, בכתיבה עיתונאית, בדיווח על אירועים, בכתיבה דוקומנטארית, בהיסטוריוגרפיה, בכתיבת ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, בכוריאוגרפיה וכיוצ"ב. ממילא, זהו תחום שעשוי לעניין כל קורא וצופה, שמבקש לבצע קריאה או צפיה "חזקות", עשירות ורבות משמעות.
בקורס זה נדון במבחר מעיקריה של הנרטולוגיה, תוך התבוננות ביקורתית בהיבטים מסורתיים וקאנוניים מול היבטים פוסט-מודרניים וחתרניים. כל הנושאים שיילמדו בקורס יוצגו תוך חקירת אופיים בכפל מבט: מבט מן המרכז ומבט מן השוליים.
נושאי הקורס: מהי דראמה? מהם הז'אנרים הסיפוריים? מהי עלילה סיפורית וכיצד היא נבנית? מהם התחלות וסיומים של סיפורים? מהם נקודות המפנה, השיאים וההתרות של עלילה סיפורית? כיצד נבנית הדמות הסיפורית ומה תפקידיה? מהן דמויות סטריאוטיפיות וכיצד נבנית אינדיבידואליות של דמויות? מהם גיבור/ה ואנטי-גיבור/ה? כיצד מיוצגים בסיפור חומרים של רקע, אווירה, מקום וזמן? מה תפקידו של מספר הסיפור? מהי פרספקטיבה סיפורית ומבט סיפורי ומהם סוגיה? כיצד מתורגמים נושאים ורעיונות לעלילות סיפוריות? כיצד נבנים בסיפור סמלים ומוטיבים? כיצד מיוצגים משכי זמן משתנים בסיפור? ועוד.
להדגמה ולאיור הנושאים הנלמדים ישמשו מבחר של טקסטים מן הספרות העברית והכללית ומן הקולנוע.

את הקורס ילוו שני ספרים בסיסיים, שקריאתם בשלמותם היא חובת התלמידים:
1. שלומית רמון-קינן, 1984, הפואטיקה של הסיפורת בימינו, ספריית פועלים.
2. Mieke Bal, 1986, Narratology: Introduction to the Theory of
Narrative, University of Toronto Press.

חובות הקורס:
השתתפות בכל השעורים והתמצאות בחומר הנלמד, כולל רשימת סיפורים.
בקיאות בשני הספרים הנ"ל.
בחינת סיום שמשקלה 100% בציון הקורס.

Undergraduate Introduction (Cinema Dept., Hebrew Lit. Dept., Women & Gender Program, Multidiciplinary program in the Arts)
Narratology is the theory and study of narrative, which regards stories as sequences of events representing the actions of characters through time.
Studying narratology is therefore of highly importance for those who deal with creating stories in all fields and genres: literature, film-making, journalistic writing, reporting and testifying events, documentary writing, historiography, biographies and autobiographies, choreography etc. In any case, narratology is a field of study likely to be relevant and interesting for any reader or viewer seeking to experience a "strong", rich and meaningful reading.
In this course we shall discuss some of the basic and fundamental principles of the narratology, while retaining critical observance of the traditional and canonic aspects versus the post-modern and subversive ones. All topics to be discussed during this course will be presented through a double perspective: from the center of narratological tradition to the margins and vice-versa.
Topics to be addressed during this course are: What is drama and the dramatic? What are the literary genres and are they restrictive? What is a plot and how is it constructed and presented? What are beginnings and endings of stories? What are turning points, the peaks and the unraveling points of the plot? How a literary character designed and what are its functions? What are stereotypical characters and what produces a character's individuality? What is a hero and anti-hero? How are elements of background, atmosphere, place and time represented? What is the function of narrator? What is a narrative perspective and a narrative gaze and what are their various types? How do different themes and ideas become "translated" into plots? What is the role of symbols and motifs? How are different duration of times represented in the story? Etc.
A wide selection of literary and cinematic works taken from the Hebrew and the general literature and cinema will accompany the course.
2 basic text-books will accompany the course, and full acquaintance with their content is a requirement:
1) Shlomith Rimmon-Kenan, 1984. Narrative Fiction: Contemporary Poetics, Translated into Hebrew by Hanna Hertzig, Sifriat Poalim. (in Hebrew)
2) Mieke Bal, 1986. Narratology: Introduction to the Theory of Narrative, University of Toronto Press,
Course Requirements:
(1) Full attendance and participation and good acquaintance with course topics, including the list of works posted on the course website.
(2) Intensive acquaintance with the books mentioned above.
(3) Final Examination - 100% of the final grade.

ד"ר עובדיה עזרא / סמסטר א'
מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, בו יוצגו דרכים ואפשרויות שונות לניהול דיונים באתיקה. בהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות המייצגות גישות מרכזיות באתיקה. מוסר מידות (אריסטו), מוסר רגשות (יום), מוסר חובה (קאנט), ומוסר תועלת (מיל).

בבליוגרפיה ראשונית.

1. וורנוק, ג'פרי ג'. הפילוסופיה המוסרית בת זמננו. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ז 1987.
2. אריסטו. אתיקה. מהד' ניקומאכוס. ירושלים : שוקן, תשל"ג 1973.
3. יום, דוד. מחקר בדבר עקרוני המוסר. מהד' 2 מתוקנת ומוגהת ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ב 1982.
4. קנט, עמנואל.הנחת יסוד למטפיסיקה של המדות. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש"י 1950.
5. מיל, ג'ון סטיוארט. התועלתיות. ירושלים : חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ג .1933.

דרכי ההוראה: הרצאות.
הקורס יסתיים בבחינת כתה, ללא חומר עזר.

ד"ר מירי רוזמרין / סמסטר ב'
מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה.
בקורס זה ידונו כמה מהגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשאלות אלו. נבחן את ניסיונו של אפלטון להעניק מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, נבחן את הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים; נבחן מה תפקיד הרגש בחיים המוסריים לפי דיויד יום; נראה את ניסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה האנושית ונבחן את התפישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל. לבסוף נציג את הביקורת של ניטשה למחשבה המוסרית כפי שבאה לידי ביטוי במהלך הקורס. מלבד דיונים תיאורטיים בעמדות השונות נבחן את ההשלכות שיש לעמדות אלו לגבי סוגיות מוסריות עכשוויות.

דרישות הקורס: מבחן

An introduction to ethics - Dr. Ovadia Ezra
This course presents elementary concepts as well as main approaches in Ethic, as represented by their central
philosophers in western history of philosophy. The course starts with a brief survey of a few meta-ethical theories, and then deals with four different theories of normative ethics: morality of virtues (Aristotle), morality of sentiments (Hume), deontological morality (Kant) and utilitarian morality (Mill).

An introduction to ethics - Dr. Miri Rozmarin

What is the right thing to do in a certain situation? What does moral life consist of? Can a good life in the ethical sense can be also good in terms of well-being? These are among the questions we will discuss in this course. Ethics attempts to develop systematic answers to these and related questions. In this course we will focus on the main traditions of Western ethics: Platonism, Aristotelian ethics, Kantian ethics, and utilitarianism. We will assess these philosophical positions as tools for everyday decisions and discuss their applications.

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה, כפי שנדונו על ידי ההוגים השונים, וביניהן: תכלית הפילוסופיה; טבעה של האמת; התנאים לידיעה; טבעה של התבונה האנושית; תפיסות שונות של העצמי; בעיית הזהות העצמית; היחס בין אובייקט לסובייקט; ההבחנה בין גוף לנפש, ושאלות מרכזיות נוספות. נעקוב אחר דרך ההתפתחות של הרעיונות וגלגוליהם החל מן הפילוסופיה של רנה דקארט, מייסד הפילוסופיה החדשה, ועד לפילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט.

התלמידים יתבקשו לקרוא פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

Introduction to Early Modern Philosophy

This course is a survey of western European philosophy in the early modern period, with emphasis placed on Metaphysical and Epistemological issues. It covers the major figures and themes in the Seventeenth and eighteenth century's philosophy, including Rene Descartes, Baruch Spinoza, John Locke, Gottfried Wilhelm Leibniz, George Berkeley, David Hume and Immanuel Kant.
The course introduces students to some central themes in the early modern period, such as the nature of knowledge, of truth, method and reality; conceptions of the self and of personal identity, the nature of ideas, the mind-body problem, etc.
Students are required to read selected writings of these figures.

בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:
1. נקודות מוצא שונות להבנת הפילוסופיה ההודית ומעמדה
2. משמעותו של השחרור ומקומו כאידיאה מנחה בפילוסופיה ההודית
3. פולחן, מעשה, ואתאיזם: הוודה ואסכולת המימאמסא
4. מושג הדהרמה וחוק הקרמה
5. תורת 'האני' של האופנישדות
6. המהפכה הבודהיסטית – דחיית מושג ה'אני'
7. תורת ההכרה בפילוסופיה ההודית
8. שיטות טיעון בפילוסופיה ההודית ומעמד הפילוסופיה
9. הספקנות ותוצאותיה

ביבליוגרפיה ראשונית:
1. Karl H. Potter, Presuppositions of India's Philosophies, Chapters 1, 2
2. M. Hiriyanna, Outlines of Indian Philosophy, Chapters 3,5,7
3. Hamilton, S., A Very Short Introduction to Indian Philosophy (Oxford UP)
4. Matilal, B.K., Epistemology, Logic and Grammar in Indian Philosophical Analysis, Chapter 1.
5. Radhakrishnan & Moore, A Source Book of Indian Philosophy

Introduction to Indian Philosophies and Religions
In this course, the following themes will be discussed:

1. Indian Philosophy: Initial 'maps'
2. The notion of 'freedom' and its implications
3. Ritual, action and atheism: the Veda and the Mīmāmsā school of philosophy
4. The notions of dharma and karma
5. 'Self' as articulated in the Upanişads
6. The 'Buddhist revolution' and rejection of the Upanişadic 'Self'
7. Indian epistemology
8. Argumentation in Indian philosophy
9. Indian Skepticism

השיעור עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה, תוך התמקדות בפרקים נבחרים מהעת העתיקה ועד המאה ה - 20. כך, דרך דיון בהוגים כגון אפלטון, פלוטינוס, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ופרויד, נבחן את האופן בו מאירה המחשבה האסתטית לא רק את התופעה האמנותית, אלא גם את מבנה הניסיון האנושי ואת שאלת האמת.
הדיון יערך תוך תשומת לב ליחסי הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית והאמנות המערבית, ובפרט, תוך ניסיון להבין את מקורו וגלגוליו של "הריב העתיק" בין הפילוסופיה והאמנות, או לחילופין, את טבעה של האינטימיות המסובכת שביניהן.
בין הנושאים הנדונים:
- התשוקה אל היפה בפילוסופיה היוונית.
- אפלטון על המעמד האונטולוגי של האמנות.
- ייצוג, אשליה ופרספקטיבה בפילוסופיה המודרנית ובאמנות הרנסנס.
- השיפוט האסתטי אצל קאנט וגלגוליו ברומנטיקה.
- האדם האסתטי: על חיים אנושיים כיצירת אמנות.
- אמת וטרגדיה.
- מודרניות ואואנגרד.

השיעור ינסה להציע ניתוח מבני וכרונולוגי של הנצרות המערבית מראשיתה עד לסוף המאה ה-14. נבחן שורה של נושאים מרכזיים להבנת הנצרות כמערכת של אמונות וטקסים וכמערכת של ממשל ושליטה. במאה הרביעית הפכה הנצרות לדת המדינה בקיסרות הרומית. מנהיגי הנוצרים חלקו את השלטון בקהילה עם הרשויות החילוניות. מה היה היחס בין ההנהגה הדתית והשכבות העממיות? כיצד נפתר המתח בין האידיאלים של ישו לבין הצרכים השילטוניים של ממשיכי דרכו? איזה מקום תפסו זרמים מיסטיים ותנועות נזירות בחיי הכנסיה? מהי הכנסיה? אילו מוסדות יצרה הנצרות וכיצד התפתחו? כיצד תפסה האפיפיורות תפקיד של הנהגה בנצרות שי ימי הביניים וכיצד השפיעו מאבקי הכוח שלה עם גופים חילוניים ועם התנגדות פנימית על אופי החברה? שאלות אלו ודומות ייבחנו בשיעור תוך התבוננות בספרות ההיסטורית, באמנות, ובהגות.

בקורס זה נסקור את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז כינונה כדיסציפלינה אקדמית ייחודית בראשית המאה ה-19 ועד ימינו. בכל שיעור נתמקד ביצירתו של היסטוריון ייחודי ובתרומתו לכינונה של מגמה או אסכולה עיקרית בחקר ההיסטוריה ובכתיבתה. בדרך זו נבחן ונכיר את התחומים השונים בתולדות ההיסטוריוגרפיה המודרנית על רקע התנאים ההיסטוריים וההשקפות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותם.

.סדרת ההרצאות מספרת את ההיסטוריה של עולם האסלאם בימי הביניים מתחילה בראשית הקריירה של הנביא מוחמד בחצי האי-ערב במאה השביעית ומסתיימת בשנת 1500 לערך. חלקה הראשון של הסדרה משרטט את התהליכים הפוליטיים העיקריים בתקופה זו. נעקוב אחרי הקמת המדינה המוסלמית, השושלות הערביות העיקריות וכיצד הצטרפה אליהן אליטה צבאית-תורכית, ששלטה במזרח התיכון כאלף שנה עד ראשית המאה העשרים. חלקה השני של הסדרה מתמקד בכמה סוגיות נבחרות שקשורות בחברה ובתרבות מוסלמית בימי הביניים, ובהן דגמים של התאסלמות, ההבדל בין שערוב להתאסלמות, תרבות חצר אליטיסטית, היווצרותן של כתות כדוגמת השיעים, ועוד.

This introductory lecture presents the history of the Muslim world in its first millenium, focusing on the Middle East. After discussing the main political events that forms the chronological framework for the course (sixth century to the advent of the Ottomans to the Middle East), we devote most of the course to social and cultural aspects of Muslim societies in the medieval Middle East. Among the issues discussed are topics like islamization and Arabization, state formation, court culture, urban communitis, the incorporation of Turkish military elites into the Muslim world, and cultural identities.

שלא כטקסטים אמנותיים אחרים, ספרות הילדים היא כלי ביטוי צעיר מאוד: גילה כמאתיים שנה בסך הכול. במהלך הקורס נברר מהם התנאים החברתיים והתרבותיים שהובלו להבשלתו של ערוץ ביטוי בין-דורי ייחודי זה, ונבחן את התמורות הפואטיות שחלו בו במהלך שתי המאות, כחלק מהתמורות שחלו בתרבות המערב בכלל ובתרבות הילד בפרט.
בקורס נתוודע לארבע דיסציפלינות שונות שרואות בספרות הילדים אובייקט מחקר: דיסציפלינת החינוך, המוצאת בספרות הילדים פוטנציאל חינוכי ולימודי והעסוקה במיצוי "מסרים" ו"ערכים" מתוך הטקסטים; הספרות היפה הבוחנת את ספרות הילדים על פי קריטריונים אסתטיים והמנסה לנסח אפיונים פואטיים המייחדים אותה מספרות המבוגרים ולבחון את מגוון הזיקות בין שתי הספרויות; הפסיכולוגיה, הרואה בה מקור לסיוע בתהליכים נפשיים בקרב הקוראים הצעירים וכלי יעיל להחצנת רגשות, תסכולים ומאוויים, וכן אמצעי ביטוי לתהליכים נפשיים המתרחשים בקרב המבוגרים בבואם לכתוב ולקרוא לילדים; ומחקר התרבות הבוחן את ספרות הילדים כאמצעי ביטוי בין-דורי המשקף תופעות מרכזיות בחברה ובתרבות. בקורס נשים דגש מיוחד על ההיבט התרבותי, ונבחן את מקומה ומעמדה המשתנה של ספרות הילדים בתרבות בכלל ובתרבות הילד בפרט.
במהלך הקורס נקרא טקסטים העוסקים בספרות הילדים ובתרבות הילד מפרספקטיבות מתודיות שונות, ונתוודע אל מגוון גדול של ספרי ילדים מהארץ והעולם שנכתבו במהלך שתי המאות.

Introduction to Poetics of Children's Literature and Child Culture

Course Description:
When was the modern child born and what was written for him? What happened to Llittle Red Riding Hood on her way from the 17th century to the 21st? Why did Lewis Carroll write three versions of Alice's Adventures in Wonderland? To whom does children's literature cater? Who doed children's literature differ from literature written for adults? How does modern psychology affect children's literature? How does Post Modernity affect texts for children?
These interdisciplinary cultural questions and others will be discussed in this introductory course.

תיאור הקורס ומטרותיו
מעלילות גלגמש, דרך המיתולוגיה היהודית, היוונית, הרומית והמצרית, דמיינו בני האדם את גיבוריהם לא רק בבגרותם אלא גם בילדותם. הקורס יעסוק באופנים המגוונים בהם יוצגו ילדים במיתולוגיות שונות לאורך ההיסטוריה. באיזה אופן תוארו ילדים, אילו תכונות יוחסו להם, אילו תפקידים מלאו ילדים במיתוסים? האם יש דמיון בין אופני הייצוג של ילדים במיתולוגיות שונות? ננסה להשיב על שאלות אלה ונבדוק מה משמעותם של דרכי ייצוגם של ילדים ועל איזה צורך הם ענו.

From Gilgamesh to Superman: Children Representations in Myths

In the world of Myths we find various ways in which children were represented. The course will engage in these diverse representations through the mythologies of several ancient cultures. We shall examine how children were depicted, what functions they performed in myths. We shall also compare myths and try to find similarities between the ways in which children were depicted in them. Finally, we will consider the possible meanings of the different representations of children.

תיאור הקורס:
היכן פוגש שיח הזכויות הניאו-ליבראלי את החינוך הרשמי בישראל בתום העשור הראשון למאה ה-21? מהם מקורותיה של הזכות לחינוך, כיצד התפתחה וכיצד מבטאים הסדרים חוקיים את הערכים החברתיים בשאלה זו? כיצד מתיישבת הזכות לחינוך עם ערכי שוויון והוגנות? כיצד היא נפרטת לפרוטות היום-יום בבית-הספר בישראל?
הקורס מציג את ההסדרים המשפטיים החלים בישראל בתחום החינוך. בין היתר הוא דן בהיקף חובתה של המדינה – כלפי הילד וכלפי הוריו, בזכות לפרטיות בבית-הספר, בזכות לחינוך מיוחד, בזכויות התלמיד לביטוי אישי ובהתמודדות עם אלימות בבית-הספר.
דרך הוראה:
הקורס מתנהל בדרך של הרצאה ודיון.
חובת נוכחות:
תותר העדרות של שני שיעורים לכל היותר, במהלך הקורס כולו.
דרישות הקורס והרכב הציון:
-מבחן בית באמצע הסמסטר – 30%
-מבחן מסכם, בחומר פתוח – 70% *

* תלמידים שיבחרו להתייחס לאחד הנושאים הנדונים בקורס בדרך של רפראט שיוצג בפני הכיתה, יקבלו בונוס של 20 נקודות, וערך מבחנם בציון הסופי – 50%.

Rights in Education

Course Description:
At the end of the first decade of the 21st century, how does the neo-liberal discourse on rights deal with the official educational framework in Israel? What are the sources of the right to an education, how did this right develop and how do existing legal agreements express the social values in this matter? How does the right to an education reconcile with values of equality and fairness? How is this right implemented in the day-to-day classroom routine in Israel?
The course will describe the legal agreements applicable to education in Israel. Among other things, it will discuss the extent of the state's obligations, to schoolchildren and their parents, with respect to the right to privacy at school, the right to special education and pupils' rights to individual expression, as well as the issue of coping with violence at school.

Teaching method:
The course will comprise lectures and discussions.
Attendance Policy:
Students may refrain from attendance twice, all over the course.
Course requirements and grade calculation:
•Take-home midterm exam – 30%
•Open-book final exam – 70% *
* Students can choose the option of presenting one of the topics discussed in the course in the form of a class presentation. Those who choose this option will receive 20 points, and the final exam will count for 50% of the final grade.

משנתו של ניטשה מבשרת ומטרימה, בהרבה מובנים, את המודרניות שלנו. מחשבת מות האל של ניטשה, והביקורת הרדיקלית שלו לא רק על הדת, אלא גם על כל צורות החיים המושתתות על הנחות יסוד מטאפיזיות אשלייתיות (המדע, ההיסטוריה, או הפוליטיקה), הינה עדיין אחת מההתבוננויות העמוקות והרציניות על משמעות האדם בעולם מחולן. בד בבד, מקדיש ניטשה ליהודי וליהדות – שני מושגים שאינם בהכרח חופפים אצלו – מקום מיוחד בביקורת הדת ובביקורת התרבות שלו. מקום רב-משמעי (לאורך כל יצירתו, לובש ופושט היהודי צורות שונות ומגוונות), האומר דרשיני. בהתייחסותו ליהודי, כך נבקש להראות בקורס המוצע, הפילוסוף נאלץ להתמודד עם גבולות מחשבתו, שכן היהדות מתגלה בעיניו כתופעה לימינלית, כתופעת גבול. כיצד יש להבין "עם" זה, "מוזרות תרבותית" זו הנושאת את השם"יהודי", בפילוסופיה של ניטשה? ניתוח מדוקדק של שם היהודי בטקסט הניטשיאני – כמו גם עיון בנושאים המרכזיים של הגותו (האפוליני והדיוניסי, ביקורת המדע והדת, הקריאה להפיכת הערכים, הרצון לעוצמה, החזרה הנצחית של הזהה) – הם שיעסיקו אותנו בקורס זה. המפגש, בתוך הוגה אחד, בין הגות קיומית-ביקורתית לבין ה"מסתורין של ישראל", יאפשר אולי להתבונן באופן רענן במשמעות תופעת ה"היות יהודי".

