סילבוס זהות אישית בפילוסופיה ההודית

הסמינר עוסק במושג הזהות העצמית (personal identity) בהודו, עם דגש על בחינה ביקורתית של הנחת הפנימיות – דהיינו התפיסה כי האני מושתת על מעין 'מרחב' פנימי, פרטי ומרובד. נסקור את הנחות היסוד המבססות את תפיסת הסובייקט בשיח הפילוסופי המוקדם בהודו (אסכולת הסאנקיה, האופאנשידות, האפוסים) ונבחן כיצד הן התפתחו במקביל וכתגובה לאתגר הבודהיסטי הרדיקלי של טענת "העדר האני." נדון במשמעויותיה של טענה זו ובהשלכותיה על האופן שבו נתפסים ה"אחר" והעולם החיצון, זאת לאור משנתם של פילוסופים בודהיסטיים בני אסכולת "התודעה בלבד" ו"דרך האמצע", ובהשוואה לדיון במושג הזהות האישית בהגותם של פילוסופים בני זמננו (סטרוסון, סארטר, מרלו-פונטי, מריון).

Personal Identity in Indian Philosophy:

The seminar deals with Indian philosophical discourse of personal identity, while emphasizing its reaction to the Buddhist radical claim of “no-self” (anatman). We will examine the presuppositions underlying early Indian philosophical understanding of subjectivity (in the Upanishads, Samkhya) and its development in response to the Buddhist challenge. Readings in the philosophical works of the “Middle way” and “Mind only” schools as will serve to outline the “no-self” doctrine and its implications on the understanding of intersubjectivity and the notion of the ‘other’.