סילבוס ההשכלה ומתנגדיה

מהי השכלה? – מאז השיב הפילוסוף קאנט לשאלה זו בקביעה כי ההשכלה היא התנועה שבה מתגבר האדם על כשלים שלקה בהם עקב חוסר-בגרותו ומשתלט מכוח תבונתו על עצמו ועל עולמו, ניטש ויכוח על הנחותיה והשלכותיה של אידיאולוגיה ליברלית זו. אם בעבר היו מתנגדיה של ה"השכלה" בעיקר הוגי-דעות דתיים ורומנטיים, ובעשורים הראשונים של המאה העשרים היו אלה הרביזיוניסטים למיניהם והפשיסטים בהמוניהם, הרי בעשורים האחרונים בולטים דווקא הוגי-דעות ביקורתיים ופוסט-מודרניסטיים, שמזהים ברעיונות ההשכלה את זרעי הפורענות של העידן המודרני. כנגד הוגי-דעות אלה ואחרים, שנטו להתעלם מהמציאות ההיסטורית שבה-וממנה התפתחה תנועת ההשכלה, ננסה לבחון-מחדש את השאלה "מהי השכלה?" תוך התייחסות לתנאים החברתיים, הפוליטיים, הדתיים, והתרבותיים של התקופה שבמסגרתם עיצבו המשכילים את השקפותיהם על האדם, החברה, הטבע, וההיסטוריה. על רקע זה נדון גם במתנגדיה של ההשכלה במאה השמונה-עשרה ובהשפעת רעיונותיהם על התפתחותן של אידיאולוגיות פוליטיות ומתודולוגיות חדשות במדעי האדם בעידן המודרני. לאור הנחות אלו, יעמדו במוקד עבודתנו המקורות הראשוניים, דהיינו כתביהם של המשכילים (ומתנגדיהם) עצמם.