Nietzsche’s Existential Philosophy and the Jewish Question

Nietzsche’s philosophy in many ways announces and anticipates our modernity. Nietzsche’s declaration of the death of God and his radical critique not merely of religion, but also of all the forms of life which are founded on metaphysical illusionary grounds (science, history, politics, or culture), still procures one of the deepest insights on the meaning of existence in a secularised world. Coupled to this critique, in his writings, Nietzsche refers repeatedly to the Jews and to Judaism, which are occupying a peculiar place in his critique of religion. Yet in his aphorisms on Judaism, Nietzsche’s philosophy is touching the limits of his own thought, Judaism appearing there as a liminal phenomenon, as a phenomenon provoking a meditation on the limits of thought. How should one approach this “people”, this “cultural strangeness”, in Nietzsche’s philosophy? Is Jewish religion to be understood as the source of religion in general, or does it possesses a morphology of its own, which is inassimilable to Christian religion, massively criticised in the Nietzsche’s corpus? In this course, we will carefully interrogate those questions, examining them in the light of his fundamental philosophical concepts (the Apollonian and the Dionysian, the critique of religion and of culture, the transvaluation of values, the will to power, the superman, or the eternal return of the self). This interrogation will help us not only to shed light on the place of the Jew in western philosophy and in the western culture in general, but will also help us to envisage Jewish phenomenon in the context of existential philosophy.

קורס זה עוסק בתפיסת הזהות הדורית בציונות ובהיסטוריה היהודית המודרנית. מטרת הקורס היא לבחון את המתחים והפערים בין דורות, ואת האופן שבו אירועים מחוללי שינוי השפיעו על אופן עיצובה של הזהות הדורית. הבחינה ההשוואתית בין דורות בהיסטוריה היהודית ובציונות, ובכלל זה בחברה הישראלית, תציב את סוגיית הזהות הדורית גם על רקע של קיומן של יחידות דוריות מקבילות בהיסטוריה המזרח תיכונית והעולמית. הקורס יעמוד על ההגדרות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של המונח יחידה דורית, ועל משמעותה של ביוגרפיה קולקטיבית, כחלק ממאפייני ההשתייכות הדורית ועיצוב התודעה הדורית וזהותה. כמו כן, נדון בהשפעותיהן של מלחמות, מהפכות ושינויים חברתיים ותרבותיים, ובראש ובראשונה של תופעת ההגירה והפליטות, על התפתחותם של מאבקי דורות, פערי דורות ומפגשי דורות. במסגרת זו נדון בין היתר בנושאים הנוגעים לדור המהגרים לארץ ישראל ולארה"ב בשלהי המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים ודור ילדיהם; דור מלחמת העולם הראשונה; "דור תש"ח"; "דור המדינה"; "דור הנכבה"; "דור התמורה" ועיצוב הזהות המזרחית בישראל ; זיכרון השואה והדור השני; ו"דור 1968".
מלבד המימד ההשוואתי, ועל אף היותו קורס היסטורי במהותו המבחין בין תקופות היסטוריות ליחידות דוריות, נתמקד בקורס זה גם במשמעות הסוציולוגית, הפוליטית והתרבותית של הגדרת דורות, וזאת תוך שימוש מגוון במקורות ראשוניים ומשניים. הקורס משלב, על כן, לא רק לימוד והבנה של תכנים ספציפיים, אלא גם הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות הנחוצות לקריאה ביקורתית של טקסטים, וכהכנה והדרכה לכתיבה בפורמט אקדמי. פיתוח מיומנויות הלמידה כולל, בין השאר, בחירה והגדרה של נושאי הדיון, בחירת מקורות ושאלות מנחות לניתוח טקסטואלי; כמו גם לימוד דרכי רישום וציטוט של מקורות והערות שוליים, הכנת רשימה ביבליוגרפית וכתיבת חיבור בעל אופי אקדמי.

חובות הסטודנטים
נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים: 10%
מטלת אמצע סמסטר: 30%
מטלה מסכמת: 60%

This course will examine the concepts of generational identity in Zionism and modern Jewish history. It will examine the conflicts and gaps between generations and the way in which change causing events influenced the creation of generational identity. The comparative approach of historical generations in Judaism and Zionism, including the Israeli society, will place the concept of generational identity also as part of Middle East and general history. We will discuss the political, social and cultural definitions of the term generation unit and the meaning of collective biography as part of generational historical characteristics. We shall also understand the impact of wars, revolution, and social and cultural changes, as well as immigration and the refugee phenomenon, on generational conflicts, gaps and dialogues. Among other issues, we will discuss in this course the subjects of Jewish Immigration to America and Palestine at the end of 19th century and the beginning of the 20th century; the First World War generation; the 1948 generation; the State generation; the creation of Mizrahi identity in Israel; the meaning of generation for the Arab minority in Israel; the memory of the Holocaust` and the idea of generational conflict in the sixties in Israel, Europe and America.

Grading
-Attendance and participation 10%
-Midterm Exam – 30%
- Take Home Final Exam -60%

חלק ניכר מההבנות שיש לגבי ההתפתחות והתפקוד הפסיכולוגי של האדם הבריא נובע מבחינה דקדקנית של עולם הפסיכופתולוגיה. הקורס עוסק במונחי ייסוד שמניעים את פסיכולוגיית הנורמלי, וזאת- מתוך לימוד פסיכולוגיית הלא נורמלי. לצורך כך, נסקור במהלך הקורס את ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות (הפרעות בספקטרום הפסיכוטי, הנוירוטי והאישיותי) ונמצה מהם את חוקיות התנהלות חיי הנפש של האדם. נעלה סוגיות שונות הקשורות לתפיסה, מחשבה, רגש, ושיפוט, וזאת- בתבניות תיאורטיות שונות המקובלות בעולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי (תבניות ביולוגיות, התפתחותיות, דינאמיות וקוגניטיביות, סוציולוגיות וסטטיסטיות). דגש מיוחד יושם על יחסי הגומלין שבין ההסברים המוצעים על ידי תיאוריות שונות למצבים פסיכו פתולוגים זהים.

The Psychology of the Normal from the Perspective of the Abnormal: From Insanity to Sanity

The course examines the boundaries of normality from the perspective of the psychopathology. It reviews the various aspects of psychopathology (psychotic disorders, neurotic [affective and anxiety] disorders, personality disorders, perversions, cognitive impairments and PDD) in order to draw the line of the normative. The assumption that underlies the course is that normality has no solid, nuclear, nature. Rather, it is composed from tensions between changing psychopathologies, vibrating in every human.
The course requires no preliminary knowledge.

בקורס נעסוק בטלוויזיה החינוכית הישראלית, שהיא הטלוויזיה הראשונה ששידרה במדינת ישראל.
ממבט תיאורטי כולל נדון, בין היתר, בשאלות, מהי טלוויזיה חינוכית? האם ניתן ללמוד מטלוויזיה כמדיום? כיצד צופים ילדים בטלוויזיה? האם זה יומרני ואף פוליטי לחנך באמצעות טלוויזיה או שמא זהו עניין ערכי ראוי?
אחר כך נעסוק בהיסטוריה של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, גלגוליה השונים והתפתחותה עד לימים אלו. במהלך הקורס נקרא טקסטים תיאורטיים העוסקים בטלוויזיה חינוכית לילדים ונצפה במגוון תוכניות ששידרה הטלוויזיה החינוכית הישראלית: החל מהמשדרים הלימודים בשחור-לבן, דרך תוכניות כמו "זהו-זה" ו"רגע עם דודלי", דרך "ערב חדש" ו"פרפר חדש" ועד "הכל אנשים", "קריאת כיוון".

חובות הקורס:
נוכחות חובה בכל השיעורים.
קריאה שוטפת של חומרים הביבליוגרפיים וצפיה בחומרים הרלבנטיים.
אופן קביעת הציון:
20% הגשת 2 דו"חות קריאה על מאמרים (בהיקף של עמוד אחד). הדו"חות יהיו תיאור קצר של המאמר ולאחריו דיון והבעת עמדה של הסטודנט/ית לגביו. העבודות תוגשנה בכיתה בלבד (וללא עטיפת ניילון), עד לתאריך שיקבע מראש.
80% עבודת סיום קורס (בהיקף של בין 1500 עד 2000 מילים).

The Israeli Educational TV

The Israeli Educational TV was the first tv to be broadcasted in Israel.
What is Educational TV? Can children learn from Educational TV?
How do children watch tv?
We will look into the fascinating history of the Israeli Educational TV,
And watch different programs from their broadcasts, and try to analyze them.

התיאוריה הפסיכואנליטית מתרכזת בפענוח הכוחות המניעים אותנו ובניתוח התהליכים המתרחשים בבסיס קיומנו הנפשי. תהליכים אלו נוגעים בכל צד של חיינו, החל מתחושות קיומיות כגון: מימוש עצמי, חרדה, סיפוק, תסכול, שלווה, סבל ואשמה; עבור דרך: דפוסי התנהגות, חוויתנו את עצמנו ואת המציאות הסובבת, תכונות אישיות, קשר ותקשורת עם אנשים אחרים והפרעות נפשיות; וכלה בפעילות תרבותית דוגמת אומנות, דת ומוסר. יחד עם זאת ולמרות היותה מקיפה תחומים רבים, הפסיכואנליזה מבוססת (ככל תיאוריה אחרת) על גרעין מצומצם יחסית של רעיונות ומושגים יסודיים. רעיונות אלו פותחו במרוצת השנים על ידי תיאורטיקנים שונים, ולצד היותם מרכיבים משלימים בתוך תיאוריה מרכזית, הם משקפים את נקודת המבט המיוחדת של כל תיאורטיקן או תיאורטיקנית אודות האדם ודרך התפתחותו הנפשית. בתרגיל נפתח כמה מן המושגים והרעיונות הללו במקביל לקריאה בטקסטים תיאורטיים מרכזיים. הקורס ניתן בזיקה לשיעורי המבואות של ההקבץ: 'הפגיעה השלישית' ו-'הפסיכולוגיה של הנורמלי'.

דרישות הקורס
קריאת חובה: מתוך הרשימה הביבליוגרפית
מטלת אמצע: 15% מן הציון
מבחן בית: 85% מן הציון

Basic Concepts in Psychoanalysis

The psychoanalytic theory focuses on understanding our motivational forces and on analyzing the processes that are operating at the basis of our psychic existence. These processes touch every facet of our lives, including: basic existential feelings, patterns of behaviour, our experience of our selves and the surrounding reality, personality traits, contact and communication with other people; as well as cultural activities, such as: art, religion and morality. Still, despite of its inclusiveness, psychoanalysis is based, like any other theory, on a relatively small kernel of basic concepts and ideas. These ideas were developed through the years by different theoreticians. While being complimentary parts of the main theory, they also reflect the unique point of view of each theoretician concerning human beings and their psychic development. In this tutorial, we shall elaborate on some of these ideas and concepts while reading in key theoretical texts.

קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע היא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה בקולנוע. כיצד מבוססת תגובתנו לקולנוע על יכולות תפיסתיות טבעיות? כיצד מצליחים אמצעים קולנועיים לעורר רגשות? מהו ריאליזם קולנועי? ובאיזה אמצעים משתמשים יוצרי אוונגרד על מנת לשבור את תחושת המציאות הזאת? באיזה רבדים של תפיסת משמעות אנו תופסים את היצירה הקולנועית? באיזה מנגנונים קוגניטיביים אנו משתמשים על מנת לפרש ולהבין יצירה קולנועית? מה ניתן ללמוד מכל האמור לעיל על ההערכה האסתטית של היצירה הקולנועית? בקורס זה ננסה לענות על שאלות אלו תוך שימוש בידע עדכני על המנגנונים הקוגניטיביים של בני –אדם, ובאמצעות דוגמאות ספציפיות ממיטב היצירה הקולנועית.

האופן בו יסתיים השיעור: עבודת סיום קורס.
מרכיבי הציון הסופי : עבודת סיום קורס – 100% .

Film and Cognition

Cognitive Film Theory is a new approach to film aesthetics striving to understand film experience by reference to the cognitive mechanisms involved in movie spectatorship. Based on informed knowledge from the cognitive sciences, as well as on specific examples from movies, the course describes the ways by which our emotional responses to movies and our esthetic appreciation of them depend on our natural perceptual and cognitive abilities. The means movie makers utilize in order to elicit such responses in us are discussed, and a novel interpretation of our movie experience emerges.

מטרה מרכזית של השיעור היא הכשרת את התלמידים למיומנויות למידה ולכתיבת עבודה דיונית. תחום הידע שבו אנו עוסקים הוא פולקלור, ולכן 'יציאה לשדה' לשם ראיונות תהיה חלק מחובות הקורס. הנושא שיעמוד במרכז השיעור הוא תהליך הסתגלותם והתחדשותם של פסטיבלים וקרנבלים ציבוריים בארץ ישראל ובישראל מאז תקופת העלייה הראשונה ועד ימינו.

The Creation of a Secular Culture: Festivals and Carnivals in Eretz Israel and in Israel

The course’s aim is to give the students study skills including the ability to write discursive papers. The body of knowledge that we are dealing with is folklore, therefore ‘field work’ for the purpose of interviewing informants is a part of the course’s duties. The main theme of the course is the adaptation and rejuvenation of public carnivals and festivals in Eretz Israel and Israel from the first Aliyah to this day.

מטרת הקורס: עיצוב הגדרת זהות יהודית מנקודת מבט אינדיווידואליות, באמצעות פניה להוגים יהודים שונים – בובר, ביאליק, סולובייצ'יק, עגנון, פרוייד, רוזנצווייג, שלום, שפינוזה ואחרים – ושזירתה בסיפורי חסידים, אגדות, משלים ומדרשים מן המקורות היהודיים.

נושאי הקורס: במסגרת הפילוסופיה הקיומית (אקזיסטנציאליסטית), האדם תופס את עצמו אל מול ואף כנגד החברה שבה הוא חי והתרבות שבתוכה הוא פועל. עמדה קיומית זו תקפה גם בבואנו לדון באדם המאמין. נבקש להבין איך נראה, מתנהג וחושב הפרט-היחיד שאינו תופס את עצמו כיהודי דווקא בזכות לימוד תורה וקיום מצוות. הקורס יתחקה אחרי זהותו העצמית של אדם כיהודי ויבחן את העמדה שבה לא הדת מגדירה את היהודי, אלא הוא קובע את דתיותו. יוצגו גם דמויותיהן של נשים מאמינות שתופסות את עצמן כיהודיות לאו דווקא דרך קיום מצוות.

מיומנויות אקדמיות: הקניית מיומנויות לקריאה ביקורתית של טקסטים ולכתיבה במתכונת אקדמית.

הקורס יסתיים בעבודה מסכמת.
דרישות הקורס ומרכיבי הציון הסופי: נוכחות והשתתפות פעילה – 10%, מטלת אמצע הסימסטר – 30%, מטלה מסכמת – 60%.

The Individual in modern Jewish culture

Aims: This course will introduce students to different individualistic venture points to being a Jew. This will include the writings of salient Jewish thinkers and philosophers, such as Bialik, Buber, Soloveitchik, Agnon, Fraud, Rosenzweig, Scholem, Spinoza and others. Biblical stories, Hassidic tales, midrash (homiletic interpretation) from Jewish sources will serve as illustration to an individual Jew. There will be ample opportunity to take a critical view of this approach throughout the course and also to emphasize existential philosophy contribution to the attempt to understand the Individual in modern Jewish culture.

מטרת השיעור לבחון את "המצב הדיגיטלי" מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. השיעור יתמקד בשורשי התרבות הדיגיטלית קרי, במקורות ובתכני השיח שהזינו את המאמץ המכונן של תרבות הסייבר. לעניין זה יוצג ההקשר ההיסטורי הרחב ובראש ובראשונה, היחס המיוחד והאמביוולנטי של התרבות האנגלו-סאכסית בכלל והאמריקאית בפרט, לטכנולוגיה, למושג הקהילה ולמושג הסְפרfrontier)) הפיזי והתרבותי. בהקשר זה יוצג שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות והטכנולוגיה בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, שאפיין את שיח 'ההצדקה' של מי שראו עצמם כסוכניה של התרבות הזו לאורך כל שנות ה-90. נעמוד על ההיסטוריה התרבותית של האינטרנט כחלק בלתי נפרד מהופעתו של עידן האינפורמציה בד בבד עם חרדת המלחמה הקרה וכתוצר לאופטימיזם, שלא לומר אוטופיזם, התרבותי והחברתי שעורר מדע הקיברנטיקה בראשית שנות הששים. בהקשר זה נסקור מקרוב את האידיאולוגיה המורכבת של תרבות הנגד האמריקאית של שנות ה 60 שאימצה אלמנטים מן האידיאולוגיה הקיברנטית והטכנולוגיה כמכשיר ל"גאולה" חברתית ופוליטית ובכך, הזינה, לימים, את שיח האינטרנט והטעינה אותו באופטימיזם מחד גיסא ובביקורתיות מאידך גיסא.

The Digital and the Techno-utopian discourse, or the Internet as American culture

Aspects in Internet's cultural history: Cybernetic, counterculture and the Cyber as American culture.
The aim of this course is to examine Cyberculture and the "digital situation" from historical and cultural standpoint. Accordingly, the class intends to focus on the cultural roots of Cyberculture; it is to say, on the contents and discourse which nourished the effort of establishing Cyberculture as popular culture.
For achieving this goal, we shall examine the historical context in which the ambivalent sentiment of the American culture concerning technology, community and the notion of the frontier, both in its physical and cultural aspects, has been manifested. In this respect the cyber discourse will be examined as derived from an optimistic tradition or even, utopian belief in the spiritual value of technology.
We shall look at the short cultural history of the Internet as part of the ambiance of the Cold War, as well as the outcome of the emergence of the Cybernetic revolution and the Information Age. By the same token we shall scrutinize the complex ideology of the counterculture movement of the 60th, a movement which saw the Cybernetic ideology as a vehicle for achieving social salvation and cultural resurrection. And by doing so, the spokesmen of the counterculture laid the foundations for the profound optimism of what will be known, two decades later, as the Internet culture.

הקורס ינתח את השפעת טכנולוגיות המידע והתקשורת, החל מהדפוס והטלגרף וכלה באינטרנט ובטכנולוגיות הסלולאריות , על תופעות ותהליכים מרחביים בני זמננו. הקורס יתרכז בשלושה תהליכים חברתיים בעלי היבט מרחבי מובהק: תהליך הגלובליזציה והפיכתו של העולם ליחידה מאוחדת אחת, תהליך הרישות והמעבר ממבנים חברתיים היררכיים למבנים שטוחים ותהליך הוירטואליזציה- המיקום מחדש של הפרקטיות החברתיות במרחב הוירטואלי.

הרכב הציון הסופי בקורס: 100% מבחן הבית

Spatial Aspects of the Information Revolution

In this course we discuss the impact of communication technologies on the social space. We analyze the role of different technologies (printing, telegraph, television and mainly the internet) in shaping current spatial processes such as: Globalization, Networking and Virtualization.

הקורס יתמקד בשאלה כיצד משנה הרשת כמרחב מחיה את חייהם של הגולשים בה ובאופן רחב יותר את החברה בה אנו חיים. תחילה נבדוק את המושג רשת חברתית וכיצד הפך למושג מפתח בהבנת ההתרחשויות החברתיות המקוונות. ננתח את מושגי הקהילה והרשת החברתית וההבדלים ביניהם וננסה להבין כיצד תצורות אלה מעצבות את חווית היחיד החבר בהן ואת חיינו בתקופה מרתקת זו.

Sociology of the Internet
The course focuses on cyberspace as a social space, how it changes our lives. We will examine the concept of the social networks, its structure and how it plays out in capitalistic societies. The course compares social, communal and network activities in cyberspace and tries to understand social interaction online with the analytical tools of sociology and the social sciences.

