סילבוס האינדיאנים ברפובליקות ההיספנו-אמריקניות

במהלך הסמינר נבחן את מצבן של האוכלוסיות המוגדרות כאינדיאניות במקומות שונים באמריקה הספרדית ובתקופות שונות במהלך המאות ה- 19, ה- 20 ועד לשינויים מרחיקי הלכת במעמדן בראשית המאה ה- 21. המורשת הקולוניאלית יצרה מציאות חברתית ותרבותית של שוליות עבור אוכלוסיות משמעותיות אשר למרות הגדרתן הפורמאלית כאזרחים שווי זכויות תוך כדי הכרזת העצמאות של הרפובליקות החדשות מידיה של האימפריה הספרדית נשארו בשולי תהליכי בניית האזרחות הרפובליקנית ובניית האומה. ברוב הנרטיבים ההיסטוריים אודות האינדיאנים באמריקה הלטינית הם אכן מיוצגים כשוליים נצחיים לתהליכי בניית האומות החדשות. מחקרים חדשים מראים כי לאורך המאה ה- 19 אירעו תהליכים מורכבים יותר, שבשלבים מסוימים אוכלוסיות אינדיאניות מסוימות צברו כוח ומרכזיות ביחס למדינותיהן, שאוכלוסיות אחרות התקיימו במערכות חברתיות ופוליטיות בעלות רמה גבוהה של אוטונומיה ושרק לקראת השליש האחרון של המאה ה- 19 מתרחשים לאורכה ולרוחבה של היבשת תהליכים אשר יביאו את האוכלוסיות האינדיאניות לעמדת שוליות וכפיפות במקרה הטוב, או להתפרקות כאוכלוסייה מובחנת ואף לגירושים המוניים ולהשמדה במקרים היותר קשים.
במחצית השנייה של הסמינר נדון במה שמכונה הבעיה האינדיאנית כפי שהיא עולה לאורך המאה ה- 20 בקרב האליטות הלא-אינדיאניות ובהופעה המחודשת של אינדיאנים התובעים את זכויותיהם ככאלה. לצד מחקרים היסטוריים נקרא, בחלק זה, גם עבודות אנתרופולוגיות.
לכל אורך הסמינר לצד קריאת ספרות מחקר ננתח גם מקורות ראשוניים.