מטרת הקורס: הקניית ידע ומיומנויות בשימוש בתוכנה הסטטיסטית SPSS לצורך ביצוע של ניתוחים כמותיים.

דרישות הקורס ומבנה הציון
הקורס מבוסס על שלושה תרגילים. שני תרגילים יינתנו במהלך הסמסטר ויתרגלו את החומר הנלמד בקורס והתרגיל המסכם יהווה סיכום של כלל החומר הנלמד בקורס. טופסי התרגילים יינתנו בנפרד.
1. תרגיל ראשון (25% מהציון הסופי): יינתן בשיעור השלישי.
2. תרגיל שני (25% מהציון הסופי): יינתן בשיעור החמישי.
3. תרגיל מסכם (50% מהציון הסופי): יינתן בשיעור האחרון.

נושאי הלימוד:
תכני הלימוד בקורס מקבילים לתכני הלימוד בקורס בסטטיסטיקה. כל תכני הלימוד נמצאים בצורת קבצים ב-Virtual Tau.
1. הכנת קובץ נתונים ב-SPSS.
2. עיבודים של סטטיסטיקה תיאורית: שכיחויות, מדדי פיזור ומדדי אמצע, גרפים.
3. הכרת תפריטי data ו-transform.
4. מתאמים ורגרסיות.
5. הצלבת שכיחויות וניתוחי חי בריבוע.

מרחב, מקום וסביבה הן שלש דרכי הסתכלות וחקירה שפותחו במהלך השנים בתחום הגיאוגרפיה האנושית. המרחב מבטא את ההסתכלות האובייקטיבית - את מערכת הקוארדינטות שבמסגרתה מתקיימת הפעילות האנושית. המקום מבטא את התחושה הסובייקטיבית והאינטימית שנוצרת בין אדם לביתו, שכונתו, עירו או ארצו, ואילו הסביבה היא התבנית - הסובב התרבותי-חברתי-פיסי שבמסגרתו, מבנהו וחוקיו מתקיימת הפעילות האנושית. לבד מהיותה דיסציפלינה בפני עצמה, הגיאוגרפיה האנושית מהווה גם את הבסיס התיאורטי של תכנון עיר ואזור. ולכן, המושגים מרחב, מקום וסביבה קשורים קשר הדוק אל שלש הגישות המרכזיות שפותחו במהלך השנים בתחום התכנון. המרחב קשור אל הגישה המכניסטית-הנדסית שתופסת את החברה וסביבתה הפיסית כמכונה משוכללת שניתן להנדס אותה; המקום קשור אל הגישה ההתנסותית בארכיטקטורה ותכנון שרואה בחוויה הישירה את נקודת המוצא לתכנון; ואילו הסביבה אל הגישה המערכתית התופסת את החברה, התרבות והסביבה הפיסית כשלם שהוא יותר מסכום חלקיו''. שלוש דרכי ההסתכלות הללו עברו במהלך המאה ה20- מהפך: במשך רוב רובה של המאה הם היוו את אבני היסוד של המודרניזם - את הבסיס לאמונה ולתקווה ביכולתו של האדם המודרני ליצור חברה, תרבות, מרחב, מקום וסביבות פיסיות טובים יותר. בשליש האחרון של המאה הם אבני המשחק של הפוסטמודרניזם - השלב החדיש של המודרניזם, או זה שלאחריו, שנכזב מן האידיאולוגיות והתקוות הגדולות ורואה במרחב, במקום ובסביבה משחקי מילים, ציטוטים וייצוגים - שעשועים אינטלקטואליים רגעיים, הווה מתמשך שאינו מוביל למטרות נשגבות. במהלך הקורס נבחן את שלוש דרכי ההסתכלות הללו ואת הדרך בה הן באות לידי ביטוי בתחומים השונים של הגיאוגרפיה האנושית ובהקשר לתכנון מרחב מקום וסביבה.

הקורס יעסוק במכלול הגורמים הקובעים את תנאי מזג האוויר והאקלים על פני כדור הארץ. בראשית הקורס נעסוק במסלול כדור הארץ סביב השמש והקשרו להיסטוריה האקלימית של כדור הארץ והיווצרות תקופות הקרח. מכאן, נעבור ללימוד מבנה ומאפייני האטמוספירה כיום והכוחות המניעים את מערכות מזג האוויר והאקלים באזורים השונים של כדור הארץ. נדון במחזור ההידרולוגי ובתהליכי היווצרות עננות ומשקעים. נדון בתפקיד האוקיינוסים במערכת האקלימית.