תאור הקורס ומטרותיו: עד לא מכבר היתה "מגילת הזכויות" של גולש האינטרנט מפוארת. ליצור, להחליף, לקשר, לתכנת, לפרסם, להביע, ואפילו להשתגע – כולן, היו זכויות יסוד ברשת. לא עוד. בשנים האחרונות עברה האינטרנט שורה ארוכה של תמורות. חוקי זכויות היוצרים, עלייתה של גוגל, סוגיית ניטראליות הרשת ושאלות באשר למעמד חופש הביטוי, האנונימיות, הפרטיות, החלפת קבצים ועוד הובילו ללידתה מחדש של הרשת. מי ירוויח מאילוף האינטרנט ומי יפסיד? במהלך הקורס ננתח את האירועים המרכזיים שהשפיעו על אופייה של הרשת משנות ה-60' ועד היום, ונבדוק מהו הלקח מכל אירוע וכיצד הוא עומד להשפיע על ההווה והעתיד הדיגיטלי שלנו.
חובות הקורס: בסוף הקורס תיערך בחינה מסכמת שתכלול את החומר שנלמד בכיתה והרשימה הביבליוגרפית.
מרכיבי הציון הסופי:
מבחן 100%

Taming of the Shrew – Landmarks in the Internet Development

Summery:
Not long ago, the Internet's "bill of rights" was grandiose. Not anymore. Issues such as file sharing and copyright laws, free speech and censorship, anonymity, net neutrality and even the rise of Google, led to the rebirth of the Internet as a tamed creature. Who benefits from the taming of the internet and who loses? During the course we will analyze several of the most important milestones in the history of the Internet, from the early 60's until our time, and uncover the politics behind these titanic struggles.
Final Exam.: 100%

האינטרנט הוא מתנתה של התרבות האמריקאית למילניום השלישי. מאז היווצרותו והודות למבנהו הייחודי עליו נעמוד בקורס, מרחב הסייבר מתאפיין בעיצוב מחדש של חיברות מצד אחד, וביכולת משוכללת להשתלבות כלכלית של חברות ויחידים למטרות רווח מצד שני. הקורס יעסוק ביחסי הגומלין של שני ממדים מרכזיים אלה של מרחב הסייבר. לשני ממדים אלה, הממד הקהילתי והממד העסקי שורשים אנגלו-סקסים (בליברטריאניזם כסוג של אנרכיזם) תרבותיים עמוקים ורבי השפעה. שני ממדים אלה מתאפיינים לעיתים ביחסים הרמוניים ולעיתים ביחסים הרסניים זה לזה. הקורס יעסוק בשלושה נושאים עיקריים: 1. הרקע ההיסטורי, חברתי ותרבותי להווצרותו של המדיום, המימד החברתי של החיים ברשת (בין חברה אזרחית, קהילתיות ורשתות חברתיות), ומה טומנת בחובה החדירה העסקית לרשת, כיצד היא משנה אותה ומה כרוך בכך.

Communities, Politics and Business in Cyberspace: Utopia in Nowhere

The Internet is America’s gift to humanity for the third millennium. Since its inception and thanks to its unique structure, cyberspace revolutionizes the way we socialize. It restructures the ways in which business is done and who may participate. The course deals with these two major dimensions of cyberspace. Social life and business activities may be both harmonious and destructive to each other. The course focuses on three main issues: 1. Historical, social and cultural background in the rise of this new medium, the social dimension of life on the web (between civil society, community and social networks), and how the penetration of business changes the medium and what it entails.

התמוטטותו של הרייך הגרמני ב- 1918 ציינה לא רק את המעבר למשטר חדש כי אם גם שינוי בתרבות הפוליטית בכללה ובצורת השיח הפוליטי הציבורי. אמנם דפוסים מסוימים של השיח האמור מהתקופה הוילהלמינית המשיכו להתקיים גם בשנותיה של רפובליקת ויימאר, ואולם חלק מהמפלגות הפוליטיות בתקופה אימצו כלים חדשים לפנייה אל הציבור ולרכישת אמונו. המצאות טכנולוגיות ופיתוחים מהפכניים בתחום תקשורת ההמונים הביאו לתמורות מרחיקות לכת בדיאלוג שבין הציבור והפוליטיקאים. השינוי העמוק לא נגע רק באמצעי ההתקשרות, אלא ברטוריקה עצמה ואפילו בשפה שבה נעשה שימוש. בשנים הללו קיבלה הרטוריקה הפוליטית משמעות מיוחדת במינה, בעיקר בכל הנוגע למפלגות הימין, בראש ובראשונה המפלגה הנציונאל-סוציאליסטית. צורות ההתבטאות של הפוליטיקאים כלפי קהל שומעיהם, אופן הגיית מילים קיימות והחדרתם של צירופי מילים או הטיות שונות שלהם לשפה שיקפו ניסיון להתריס נגד המערכת הקיימת מצד אחד, ולהנחיל מערכת חדשה של רעיונות ופרקטיקות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות מצד שני. במסגרת הקורס נבחן את הזיקה שהתקיימה בין שלושת הגורמים שלעיל, דהיינו: ההתפתחויות הטכנולוגיות, השימושים השונים ברטוריקה ובשפה והתכנים האידיאולוגיים. ננסה לעמוד על ההקשר ההיסטורי שבו התחוללה התמורה בכל אחד מהגורמים הללו מאז ראשיתה של רפובליקת ויימאר ועד לנפילת המשטר הנאצי ב- 1945. נעקוב אחר המנגנון התעמולתי של המשטר הנאצי, שהיווה את הצירוף האולטימטיבי של שלושת הגורמים האמורים, ונשווה את המקרה הגרמני לזה האיטלקי-הפשיסטי בסוגיות נבחרות.

The Rhetoric of Radicalism: The Political Discourse in Germany, 1918-1945

The collapse of the German Reich in 1918 marked the transformation into a new sort of regime as well as a profound change in the political culture and the public political discourse. Although specific patterns of such a discourse in Wilhelmine period continued into the Weimar Republic, some of the political parties at the period accommodated new methods to address the public and acquire its attention. Technological innovations and revolutionary developments in mass media brought about far reaching modifications in the dialogue between the voters and politicians. These changes did not touch upon communication techniques only, but also on rhetoric itself and the language at use. Especially in regard to right wing parties, first and foremost the National Socialist Party, the manner of expression, the pronouncement of words, introducing new phrases and idioms reflected attempts at protest against the existing political system on the one hand, and the endowment of a new set of political, social and cultural ideas and practices on the other hand.

בקורס ייבחנו גישות שונות לזיקה בין נוף, מקום וזהות בארץ ישראל.
הנושאים יילמדו בגישה רב-תחומית המציגה מגוון תוצרי תרבות ביניהם: מקורות היסטוריים, מקורות רעיוניים, אמנות חזותית, שירי זמר, ספרות כללית וחינוכית ומחקרים אקדמיים רלוונטיים. בלמידה תשולב הקניה של מיומנויות קריאה וכתיבה אקדמית.

אופן ההוראה:
הקורס נחלק לשלוש יחידות. בכל יחידה ארבעה מפגשים: שלושה מפגשי הרצאה והנחיה במיומנויות קריאה וכתיבה אקדמיות ומפגש אחד של שיתוף ודיון מתודולוגי.
במפגשי השיתוף והדיון המתודולוגי יציגו הסטודנטים את ההתקדמות בעבודתם בהתאם להנחיות ויעלו לדיון בעיות בהן נתקלו במהלך העבודה. לאחר מכן יתבקשו להגיש במייל את המטלה של אותו השלב.
דרישות הקורס וחובות התלמידים:
חובות הסטודנטים : נוכחות, התקדמות בשלבים בעבודה על פי ההנחיות והצגת ההתקדמות במפגשי השיתוף ובמייל.
עבודת סיכום: 'סיפורו של מקום' – העבודה תבנה בהדרגה במהלך הסמסטר ותוגש בתאריך שיקבע מראש.
מטלות ביניים: 1. הצגת הנושא ורשימת מקורות ראשונית 2. הנחות יסוד, מטרות ושאלת מחקר 3. הצגת טיעון וביסוסו על ידי מיזוג בין טקסטים.

מרכיבי הציון הסופי:
שלב 1: 10% , שלב 2: 10% , שלב 3 : 10% , עבודת סיכום: 70%

landscape, place and identity in Israel

The course is designed to discuss varied attitudes which deal with the linkage between landscape, place and identity in Eretz Israel.
The subject matter will be studied from a multi-disciplinarian point of view which represents, familiarizes and deals with various cultural products, including: historical sources, visual art, popular songs, literature, educational literature as well as relevant academic researches. In addition, academic reading and writing skills will be instilled and integrated throughout the course of study.

מהו מושג ה"צדק"? מהו מ"שוויון"? האם יש מוסר אוניברסלי? האם צדק משמעותו שוויון? בקורס זה נסקור תפיסות פילוסופיות וסוציולוגיות שונות של צדק ושוויון. במהלך הקורס נדון במתח שבין צדק ושוויון מזוויות תיאורטיות שונות ונאתר ונדגים מתח זה בחברה אשר בישראל.

חובות הקורס: נוכחות ומבחן סיום.

Social justice and equality in Israel

The course will survey various definitions of the term “justice” as a modern-western term. We will deal with the connection between “justice” and “equality” and finally the course will focus on the Israeli society and the way different definitions of the philosophical terms “justice” and “equality” affected its policy makers. This will lead us to address different inequalities in Israel, such as gender, ethnic and nationality inequalities.

הפוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון תגובה, ואף דחייה, לתקופה המודרנית ולערכיה, שבר שנוצר בעקבות מלחמת העולם השניה. הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו תקופה היסטורית חדשה, הבאה לאחר המודרניות. זוהי תפיסה תאורטית חדשה הקשורה גם בהרגלי שיח חברתיים אחרים, באמנות חדשה ובתרבות צריכה חדשים. כיוון שקיים שוני רב בין ההוגים, הרעיון הפוסטמודרני איננו מייצג תאוריה שלמה ומהודקת אלא מכלול רעיונות הקשורים למסגרת כללית מאוד בפילוסופיה ובאמנות. על אף הביקורת המתמשכת, הרעיון הפוסטמודרני זוכה להכרה הולכת וגוברת בפילוסופיה העכשווית. הקורס יעסוק בשינוי בתפיסת המציאות, במות האדם ובפרוק הערכים במסורת, במדינה, במדע ובאמנות. נלמד את ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום, ביקורת מושג הסוביקט של דיקרט והצו הקטגורי של קאנט, דרך הפילוסופיה של ניטשה: ההתנערות מן האמת המוחלטת כבסיס לחוויה הקיומית אותה ממשיכים ז'אק דרידה, ז'אק לקאן ומישל פוקו, דרך גילוי אחרות השגעון, המיניות והאמנות. נלמד כיצד הפילוסופיה יכולה לשמש כביקורת הטכנולוגיה, הקפיטליזם, הקולוניאליזם והגלובליזציה. בהיעדר אמת אובייקטיבית מוחלטת אין משמעות ל"נכון" או ל"לא נכון", ואם הכול יחסי והכל תלוי בשפה הרי שאין משמעות לעובדות. בהמשך לצורת המחשבה של היידגר, הרעיונות הפוסטמודרניסטים גם הם עמומים ומופשטים ולכן נראים כקשים להבנה. הפוסטמודרניזם מקדם גישה אנטי-הומנית כתורה המחייבת ודוגלת ביחסיות מוסרית, ואינה שופטת ערכית אידאולוגיות ומסורות תרבותיות המנוגדות לליברליזם המערבי.

Introduction to Postmodern Philosophy

The purpose of this course is to articulate what is meant by the postmodern and postmodernism, to read a number of contemporary theorists, and to explore how these terms are appropriate for the reading of literary, art, architectural, and theoretical texts. But, what does it mean to be postmodern? What are the differences between the modern and the postmodern? What is the relation between postmodernism and post modernity? How have those differences been articulated by various contemporary philosophical, and art theorists? In what sense are there different postmodernism? In the post-Sept 11 world, how does postmodern thinking help to understand these significant events in contemporary cultures and societies? Initial focus will be on specific philosophers such as Foucault and Derrida, following the exploration of how aims, characteristics, and kinds of philosophic inquiry are linked to political and social considerations. Attention will turn toward the status of several prominent kinds of philosophical analysis within phenomenology and existentialism, among others, within each of these kinds, (1) conceptions of self, subjectivity, or (self)-consciousness, and intersubjectivity, (2) the analysis and role of language and art in philosophical inquiry, and (3) critiques of metaphysics.

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה זו – תוך התמקדות במודרניזם באמנות החזותית. איך נראה המודרניזם? איזלו בשורות אסתטיות חדשות הוא נשא בחובו? כיצד הדהדו בו שינויים תאורטיים כגון פסיכואנליזה, מרקסיזם, פורמליזם?
אל מול העוצמה והחדשנות של המודרניזם ניצבו לאורך כל הדרך תנועות אשר הצביעו על אופציות יצירה וחשיבה אחרות. בהמשך הקורס נתמקד בתנועות אנטי מודרניסטיות אלו – האוונגרד – אשר העלו שאלות חדשות בנוגע למעמדו של המדיום, של האמנות (או הספרות) כקטגוריה נפרדת מ"העולם והחיים", והציעו מערכים שונים של מענים ופרוצדורות לסוגיות האסתטיות, האונטולוגיות והפוליטיות.
לסיום נתמקד בשינויים הדרמטיים אשר חלו החל משנות השישים המאוחרות, אשר נהוג לסכמם תחת המטריה של פוסט-מודרניזם. במה הוא שונה מהמודרניזם? מהם מאפייניו? אלו סוגיות חדשות הוא מעלה? האם ניתן לראותו כממשיך המודרניזם, או כתפנית היסטורית?
במהלך הקורס נקרא טקסטים מכוננים הדנים בשלושת המהלכים החשובים הללו. המפגשים ילוו בהקרנת דימויים וסרטים רלוונטים.

Modernism, Anti-modernism, Post-modernism

Although some historians point to the 17th century as the beginning of the modern era, usually when referring to this epoch, a set of social, political, cultural, technological, and disciplinary changes, that began in the middle of the 19th century, are seen as the starting point. In this course we will examine what are the central characteristics of modernism – the aesthetic breakthrough that was set under way in this period. While not excluding other media, we will concentrate on the visual arts, especially the fine arts. How did Modernism look? What were its new aesthetic credos? What were its relationship to new theoretical approaches, such as Marxism, psychoanalysis, and formalism?
Against the innovative force of modernism, all along the way, stood movement who suggested other ways of thinking about, and making, culture. Next, we will see how these anti-modernist movements – the avant-guarde – raised new questions in regard to the status of the medium, the object, and art itself. We will check what procedures and responses they offered to aesthetic, ontological, and political problems. Finally, we will concentrate on the dramatic changes that took place from the 1960', usually under the term "post-modernism". How is it different from modernism? What are the new issues it raises? Can it be seen as a continuation of modernism, or as a historical turn?

ירושלים נודעת כ"עיר הקודש" בתרבויות רבות. המקרא- הוא המקור הקדום ביותר המזכיר את ירושלים כעיר הבחירה של ה' בכבודו ובעצמו- "המקום אשר יבחר ה'". מכאן, ולמעשה עד ימנו אלה רבים רואים בירושלים את משכנו הבלעדי של ה'- האל המונותיאיסטי. בנוסף להיותה מרכז פולחן ירושלים היתה בעבר, ולמעשה משמשת גם כיום כ"עיר בירה", קרי- מרכז מנהלי-שלטוני של יחידה פוליטית. לאורך ההיסטוריה ארוכת השנים שלה היתה ירושלים בירה בעבור יותר מקבוצה פוליטית וחברתית אחת. השאלה העומדת במרכזו של קורס זה הינה- האם תמיד הייתה ירושלים כזו? מה הקשר בין מעמדה של ירושלים כמרכז שלטוני למעמדה הפולחני הרם בדתות המונותיאיסטיות? כיצד ניתן להבין את ההתפתחות ההיסטורית של ירושלים מעיר קטנה בשולי ההר אל מרכז המחשבה הדתית-פולחנית ואף המדינית?
כדי להשיב על שאלות אלו נבחן במהלך הקורס את ההיסטוריה של ירושלים בתקופת המקרא. נכיר את הממצאים הארכיאולוגיים שמהווים עדות להתפתחותה מאז ראשית ימי ההתיישבות בה ועד לימי החשמונאים, ונבחן אותם לאור התיאורים המקראיים וההיסטוריים אודותיה. באמצעות התיאורים ההיסטוריים והמקראיים של ירושלים לאור הממצא הארכיאולוגי נבחן את הקשר בין התפתחותה של ירושלים כעיר בירה לבין עליית מעמדה כמרכז פולחני חשוב, ואף ננסה להבין את הקשר בין ירושלים לבין הולדת המונותיאיזם.

מועד הקורס: ימי א' 10:00-12:00
דרישות קדם לקורס: אין
דרישות הקורס: נוכחות חובה בשיעורים, קריאת חומר שוטף במהלך הקורס, מבחן מסכם.
הרכב הציון: נוכחות, ציון במבחן המסכם.

Jerusalem as a Capital and as a Cult Place from the Early Period to the Hasmonaean Period

Course description:
Jerusalem is known in many cultures as "The Holy City". The Hebrew Bible is the oldest source to mention Jerusalem as the city the Lord has chosen. Ever since, Jerusalem is considered by many to be the home residence of Yhweh, the monotheistic god. However, Jerusalem is not only a cult center. Throughout its long history Jerusalem was (and still is) a "capital city". This means that in addition to its function as a cult center it is also an administrative-political center. The main question, therefore, is: was Jerusalem always like that? What is the relationship between the city's cultic function and its political or administrative one? How can we understand the development of Jerusalem from a rural-mountainous site to the center of religious and political thought?
In order to answer these questions we shall examine the history and the archaeology of Jerusalem throughout the Biblical periods. We shall survey the archaeological finds in light of the Biblical descriptions, and accordingly the history of the city will be reconstructed in order to understand the process of its development as a political center and a cult center. Thus we will also be able to understand the rise of Monotheism in Jerusalem.

תיאור הקורס: כמסורת, כתפישת עולם, כאידיאולוגיה, כשיטה, כמערכת של כוח, מזוהה תרבות המערב במידה רבה עם הציביליזציה האירופית (החל ממאות 6-5 לפנה"ס) ונתפשת כמוטבעת בחותם הרנסאנס של המאה ה-16, למרות ששורשיה ההיסטוריים והרעיוניים נעוצים באגן הים התיכון מאות רבות לפני הספירה. במאה ה-16 עולות ומתבססות באירופה תפישות רעיוניות חדשות אודות יחסי פרט-חברה, דת-מדינה, הכרה-מציאות. תפיסות אלה מכילות ערכי יסוד ועקרונות פעולה שמתווים את הדרך לשידוד המערכות הגדול ביותר שידע המערב: המודרניות. למעשה, המודרניות היא סדרה של מהפכות שהתרחשו בכל תחומי החיים, במהלכה התמודדו ביניהן תיאוריות, אידיאולוגיות ושיטות שונות על קביעת זהותו של המערב, ביניהן: קפיטליזם, ליברליזם, סוציאליזם, רציונליזם, רומנטיציזם, פוזיטיביזם, רלטיביזם. הקורס אינו מציע סקירה היסטורית או התפתחותית שיטתית של אירועים ותהליכים במערב, אלא מתמקד בכמה מצמתי ההכרעה ההיסטוריים והחברתיים החשובים שעיצבו את זהותו התרבותית והשפיעו על אופן התגבשותה. במהלך הדיון ננסה להעמיד מספר הבחנות או תובנות ביחס למרכיבי יסוד ולמאפיינים של תופעה מורכבת ומתמשכת זו, בין היתר, על מנת לייצר תשתית אינטלקטואלית להבנת התפתחויות חברתיות, פוליטיות, כלכליות, טכנולוגיות וקונצפטואליות במאות ה-20 וה-21.
במהלך הקורס ישולבו כחמש הרצאות אורח של מרצים בכירים שיספקו תשתית ורקע היסטוריים לדיונים התמטיים השונים.
מרכיבי הציון הסופי: נוכחות רציפה + השתתפות ומעורבות בדיונים + פרוטוקול דיון – עד 15%; בחינת-בית – 85%.

European Culture: Constituting Ideas and Tendencies

Western culture, as a tradition, a world-view, an ideology, a system, a power, is largely identified with European civilization (5-6 centuries BC) and conceived of as bearing the distinct mark of 16th century Renaissance (although its historical and intellectual origins lay in the ancient Mediterranean world). The Renaissance marks the rise in Europe of new ideas and conceptions about the individual and society, about state and religion, about consciousness and reality. These conceptions contain the basic values and principles of action which paved the way for the most significant change experienced in the West, which is, in fact, a series of revolutions that took place in all fields of life, namely modernity, and during which various theories, ideologies and systems of thought have competed for determining Western identity (capitalism, liberalism, socialism, rationalism, romanticism, positivism, relativism).
The course does not offer methodical survey of events and processes in the history of the West but rather focuses on some of the main historical and social junctions that were critical for shaping its cultural identity and affected its course of development. The discussion aims to provide an understanding of the basic ingredients and characteristics of this complex and continuing phenomenon, as well as an intellectual platform for understanding further social, political. economic, technological and conceptual developments in the 20th and 21st centuries.

