סילבוס מינים, מכשפות וקדושות בעת החדשה המוקדמת

בין המאה החמש-עשרה לשלהי המאה השבע-עשרה הוצאו להורג באירופה עשרות אלפי בני-אדם באשמת כישוף וכריתת ברית עם השטן. למרות שקורבנותיהם של משפטי הכישוף כללו גם (ובאזורים מסוימים באירופה בעיקר) גברים, ה"מכשפות" שהוצאו להורג בעת החדשה המוקדמת היו בעיקר נשים. בקורס זה, נתמקד בפמיניזציה ובדיאבוליזציה של תפיסת הכישוף האירופית. במסגרת זו, נבחן את הקשר האפשרי בין העלייה במעמד הציבורי של נשים קדושות ורדיפתן של כתות מינות (שהונהגו על-ידי גברים) בשלהי ימי הביניים לבין התגבשות הסטראוטיפ של שבת המכשפות, וה"ההמצאה" של כת המכשפות השטנית, בראשית העת החדשה. המקורות הראשוניים אותם ננתח כוללים תעודות ממשפטים של מינים, מכשפות ונשים מיסטיקניות; חיבורים הגיוגרפיים (חיי קדושים/ות), וספרי הדרכה לשופטים במשפטי מינות וכישוף.

לקריאה מוקדמת:
Nancy Caciola, “Mystics, Demoniacs, and the Physiology of Spirit Possession in Medieval Europe,” Comparative Studies in Society and History 42:2 (2000): 268-306;

Martine Ostorero, “The Concept of the Witches’ Sabbath in the Alpine Region (1430-1440): Text and Context,” in Witchcraft Mythologies and Persecutions, ed. Gבbor Klaniczay and ֹva Pףcs in collaboration with Eszter Csonka-Takבcs (Budapest and New York, 2008), pp. 15-34.