סילבוס ביקורת מדע פמיניסטית: מיקומה וכינונה מחדש של הידיעה "FEMINIST CRITIQUE OF SCIENCE: THE RE-LOCATION & ALLOCATION OF KNOWLEDGE"

תיאור הסמינר: עיסוק ממוקד באתגר הפמיניסטי להנחות היסוד של תפישת הידע המדעי ולפרקטיקה המדעית הכרוך, בין היתר, בערעור על או בתביעה להמשגה מחדש של רעיון האובייקטיביות המדעית, של היחס ערך-עובדה, של תהליך הגילוי המדעי ושל אופן בנייתן וכינונן של תיאוריות מדעיות.
נקודת המוצא לסמינר היא בחינה ביקורתית של הטענה הפמיניסטית בכללותה לתרומה ייחודית, הן ברמה המתודולוגית (שיטות חקירה) והן ברמה האפיסטמולוגית (הרחבה ושכלול של הידיעה), ושל הצעות קונקרטיות וקונסטרוקטיביות במסגרת ביקורת מדע פמיניסטית (שהן רלבנטיות בעיקר למדעי החברה והחיים ונשענות על מסורת ביקורתית שקדמה להן החל משליש II של המאה ה-20).
נקודת המוצא העקרונית של הביקורת הפמיניסטית היא בעיקרון ההכרה שידע אינו נקי מפוליטיקה או אתיקה – דבר המחייב אותנו להתמודד עם השפעתו של ההקשר החברתי-מגדרי על סוג הידע שנבנה ועל תפקידם ומעורבותם הבלתי נמנעת של ערכים בתהליך החקר המדעי.
נקודת המוצא לדיון על ביקורת מדע פמיניסטית תהיה מקורות ההשראה הרעיוניים המרכזיים של ביקורת המדע הפמיניסטית, בעיקר תומס קון (Kuhn) או וילארד קוויין (Quine) והצורך העולה מסוף מחצית II של המאה ה-20 (היישר לתוך המאה הנוכחית) לספק מענה טוב יותר למערכת היחסים המורכבת והבעייתית המתפתחת בין מדע, טכנולוגיה וחברה. כמו כן נבחן טענות-נגד שעלו לעצם המפעל הקרוי אפיסטמולוגיה פמיניסטית או מדע פמיניסטי.
דרישות הסמינר: אין דרישות קדם, אך מומלץ למי שחסר/ה כל רקע בסיסי בתיאוריה פמיניסטית לקרוא טקסט מבוא כלשהו לשם יצירת מצע ראשוני משותף לדיון והבהרה של מושגי מפתח. הרפרט בעל-פה (בין אם יוגש כעבודת גמר ובין אם ישמש בסיס לעבודה סמינריונית) הינו 20% מהציון הסופי, ועבודת הגמר הכתובה (רפרט או עבודה סמינריונית) הינה 80% מהציון הסופי.

The seminar will focus on the feminist challenge to the notion of scientific objectivity, the relation between values and facts, the logic of scientific discovery and the formulation of theories, as well as the feminist claim for a re-conceptualization of central notions and presuppositions underlying scientific thought and practice. The discussion aims at a critical evaluation of the feminist claim at large for a unique contribution, both methodologically and epistemologically, and of specific and constructive proposals within feminist critique, all of which are especially relevant for the social and life sciences and have affinities with various forms of critique of science starting from the 1930-40’s.
Feminist critique acknowledges the political impurity of science and forces us to tackle with the effects of social context and gender in specific on the construction of knowledge and hence with the inevitable involvement of values in the process of scientific investigation. Our starting point will be the main sources of inspiration for feminist critique of science, notably Kuhn and Quine, and the rising need (as of the second half of the 20th century to the present) to provide a better response to the complex relationship between science, technology and society. Finally, we will examine several counter-arguments raised by critics to the very project called feminist epistemology or feminist science.