במסגרת הקורס הסטודנטים ירכשו ידע בסיסי בהבנת מנגנונים ותהליכים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים אשר עיצבו ומעצבים את הנוף הפיסי של כדור הארץ.
בין הנושאים הנלמדים: הזמן הגיאולוגי, מערכת השמש, מבנה כדור הארץ, נדידת היבשות, רעידות אדמה, הרי געש, מינרולוגיה, עולם הסלעים, גיאולוגיה סטרוקטורלית, סטרטיגרפיה, תהליכי בלייה והשקעה, גלישות קרקע, אגני ניקוז ונחלים, עיצוב חופים, עיצוב נוף ע"י קרחונים.
ההרצאות ילוו באנימציות ממוחשבות המחישות חזותית את התהליכים המורכבים.
בסוף כל נושא שבועי יינתן תרגיל מסכם.

האדם ופעילותו במרחב אחראים במידה רבה לשינוי מתמיד של הסביבה וצביונה. ברובו, תהליך זה מונחה ומכוון התכתיב האנושי, שמושפע במידה רבה על ידי תופעות, תהליכים ושחקנים פוליטיים, כמו למשל המדינה. כיצד מעצבת הסביבה הגיאוגרפית תפישות ותהליכים פוליטיים וכיצד משפיעים תהליכים פוליטיים על דמותה של הסביבה אלה השאלות המרכזיות המעסיקות את הגיאוגרפיה המדינית. לברור סוגיות אלה יעסוק הקורס בהתפתחות ההגות העיונית בתחום, באופייה וטבעה של מדינת הלאום, בשאלת הריבונות, מעמד הטריטוריה וגבולות המדינה, במאבק על משאבים חוצי גבולות, בתמורות המתחוללות במערכת הפוליטית הגלובלית ובהשפעותיה על מדינת הלאום. הקורס יעסוק עוד בהיבטים בסיסיים של גיאוגרפיה כלכלית פוליטית.

מטרת המבוא לגיאוגרפיה חברתית-תרבותית הינה להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים בסיסיים בהתפתחות החשיבה הגיאוגרפית החברתית והתרבותית אשר יהוו תשתית ללימודי המשך בתחום. הקורס יכלול את הנושאים הבאים:  יחסי אדם , חברה ומרחב  המקומי והגלובלי בהקשר חברתי ותרבותי  המתח שבין 'העצמי' ל'אחר' במחקר הגיאוגרפי  טבע ותרבות  זהויות חברתיות ותרבותיות והמרחב  העיר , החברה והתרבות בעידן הגלובלי במהלך הקורס נבחן את התפתחות המחקר הגיאוגרפי בכל אחד מהנושאים הללו תוך שימת דגש על ההקשר העכשווי שלהם ללימודי הגיאוגרפיה האנושית.

סמסטר א' 1. תולדות המיפוי, מבנה כדור הארץ, חישה, ממ"ג 2. מידע גיאוגרפי בחישה מרחוק – מבוא –מושגי יסוד 3. ייצוג מידע מרחבי/אלפאנומרי במערכת מידע גיאוגרפי 4. מבוא לעיבוד נתונים דיגיטאליים, קשר חישה מרחוק GIS קרטוגרפיה. מושגים משותפים 5. עקרונות פיזיקליים לחישה מרחוק. מושג הספקטרום. הצגת נתוני חישה מרחוק במרחבים שונים 6. גיאודטיה, אליפסויד ייחוס, יסודות טריגונומטריה 7. מערכות קואורדינאטות, טריגונומטריה ספרית, חישוב מרחק, אזימוט 8. קואורדינאטות בממ"ג, מרחקים ושטחים, פעילויות בסיסיות (ZOOM, PAN...) הוספת/מחכת מידע 9. תורת ההיטלים, 10. היטלים ישראליים, UTM 11. היטלים ישראליים, UTM 12. היטלים בממ"ג, היטלים ישראליים 13. חישובים במשור, שטחים, גבהים 14. שאילתות סמסטר ב' 1. סימנים מוסכמים מפות נושאיות 2. מפות נושאיות, סדנת תוכנה 3. מפות נושאיות, שילוב רסטר ווקטור, יגון, שדנה תוכנה 4. חישה, סדנת תוכנה: ENVI הכרות, פעולות בסיסיות 5. חישה, סדנת תוכנה:ENVI ניתוח בסיסי של הדמאת לוויין תל-אביב, יצירת מפה נושאית פשוטה. 6. ממ"ג לאומי 7. ניתוח מרחבי – שיפוע, קווי ראיה, שטח מת, שימוש בתצאות למיפוי וניתוחים 8. ניתוח מרחבי בממ"ג 9. שימושי חישה מרחוק, הקשר של חישה מרחוק ומיפוי. 10. חישה מרחוק אקטיבית, פסיבית. חישה מרחוק היפרספקטרלית 11. חידושים בתחום המכשור 12. ממ"ג באינטרנט 13. סקירה על חישנים בחלל ועל פוטנציאל המיפוי החללי 14. סיור במרכז מיפוי ישראל