המאה ה-19 נחשבת ל"תור הזהב" בתולדותיה של הספרות הרוסית. אם בתחילת מסלול התפתחותה המואץ היא ניצבה בצלה של הספרות המערב-אירופית (ובפרט הצרפתית, האנגלית והגרמנית), הרי שעד מהרה היא התנתקה מהשפעתן ורכשה לעצמה קול ייחודי ואיכויות מקוריות, שהפכוה לאחת מהגדולות בעולם.
לספרות הרוסית מקום מיוחד בהתפתחותה הרוחנית של החברה הרוסית ובהתהוותה של הממלכתיות הרוסית. פרסומה של כל יצירה ספרותית גדולה חרגה מעבר לגבולות האירוע האמנותי המצומצם. ליצירות אלו הייתה תהודה תרבותית וחברתית נרחבת, והן עוררו פעמים רבות דיון סוער ואף בלתי-מתפשר לא רק בערכה האמנותי של היצירה, אלא בעיקר בעמדתו המוסרית והחברתית של המחבר. ניתן להבחין כי קלסיקונים של הספרות הרוסית מנסים להשיב באמצעות גיבוריהם על מכלול שאלות היסוד של ההוויה האנושית: מהות החיים ותכליתם, מהות האושר והחירות וזכותו של האדם לזכות בהם, כמו גם שורה של סוגיות נוספות, הנוגעות בין היתר לתחומי האתיקה, הדת והאמנות.
הספרות הרוסית הקלאסית מתחילה ללא ספק בא. ס. פושקין. הלה היה הסופר הרוסי הראשון שהשכיל למזג ביצירתו את שאיפותיו וכמיהותיו של האינדיבידואל עם הבעיות "הגלובליות" הרחבות יותר של זמנו. פושקין העשיר את רוסיה במורשת אסתטית חובקת-עולם, תוך כדי ניסיון ללכוד ביצירתו את איכויותיה הרוחניות של העת העתיקה והרנסאנס, של תקופת ההשכלה והעת החדשה.
ילמדו מתוך יצירותם של גריבוידוב ונ. ו. גוגול.

מטרות הקורס:
הואיל ומדובר בקורס מבוא, המטרה העיקרית הינה לחשוף את הסטודנטים למגמות העיקריות של הספרות הרוסית במאה ה-19, לעקוב אחר התפתחות הייחודיות של הריאליזם הרוסי מפושקין ועד צ'כוב, לנתח את הדילמות המוסריות של הסופרים הרוסיים הגדולים ביותר של המאה ה-19 ולברר עד כמה הן אקטואליות כיום. מטרה נוספת של הקורס הינה פיתוח מיומנויות של קריאה אנליטית בטקסטים אצל הסטודנטים, באמצעות עיון ביצירות המוצעות בפניהם.

חלוקת הציון בקורס תעשה לפי: חלוקת הציון בקורס תעשה לפי 20% מטלה 80% ציון במבחן הסופי

Introduction to 19th Century Russian Literature
First Semester
The 19th century is considered the “Golden Age” in Russian literature. While in the early years of the accelerated development of the period, Russian literature was overshadowed by West European literature (particularly French, English, and German literature), Russian literature quickly freed itself of these influences and acquired its own unique voice and distinctive originality, turning it into one of the greatest literatures in the world.
Russian literature holds a unique position in the intellectual development of Russian society and in creating official state-approved Russian culture. The publication of every important literary work took on proportions beyond the limited artistic scope of the event. These works bore comprehensive cultural and social impact, and they often spurred volatile and passionate discussions not only on the artistic value of the work, but mainly on the author’s moral and social stance. Through their heroes, classical Russian authors attempted to respond to a variety of fundamental questions regarding human experience: The meaning of life and its purpose, the nature of happiness and liberty, and man’s integral right to both. Several other issues relating to ethics, religion, and art were also discussed.
Classical Russian literature undoubtedly begins with A. S. Pushkin, the first Russian author to write of the aspirations and yearnings of the individual as well as of the “global” issues of his time. Pushkin enriched Russia with a world-encompassing aesthetic tradition, while attempting to capture the intellectual qualities of the ancient era and the Renaissance, the Age of Enlightenment and the modern period.
Works by A. S. Griboyedov, MY. Lermontov and N. V. Gogol will also be studied.

Course Goals
As an introductory course, the main goal is to expose students to central trends in 19th century Russian literature and to follow the unique development in Russian realism from Pushkin to Chekhov. Students will analyze the moral dilemmas facing the great Russian writers of the 19th century and discuss their relevance today. The course also employs the works studied to teach students critical reading.

Grade distribution: 20% home assignment 80% final exam

המאה ה-19 נחשבת ל"תור הזהב" בתולדותיה של הספרות הרוסית. אם בתחילת מסלול התפתחותה המואץ היא ניצבה בצלה של הספרות המערב-אירופית (ובפרט הצרפתית, האנגלית והגרמנית), הרי שעד מהרה היא התנתקה מהשפעתן ורכשה לעצמה קול ייחודי ואיכויות מקוריות, שהפכוה לאחת מהגדולות בעולם.
לספרות הרוסית מקום מיוחד בהתפתחותה הרוחנית של החברה הרוסית ובהתהוותה של הממלכתיות הרוסית. פרסומה של כל יצירה ספרותית גדולה חרגה מעבר לגבולות האירוע האמנותי המצומצם. ליצירות אלו הייתה תהודה תרבותית וחברתית נרחבת, והן עוררו פעמים רבות דיון סוער ואף בלתי-מתפשר לא רק בערכה האמנותי של היצירה, אלא בעיקר בעמדתו המוסרית והחברתית של המחבר. ניתן להבחין כי קלסיקונים של הספרות הרוסית מנסים להשיב באמצעות גיבוריהם על מכלול שאלות היסוד של ההוויה האנושית: מהות החיים ותכליתם, מהות האושר והחירות וזכותו של האדם לזכות בהם, כמו גם שורה של סוגיות נוספות, הנוגעות בין היתר לתחומי האתיקה, הדת והאמנות.
הספרות הרוסית הקלאסית מתחילה ללא ספק בא. ס. פושקין. הלה היה הסופר הרוסי הראשון שהשכיל למזג ביצירתו את שאיפותיו וכמיהותיו של האינדיבידואל עם הבעיות "הגלובליות" הרחבות יותר של זמנו. פושקין העשיר את רוסיה במורשת אסתטית חובקת-עולם, תוך כדי ניסיון ללכוד ביצירתו את איכויותיה הרוחניות של העת העתיקה והרנסאנס, של תקופת ההשכלה והעת החדשה.

ילמדו מתוך יצירתם של א.ס. טורגנייב, פ. מ. דוסטוייבסקי, ל. נ. טולסטוי וא. פ. צ'כוב.

מטרות הקורס:
הואיל ומדובר בקורס מבוא, המטרה העיקרית הינה לחשוף את הסטודנטים למגמות העיקריות של הספרות הרוסית במאה ה-19, לעקוב אחר התפתחות הייחודיות של הריאליזם הרוסי מפושקין ועד צ'כוב, לנתח את הדילמות המוסריות של הסופרים הרוסיים הגדולים ביותר של המאה ה-19 ולברר עד כמה הן אקטואליות כיום. מטרה נוספת של הקורס הינה פיתוח מיומנויות של קריאה אנליטית בטקסטים אצל הסטודנטים, באמצעות עיון ביצירות המוצעות בפניהם.

חלוקת הציון בקורס תעשה לפי: חלוקת הציון בקורס תעשה לפי 20% מטלה 80% ציון במבחן הסופי

Introduction to 19th Century Russian Literature
First Semester
The 19th century is considered the “Golden Age” in Russian literature. While in the early years of the accelerated development of the period, Russian literature was overshadowed by West European literature (particularly French, English, and German literature), Russian literature quickly freed itself of these influences and acquired its own unique voice and distinctive originality, turning it into one of the greatest literatures in the world.
Russian literature holds a unique position in the intellectual development of Russian society and in creating official state-approved Russian culture. The publication of every important literary work took on proportions beyond the limited artistic scope of the event. These works bore comprehensive cultural and social impact, and they often spurred volatile and passionate discussions not only on the artistic value of the work, but mainly on the author’s moral and social stance. Through their heroes, classical Russian authors attempted to respond to a variety of fundamental questions regarding human experience: The meaning of life and its purpose, the nature of happiness and liberty, and man’s integral right to both. Several other issues relating to ethics, religion, and art were also discussed.
Classical Russian literature undoubtedly begins with A. S. Pushkin, the first Russian author to write of the aspirations and yearnings of the individual as well as of the “global” issues of his time. Pushkin enriched Russia with a world-encompassing aesthetic tradition, while attempting to capture the intellectual qualities of the ancient era and the Renaissance, the Age of Enlightenment and the modern period.

Students will study wroks by I. S. Turgenev, F. M. Doestoyevsky, L. N. Tolstoy and A. P. Chekhov.

Course Goals
As an introductory course, the main goal is to expose students to central trends in 19th century Russian literature and to follow the unique development in Russian realism from Pushkin to Chekhov. Students will analyze the moral dilemmas facing the great Russian writers of the 19th century and discuss their relevance today. The course also employs the works studied to teach students critical reading.

Grade distribution: 20% home assignment 80% final exam

ספרות הילדים עשירה בדמויות מעוררות חלחלה וברגעים של בעתה ופחד. הקורס יבקש לבחון מפרספקטיבות תיאורטיות שונות היפעלויות של אימה, חרדה ובהלה בילדות ובספרות ילדים. במהלך הקורס נתחקה אחר מעמדם התרבותי של הזאב, המכשפה, המפלצת והענק, נחקור את תפקודו של חלום הבלהות, ונדון בשאלה האם הפחד יפה לבריאות הנפשית של הילד ושל ההורה הקורא. נעמוד על ההבדלים השונים בין המושגים פרנויה, פוביה וחרדה ועל מופעיהם הרטוריים, ונבדוק את זיקותיהם למרחב הביתי ולספרה המשפחתית. בנוסף יעסוק הקורס בקשרים בין רגש הפחד להבניית האחר. בין הסיפורים שנקרא בשיעור יהיו "כיפה אדומה" של האחים גרים, "פחדרון בארון" מאת מרסר מאיר ו"הקוסם מארץ עוץ" מאת ל. פרנק באום. נבחן סיפורים אלה לאור התיאוריות של מלני קליין, זיגמונד פרויד, סלבוי ז'יז'ק וז'וליה קריסטבה.
דרישות הקורס: קריאת החומר הנדרש, בוחן, קריאה, עבודת סיכום.

Who's Afraid of the Big Bad Wolf?

Does children's literature have to be scary? The course will review the scary characters in children's literature, from the wolf in Little Red Riding Hood to Maurice Sendak's Where the Wild Things Are.

1) מיקומו ההיסטורי-גיאוגרפי-ספרותי של בורחס ושל יצירתו. "תופעת בורחס" והשפעתו על ההגות והספרות העולמיים.
2) התובנות העיקריות של בורחס: היקום, ה-"אני", הזמן, האין-סוף, הספרות והבידיון
3) נתוח של מבחר סיפוריו: "הדרום", "החורבות המעגליות", "המוות והמצפן", "גן השבילים המתפצלים", "טלון, אוקבר, אורביס טרטעוס", "האלף".
4) שילוב של מסות, שירים וטקסטים אחרים בנתוח הסיפורים.

JORGE LUIS BORGES: FROM FICTION TO REALITY AND BACK

1) The place of Borges: history, geography, literature. The “Borges phenomenon” and its influence on world thought and literature.
2) His main insights: the universe, the “I”, time, infinity, literature and fiction.
3) Analysis of selected short stories: “The South”, “The Circular Ruins”, “Death and the Compass”, “The Garden of Forking Paths”, “Tlon, Uqbar, Orbis Tertius”, “The Aleph”.
4) Essays, poems and other texts by Borges will be incorporated in the analysis of the stories.

בר כוכבא, יוסף טרומפלדור, אפיית מצות בדם תינוקות וסיפורי החיים של שורדות השואה. המשותף לכל אלה הוא קיומם על קו התפר שבין הסיפור העממי להיסטוריה.
הספרות העממית, בז'אנרים השונים בהם היא מופיעה, מהווה ערוץ ביטוי מרכזי של הזיכרון הקיבוצי. חוקרים מדיסציפלינות מחקר שונות, כגון אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פולקלור, מגדר והיסטוריה עמדו זה מכבר על חשיבותה של ספרות זו לבירור שאלות העוסקות בתודעה היסטורית, מעמדם של גיבורי תרבות, חיזוק היסודות המשותפים של קהילות (מדומיינות וממשיות) ועוד.
בקורס נבקש לברר לעומק שאלה זו, תוך עיון בסיפורי עם יהודיים מן הזמן העתיק ועד ישראל של ימינו. מתוך גישה בין-תחומית, נבקש לברר כיצד קבוצות ויחידים בעם היהודי סיפרו לעצמם את עברם באגדות, מיתוסים, סאגות, וסיפורים אישיים. אין מדובר בניסיון לעמוד על מידת ה''היסטוריות'' או ה''עובדתיות'' של האירועים המסופרים, אלא בבירור מערכות הקשרים שבין ''היסטוריה'', ''סיפורת'' ו''זכרון''.
ננסה להבין משמעויותיהם ותפקידיהם של הסיפורים הללו בתהליכים החברתיים שעבר העם היהודי, תוך דגש על תהליכי החילון והמודרניזציה של מאתיים השנים האחרונות. בתוך כך נעמוד על התיאוריה של חקר הספרות העממית כמקור היסטורי, כפי שזו באה לידי ביטוי בדיסציפלינות השונות.
חובות הקורס: נוכחות, קריאה משיעור לשיעור בחינת בית.

The Jewish Folktale and the Jewish History

Folk literature, in its various genres is a central channel for expression of the communal memory. In this course we shall meet with Jewish folktales from Antiquity to Modern era and try to figure how groups and individual in the Jewish people told their past to themselves in legends, myths, sagas and personal narratives. We shall try to understand the various meanings and functions in the main social processes that Jews went through, especially in the last two centuries.

את טורו המחורז בשם: "ברדיו תל-אביב" (1932), סיים המשורר יהודה קרני בשורות: "הוי מה יקרת לי תל-אביב, / אולם כירושלים לא תהיי לי עד עולם". ואילו הסופר י"ד ברקוביץ בהגיעו לירושלים במסגרת מסעות תיירות שערך הגיע למסקנה אחרת:
"כי אתה בעצמך מתהלך בימים הראשונים על-פני חוצות ירושלים ברוח נכאה, אחרי הרווחה היהודית הגדולה בתל-אביב, שנתנה בלבך בפעם הראשונה בחייך את הרגשת האושר של מולדת, נפלת כאן שוב לתוך מצוקת נכר".
הניגוד, הפיצול, ההבחנה וההנגדה שבין ירושלים לתל-אביב, הפכו מאז נוסדה תל-אביב (תרס"ט) ליסודות המארגנים את תדמיתן של שתי הערים והמגדירים את אופיין מתוך תלות ותגבור הדדי. הן הדימוי התרבותי והן ההופעות הספרותיות יצרו מבנים בינאריים, אופוזיציוניים בין ירושלים לתל-אביב, כשהיחס ביניהם הפך פוליטי באופיו ונגע, למעשה, למשמעותה של התרבות העברית הלאומית והחילונית בארץ-ישראל ובמדינת ישראל. הניגוד בין הערים והמטאפוריזציה שלהן נוגע לשאלות של מרחב, מיקום מבנה אנושי וזיכרון היסטורי: הר/שפלה או ים; סגור וקבוע/חשוף ודינאמי; שמרני/מתירני או דקדנטי; קר/חם; אבן/חול ומכאן: יציב/ארעי; ותיק/חדש; מסורת/חולין; כובד ההיסטוריה/התחלה חדשה והיעדר כבילות ועוד ועוד...
לכל אחת מן הערים מסורת כמעט אינסופית של ייצוג ספרותי. בקורס נבחן את הספרות הנוגעת באופן ייחודי בקיטוב שבין השתיים כהוויות מנוגדות, או כפי שניסח זאת ברקוביץ: "ירושלים שונה כל-כך מתל-אביב שבכניסתך הראשונה לשם נדמה לך, כאילו באת לא לעיר אחרת, אלא לארץ אחרת.

מטלה מסכמת: מבחן בית

Between old and new: Jerusalem and Tel-Aviv in Hebrew literature

The course shows the tension between Jerusalem and Tel-Aviv and the way this tension represented in Hebrew Literature. Series of oppositions as old and new; holy and secular; high and low; a place of bravery and a place of hedonism and so forth, describe the relations between those two important cities.
We will read from: Ben-Zion, Berkovitz, Greenberg, Alterman and other writers.

מטרת הקורס לפתח דיון סביב רעיונות פילוסופיים העולים בפריזמה של מציאות וירטואלית ומתחדדים על רקע המעבר לעולם של ביטים וייצוגים מופשטים, תוך שימוש במבעים קולנועיים שונים לשם המחשה, כמו "אודיסיאה 2001", "מטריקס", "המופע של טרומן", "בלייד ראנר", "הקומה ה-13" או "זיכרון גורלי" (Total Recall). השאלות בהן נעסוק נוגעות בעיקר לפרובלמטיקה הישנה של היחס סובייקט-אובייקט או בעיית ההכרה תוך ניסיון לברר מושגים כמו 'אמת', 'ממשות', 'תודעה, 'זהות אישית' או 'סיבתיות'.
אתר הקורס ב-Virtual Tau כולל טקסטים סרוקים, מסמכים, הודעות שוטפות ועוד. מומלץ לפקוד אותו פעמיים בשבוע לשם עדכונים.
דרישות: נוכחות חובה בהתאם לתקנון; קריאה של טקסטים; בחינת בית.
מרכיבי הציון הסופי: בחינת בית הכוללת את חומר הקריאה ואת התכנים שיידונו במהלך הקורס בלבד (כולל מצגת) ומבוססת על הבנה של מושגי יסוד ורעיונות מרכזיים; נוכחות רציפה ומעורבות בדיונים יכולה להוסיף עד 10% בשקלול הציון הסופי.

The Real and the Virtual: same question, different reality

The course deals with philosophical questions through the prism of virtual reality or the transition to bytes and abstract representations, using various films such as “2001 space Odyssey”, “Blade Runner”, “Matrix”, “Truman Show”, “Total Recall”, “13th Floor” for visual and dramatic illustration of metaphysical themes concerning our grasp of reality. These questions relate to the old polemic about the subject-object relation and involve explication of concepts like ‘truth’ and ‘essence’, ‘consciousness’, ‘personal identity’, or ‘causality’.

מטרת הקורס "מדינת תל-אביב" היא להקנות כלים לניתוח והבנה של התהליכים החברתיים, הכלכליים והתכנוניים – כפי שבאים לידי ביטוי בתל-אביב בת זמננו ויחסה של תל-אביב אל יפו. הקורס כולל: הרצאות, דיונים וסיורים והוא יתמקד בארבעה צמתים של העבר, ההווה ואף העתיד של תל-אביב: היסטוריה וחברה, תכנון העיר, הגלובליזציה ושאלת מהגרי העבודה; והעיר שסופחה בכפיה לתל-אביב לפני כששים שנה - יפו. אלה השסעים הקיימים בתל-אביב, וזהו גם מבט היסטורי על היווצרותו של המרקם העירוני. כאמור, הקורס כולל שלושה סיורים: יפו, אחוזת בית והתחנה המרכזית החדשה.

The State of Tel-Aviv - History and Society

Tel Aviv-Jaffa (usually Tel Aviv) is the Israeli second-largest city with an estimated population of 384,400.Tel Aviv is situated on the Mediterranean coastline, covering 51.8 square kilometers and is the largest and most populous city in Israel's largest metropolitan area known as Gush Dan, home to more of 3 million people. Tel Aviv was founded in 1909 on the outskirts of the ancient port city of Jaffa. The growth of Tel Aviv soon outpaced Jaffa (Yafo, in Hebrew) which was largely Arab at the time. Tel Aviv and Yafo were merged into a single municipality in 1950, two years after the establishment of the State of Israel. Tel Aviv's "White City", designated a UNESCO World Heritage Site in 2003, comprise the world's largest concentration of Bauhaus-style buildings. The aim of the course is learn about four main crossroads in contemporary Tel-Aviv: the city's history and society, the multicultural city, elite culture and consumer culture and the difficult situation of the Arab citizens in Jaffa.

א. במרכזו של הקורס תעמוד לדיון ההתנגדות השקטה, המופנמת, הבלתי נראית לעין אך הנוכחת מאד, של החלשים לסוגיהם - עובדים, איכרים, נשים, מיעוטים, בני גזעים הנחשבים נחותים - כנגד השררה וההגמוניה-לא-להם. לאחר מבוא תיאורטי מבוסס על עבודותיו של האנתרופולוג ידוע השם ג'יימס סקוט (Scott), הרואה בתרבות ההתנגדות השקטה לשררה מאבק הכרחי קיומית וזהותית, מודע לחלוטין, יעיל מאד ומכונן תהליכים היסטוריים חשובים, יציג הקורס מספר מקרי ארוע נשיים וגבריים כאחד, הלקוחים מן הנסיון הכפרי הדרום מזרח אסייתי (מלזיה, וויאטנם, בורמה), הנסיון הנשי ההודי והאירני, הנסיון הגזעי והבין-גזעי האפריקני (קונגו, דרום אפריקה), הנסיון האינדיאני והפרולטרי הלטינו-אמריקני (מכסיקו, פרו, האזור האמזוני) והנסיון הרב-תרבותי ישראלי, ויעמידם לעיונם ולביקורתם של הסטודנטים.
ב. חובות הקורס
קריאה שוטפת של חומרי החובה של הקורס וניתוחם הביקורתי; קריאת ספר וניתוחו; בחינה מסכמת.
1. ניתוח ביקורתי של שניים מחומרי הקריאה התיאורטיים של הקורס (הסברים מפורטים בנספח): 10%.
2. ניתוח יצירת ספרות יפה או עיונית רלוונטית: 20%.
3. בחינה מסכמת: 70%.

