סילבוס הפילוסופים הצרפתים בספרות

נדמה כי הפילוסופיה בכל זמן מהרהרת על הקיום, העולם, כמו גם על תוכנם של תחומים שונים כמו הידע, האתיקה ואף האסתטיקה, זאת מבלי שהיא עצמה מייצרת אובייקטים אסתטיים. הספרות, לעומת זאת, מניבה יצירות השייכות לתחום היפה. ברם, מאז הופעת ההסטוריות הספרותיות הראשונות, בצרפת במאה ה-19, מחבריהם מעולם לא היססו להזכיר את יצירות הפילוסופים כמו מונטיין, דקארט או פסקל. מאידך, פילוסופים מסוימים (כמו וולטר, רוסו או דידרו או אף סארטר או קאמי) לא הסתפקו בכתבים תאורטיים ומופשטים כדי לבטא את מחשבתם אלא בחרו להפיצם דרך יצירות ספרותיות. אפשר אם כן לתהות בזכות מה ו/או כיצד, נעשה מפגש זה בין שני תחומים שעל פניו, אף הסטורית, נבדלים זה מזה.
נוכחות חובה.
הגשת עבודה ב-15.2.10.