סילבוס לאום, דת וגזע בגרמניה במאה ה- 19

מאז ראשיתה של הלאומיות הגרמנית בסוף המאה ה- 18 ותחילת המאה ה- 19 ניכרה בה זיקה הדוקה בין מושג הלאום והדת הנוצרית. עבור רבים מדובריה של הלאומיות היתה הזהות הקולקטיבית סינתזה של מוצא משותף, מאפיינים תרבותיים ודת נוצרית בעלת ביטויים ייחודיים לעם הגרמני. ההתעוררות הדתית שחלה בחברה הגרמנית לאחר המלחמות הנפוליאוניות חיזקה את מגמת הקונפסיונליזציה של האומה. אמנם האוכלוסיה בתקופה היתה מפוצלת בין קתולים ופרוטסטנטים, אך לעיתים קרובות ניכרו ניסיונות לגבש סולידאריות לאומית על יסוד 'הנצרות הגרמנית'. מהפכת 1848 היוותה במובנים מסוימים אחת מנקודות המבחן הקריטיות לתוחלת שבלאומיות מסוג זה. העובדה שהמהפכה היתה חלק מגל מהפכני אירופאי מאפשרת מבט השוואתי על הלאומיות הגרמנית אל מול זו שעלתה על פני השטח באותה עת באמצעות התקוממותם של לאומים אירופאים אחרים.
מאז המחצית השניה של המאה, עם התגבשותן ההדרגתית של תיאוריות גזעיות מדעיות לכאורה, ניתן היה להבחין בקשר המתהדק בין מושג הלאום והגזע. אלא שבניגוד לדעה הרווחת לא תמיד התקיימה סתירה בין 'הלאומיות הדתית' ל'לאומיות הגזעית', ולא אחת ניתן לזהות התמזגות של שתי התצורות הלאומיות לכדי תפיסה לאומנית אחת, כפי שהתפתחה בהגותם של אישים כמו יוליוס לנגבהן, פול דה לגארד, אדולף שטקר ואחרים. מושגים כמו 'הדרוויניזם החברתי' ו'מרחב המחיה' התבססו אמנם על טיעונים רציונאליים, מדעיים כביכול, אולם במקביל ניכר ניסיון להעניק גם להם גם משמעויות דתיות.
במסגרת הקורס ננסה להגדיר את מקומה של הנצרות הפרוטסטנטית והקתולית בהבנייתה של הזהות הגרמנית. נבדוק כיצד היריבות המסורתית בין שתי הכנסיות השפיעה על אופיה של הלאומיות הגרמנית המוקדמת. בהמשך ננתח את ההיבטים הדתיים של הלאומיות בעת מהפכת 'אביב העמים', ולאחר מכן נדון באימוץ התורות הגזעיות כחלק מהגדרתה של הזהות הגרמנית. בין יתר הסוגיות נעסוק גם בהשלכותיה של "מלחמת התרבות" בין קתולים ופרוטסטנטים על מושג הלאומיות הגרמנית, והיחס שבין לאום, דת וגזע ובין העמדות השונות כלפי מיעוטים בחברה הגרמנית. הדיון יתנהל תוך בחינת הנסיבות ההיסטוריות המשתנות, ובהשוואה לשיח דומה במדינות אירופאיות אחרות בתקופה. בהקשר זה ננסה לענות על השאלה האם המיזוג הלאומי הדתי-גזעי בגרמניה היה יוצא דופן ביחס ללאומיות שהתפתחה באנגליה, צרפת או איטליה, ובאיזו מידה מדובר ב"לאומיות ייחודית" בהתחשב בזירה האירופית הכללית.

Nationality, Religion and Race in 19th Century Germany
From its very beginning in the late 18th and early 19th century German nationalism was characterized by a synthesis of national and religious concepts. For many of its spokesmen German collective identity was a blend of common origin, cultural qualities and a unique type of Christian religion. The religious awakening of the post-Napoleonic period strengthened the confessionalization of the nation. And though German population at the period was divided between Catholics and Protestants, there were recurring efforts to consolidate national solidarity based on "German Christianity". In many respects the 1848 Revolution was a milestone in regard to the applicability of such national identity. The fact that the revolution in the German lands was part of a revolutionary wave in Europe enables a comparative examination of German nationalism with those manifested through the uprisings of other European national groups.
Since the second half of the 19th century, with the gradual emergence of racial theories, a closer correlation between nationalism and the concept of race had developed. However, incongruity between 'religious nationalism' and 'racial nationalism' was not necessarily obvious, and frequently a merger of these two national configurations showed clear, as for examples in the theories of Julius Langbehn , Paul de Lagarde, and Adolf Stצcker. Concepts such as 'Social Darwinism' and 'Living Space' (Lebensraum), had allegedly scientific justification, yet they also were invested with some religious meanings.
During the course we will try to locate the place of Catholic and Protestant Christianity in the construction of German identity. We will examine how traditional rivalry between the two churches shaped the nature of early German nationalism. At a later stage the religious aspects of nationalism during the 1848 Revolution will be analyzed, and afterwards we will discuss the adjustment of racial theories into the definition of German identity. We will pay attention to the Kulturkampf between Catholics and Protestants, its impact on German nationalism, and the interaction between nationalism, religion, and race as a synthesis that helps to explain the attitude towards different minorites. The entire discussion in the course will be held through the examination of the changing historical circumstances, and through a comparison with other similar discourses in several European nations. We will try to address the question whether the national-religious-racial fusion in Germany was different from collective identities developed in England, France and Italy.