The course will focus on the quiet, imperceptible but very effective resistance of the weak - farmers, workers, women, ethnic, race and national minorities - to domination and hegemony. After a theoretical introduction based on works of the well known anthropologist James Scott, who saw the culture of the quiet resistance a necessary existential and identical human struggle for social justice, identity and even basic existence, an important historical denominator, the course will present a number of cases, effeminate as well as masculine, taken from East Asia (Malaysia, Vietnam, and Burma); India and Iran; Africa (Congo and South Africa); Latin America (Mexico, Peru and the area the Amazon) and the multicultural case of Israel- placing this corpus on debate and criticism.

תאור הקורס: הקורס מציע הזדמנות ללמידה "אחרת" המבוססת על התנסות חוויתית כחברי קבוצה.
מטרותיו: הכרות ולמידה של תהליכים בקבוצה קטנה. בדיקה, הכרה והבנה של מחשבות, רגשות והתנהגות של המשתתף בקבוצה, בהתייחס להשפעה ההדדית של הפרט על הקבוצה ושל הקבוצה על הפרט.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: הקורס מחייב נוכחות רצופה. זכות הסטודנט לבחור את הדרך בא יבטא את נוכחותו בקבוצה. העדרות מעל שני מפגשים לא מאפשרת לקבל ציון בקורס.
בתום הקורס תוגש על ידי הסטודנטים עבודה מסכמת שתכלול ניתוח אינטגרטיבי של התהליך הקבוצתי והאישי בהתייחס להיבטים תיאורטיים מתחום הקבוצה. מומלץ לנהל רישום אחרי המפגשים.

Interpersonal relationships in the group

The course offers an opportunity of a different way of learning, which is based on experiencing the group processes as a group member. During the course, the students will be introduced to the processes in a small group. Examination, understanding and being conscious of thoughts, feelings and behavior of the group member, in relation to the mutual influence between the individual and the group.

שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה; אחרי המהפכה הקופרניקאית והדרוויניזם - הפסיכו-אנאליזה היא אולי המכאיבה מכולן. היא עימתה את האדם עם העובדה שלא זו בלבד שעולמנו אינו מרכז היקום ולא זו בלבד שהאדם איננו נזר הבריאה אלא שהוא "אינו אדון אפילו בביתו שלו". כך פרויד (1917) המכוון לכך ש"האני" האמור לנהל ולתאם את הסובייקט ולייצגו כלפי פנים וכלפי חוץ, בעצם אינו יודע אותו אלא באופן חלקי בלבד. כל השרוי בעלטת הלא-מודע אינו בשליטתו ונעלם ממנו.
בקורס מבוא זה תושם הפסיכו-אנאליזה על הספה, תוך ניסיון לבחון בראיה ביקורתית את התפתחותה של התיאוריה שהותירה חותם כה עמוק על תרבות המערב ושרדה את חילופי המילניום – קונטרברסלית כתמיד. מלבד הצגת רעיונותיה המרכזיים של הפסיכואנליזה יושם הדגש על זיהוי מאפייני דמות האדם (בתפקידו כמטפל וכמטופל) כפי שאלה מצטיירים במודלים השונים של הפסיכואנליזה מפרויד ועד ימינו. תפיסת דמות האדם מתפתחת במקביל לתהליך התפתחותה של התיאוריה, מ"אובייקט חלקי" המחפש את מהותו האמיתית בעולם של "אמת מוחלטת" – ל"סובייקט שלם" המגלה ובתוך כך גם בורא את "עצמו האמיתי" במרחב אינטר-סובייקטיבי של "אמת יחסית".

מטלת סיום: מבחן בית

The Third Blow - Man's image in Psychoanalysis

Three major blows have been inflicted upon man's pride, and next to Darwinism and the Copernican revolution, the most painful one was probably delivered by psychoanalysis. For psychoanalysis forced man to face the fact that not only that our world is not the center of the universe, and not only that man is not the pinnacle of Creation, but also man is not even "master of his own home". This was Freud's (1917) way of saying that the "ego", which is supposed to manage and coordinate the subject, while representing him inwardly and outwardly, in fact only has very partial acquaintance with it; for everything that lies in the shadow of the unconscious is unknown to him and is beyond his control.

In this course we shall invite psychoanalysis to "lie on the couch"; using a critical approach we shall study the development of this theory, which left such a profound impact on Western civilization but - having survived the passage into the third millennium - remains as controversial as ever. Apart from presenting the main ideas of psychoanalysis, we shall identify the characteristics of man's image (in his role as therapist and patient) as seen in the different psychoanalytic models, from Freud to present day. We shall follow the change in the perception of man's image, as it evolves in parallel to the development of psychoanalytic theory, from a "part object" looking for its real essence in a world of "absolute truth", to a "whole subject" who discovers - and by so doing also creates - his "real self" in an intersubjective space of "relative truth".

מאז ראשיתה של הלאומיות הגרמנית בסוף המאה ה- 18 ותחילת המאה ה- 19 ניכרה בה זיקה הדוקה בין מושג הלאום והדת הנוצרית. עבור רבים מדובריה של הלאומיות היתה הזהות הקולקטיבית סינתזה של מוצא משותף, מאפיינים תרבותיים ודת נוצרית בעלת ביטויים ייחודיים לעם הגרמני. ההתעוררות הדתית שחלה בחברה הגרמנית לאחר המלחמות הנפוליאוניות חיזקה את מגמת הקונפסיונליזציה של האומה. אמנם האוכלוסיה בתקופה היתה מפוצלת בין קתולים ופרוטסטנטים, אך לעיתים קרובות ניכרו ניסיונות לגבש סולידאריות לאומית על יסוד 'הנצרות הגרמנית'. מהפכת 1848 היוותה במובנים מסוימים אחת מנקודות המבחן הקריטיות לתוחלת שבלאומיות מסוג זה. העובדה שהמהפכה היתה חלק מגל מהפכני אירופאי מאפשרת מבט השוואתי על הלאומיות הגרמנית אל מול זו שעלתה על פני השטח באותה עת באמצעות התקוממותם של לאומים אירופאים אחרים.
מאז המחצית השניה של המאה, עם התגבשותן ההדרגתית של תיאוריות גזעיות מדעיות לכאורה, ניתן היה להבחין בקשר המתהדק בין מושג הלאום והגזע. אלא שבניגוד לדעה הרווחת לא תמיד התקיימה סתירה בין 'הלאומיות הדתית' ל'לאומיות הגזעית', ולא אחת ניתן לזהות התמזגות של שתי התצורות הלאומיות לכדי תפיסה לאומנית אחת, כפי שהתפתחה בהגותם של אישים כמו יוליוס לנגבהן, פול דה לגארד, אדולף שטקר ואחרים. מושגים כמו 'הדרוויניזם החברתי' ו'מרחב המחיה' התבססו אמנם על טיעונים רציונאליים, מדעיים כביכול, אולם במקביל ניכר ניסיון להעניק גם להם גם משמעויות דתיות.
במסגרת הקורס ננסה להגדיר את מקומה של הנצרות הפרוטסטנטית והקתולית בהבנייתה של הזהות הגרמנית. נבדוק כיצד היריבות המסורתית בין שתי הכנסיות השפיעה על אופיה של הלאומיות הגרמנית המוקדמת. בהמשך ננתח את ההיבטים הדתיים של הלאומיות בעת מהפכת 'אביב העמים', ולאחר מכן נדון באימוץ התורות הגזעיות כחלק מהגדרתה של הזהות הגרמנית. בין יתר הסוגיות נעסוק גם בהשלכותיה של "מלחמת התרבות" בין קתולים ופרוטסטנטים על מושג הלאומיות הגרמנית, והיחס שבין לאום, דת וגזע ובין העמדות השונות כלפי מיעוטים בחברה הגרמנית. הדיון יתנהל תוך בחינת הנסיבות ההיסטוריות המשתנות, ובהשוואה לשיח דומה במדינות אירופאיות אחרות בתקופה. בהקשר זה ננסה לענות על השאלה האם המיזוג הלאומי הדתי-גזעי בגרמניה היה יוצא דופן ביחס ללאומיות שהתפתחה באנגליה, צרפת או איטליה, ובאיזו מידה מדובר ב"לאומיות ייחודית" בהתחשב בזירה האירופית הכללית.

Nationality, Religion and Race in 19th Century Germany
From its very beginning in the late 18th and early 19th century German nationalism was characterized by a synthesis of national and religious concepts. For many of its spokesmen German collective identity was a blend of common origin, cultural qualities and a unique type of Christian religion. The religious awakening of the post-Napoleonic period strengthened the confessionalization of the nation. And though German population at the period was divided between Catholics and Protestants, there were recurring efforts to consolidate national solidarity based on "German Christianity". In many respects the 1848 Revolution was a milestone in regard to the applicability of such national identity. The fact that the revolution in the German lands was part of a revolutionary wave in Europe enables a comparative examination of German nationalism with those manifested through the uprisings of other European national groups.
Since the second half of the 19th century, with the gradual emergence of racial theories, a closer correlation between nationalism and the concept of race had developed. However, incongruity between 'religious nationalism' and 'racial nationalism' was not necessarily obvious, and frequently a merger of these two national configurations showed clear, as for examples in the theories of Julius Langbehn , Paul de Lagarde, and Adolf Stצcker. Concepts such as 'Social Darwinism' and 'Living Space' (Lebensraum), had allegedly scientific justification, yet they also were invested with some religious meanings.
During the course we will try to locate the place of Catholic and Protestant Christianity in the construction of German identity. We will examine how traditional rivalry between the two churches shaped the nature of early German nationalism. At a later stage the religious aspects of nationalism during the 1848 Revolution will be analyzed, and afterwards we will discuss the adjustment of racial theories into the definition of German identity. We will pay attention to the Kulturkampf between Catholics and Protestants, its impact on German nationalism, and the interaction between nationalism, religion, and race as a synthesis that helps to explain the attitude towards different minorites. The entire discussion in the course will be held through the examination of the changing historical circumstances, and through a comparison with other similar discourses in several European nations. We will try to address the question whether the national-religious-racial fusion in Germany was different from collective identities developed in England, France and Italy.

הכתיבה הדיגיטלית ברשת האינטרנט ובהודעות טקסט סלולאריות מתקרבת יותר ויותר לשפת דיבור ומעודדת משחקיות ויצירתיות בשימוש בשפה כתוצאה מאילוציו הטכניים של המדיום. בעידן המולטימדיה, אבני הבניין של השפה והשיחה באינטרנט אינן אותיות בלבד: מסרים ושיחות מורכבים גם מקוד, קול, תמונה ווידיאו. את השפה הדיגיטלית אנו קוראים כטקסט אך גם מבקרים בתוצריה כמרחב. אנו מייצגים באמצעות סימני השפה השונים את גופנו, רגשותינו וחושינו במרחב הווירטואלי ונראה כי בכל אפליקציה חדשה מתפתחת שפה ייחודית לה, המתבססת לעיתים על קונבנציות מוכרות מתרבות העל-פה הממוסגרות בהקשרים חדשים.

בקורס זה נבחן את האופנים בהם אנו מעבירים מסרים ו/או משוחחים במדיה חדשים, נעמוד על השינויים במושג ה"אוריינות" לאור הנורמות והכישורים השונים שכל אפליקציה וכל מדיום דורשים מאיתנו, ונזהה מאפיינים ייחודיים לחתכי גיל, מגדר ותרבות שונים. במהלך הקורס נתייחס למקרי בוחן במגוון יישומים כגון צ'טים, מסרים מידיים, רשתות חברתיות, טלפונים נייד, טוקבקים, יוטיוב, בלוגים וכד'; ונכיר מגוון פרקטיקות ודפוסי שיח כגון פליימינג, ספאמינג, טרולינג, ניהול מוניטין, שיתוף, יחסי כוח ועוד.

חובות הקורס:

• הצגת רפרט קצר על מאמר מהסילבוס בעל פה בכתה (בזוגות) – 30% מהציון
• מבחן בית בסיום הקורס – 70% מהציון

Online chatter: new media language, rhetoric and literacies

Course description:
A limited set of digital sign systems, often constrained by technology and application features, carry the weight of creatively representing speech, body language and movement, emotions, context and atmosphere online. Digital writing and multimedia are read as texts but also visited as spaces, thus design and technical choices become an application specific language and signaling system.

As concepts like language and literacy are stretched into broader cultural contexts, our task is to learn a set of emerging language conventions and crystallizing means of communication. This course examines computer mediated communication through case studies of diverse social groups in multiple online environments (such as irc, chat, instant messaging, texting, blogs, YouTube, second life, facebook, twitter etc.) engaging in various linguistic practices (such as flaming, sharing, spamming etc.), drawing on oral conventions in new media contexts.

הקורס "אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית מול הגלובליזציה" יסקור את דברי הימים של הפריפריה בגלובליזציה הקפיטליסטית ב-500 השנים האחרונות, אך תוך שימת דגש על תקופה שבין סוף שנות ה-80 של המאה שעברה ועד ימינו – בייחוד מאז המהפכות הסינית והקובנית בשנות ה-40 וה-50 ותהליכי השחרור של יבשת אפריקה מהעול הקולוניאלי בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 ועד לתנועות החברתיות המנסות להחליש את הקפיטליזם הגלובלי בעשור האחרון.
מטרת הקורס היא להקנות לתלמידות ולתלמידים ידע בסיסי על העולם השלישי ובניסיונן של מדינות אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית להתמודד עם הגלובליזציה הקפיטליסטית. עוד נלמד על המשותף והמפריד בין המדינות הרבות המרכיבות את האזורים השונים בהבנת הגלובליזציה, אימוץ המדיניות הניאו-ליברלית בסוף שנות ה-80 והתגובות העממיות שקמו בשני העשורים האחרונים. הקורס הסמסטריאלי ישלב ניתוחם של תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים; והקרנת שני סרטים תיעודיים, שאחד מהם טרם הוקרן מסחרית בישראל.

חובות הקורס:
השתתפות: 20%
עבודה - בתיאום עם המרצה: 80%

Asia, Africa & Latin America against the Globalization

The Chinese Revolution in 1949 and the Cuban Revolution in 1959 marks a new era in the Third World modern history. The political context in Latin America evolved again in the 2000s, with the election in several South American countries of left-wing governments. This "pink tide" thus saw the successive elections of Hugo Chבvez in Venezuela (1998), Luiz Inacio Da Silva (Lula) in Brazil (2002), Nestor Kirchner in Argentina (2002), Tabarי Vבzquez (2004) and Jose Mujica in Uruguay (2010), Evo Morales in Bolivia (2005), Rafael Correa in Ecuador (2006), Daniel Ortega in Nicaragua (2007), Fernando Lugo in Paraguay (2008) and Mauricio Funes in El Salvador (2009). Although these leaders vary in their policies and attitude towards both the United States and neo-liberalism, while the state they govern also have different agendas and long-term historic tendencies, which can lead to rivalry and open contempt between themselves, they seem to have agreed on refusing the globalization.

The aim of the course is learn about four main obstacles to globalization in contemporary Third World (Asia, Africa & Latin America): the "left wave" in Latin America, the new international role of China and India in Asia and the place of the social movements in Africa – both in Northern and Southern Africa.

"תרבות הילד" (Children's Studies או Children's Culture) מעמיד במרכז מושא המחקר שלו את הילד והילדוּת. תחום זה הוא בעל אופי אינטר-דיסצפלינרי, והוא מאגד כלים תיאורטיים וידע שפותח במסגרת דיסציפלינות אקדמיות שונות מתחום מדעי הרוח והחברה. הנחת יסוד מרכזית המשותפת לעוסקים בתחום היא תפיסת הילדוּת כתופעה תרבותית-אידיאולוגית, שאינה מנותקת מהקשריה ההיסטוריים.
במסגרת הקורס נתוודע אל הסוגיות ואל השאלות העומדות במרכז הדיונים המתנהלים כיום בתחום, כמו למשל: באיזה מובן ניתן להתייחס אל ילדים כאל קטגוריה תרבותית מובחנת? האם ניתן לדבר על חוויית ילדות אוניברסאלית הנעדרת הקשרים של מקום, זמן ומגדר? האם יש ביטוי לטעמם של ילדים בתוצרים המופנים אליהם? האם ילדות היא אך ורק המצאה של עולם המבוגרים, ואילו הילד הממשי נעדר משיקולי הדעת של המבוגרים? האם יכולה להיות לנו גישה לילדים במנותק מנקודת המבט הבוגרת שלנו עליהם? והאם קיימת "תרבות של ילדים"?
בקורס נעמוד על המקור הרעיוני של שאלות אלה, נבחן אותן מן ההיבט התיאורטי ונתחקה אחר ביטוייהן בתוצרים המופנים לילדים או באלה המתמקדים בהם.

Contemporary Approaches in "Children's Studies"
Dr. Rima Shikhmanter

Do children really form a distinct cultural group? Is there a "universal childhood" beyond a specific context of place, time or gender? Can children be in charge of their own world? And finally, might childhood be merely the invention of adults?
These and other questions will be discussed in this course, focusing on the main issues in current theoretical approaches to children's studies.

השיעור יעסוק בהשפעות תהליכי החילון המודרני על היהדות הישראלית. ראשית, אנו נדון במשמעויות המרובות של המונח 'חילוניות'. שנית, נגדיר את האתגרים המרכזיים אותם מציב תהליך החילון כלפי החברה הדתית, בדגש על האתגרים המוסדיים והתרבותיים (נרטיביים). חלק מרכזי בשיעור יתמקד בדרך בה הקהילות האורתודוקסיות ביהדות הישראלית מתמודדות נוכח האתגרים המוסדיים והתרבותיים של החילון ביהדות הישראלית. בעקבות עבודותיו התיאורטיות של פיטר ברגר אנו נגדיר שלוש אסטרטגיות ניצפות של התמודדות החוגים הדתיים אורתודוקסיים נוכח הפיכת החילון לחלק בלתי נפרד מהמבנה החברתי – היבדלות, התפשטות והשתלבות.
השיעור הוא חלק מקורסי מיומנויות הלמידה, מה שאומר כי בסיומו תוגש עבודה. מהות העבודה היא הצעה למחקר בנוסח מדעי החברה. העבודה לא תעלה על חמישה עמודים שירחיבו באחד הנושאים האפשריים לדיון באתגר החילוני לחברה הדתית בישראל ויציעו שאלה אפשרית למחקר עתידי בנושא. הדרכה אישית ושיעורים הנוגעים בדרך בניית העבודה ינתנו במהלך הקורס. בכדי להקל על אופן בניית העבודה יוגשו במהלך השיעור שתי מטלות. האחת תגבש את הנושא ותציע ספרות ראשונית מתאימה. השניה תרחיב על הנושא ותציע ראשי פרקים לדיון לקראת גיבוש שאלת המחקר.

מטלת סיום: עבודה

The Secularization Challenge in Israeli Judaism

This Course will discuss the influences of the Modern Secularization process in lsraeli Judaism. First we will try to understand the multilple models in time and space of the notion 'Secularizaion'. Second we will try to understand the institute and the culture (narrative) challenges of the secularization - as a multiple-modernity phenomenon - to the religious communities in general and especially in the Israeli Judaism. The main case we will analayze is the orthodoxies reactions to the seculraization challenges. Follow Peter Berger's typology we will distinguish between three patterns of the Orthodox communities strategies that deal with the Secularization process: 1) The Isolation Strategy; 2) The Extanded Strategy; 3) The Integration Strategy.

"היהודי החדש", "העברי", "האדם החדש", "הצבר" הם מושגים המגלמים את ניסיונה של המהפכה הציונית לעצב זהות אלטרנטיבית ל"יהודי הישן" - "היהודי הגלותי".
קורס זה עוסק בתיאור סוכני השינוי שלקחו חלק בפרויקט בינוי הזהות הישראלית החדשה. בקורס נתמקד בתיאור קווי המתאר ומאפייני היסוד של דמות "האדם החדש" של המהפכה הציונית ובניתוח התהליכים שגרמו לדעיכתה ההדרגתית של דמות זו כמודל ההתנהגות המצופה בחברה הישראלית. הקורס נוקט בגישה רב-תחומית הבוחנת את הסוגיות בהן נעסוק דרך זוויות מבט רבות: הגות, חינוך, אמנות, ספרות, ספרות ילדים, תיאטרון, קולנוע, שפה, ריקוד, שירה, זמר, ספורט ועוד.
דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: דיון, מקראות, מצגות, ועוד.
חובות הסטודנט:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים במהלך הקורס, מטלת סיכום: מבחן בית
הערה: מרבית המקורות בהם נשתמש במהלך הקורס מצויים כבר באתר הקורס (http://virtual2002.tau.ac.il) ב"מאגר הידע".

From Jew to Hebrew and back again?The Forging of Israeli/Jewish Identity

‘The New Jew’, ‘The Hebrew’, ‘the sabar’ – these concepts reflect the striving of the Zionist revolution to forge an alternative identity, totally different from the old ‘Diasporic Jew’.
This course deals with the change agents who participated in the project of building a new Israeli identity. We will focus on the fundamental characteristics of the concept of ‘the new person’ at the heart of the Zionist revolution and analyze the processes leading to the gradual waning of this figure as a model Israeli society was expected to emulate. In this course the approach is multidisciplinary, examining these issues from philosophical, educational and linguistic perspectives, as well as their manifestations in art, literary works (including children’s literature), the theater, cinema, dance, music, sport and so on.

