הגורם המוסיקלי בהתפתחות השירה העברית בימי-הביניים

המלה 'שירה' בעברית היא דו-משמעית: היא מציינת יצירה מורכבת ממלים ((poem וגם זמר ((song . בימי קדם בכל התרבויות העתיקות שירה (לירית) נעה יחד עם מנגינתה והיו מהות אחת בלתי נפרדת. כך היה ברוב המקרים גם בשירה העברית, קודש וחול כאחד. בסמינריון נבקש לבדוק את מקומה של המוסיקה בביצוע הטקסטים של שירה, בעיקר בתחום שירת הקודש, במרכזי יצירה שונים: ארץ-ישראל, ספרד, איטליה והמרכזים המזרחיים שלאחר גירוש ספרד. עיקר עניינינו יהיה נתון להשפעת הליווי המוסיקלי על הטקסט של השיר מבחינת התבניות, הלשון והפרוזודיה. לצורך זה, ובהעדר מסורת של רישום מנגינות בתווים, נבדוק מגוון גדול של טקסטים שיריים המציגים בעיצובם הצורני עקבות של השפעות מוסיקליות. ייבדקו בתשומת לב הזיקות שבין התופעות העולות מן השירה העברית ואלה הידועות לנו מתרבויות הסביבה.

Influence of Music on the Development of Medieval Hebrew Poetry
In the middle ages the use of musical notes was not practiced among Jews and Muslims in the Eastern counties. The Hebrew poems (mainly of liturgical nature) were sung, and the melodies and modes of performance were indicated by incipits and special forms of the poems. We shall examine the influence of the musical performance on the prosody and structural development of poems composed in various countries, from 7th-16th centuries.