סילבוס סוריה באלף הג` לפסה"נ: המהפכה העירונית השנייה

לאחר התפרקות המערכת המיוחסת להתפשטות התרבות הדרום-מסופוטאמית של ארכ בשלהי האלף הרביעי לפסה"נ, נכנסה סוריה לתקופה ארוכה נסיגה במורכבות החברתית (תקופת נינוה V), וזאת בתקופה של פריחה עירונית בדרום הלבאנט. סמוך לאמצע האלף השלישי (ב"ק 4), חלה התעוררות עירונית מרשימה אשר הקיפה את מרחבי סוריה כולה, מן החוף המערבי ועד הג'זירה ועמק החבור. בעקבות התעוררות זו, המכונה לעיתים "המהפכה העירונית השנייה", נוסדו ממלכות גדולות במארי ובאבלה אשר התחרו על הבכורה עם אמפריית אכד, הוקמו ערים עגולות ומתוכננות מוקפות סוללה, והתרבות החומרית השתכללה והתעשרה הודות למסחר בין אזורי. במהלך שיעור זה נכיר לעומק את האתרים המרכזיים בסוריה, מן המזרח (תל בראק, תל מוזן, תל לילאן ותל כוארה) דרך עמק הפרת (מארי, תל סוויהאת, תל בנאת) ועד המערב (אבלה, חמה ועוד), ובהם אתרים אשר נחפרו רק בעשור האחרון. כמו כן נדון בגורמים שהביאו לפריחה זו, cאופיין של הערים הסוריות, ולטיב הקשר בינן לבין התרבות הכפרית-פסטוראלית הפוסט-אורבאנית של דרום הלבנט.

Syria in the third millennium BCE: the second urban revolution

Following the late fourth millennium collapse of the urban polities related to the Uruk expansion, Syria entered a prolonged period of reduced social complexity (Ninevite V). In the mid-third millennium, however, an impressive urban regeneration took place encompassing all of Syria, from the western coast to the Jezireh. In the wake of this regeneration, which is sometimes termed “the second urban revolution”, large kingdoms were established (e.g., Mari and Ebla) that rivaled the empire of Akkad, carefully planned round fortified cities were built, and the material culture advanced to new heights. In the course of the seminar we will become acquainted with the major Syrian sites, from east (e.g., Brak, Leilan, Chuera), through the Euphrates valley (Mari, Sweyhat and Banat), to the west (Ebla, Hama and more), including sites that have only been excavated in the recent decade. We will discuss the causes of regeneration, the character of the Syrian cities, and the nature of the relationship between them and the post-urban agro-pastoral society of the southern Levant.