בשנותיה הראשונות חיברה מדינת ישראל בין השואה לגבורה, והתקשתה להפריד ביניהן: לא היתה 'שואה', במובן של חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה, ללא 'גבורה', ששיאה המרד שפרץ בגטו ורשה באביב תש"ג (1943). שורשי חיבור זה בימי היישוב, וביטויו ניכר לפחות עד פרשת משפטו של אדולף אייכמן, שנפתח בירושלים באפריל 1961.
בקורס נבחן את נוכחותו של מושג הגבורה בתקופת השואה בארץ – ביחס לגברים וביחס לנשים – בצמתים מרכזיים בהם נפגשה החברה הישראלית עם השואה, ביניהם הוויכוח על הסכם השילומים, פרשת קסטנר, עיצובו של יום הזכרון הלאומי לשואה ומשפט אייכמן. בחינה זו תתבצע באמצעות קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים: נאומים, חוקים, עיתונות ועדויות ניצולים.
בין מיומנויות הלמידה שיוקנו בקורס: היכרות עם הכלים העיקריים לקריאה של מקור היסטורי, היכרות עם הכלים העיקריים לקריאה של טקסט אקדמי; התנסות בגיבושה של שאלת מחקר, בניית ראשי פרקים ואיתור מקורות רלוונטיים, היכרות עם המבוא ומרכיביו ועמידה על חשיבותה של המסקנה. הדיון המתודולוגי ייערך במשותף ובמשולב עם הדיון התוכני.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות פעילה ומעורבות בדיונים בכיתה – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; מטלה מסכמת – 70%.

Men and Women: Heroes of the Holocaust in Israeli Society
Dr. Sharon Geva

The course introduces the Israeli society's perceptions of the Holocaust and Holocaust survivors from the end of the Second World War to the early 1960s, via reading, discussing and analyzing variety of primary documents: manifests, protocols, speeches, letters and memoirs of men and women. In class we will examine topics such as the reparation controversy, the Holocaust Memorial Day in Israel (Remembrance Day for the Holocaust and Heroism), the Kastner Affair, the Eichmann Trial in Jerusalem and the gender aspect of the Holocaust research.
Course Requirements: Participation in class discussion: 10%; Midterm paper: 20%; Final paper (handed out): 70%

הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק.
הקורס מציג, באופן היסטורי ורעיוני, השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה מהעת העתיקה ועד "הרטוריקה החדשה" של חיים פרלמן מהמאה העשרים. ההוגים שבהשקפותיהם עוסק הקורס הם: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, קמפבל, ניטשה וחיים פרלמן.

Introduction to Rhetoric

Rhetoric is the art of oration, and indeed was identified originally with the orators and their practice. Yet, during the history of western thought different thinkers have presented different view concerning its essence, its goal and its subjects.
The course presents, historically and philosophically, the central rhetorical views from ancient time to Perelman's "new rhetoric" of the twentieth century. It discusses the views of Plato, Aristotle, Cicero, Quintilian, Augustine, Ramus, Bacon, Campbell, Nietzsche and Chaim Perelman.

מדוע אנו צופים בקולנוע? מהם מנגנוני ההשפעה של מדיום זה הכופים עלינו להאמין, או לפחות לחשוב, על הרעיונות המשוגרים אלינו?
תיאור הקורס:
הקורס יעסוק במכלול האמצעים שבהם משתמש הקולנוע על מנת לפתות אותנו לחשוב על חיינו, השקפותינו, אמונותינו לאור מטאפורה בדיונית המציבה בפנינו סוגיות הרלוונטיות לחיינו. סוגיות אלה עוסקות תמיד ברגשות ובערכים אנושיים בסיסיים ואוניברסאליים: אהבה, שנאה, שלום, מלחמה, צדק, עוול, השגיות, כשלון, טוב ורע. במהלך הקורס יודגמו תכני הלימוד בעזרת צפייה בקטעי סרטים.
מטרות הקורס:
1.הכרת מונחי יסוד בדרמה.
2.זיהויים של תבניות סיפור מקובלות ויישומן בקולנוע.
3.הכרת מכלול המנגנונים העיצוביים העומדים לרשותו של היוצר על מנת "להשפיע" על הקהל.
4.יישום תכני הלימוד בניתוח סרט.
דרישות הקורס:
•קריאת חומר רקע לקראת כל שיעור
•עבודה מסכמת

The Rhetoric of Film

The course will engage in the overall means used in films in order to seduce or even to force us to evaluate our lives, opinions and beliefs. For instance, films use metaphors that commonly represent universal human feelings and values: love, hate, peace, justice and injustice, failure and success. These metaphors invite us to reconsider our lives. In the course of the semester excerpts of films will be used in order to demonstrate key issues.

הקורס יעסוק בהתפתחות מגמות אוונגרדיות בקרב הציבור היהודי דובר היידיש במזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם ויתמקד בעיקר באוונגרד היהודי היידישיסטי כפי שבא לביטוי במגמות הפוליטיות ובזרמים האמנותיים כגון אקספרסיוניזם, פוטוריזם, קונסטרוקטיביזם, דאדאיזם, אנרכיזם וגילויים מגוונים של אוונגרד אמנותי ואינטלקטואלי.
הקורס יתמקד בביטויים השונים של המגמה האוונגרדית בספרות ובשירת היידיש, בתאטרון, בקולנוע, במוסיקה ובאמנויות החזותיות.
הקורס ילווה במצגות ויזואליות, מוסיקה, סרטים וקטעי ארכיון נדירים.

דרישות הקורס:
-נוכחות חובה
-קריאה שוטפת של חומר מאתר הקורסים
-עבודת סיום

ציון סופי: ציון עבודה (משקל לנוכחות)

Yiddish and Avant-Garde in Interwar Eastern Europe

The course will deal with developments of Avant-Garde trends among the Yiddish speaking Jewish population in interwar Eastern Europe The course will deal with varied expressions of Avant-Garde in Yiddish literature and poetry, theatre, cinema, and the arts. It will focus mainly on the Yiddish Avant-Garde as expressed in political tendencies and artistic currents such as Expressionism, Futurism, Constructivism, Dadaism, Anarchism and diverse expressions of the political and artistic Avant-Garde. Visual presentations, music, films and special archival materials will accompany the course

על הקורס ומטרותיו:
הספרות הלטינו-אמריקאית העכשווית התאפיינה עוד מראשית דרכה ביכולתה לשקף את התהליכים התרבותיים, חברתיים, פוליטיים והיסטורים שהתרחשו ביבשת, ובדיאלוג העשיר אותו ניהלה עמם. תהליכי גיבוש הזהות הלאומית, דיכויים של קבוצות מיעוטים אתניות ושל מתנגדי שלטון שונים, המהפכות החברתיות של סוף החמישים והשישים של המאה העשרים, האלימות הפוליטית של שנות השבעים, והטראומה הקולקטיבית בעקבותן זכו לביטוי בסיפורת, שהציבה תמונת ראי ועסקה בנושאים אלו מנקודת מבט הדמיון.

העיסוק בהנצחת הזכרון, בקולו של ה"אחר", בתחושות הפוסט-טראומה ובשכחה הינו חלק מהיחסים המיוחדים, אשר מקיימת הספרות הלטינו-אמריקאית עם הקונטקס הרחב יותר, הסובב אותה. בקורס זה, נעסוק במגוןן יצירות ספרותיות מתורגמות מארגנטינה, מקסיקו, קובה, קולומביה, פרו וברזיל, אשר תתמקדנה בנושא הזכרון, הטראומה והדיכוי, תוך דגש מיוחד על ההקשרים התרבותיים, היסטוריים ופוליטיים המיוחדים ליבשת לטינו-אמריקה.

Memory, Trauma, and Repression in Contemporary Latin American Fiction

Course Methodology:
Since its early stage, contemporary Latin American fiction was characterized by its ability to reflect on the cultural, social, political, and historic processes that occurred in the continent, and by the rich dialogue this literature established with these processes. National identity formation, repression of ethnic minorities and political opponents, the social revolutions at the end of the fifties and during the sixties of the twentieth century, the political violence during the seventies, and the collective trauma as a result of that, received their literary expression within fiction.

To discuss the issue of Memory, the voice of the other, post-traumatic results, and oblivion, is part of the particular relations that exist between the Latin American fiction and the wider historical and cultural context. This course will explore a variety of translated works from Argentina, Mexico, Cuba, Colombia, Peru, and Brazil, which focus on the issues of Memory, Trauma, and Repression, with a special emphasis on the unique cultural, historic, and political context of Latin America.

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. כמו כן ייבחן ערכם האסתטי של הטקסטים בכל הנוגע לשפה, לעיצוב הדמויות, לרצף האירועים והעלילה, לסיפר ולאמצעים אמנותיים אחרים בסוגי המדיה השונים.
במהלך הקורס יתקיים גם דיון השוואתי בטקסטים אחרים שעובדו לילדים בסוגי מדיה שונים, מתרבות המערב (כגון: אנדרסן; מסיפורי המיתולוגיה היוונית ומיתולוגיות אחרות; מרי פופינס; ספר הג'ונגל; פיטר פאן) ומתרבות המזרח (כגון: סיפורי אלף לילה ולילה).

דרישות קדם:
אין

חובות הסטודנטים:
עבודת סיכום בסוף הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
נוכחות חובה !!

From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales

The course will deal with fairy tales as folk tales, and their various versions till our days. The meetings will focus on the way the Grimm Brothers wrote them for adults and for children in the nineteen's century, in comparison with the way these fairy tales are written for children today, and especially with the way they are adapted for children by Walt Disney's films as a cultural phenomena.
The comparison will focus on the way the society's norms and the culture and world views of a certain society and era are exposed in Grimm's versions and the other versions and adaptations till today. This will include Gender discussions and a discussion referring to various approaches to children and childhood. The course will include also a discussion about the esthetic value of the literary text: the language, the characters, the plot, the point of view and other artistic aspects of those versions.
The discussion will include also a comparison with other classical texts which were adapted for young children, as Andersen's tales, the Greec Mythology and other Mythologies as well as Classics like Peter Pan and folk tales from eastern cultures.

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון ובמדינת ישראל. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל במערב במקרים שלפנינו מדובר בנשים הנאבקות להשגת חירויותיהן כשהן רעולות ובתוך המסגרות הדתיות כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן סממן לעוצמה ולא לחולשה. הן מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש, בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את טיעוניה של הפטריארכליה הדתית , החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת נשים המגובה הן ע"י אנשי הדת והן ע"י המימסד הרפואי, ומינויין של נשים לשופטות ולרשמות נישואין, מישרות שהיו שמורות אקסלוסיהית לגברים בלבד. הקורס יתמקד במאבקן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, תורכיה, הרשות הפלסטינית, וכן במאבקן של נשים ערביות ויהודיות אזרחיות מדינת ישראל.
דרישות הקורס ומרכיבי הציון: הציון הסופי בקורס יהיה מורכב מעבודת תרגיל (רשות) אשר ערכה הינו 5% מכלל הציון הסופי. השתתפות אקטיבית בשיעורים ובדיונים המתנהלים בהם שמשקלה בציון הסופי אף הוא 5% ובחינת בית מסכמת שערכה 90% מן הציון.

Feminism beyond the Veil-Can the two Co-exist?
Dr. Mira Tzoreff

The course focuses on the struggle of Muslim Women in both several Arab countries (Egypt, Saudi Arabia, Turkey, and the Palestinian Authority) and among Israeli Arab and Jewish women, as well as in Europe, to improve their life conditions and their legal status as equal citizens.
Their struggle was and remains completely different from that of Western feminists since we are dealing here with religious women who use the religious knowledge they acquired and the unique interpretation they give to the Holy Scriptures as a means to empower themselves in both family and society. Through this knowledge they are able to challenge the patriarchal political religious and social establishment that uses the scriptures to reinforce their own status and, simultaneously, weaken that of women. By giving a voice and a space to these religious and veiled women we will try to deconstruct the binary approach between religion and feminism in the Middle East.

זהו קורס בין-תחומי הקשור הן לנושאים של לאומיות, תרבות וזהות והן להיסטוריה היהודית והישראלית. במוקד הקורס תיבחן שאלה מרכזית בזהות הישראלית והיא שאלת יחסי הישראליות והיהודיות כסיפור של רצף והמשכיות מול סיפור של ניתוק והתחלה חדשה. הקורס ידון בשאלות אלה כפי שהן משתקפות בעבודות האמנות הפלסטית (בעיקר ציור ופיסול) בארץ מאז ראשית המאה ה-20 ובשיח הפרשני המלווה אותה. ההיסטוריוגרפיה המקובלת מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כמודרנית ו'אנטי-גלותית', ובמשתמע מכך גם אנטי-יהודית. ואולם עיון מעמיק במתרחש בשדה האמנות בארץ מגלה התחבטות לא מבוטלת של האמנים בשאלת זהותם היהודית, עיסוק בתכנים ובסגנונות שמזוהים כיהודיים, ומאבקים סביב הגדרת הקאנון לנוכח שאלת היהודיות שבאמנות הישראלית.
ראשיתה של הפעילות האמנותית היהודית בארץ ישראל היתה עם הפנים למסורת היהודית. אך תוך זמן קצר הופיעו גישות נגדיות ששאפו לייחוד מקומי ומודרני, ואחרות שדחו את המקומי לטובת 'סגנון יהודי' מודרני שמקורותיו באופי אתני. המגמה המודרניסטית-מערבית (שנתפסה כ'אוניברסלית') השלטת בקאנון הישראלי באמנות מאז שנות החמישים סייעה להדחקת כל התייחסות לטראומה של השואה. לגיטימיזציה חלקית לנושא זה מאז שנות השמונים הולידה בשנות התשעים את ראשיתו של שיח ביקורתי בשאלת הזהות היהודית באמנות הישראלית.
השתתפות: חובה
ציון סיום הקורס: מבחן

Jewish is Israeli Art – Identity issues in Modern Art in Israel

This is an interdisciplinary course that links issues of national and cultural identity with aspects of Jewish and Israeli history. At the heart of the course will be the relationship between Jewishness and Israeliness as a story of continuity vs. the story of a new beginning. The course will consider these points as reflected in the visual art and the art discourse since the early 20th century. Conventional historiography of Israeli art emphasises the aspiration of the visual art to construct itself separately from Jewish art, i.e. as ‘Israeli’ and thus as ‘modern’ and ‘anti-exilic’ reflecting a common Zionist narrative. A deeper analysis of the artistic activities and the work of pivotal artists reveals a significant interest in issues of Jewish identity of the artists, attraction to themes and styles that have been identified as Jewish, and some fierce controversy surrounding the formation of the canon of Israeli art and the role of Jewish aspects in it.

מטרת הקורס: הצגת תשובות שונות לשאלת משמעות החיים: אושר, אמונה, מוסר, אהבה, כסף ועוד.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? במהלך הקורס יוגדרו מבחינה פילוסופית: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. תוצגנה גישות פסיכולוגיות שונות להתמודדות עם קיום שסופו מוות. הקורס יתייחס לעמדות פילוסופיות של סוקראטס, קאנט, פסקל, שופנהאואר, קירקגור, ניטשה, ויטגנשטיין וקאמי; ולעמדות פסיכולוגיות של פרויד, יונג, ג'יימס, פרום, פראנקל ויאלום.

דרישות הקורס: מבחן (מבחן רב-ברירה, אמריקאי, ושאלות פתוחות).
בנוסף, על הסטודנטים להתעדכן באתר VIRTUAL-TAU של הקורס, להשתתף בדיונים שיתקיימו באתר ולהביא לכל שיעור את הטקסטים הרלוונטיים.

Meaning in Life: Philosophical and Psychological Perspectives

Aims: This course will introduce students to fundamental philosophical and psychological theories on the meaning to life. This will include the writings of salient philosophers, such as Plato, Kant, Pascal, Shopenhauer, Kierkegaard, Nietzsche, Wittgenstein and Camus; and renowned psychologists, such as Fraud, Jung, James, Fromm, Frankel and Yalom.

בקורס זה נעסוק בבחינת מאורעות ותהליכים שהתרחשו עקב המעבר החד מחרדת ימי "תקופת ההמתנה" לשיכרון הניצחון שהושג במלחמת ששת הימים. מלחמת ששת הימים משמשת את קו פרשת המים בהתגבשותה של מפה פוליטית חדשה. אלבומי הניצחון, הספר "חשופים בצריח", וקובץ השיחות "שיח לוחמים" מהווים תגובות שונות ומנוגדות למלחמה, תגובות שניתן לזהותן כצירי זהות מתפצלים בזהות הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים. "שיח לוחמים" שימש תגובת נגד ל"פולחן הגנרלים" והילולת הניצחון שהתפתחה לאחר המלחמה. קורס זה יבחן את התהליכים שהובילו ליצירת קובץ זה ואת התכנים אשר נאמרו על ידי אותם חיילים שזכו לכינוי "יורים ובוכים".
דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: דיון, מקראות, מצגות, ועוד.
חובות הסטודנט:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים במהלך הקורס, מטלת סיכום : מבחן בית
הערה: מרבית המקורות בהם נשתמש במהלך הקורס מצויים כבר באתר הקורס (http://virtual2002.tau.ac.il) ב"מאגר הידע".

From Profound Anxiety to Euphoria: The Impact of the Six Day War on Israeli Society

In this course we will examine the events and processes that occurred in the wake of the abrupt transition from the anxiety of ‘the period of waiting’ to the euphoria of victory. The Six Day War can be perceived as a turning point in the consolidation of a new political map. The victory albums, the book The Tanks of Tamuz on the one hand, and The Seventh Day on the other, represent totally different reactions to the war that may be identified as the diametrically opposed directions, in which Israeli identity developed after the war. The Seventh Day served as a reaction to the ‘cult of the generals’ and the glorification of the victory following the war. The course will examine the processes leading up to the dilemmas expressed by the soldiers, described as “shooting and weeping”.

הקורס "רטוריקה יישומית" משלב לימוד תיאורטי במושגי היסוד של הרטוריקה היישומית באמצעות ניתוח שיטתי של דוגמאות היסטוריות ואקטואליות. הקורס יתמקד באלמנטים התוכניים של אמנות הרטוריקה ויסייע לסטודנטים להבין באופן טוב יותר את מהותן של אינטראקציות תקשורתיות, ניתוח נכון של הנאמר, בנייה אפקטיבית של קווי טיעון ושמירה על מוקד דיון המתאים להם. הקורס עוסק בהקניית יסודות השכנוע באינטראקציות כתובות (מאמרי דעה, ניירות עמדה, חומרי הסברה) ודבורות (נאום, ראיון, משא ומתן, דיון). בחלקו השני של הקורס תתקיים סדנה שתאפשר לסטודנטים להתנסות בשימוש אקטיבי בכלים שנלמדו בקורס.
נוכחות חובה
הציון בקורס יתחלק באופן הבא - השתתפות ומילוי מטלות בית - 50% עבודה מסכמת – 50%.

Applied Rhetoric

The course will focus on the content elements of the art of Rhetoric through a systematic analysis of historical and actual examples. It will assist the students in understanding the essence of communication interactions, the construction of lines of arguments and understanding how to keep the focus of a discussion on a pre conceived, desired track.
The course will include theoretical discussions about the basic elements of the art of Applied Rhetoric alongside practical exercises of those principals in both written interactions (op-ed, position paper, public relation materials) and oral interactions (speech, interview, negotiation, debate).

The grade will be composed of: participation and home assignments 50%, final essay 50%.

הקורס יעסוק בהבנת מושג החרדה מפרספקטיבות תיאורטיות וטיפוליות מגוונות. נעסוק בחוויית החרדה מתוך עמדה אקזיסטנציאליסטית, ונלמד להבחין בין חרדה נורמאלית ופתולוגית. נלמד על מקומה של החרדה בהתפתחות החשיבה הפסיכואנליטית, מזיגמונד פרויד, דרך מלאני קליין, לעבר דונלד וויניקוט. בהמשך נסקור את התיאוריה ההתנהגותנית, הקוגניטיבית, והמטא-קוגניטיבית של חרדה. ההפרעה האובססיבית-קומפולסיבית תשמש אותנו כמקרה מבחן שילווה את הקורס: נתבונן בייצוגים של ההפרעה בקולנוע ובטלוויזיה, נדבר על שליטה ואשליית-שליטה, נחווה פרדוקסים של עצירת מחשבות ונתבונן בדוגמאות קליניות מפורטות.
ללא דרישות קדם
דרישות הקורס: נוכחות והשתתפות פעילה בשיעור, קריאת ביבליוגרפיה והצגת מאמר בקבוצה.
הקורס יסתיים בעבודת סיכום.
הציון הסופי יכלול: שקלול נוכחות- 10%, הצגת מאמר בקבוצה – 20%, עבודת סיכום – 70%.

An Integrative View of Anxiety

The course will center on understanding the concept of anxiety, from different theoretical and treatment perspectives. We will conceptualize the experience of anxiety from an existential point of view, and will learn to differentiate normal from pathological anxiety. We will trace anxiety in the development of psychoanalytic thought, from Sigmund Freud and Melanie Klein to Donald Winnicott and Heinz Kohut. We will then review modern Behavioral, Cognitive and Metacognitive models of anxiety. The Obsessive-Compulsive Disorder will be used as a case-study throughout the course: we will look at representations of this disorder in television and cinema, discuss control and illusion of control, experience thought suppression paradoxes and asses detailed clinical examples.

