מצפונות צפת: שירה במאה השש עשרה

המשורר החשוב והפורה ביותר של התקופה, שהיה בן בית בחבורת המקובלים המפורסמים (האר"י, אלקבץ, אזכרי ואחרים), ומי שייסד אסכולה שירית חדשה הוא ישראל נג'ארה (צפת 1550 – עזה 1625). רבים משירי ישראל נג'ארה ושירי המקובלים מושרים עד היום בהתכנסויות פרה-ליטורגיות מגוונות .
בסמינר נקרא ונדון בהרחבה בשירי ישראל נג'ארה ובשירים שחיברו המקובלים בני צפת, ואשר נועדו לעטר טקסים שחודשו על ידם כגון 'תיקון חצות', 'משמרות' ועוד. נדון גם במעמדן של היצירות בהקשרם החברתי, הטקסי והמוסיקלי לצד דיון באמנות השיר על היבטיו השונים.

Hebrew Poetry Amidst Mystics in Safed (16th c.)

Israel Najara (1550-1625) is the most famous poet who flourished in Safed and Syria among the well known mystics of the time (e.g. S. Alkabetz, E. Azikri, Isaac Luria and others). He was responsible for the development of a new literary school, and his many poems were sung, mostly in para-liturgical gatherings bearing mystical inclinations. We shall read and examine such poems, and learn about their poetics and social functions.