שלושה דורות בשירה הישראלית של שנות השישים

שנות הששים מסמנות צומת מעניין בתולדות השירה הישראלית: בראשית העשור מתפרסם ספרו של נתן זך "שירים שונים" המבטא את הפואטיקה החדשה של חבורת "לקראת" בצורה המסכמת והמגובשת ביותר. בשנים אלה מנסחים משוררים מבוגרים יותר השייכים לחבורת שלונסקי-אלתרמן את הפואטיקה שלהם, מתוך התמודדות עם האקלים הספרותי והתרבותי החדש (אלתרמן, רטוש, ישורון, גולדברג). בשנים אלה קם גם דור ספרותי צעיר יותר בשירה העברית (ויזלטיר, וולך, שבתאי ואחרים) אשר מערער על הפואטיקה של זך ועמיחי ומציע רגישות ספרותית בלתי מוכרת.
מטרת הסמינר לתאר את המאפיינים הספרותיים והאידיאיים של כל אחת מקבוצות משוררים אלה, את ההשפעות של מסורות שירה שונות על קבוצות המשוררים, ואת ההשפעה הבין-דורית שהיתה למשוררים צעירים על המשוררים המבוגרים והמבוססים בתקופה זו,.