No requirements Preliminary

Course requirements: attendance and active participation in class, bibliography reading, group-presentation of a bibliography item.
Course ends with an individual summarizing report.
Final grade includes:
10% attendance, 20% group-presentation , 70% individual summarizing report.

בסמינר נעקוב אחר גלגוליו של מושג הלא מודע בפסיכואנליזה מימיו של פרויד ועד זמננו. בעזרת המושג ננסה לזהות ולאפיין כמה מהתחנות המרכזיות בהתפתחות הפסיכואנליזה כתיאורייה קלינית וכתיאורייה ביקורתית.
חלקו הראשון של הסמינר יוקדש לקריאת עומק בחיבורים אחדים של פרויד שבהם מסתמן הלא מודע כתגלית המרכזית וכתחום החקירה העיקרי של הדיסציפלינה החדשה. נכיר את גלגוליו של המושג במטאפסיכולוגיה הפרוידיאנית המתפתחת ובתיאורייה הקלינית שנגזרה ממנה (תיאוריית החלום, מושג הטראומה, תיאוריית החרדה, תיאוריית האבל, חיי האהבה).
במוקדו של החלק השני של הסמינר תעמוד השאלה: האם שמר הלא מודע על מקומו המרכזי בפסיכואנליזה הפוסט-פרוידיאנית? מה מקומו של המושג בהגותם של ממשיכיו/מבקריו של פרויד, והאם ניתן עדיין לראות בו מושג גבול, או "מבחן שיבולת", לתיאוריות פסיכואנליטיות שונות? בחלק זה של הסמינר נקרא מאמרים מהספרות הפסיכואנליטית שעוסקים במושג הלא מודע מפרספקטיבות אנליטיות שונות: תיאוריית יחסי האובייקט, מלאני קליין וממשיכיה, פסיכולוגיית העצמי, הזרם ההתייחסותי והאינטרסובייקטיבי, פסיכואנליזה צרפתית בת זמננו. בחלק השלישי של הסמינר נהרהר בשאלה האם יש במושג הלא מודע הפרוידיאני כדי להוות תשתית להשקפת עולם, או לאתיקה פסיכואנליטית?
נוסף על העבודה הסמינריונית כל משתתף בסמינר יתן רפראט קצר לפני הכיתה שיהיה מבוסס על קריאה אישית באחד הטקסטים שיקראו בשיעור (המשתתפים יוכלו לבחור בין טקסטים של פרויד לבין טקסטים של "ממשיכיו" או ספרות משנית שתופיע בביבליוגרפיה).

הרכב הציון: רפרט (בעל פה) 50%; עבודה סמינריונית 50%

Freud and beyond: Selected Texts

The seminar aims at exploring the psychoanalytic concept of the Unconscious from various perspectives: historical, epistemological, clinical and ethical. The first part will focus on Freud's early essays in which he postulated the existence of an unconscious domain in the mind and laid the ground for viewing the investigation of the unconscious as the main task of psychoanalysis. In the second part we will try to identify the place and status of the unconscious in Freud's later theorizing and in the work of some post-Freudian analysts. Did the unconscious retain its central position as the Shibboleth of psychoanalysis i.e. as standing at the frontier of psychoanalytic praxis and psychoanalytic controversies? In the last part of the seminar we will try to integrate our encounter with Freudian and post-Freudian notions of the unconscious into the broader question of psychoanalytic Weltanschauung and psychoanalytic ethic.

הסמינר מבקש להתמקד בהיבטים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים של כמה מסוגיות היסוד בהיסטוריה של העיתונות ובעיקר זו האנגלו-אמריקאית, החל מן המאה השבע-עשרה ועד לעידן האינפורמציה הנוכחי. בסמינר יידונו סוגיות מפתח להבנת היסטוריה זו, בראש ובראשונה: מה בין מלחמת האזרחים באנגליה של המאה ה-17 לעלייתה של העיתונות? מה בין עיתונות, פרוטסטנטיות וחופש המסחר? הזיקה בין הליברליזם והמרחב הציבורי הבורגני (תרבות בתי-הקפה והמועדונים) להולדת העיתונות. כמו כן, יחסי כותבים-קוראים במאה ה-18 ועלייתה של העיתונות הספרותית (בין השאר נדון בכתיבתם העיתונאית של אנשים כדפו, סוויפט, אדיסון וסטיל, מכתבי-קאטו ומכתבי יוניוס). ובאשר לעיתונות המאה ה-19, ציר הדיון יהיה עלייתה של עיתונות פופולארית בהקשרה של החתירה את האמנציפציה הפוליטית בעידן ההמון כמו כן, על עיתונות מהפכה ורדיקליזם; העיתונות המטרופולינית במאה התשע-עשרה או, העיתונאי כאתנוגרף; יחסי ספרות-עיתונות; סאטירה ועיתונות מאוירת, על קוראות וכותבות: נשים ועיתונות ולבסוף על הופעת "העיתונות החדשה" בשני העשורים האחרונים של המאה ה-19 כביטוי למה שההיסטוריון ג'ואל וינר (Wiener) כינה: ""Papers for the Millions. בחלק באחרון של הסמינר נדון בעיתונות במאה ה-20 כשבציר הדיון נמשיך לעקוב אחר עלייתה של עיתונות ההמון הן בצורת הטבלואידים והן בצורת מה שנהוג לכנות: "Public Journalism או לעיתים (ובעיקר בארה"ב), Participatory Journalism. החלק האחרון של הסמינר יוקדש לעיתונות בעידן האינטרנט ובמסגרתו נדון בסוגיות כגון: פני יאנוס של העיתונות המקוונת; בין קוראים לכותבים ולהפך: בלוגים ורשתות חברתיות כמדיום לעיתונות "מלמטה" (participatory Journalism); המקרה של אינדימדיה (Indymedia Journalism) ובהקשר זה, ננסה לעמוד על התוקף והמשמעות, לטוב ולרע, הגלומה ב"הכרזת העצמאות" הלא רשמית של אוהדי ודוברי המדיה-החדשה: !We are the media.
חובות הסמינר:
קריאה שבועית, השתתפות פעילה חובה, הגשת רפרט וכתיבת סמינר.

Topics in the history of Journalism: from the 17th century's pamphlet to the 21th century's Blog

This seminar looks at the social, cultural, and political aspects, on the history of journalism, since the 17th century until the current information age. We shall be discussing some key issues such as: the English civil war of the 17th century as the cradle of modern Journalism; what are the interactions between Protestantism, free trade and journalism? The disposition between Liberalism and public sphere (the 18th century coffeehouses culture); the relationships between readers and writers, and the rise of the literary journalism (Swift's Examiner, Defoe's Review, Adisson & Steele and Mr. Spectator and the Cato Letters). Regarding the 19th century journalism, we shall discuss, on one hand, the sudden and striking emergent of the popular press with regards to the popular aspirations of the "crowd" to gain political emancipation (what historian Joel Wiener called: "Papers for the Millions"), and on the other hand, we shall examine critically the forth-Estate discourse of the Liberal press, mainly the London Times. Also, we shall study briefly the metropolitan journalism and the role of the journalist as an ethnographer; women-read, women-write: journalism and women, and the revolution brought upon the press by the new journalism of the 1880's. This topic will bring us to consider the significance of the new-new journalism of the 60's (Wolfe, Capote and Hunter Thompson between others) and the public journalism movement of the 80's and 90's as an introduction and prelude to the complex relationships between journalism and the Internet. In this regard We shall focus on issues such as: the Janus face of the online magazine; blogs and social-networks as a medium for 'journalism from below'; participatory journalism: the Indymedia case, and in this regard we shall try to clarify, or to refute, the significance which was embodied in the unofficial 'declaration of independent' used by the new-media protagonists: "we are the media!"

הסמינר יעסוק בהגדרות שונות של מיתוסים כז'אנר המגדיר תופעות קוסמולוגיות וחברתיות. נעסוק בהרחבה באופן שבו מתבטאים המיתוסים בטקסים שונים השייכים למחזור השנה ולמחזור חיי אדם. נדון בשיח בין מיתוסים לטקסים תוך הצגת דוגמאות מגוונות המתייחסות לקבוצות שונות (דתיות, לאומיות, מקומיות ועוד): מיתוסים וטקסים בחברה הפאגאנית, בחברה הנוצרית באירופה, זיקות בין מיתוס לטקס בחברה היהודית והארץ ישראלית תוך בחינת השפעות של תרבויות אחרות, מיתוסים וטקסים במרכז אמריקה ובדרומה, במזרח הרחוק ועוד.

Myth to Ritual: The Myths behind Rituals and Celebrations

The seminar will deal with various definitions of myths as a genre that defines cosmological and social phenomena. We shall expand on the way in which myths are expressed in various ceremonies that belong to the yearly cycle and to the human life cycle. We will discuss the interaction between myths and ceremonies representing examples that refer to different groups (religious, national, local and more): Myths and ceremonies in polytheistic groups , in the European Christian society, in the Jewish and Eretz Israeli society, in Central and South America, in the far East and more.

בשנות הארבעים של המאה העשרים פרצו אל קדמת הבימה השירית לילדים כמה יוצרות משפיעות, בנות דור אחד: מרים ילן-שטקליס (1984-1900), אנדה עמיר-פינקרפלד (1981-1902), פניה ברגשטיין (1950-1908) ולאה גולדברג (1970-1911). ארבע המשוררות מילאו באחת את חלל נוכחותן של משוררות-נשים עבריות לילדים עד לזמן ההוא, ותרמו בתוך פחות מעשור לתמורה מהותית ופרמננטית באופייה של שירת הילדים העברית.
קורס זה יעמוד על ההקשרים ההיסטוריים, החברתיים והתרבותיים שאפשרו את פריחתה של שירת הנשים לילדים, ויתמודד עם הסברה הרווחת כי בשל "חולשתה" התרבותית המובנֵית אימצה וטיפחה מערכת הספרות לילדים את שירת הנשים רק לאחר שזו נקלטה בהצלחה במרחב השירי למבוגרים.
בעיקר יידונו המאפיינים המהותיים – עולם התוכן ומאפייני הפואטיקה – של יצירת ארבע המשוררות, על המשותף ועל המבחין ביניהן, ביחס לשירה שקדמה להן וביחס לשירת המשוררים הגברים בני זמנן. הטענה המרכזית שתלווה את ההיכרות עם המשוררות ועם שירתן תדגיש את מיקום הביניים של המשוררת בין העמדה ההגמונית, מנחילת המסרים והידע, שאותה אייש באופן מסורתי המוען-המשורר-המבוגר-הגבר, לבין עמדת המיעוט המתפעם וטעוּן החינוך, שאותה אייש הנמען-הקורא-הילד. התוצאה היא שירה מורכבת, שבה מתנהל שׂיח כפול-פנים המתחבט בין תפיסת הילד כאובייקט לבין תפיסתו כסובייקט.
היצירות שיידונו בקורס ראו אור בארבעת קובצי השירים הראשונים שפרסמו המשוררות: "סחרחרת פלא" לעמיר-פינקרפלד ו"אצו רצו גמדים" לילן-שטקליס (1939), "בוא אלי פרפר נחמד" לברגשטיין (1945) ו"מה עושות האיילות" לגולדברג (1949). בצדן יוצגו וייסקרו עוד יצירות שיריות, פרי עטן של המשוררות הנזכרות ושל משוררות נוספות.

דרישות הקורס:
נוכחות סדירה.
קריאה שוטפת של מאמרים ויצירות.
מטלת כתיבה אחת לפחות במהלך הקורס (רפראט או כתיבת עבודת סמינריון).

שקלול הציון:
בקביעת הציון הסופי יהיה משקלה של כל מטלת כתיבה 100%.
לבוחרים בביצוע שתי מטלות הכתיבה יקנה הרפראט 25% מן הציון הסופי, ועבודת הסמינריון 75%.

The Four Mothers of Hebrew Poetry for Children

During the 1940s a change took place in children's Hebrew poetry. A significant number of women writers for children began their literary activity almost together, establishing an important and enduring new direction in children's poetry in Israel. This seminar will discuss the four founding mothers of this new approach: Miryam Yalan Shtekelis (1900-1984), Anda Amir Pinkerfeld (1902-1981), Fanya Bergstein (1908-1950) and Lea Goldberg (1911-1970). During the course we will explore the poetic characteristics and values of each poet individually, while concurrently investigating the differences between them as a group and the traditional ‘masculine’ poetics characteristic up to that period.

בקורס נבחן את השינויים המפליגים בדימויי "הילדות הקיבוצית" ו"ההורות הקיבוצית" שיצרה התנועה הקיבוצית במהלך שלושה דורות, החל בתקופת היישוב וכלה בימים אלה ממש. לשם כך נבחן מגוון טקסטים שקיבלו במה במהלך שלושת הדורות: ספרות יפה, ספרות ילדים ונוער, יומנים, טקסטים חינוכיים, מסכתות, פובליציסטיקה, קולנוע, טלוויזיה, אמנות פלסטית, ועוד.
לקורס יהיה מבנה היסטורי. נתחיל בבחינת דימויי ה"ילדות הקיבוצית" ו"ההורות הקיבוצית" של בני "הדור הראשון", דור המייסדים, מי שניסחו את משנת החינוך המשותף וקידמו אותה. נראה, כי בצד הנחישות בצדקת הדרך ניכרת, מתחת לפני השטח, גם אמביוולנטיות כלפי עקרון הלינה המשותפת והדרת ההורים מחיי היום-יום של ילדם.
אחר כך נבחן את דימויי "הילדות" ו"ההורות", הצייתניים והחתרניים גם יחד, כפי שהם משתקפים החל ממחצית שנות החמישים, בשיח של בני "הדור השני" לקיבוץ, מי שנולדו בקיבוץ וגדלו בו, ומי שהובילו את המהפכה האיטית לביטול הלינה המשותפת, בעיקר עם הפיכתם הם להורים.
חלקו השלישי של הקורס יעסוק בקולם הביקורתי והמאשים של "בני הדור השלישי לקיבוץ", הנשמע משנות השמונים ואילך, מתוך השינויים והרפורמות המפליגות שעברה החברה הקיבוצית והמשפחה הקיבוצית, והמשקפת אותם.
במהלך הקורס נקרא מחקרים שונים העוסקים בהיסטוריה של הקיבוץ בצד חומר ראשוני רב. במחקריהם יתמקדו התלמידים במקרה מבחן אחד, ויציגו במהלך הסמינר את ממצאיהם הראשונים.

דרישות הקורס:
נוכחות חובה
קריאה שוטפת של מחקרים וספרות ראשונית
הצגת שאלת מחקר והיפותזות עיקריות בכתה
כתיבת עבודת מחקר (סמינריון או רפראט)

From the Children's House to the Family Room: Three Generations of Childhood and Parenthood in the Kibbutz

Course description:
The course focuses on the considerable transformations occurring in the image of the "kibbutz childhood" and the "kibbutz parenthood" as they were shaped by the kibbutz movement in the course of three generations, starting from the Yishuv era and until the present. For this aim we will analyze a variety of texts, including adult literature, literature for children and youth, personal diaries, educational texts, theatrical reviews, opinion articles, films, television and works of art.
The structure of the course is historical: beginning with the images of "kibbutz childhood" and "kibbutz parenthood" formed by the founding "first generation," which originated and promoted the philosophy of the communal education. Then we will study both conforming and subversive "childhood" and "parenthood" images since the mid nineteen fifties, as they were reflected in the discourse of the "second generation" whose members had been born and raised in the kibbutz and who subsequently generated the gradual cancellation of the communal sleeping arrangement, mainly once they became parents.
The third part of the course will deal with the critical and even accusing voice expressed since the nineteen eighties, in view of the substantial changes and reforms the kibbutz society and family went through.
Various studies dealing with the history of the kibbutz alongside considerable primary material will be reviewed. Students will focus on a single case study which they will research, presenting their initial findings in class.

Course Requirements:
Attendance is mandatory
Reading of research and primary materials
Presentation of the research question and main hypotheses
Writing a research paper (a full seminar or short paper)

השנה ימלאו חמישים שנה לפרשת משפטו של אדולף אייכמן, מאורע מרכזי בתולדותיה של החברה בישראל. מטרתו של הסמינריון היא לבחון את משפט אייכמן מההיבט המגדרי שלו. עניינו, בין היתר, נוכחותן של נשים בפרשה, כמשמיעות וכשומעות סיפורים אישיים וסיפורים קולקטיביים על השואה וכגיבורותיהן של סיפורים אלה, כמעצבות זיכרון השואה בארץ וכמשפיעות עליו, וכמשתתפות בעיצוב הזהות הישראלית המתגבשת.
הדיון יתקיים על רקע נוכחותה השואה בשיח הציבורי בשנים שקדמו למשפט ובשנים שבאו אחריו, הן בהקשר הפרטי והן בהקשר הציבורי, ובקשר הדוק למקומן ולמעמדן של נשים בחברה הישראלית. המפגשים יתנהלו כדיונים על בסיס קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם, לצד פרוטוקול משפט אייכמן, טקסטים עיתונאיים, יומנים, מכתבים, עדויות וממוארים.
חובות הקורס: השתתפות פעילה וגילוי מעורבות בתכני הסמינריון, רפרט בעל פה, הגשת עבודה סמינריונית או רפרט, לפי העניין.

Holocaust, Identity, Gender: Women in the Eichmann Trial

Almost fifty years ago, in April 1961, the trial of Adolf Eichmann began in Jerusalem. This was a significant event which affected greatly the way in which the Holocaust was perceived in Israeli society. The goal of the seminar is to examine the Eichmann trial in gender perspective, regarding private memories and collective memory of the Holocaust in Israel, Israeli identity, Israeli society's perceptions of Holocaust survivors, and women's roles and duties in Israeli society at that time. During the semester we will read and analyze variety of primary documents, such as testimonies, protocols, reportages, letters and memoirs.
Course requirements: Participation in class discussion; Class presentation; Final paper.

כיצד מבנים דימוי ציבורי ואיך דואגים לשמרו או לעדכנוח בהתאם לנסיבות? במרכז הקורס תעמוד הצגת האני הפומבית של אישים ידועים (מנהיגים פוליטיים, ידוענים, אנשי עסקים). על מפגש הדרכים שבין הגישה הסוציולוגית (גופמן, "הצגת האני בחיי היומיום") והגישה הרטורית (מושג "האתוס הרטורי" כפי שהתפתח מתורתו של אריסטו), נגבש במהלך הסמינר מסגרת קונספטואלית במטרה לענות על השאלות הבאות: באלו אמצעים ואסטרטגיות מבנים אנשים את דימויים העצמי ביחס ל"אני" הפרטי והפומבי באינטראקציות ורבליות? כיצד מתקשרת הצגת האני לזהות, וכיצד מחזק הדובר את אמינותו ומהימנותו בדבריו? בעוד שכללי הבניית האתוס הרטורי תקפים באופן אוניברסאלי, הבנייתו בפועל מחייבת בחינה מפורטת של השדה שבו הדובר מבקש להתמקם ולזכות בעמדת השפעה (בורדייה). נתבונן איפה בייחוד של הצגת האני בשדה הפוליטי, המשפטי, התרבותי, בהקשרים סוציו-היסטוריים שונים (מן המאה ה-19 ועד המאה ה-21), ובמסורות תרבותיות שונות (ישראל וצרפת). הסטודנטים יבחרו באישיות ציבורית ויבחנו את הצגת האני באמצעות ניתוח נאומים, מאמרים, כתיבה אוטוביוגרפית, ראיונות, אינטראקציות מקוונות (אינטרנט), ועוד.

Images and reputation: the presentation of self of public figures in Israel and in France

The seminar will explore the image of self constructed by well-known figures of public life (political leaders, celebrities, businessmen,…) in order to see how rhetorical ethos is built by contemporary media and literature. At the crossroad of sociology – Erving Goffman’s famous “presentation of self” – and of rhetoric - the notion of ethos inherited from Aristotle -, we will work out a conceptual framework to answer central questions: By what means and strategies do people build an image of their private and public self in verbal interaction? How is this discursive image related to identity, and how does every speaker try to ensure his/her credibility and efficiency? Although some rules of ethos building have a global validity, its actual construction has to be examined in the particular field where the speaker endeavors to position himself and to acquire authority (Bourdieu). We will look for the specificity of presentation of self in the political, economical, juridical, cultural fields, but also in peculiar socio-historical circumstances (from the 19th to the 21th century,) and in different cultural traditions (Israel and France). Students will choose a public figure and analyze his/her presentation of self in public speeches, essays, autobiographical writings, interviews, interactions on the Net, etc.

החשיבה הפסיכואנליטית עברה, מהלך יותר ממאה שנות התפתחות, שינויים רבים. אלו הביאו להסטת מרכזי הכובד התיאורטיים, הקליניים והטכניים שבה (מהדחפי אל ההתפתחותי, ומשם- אל ההתייחסותי). השינויים אותם עברה הפסיכואנליזה קשורים, כמובן, לרוח התקופה בה היא נטועה. אופני השיח, האתיקה ודפוסי ההתנהלות החברתיים הם, לכן, בין הגורמים שיש להם השפעה מכרעת על אופייה המשתנה של הפסיכואנליזה. באותה עת ממש, הפסיכואנליזה, כמרחב של ידע וכשדה של פרקטיקה, משפיעה על תקופתה ומעצבת אותה, ובכך- מהווה "שחקן פעיל", אם לא מרכזי, בעיצובה של התרבות העכשווית.

מטרת הסמינר היא לבחון את האופן שבו הפסיכואנליזה ורוח התקופה מהדהדים אלו מול אלו. דגש רב יושם במהלך הסמינר על מקומה העכשווי של הפסיכואנליזה, ועל האופן שבו תחום זה, אם בחזיתו התיאורטית ואם בחזיתו הקלינית-פרקטית, מתמודדים עם רוח הזמן העכשווי.

קורסי החובה של ההקבץ הפסיכואנליטי הם תנאי מקדים להצטרפות לסמינר.

Psychoanalysis and its Surroundings: Echoing and Structuring

The psychoanalytic thinking was transformed during more than a century. Its transformation changed its basic concepts, as well as its ethics and derived techniques. The goal of the seminar is to examine the modes by which psychoanalysis and its surroundings echo with each other. Special emphasis will be made on the special position of current psychoanalytical thinking and technique, in the post-modern era.

רצח עם, מלחמה ו"טיהור אתני" הם מאפיינים מרכזיים של האנושות לאורך ההיסטוריה. עם גידול ללא תקדים של האוכלוסייה האנושית בעולם, ריכוז הכוח במדינות ואימפריות ענפות, מכניזציה ותיעוש, תופעות אלה הגיעו לשיאם במאה ה-20. קורס זה סוקר תיאוריה ומקרים מארצות שונות, עם דגש על מזרח אירופה ואיזור הים התיכון.

Genocide, War and Ethnic Cleansing in the 20th Century

Genocide, war and "ethnic cleansing" are central aspects of human civilization throughout history. Considering the unprecedented human population growth in the world, the concentration of power in extensive states and empires, mechanization and industrialization, these phenomena reached a peak in the twentieth century. This course analyzes theory and case studies from various countries, with an emphasis on Eastern Europe and the Mediterranean area.

הקורס מיועד להקניית מיומנויות קריאה וכתיבה עיונית. מטרתו העיקרית היא ללמד עקרונות כתיבה אקדמית לצורך הכנת רפראטים וכתיבת עבודות מתקדמות. במהלך הקורס נעסוק בקריאה שיטתית של מאמרים ובתרגול היבטים יישומיים וביקורתיים בכתיבה. הנושא שנעסוק בו לצורך הלימוד והתרגול הוא אקפראזיס – יצירות ספרות העוסקות באמנות פלאסטית. הנושא משלב בין שני התחומים העיקריים של התוכנית ע"ש מרק ריץ': מדעי הרוח ואמנויות.
השעורים יתקיימו אחת לשבועיים לאורך כל השנה האקדמית.
דרישות ומטלות: נוכחות מלאה בשעורים, קריאת שוטפת של חומרים והכנתם לדיון, הגשת מטלות כתיבה משעור לשיעור, כתיבת עבודה מסכמת בסוף כל סמסטר.

Academic Writing

The course prepares students to present their ideas in the form of academic writing. We will develop an understanding of what such writing involves while reading and writing academic prose.
The topic in focus is Ekphrasis, literature description of Visual Arts.
The course is annual, the meetings once every two weels.
Course requirements:
Full and active participation, reading and writing assignments, a final paper in the end of every semester.

כתיבת תסריטים הוא קורס המשלב לימוד, הדגמה ותרגול של עקרונות וטכניקות בכתיבה תסריטאית. במסגרת הקורס ילמדו ויתורגלו הפורמט התסריטאי, מושגי יסוד בתסריטאות ובדרמה ככלל וטכניקות של סיפור קולנועי.
נושאים מרכזיים בכתיבת תסריט כגון רצון וקונפליקט, הדיאלוג לסוגיו, פרוטגוניסט ואנטגוניסט, עיצוב הדמות ותחקיר, מושגי זמן וכלים דרמטיים אחרים, יוצגו יידונו ויתורגלו במהלך הסמסטר. הקורס ילווה בכתיבה שוטפת של תרגילים ושל סצנות ויסתכם בכתיבת תסריט מלא לסרט קצר.

Scriptwriting is a writing workshop in which screenwriting principles and techniques will be taught, demonstrated and practiced.
Key elements of screenwriting and general drama such as script format, plot & story, motivation & conflict, Protagonist& Antagonist, dialogue, character design and more, will be discussed and applied in the writing of exercises, scenes and eventually a full script for a short film.

אמנות הרטוריקה הוגדרה עוד מקדמת דנה כמרכיב חיוני בחינוכו של כל אדם משכיל ובן חורין. היא הייתה כלי רב עוצמה בעולם הפוליטי , הרשיעה וזכתה דמויות ידועות באולמות המשפט, אך יתרה מכך, אמנות הנאום והשכנוע גם תפסה מקום מרכזי בהתנצחות בין תורות אקדמיות, היוותה כלי חינוכי מרכזי ושמשה כמושא הערצה והשראה אמנותית.
הקורס "רטוריקה יישומית" משלב לימוד תיאורטי במושגי היסוד של הרטוריקה היישומית בצמוד לפעילות סדנאית ותרגול מעשי של המושגים הנלמדים.
הקורס יתמקד באלמנטים התוכניים של אמנות הרטוריקה ויסייע לסטודנטים להבין באופן טוב יותר את מהותן של אינטראקציות תקשורתיות, ניתוח נכון של הנאמר, בנייה אפקטיבית של קווי טיעון ושמירה על מוקד דיון המתאים להם. הסדנא מיועדת לכל הסטודנטים המתעניינים באמנות הרטוריקה והתרגולים יתנהלו כולם באווירה מפרגנת ומכבדת.
הקורס דורש חובת נוכחות מלאה!
הציון בקורס יתחלק באופן הבא - השתתפות ומילוי מטלות בית - 60% ומבחן כיתה מסכם – 40%.

Applied Rhetoric

Rhetoric is the art through which a speaker or writer acquires command of the world of concepts and values as presented to his audience. Since its creation, rhetoric has served as a powerful political and legal instrument, moreover, the art of speech and persuasion has also served as scientific tool, a mean for education and an object of inspiration for art. The course will focus on the content elements of the art of Rhetoric, and will assist the students in understanding the essence of communication interactions, proper analysis of the spoken word, the construction of lines of arguments and understanding how to keep the focus of a discussion on a pre conceived, desired track.
The course will include theoretical discussions about the basic elements of the art of Applied Rhetoric alongside practical exercises of those principals. The discussions and exercises will all be conducted in a civilized and complimentary atmosphere.
Attendance is mandatory. The grade will be composed of:
participation and home assignments 60%
final class exam 40%.

זהו קורס המציג בפני המשתתפים את התשובות השונות לשאלה מהי ארכיאולוגיה, במה היא עוסקת, כיצד היא עושה זאת ומה משמעותה בחיינו כאן ועכשיו. ננסה לראות כיצד מקבלות שאלות היסוד כגון מה קרה בעבר, מתי והיכן זה קרה תשובות בעזרת שיטות העבודה של הארכיאולוג. ננסה לברר כיצד הארכיאולוגיה משחזרת תרבויות עבר ואת מגוון ההתנהגויות של קהילות העבר. ננסה לברר כיצד לומד הארכיאולוג על הביולוגיה של האדם והאבולוציה שלו, על הסביבה בה חי, על הכלכלה והארגון החברתי של חברות עבר וכיצד הוא לומד בפרוט על פעילותן ומזונן. הסקירה עוסקת גם בנושאים נוספים כגון יכולתו ושיטות עבודתו של הארכיאולוג בשחזור מערך הקשרים של האדם (בתוך החברה בה חי ועם קהילות וחברות אחרות) ותפיסת עולמו של האדם. הקורס ינסה לטפל גם באופן שבו מסביר הארכיאולוג את השינויים החלים לאורך הזמן. בסוף הקורס ננסה לסכם את מגוון אופני החשיבה המאפיינים את הארכיאולוגיה היום ואת העיסוקים העכשוויים של הארכיאולוגיה ולבחון כמה היבטים של הקשר בין הציבור לבין הארכיאולוגיה.

The course presents an introduction to the disciplinary foundations of archaeology: the essence of archaeology as a scientific discipline, the nature of archaeological data, archaeological field methods, interconnections between archaeology and other sciences, how do archaeology reconstructs the social and economic organization of ancient societies as well as their cognitive world, approaches to archaeological interpretation, trends and aims of contemporary archaeology.

מטרת התרגיל לתאר את הספריות השונות המרכיבות את 'ארון הספרים היהודי', תוך התרכזות בספרות הבתר-מקראית, ספרות חז"ל והספרות התורנית והרבנית. העיון בספריות השונות יובא בהקשר של מגוון השימושים שעשוי חוקר תולדות ישראל לעשות במקורות הללו תוך הצגת הבעייתיות המיוחדת של כל 'ספריה'. במסגרת הקורס יכירו הלומדים גם את הכלים הביבליוגרפים העיקריים ויתרגלו את השימוש בהם.

‘The Jewish Bookshelf’: The History of the Jews through Their Books
The course will describe the various corpuses which comprised ‘The Jewish Bookshelf’. We will focus on the post-biblical literature, the literature of the Sages (Hazal), mainly the Mishna, Talmud and the Midrash, as well as the various manifestations of the Rabbinic and Halakhic literature. The importance of these sources will be discussed in the context of their usability for the student of Jewish history while introducing the special bibliographical and methodological issues and difficulties of each ‘bookshelf’. The students will be also introduced to main bibliographical tools and will train in how to use them.

העולם היהודי בעת החדשה
שו"ת לתואר הראשון
הקורס יעסוק באירועים המרכזיים שהתרחשו בתולדות עם ישראל בעת החדשה ובהתמודדותם של יהודים – כחברה וכפרטים – עם תהליכי המודרניזציה. בעזרת מקורות שונים נבחן את השינויים שחלו בחיי היהודים בתפוצות שונות ונדון בצמיחתם ובהתפתחותם של זרמים דתיים, רעיוניים ופוליטיים ששינו את פני היהדות.

The Jewish World in the Modern Era

This course deals with the major events that took place in the history of the Jewish People since the mid 18th Century and examine the different ways Jews – as individuals and as a society – faced modernity. Using different sources we will study the changes which occurred in the various Jewish Diasporas and discuss the growth and the development of religious, ideological and political movements which changed the face of Judaism

ההגירה היהודית לארץ ישראל בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה ולאורך המחצית הראשונה של המאה העשרים יצרה את הבסיס להקמתה של מדינת ישראל. בקורס יידונו חמשת גלי העלייה לארץ, בצירוף ההעפלה הבלתי ליגלית, על מאפייניהם, ייחודם ותרומתם לבנייתו ולעיצובו של היישוב היהודי החדש. חובות הקורס: עבודה מצומצמת ובחינה.

The Jewish Immigration to Palestine, 1881-1947
The Jewish immigration to Palestine during the last third of the 19th century and first half of the 20th century created the foundations to the establishment of Israel. The five immigration waves will be discus during the course – as well as the non legal immigration (Ha’apala) – their characteristics, uniqueness and contribution to the construction and designing of the new Zionist Yishuv.

הקורס יעסוק בהתפתחות התיאוריה של הספרות לאורך המאה העשרים. בסמסטר הראשון נעקוב אחר האסכולות הביקורתיות המרכזיות במחצית הראשונה של המאה העשרים כגון פורמליזם רוסי, מרקסיזם, ביקורת פסיכואנליטית,הביקורת החדשה והסטרוקטורליזם. בסמסטר השני נעקוב אחר עליית הביקורת הפוסט-סטרוקטורלית והפוסט-מודרנית ונתמקד בזרמים כגון דקונסטרוקציה, פמיניזם, שיח מיעוטים ופוסט-קולוניאליזם. הקורס יתמקד בסיבות ההיסטוריות לעליית אסכולות ביקורתיות שונות, בזיקות בין אסכולות תיאורטיות וביקורתיות לזרמים ספרותיים בני-הזמן, במושגים המרכזיים העומדים בבסיס החשיבה התיאורטית של כל אסכולה, ובמאבקים בין אסכולות ביקורתיות השונות.
מטלת סיום: בחינת כיתה בסיום כל סמסטר. בתרגילי הקורס יינתנו עבודות במהלך הסמסטר ובסיומו.

מהו האתגר של הזן בודהיזם? זן בודהיזם הוא אחת התופעות המרתקות ביותר בין הזרמים הרוחניים של מזרח אסיה, ובמאה השנים האחרונות גם במערב. הוא נוכח כפילוסופיה, כאסתטיקה, כאימון רוחני, בהקשרים אמנותיים, בעולם הפסיכותרפיה, ובתחומים רבים אחרים. הקורס יעסוק בהסטוריה ובמחשבה הזן בודהיסטית מראשיתו בסין, דרך יפן ,והופעתו במערב. כמו כן יעסוק הקורס בעיון בשאלה של פשר נוכחותו הרחבה בתחומי חיים רבים ושונים כל כך במזרח ובמערב.

Zen Buddhism: Religion? Philosophy? Psychotherapy? Or what?

What is the challenge of Zen Buddhism? Zen Buddhism is one of the most intriguing phenomena among the spiritual movements of East Asia, and, during the last one hundred years, in the West as well. It is present as philosophy, aesthetics’ as spiritual practice, in artistic contexts, in the world of psychotherapy’ and in many other fields. The course will survey the history and philosophy of Zen Buddhism from its beginning in China, then Japan, and its emergence in the West. It will also investigate the question of the meaning of its presence in so diverse aspects of life in both East and West.

מה הופך את המקרא לספר המשפיע ביותר בחיינו היהודיים ובעולם המערבי בכלל? שיעור המבוא למקרא מבקש להפגיש את הלומדים עם שאלות היסוד הנוגעות לספר, או למעשה, לספרים, לספריה האנתולוגית באופיה המתועדת ביצירה המקראית. נקודת המבט מתמקדת ביצירה וביוצרים המשוערים האחראים לכתיבתה ולאיסופה במהלך האלף הראשון לפה"ס בהקשרים הגאו-פוליטיים והתרבותיים של המזרח הקדום. הקורס נחלק לשניים. סמסטר א' מוקדש לסוגות הספרותיות המרכזיות המשמשות בסיפור ובהיסטוריוגרפיה, בספרות המזמורים, בספרות החכמה, בספרות הנבואה ובספרות החוק. בסמסטר ב' נתמקד בתהליכים של התגבשות הספר ומסירתו (קנון וקנוניזציה, עדי הנוסח למקרא: נוסח המסורה, מגילות קומראן והתרגומים), ובסוגיות מרכזיות במחקר המקרא: מחקר התורה, מחקר משווה בין המקרא לספרות המזרח הקדום, תולדות הפרשנות למקרא החל בפרשנות הפנים-מקראית, הפרשנות הקדומה, הפרשנות הקדם-מדעית (המסורתית) והפרשנות המדעית, ועד לסקירת גישות חדשות בחקר המקרא.

Introduction to the Bible: Biblical Literature: Anthology of many writers
What makes the Bible the most influential book in our Jewish history and in the western world in general? This course introduces major questions concerning the Book, i.e., the books, or actually the anthological library attested within biblical literature. Focus is given to the composition and the assumed authors responsible for its writing and compilation during the first millennium BCE in the geo-political and cultural contexts of the Ancient Near East. The course is cut into two. The first semester is dedicated to the central literary genres embedded in the Narrative and Historiography, the Psalmody, Wisdom, Prophecy, and Law. The second semester follows processes of crystallization and transmission (Canon and Canonization, Versions: the Masoretic Text, Qumran biblical scrolls, early translations), and examines central issues of biblical research: research of the Pentateuch, comparative research of the Bible and the Ancient Near East, history of biblical interpretation: inner-biblical exegesis, early interpretation, pre-academic (traditional) interpretation, and critical interpretation up to recent approaches to biblical criticism.

לשיעור "מבוא להגות היהודית בעת החדשה" שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

Introduction to Modern Jewish Thought - Who Is a Jew and What Is Judaism
Course
Professor Ron Margolin
This introductory course in Modern Jewish Thought will focus on two main questions: The first question, "Who is a Jew?" will be examined in light of developments in the modern secular world and the place of religion after the French Revolution and the development of nationalism and historical philosophy. The discussion will relate to the ideas of Moses Mendelssohn, Nachman Krochmal, Heinrich (Zvi) Graetz, Moses Hess and the early Zionist thinkers.
The second question, "What is Judaism?", initially raised in the Theological-Political Treatise of Baruch Spinoza, will be examined in light of writings by Moses Mendelssohn, Samson Raphael Hirsch, Ahad Ha'am, Hermann Cohen, Franz Rosenzweig, Martin Buber, Abraham Joshua Heschel, Mordecai Kaplan, Emmanuel Levinas and others.
The course will culminate with a discussion of modern directions in Jewish thought: The teleology of the State of Israel, the future of Jewish life in the Diaspora, the concept of Judaism as culture, Jewish feminism and the desire for renewal in Jewish life.
Core bibliography: Julius Gutman, The Philosophy of Judaism; Nathan Rotenstreich, Jewish Thought in the Modern Age; Isaiah Berlin, Against the Current; Eliezer Schweid, Judaism and Secular Culture, Towards a Modern Jewish Culture, Judaism and Secular Culture, and History of the Philosophy of Jewish Religion, Volumes A-D.

חלקו הראשון של המבוא לקבלה יוקדש בראשיתו לשאלה: קבלה מהי, ומהם מקורותיה. בהמשכו יעסוק הקורס בתבניות יסוד של המחשבה הקבלית: תורת האלוהות, עשר הספירות כישויות אנרגטיות נאצלות, וההבטים הדיאלקטיים של החיים האלוהיים הגנוזים, קלקול ותיקון בעולם האלוהי, הזיווג הקדוש, מעמד העולמות, תפיסת הרע, מקור התהוותו ודרכי המאבק בו, ייעודו של אדם ואופני
השגתו, תורה ומצוות במידת האפשר ילווה הקורס מעת לעת בקריאת טקסטים, שמתוכם ננסה לעמוד על האופן, שבו המקובל מביע את עצמו.

Introduction to Kabbalah (Part One)
The aim of this course is to acquire basic knowledge of Kabbalistic thought. Its very beginning will be dedicated to the question what mysticism is. The next topic will be the appearance and characteristics of the pre-Kabbalistic Jewish mysticism, as well as the Jewish and non -Jewish origins of the Kabbalah, which first appeared as a historical phenomenon in the 12th century in Provence as a striking myth in the heart of Medieval Judaism. The course will deal mainly with the concepts and doctrines of the Spanish Kabbalah, which crystallized in the Zohar as its major outcome, namely: En Sof ("The Infinite") and his ten Sefirot (emanated divine entities), the mystical structure of the Godhead (or of God as revealed in his ten Sefirot), the dialectics of contradiction within God (in his revealed structure), the complicated relations between the masculine and the feminine within God, the concept of evil as an aspect of God Himself, its essence and characteristics, its divine origin and coming into being as an entity separated from God, the essence of man and his mythical - spiritual task to assist God and overcome evil, the corrected and redeemed world.

חלקו השני של הקורס יעסוק בקבלה המאוחרת: התהוותו של המרכז הקבלי בצפת במאה ה-16 וגילוייו (ביניהם: תורתו של ר' משה קורדובירו וספרות המוסר הקבלית), קבלת האר"י ועיקריה (צמצום, שבירה ותיקון), התפתחויות מאוחרות בבית המדרש הלוריאני, ולבסוף - המשיחיות השבתאית כאידיאולוגיה של פריקת עול ופריצת גדר.במידת האפשר ילווה הקורס מעת לעת בקריאת טקסטים, שמתוכם ננסה לעמוד על האופן, שבו המקובל מביע את עצמו.
השתתפות בחלק ב` של הקורס מותנית בהשתתפות בחלק א`.

Introduction to Kabbalah (Part Two)

In this course we'll follow the major developments of the Kabbalah from the 16th century to the appearance of Beshtian Hasidism: the changes that occurred in the world of Kabbalah and the way it conceived itself after the expulsion from Spain, the center of Safed, the appearance of ethical literature within the Kabbalah, the thought and influence of R. Moses Cordovero, and mainly – Lurianic Kabbalah, Sabbatianism and Hasidism. Lurianic Kabbalah is a daring and genuine myth, which crystallized around three major concepts: the withdrawal of God into His own depth (Tsimtsum) as a primordial condition for the creation of the world; the breaking of the vessels as a traumatic crisis within the divine fertile rhythm of God's life; and finally the restoration of both the divine and concrete worlds with the active assistance of man, based mainly on the uplifting of the fallen holy sparks, which were snatched by the powers of evil (the "Shells"), returning them to their proper place, thereby weakening the demonic realm. In the middle of the 17th century, one hundred years after the crystallization of Lurianic Kabbalah in Safed, we witness the astonishing appearance of Sabbatianism, which must be depicted as a very powerful Kabbalistic messianism, which ended up in a tragic way. By its antinomistic ideology, Sabbatianism shattered the innocence of Jewish self- consciousness and caused many bitter controversies in Judaism. The last stage is that of Hasidism, which is a highly interesting attempt to build up a mature mysticism, emphasizing psychology rather than theosophy, or the existential problems of man, his spiritual goal and the ways to achieve it rather than the complex structure of God and his worlds.