אתר האינטרנט של הקורס: http://www.math.tau.ac.il/~becknili/statgeo.html . האתר מכיל: שקפים, טבלאות של התפלגויות ותרגילי בית. מבנה הקורס: שעתיים שבועיות של הרצאה + תרגול, במהלך שנה. מטרת הקורס: הקניית מושגי יסוד בסטטיסטיקה תיאורית ובהסקה סטטיסטית. תכנית הקורס: 1. סולמות מדידה. משתני בדידים ורציפים. טבלאות שכיחות. תיאורים גרפיים. 2. מדדים למיקום. שכיח, חציון, ממוצע. שברונים. 3. מדדים לפיזור. טווח, טווח בין רבעוני, סטיית תקן, תרשים קופסה, צורות של התפלגויות. 4. מעבר בין יחידות מדידה. השפעות על המדדים. ציון תקן. 5. קשר בין משתנים. מקדם המתאם. ניבוי בעזרת קו הרגרסיה. 6. ההתפלגות הנורמלית. 7. משפט הגבול המרכזי – התפלגות הדגימה של הממוצע. 8. אמידה נקודתית ואמידה בעזרת רווח. רווח סמך לממוצע כאשר השונות ידועה. 9. בדיקת השערות על הממוצע כאשר השונות ידועה. השערות חד כווניות ודו כווניות. 10. רווח סמך ובדיקת השערות לפרופורציה. 11. בדיקת השערות ורווח סמך לממוצע כאשר השונות לא ידועה. התפלגות t. 12. רווח סמך ובדיקת השערות להשוואת ממוצעים במדגם מזווג ובשני מדגמים בלתי תלויים. 13. טבלאות שכיחות דו ממדיות. התפלגות חי בריבוע והשוואת פרופורציות. חובות הקורס: - הגשת 75% מהתרגילים כתנאי להשתתפות במבחן. - מבחן בסיום כל סמסטר. ציון הקורס: ציון המבחן.

הנושא: מערכות של מידע גיאוגרפי (Geographic Information System) – ממ"ג (GIS) - הפכו בעשור האחרון לכלי בסיסי לניהול נתונים מרחביים. ממ"ג מאחד יכולות של בסיסי נתונים ומערכות מיפוי ותצוגה. ממ"ג משלב בין שיטות בחירה רבות לפי ערכי תכונות ומיקום, בין ניתוח סטטיסטי, בין תצוגה דו- ותלת ממדית לבין אפשרויות ניתוח מרחבי מתקדם. חלק א' של הקורס מיועד לרכישת רקע כללי לגבי מבנה ושימוש בממ"ג. משתתפי הקורס ישתמשו ויעשו תרגילים בשתי מערכות ממ"ג מובילות - ArcGIS ו-MapInfo. ביצוע מוצלח של התרגילים יביא לרמת ידע פרקטי מספיקה לשימוש בסיסי בממ"ג בעבודה ומחקר.

חובות הקורס:
1. הגשת כל התרגילים שמשקלם 40% מהציון הסופי. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם.
2. בחינה שמשקלה 60% מהציון הסופי.
3. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור (הרשמה אוטומטית לפי רשימת הקורס).
4. השתתפות אקטיבית בקורס (דרך אתר הקורס, כעיקרון) תעניק בונוס עד 10%

תוכנית הקורס:
א. עקרונות ממ"ג
1. עקרונות של מערכות מידע גיאוגרפי (ממ''ג, GIS)
1.1. אפיון סוג וארגון הנתונים במערכות מידע גיאוגרפי (ממ"ג ווקטורי ורסטרי).
1.2. התפתחות מערכות ממ"ג משנות ה-60 ועד לאחרונה
2. הצגת נתונים בממ"ג (מפות נושאיות)
3. שאילתות לפי מידע אלפנומרי ולפי מידע מרחבי בממ''ג וקטורי.
3.1. בסיסי נתונים טבלאיים (מבוא)
3.2. שפת השאילתות SQL
3.3. הרחבה מרחבית של שיטת-SQL ושימוש בפונקציות מרחביות
4. תכונות טופולוגיות של מפה ווקטורית (מבוא)
4.1. מפה כ"גרף"
4.2. שמירת המבנה הטופולוגי בממ"ג ( model Hybrid (
ב. ניתוחים מרחביים במסגרת ממ"ג
5. שיטות ניתוח בסיסיות
5.1. פעילויות על שכבות מידע (Overlay, Merge, Union)
5.2. אזורי חיץ (Buffers)
5.3. ניתוח מרחקים וסמיכות
6. התאמה בין נתונים מרחביים ואי-מרחביים (Geo-coding)

ביבליוגרפיה:
J. Star, J. Estes. Geographic Information Systems: An Introduction, Prentice Hall, 1990
T. Bernhardsen, Geographic Information System, VIAK IT, 1992
D. J. Maguire. Computers in Geography, Longman, 1989
D. J. Maguire et al, Geographical Information Systems, Principles and Applications, v. 1 & 2, Longman, 1991
NCGIA Core Curriculum 1994 (www.ucgia.ucsb.edu/giscc/)
WWW resources: www.geog.ubc.ca/vgd/gis/turorials/tutorials.html

הנושא: הקורס הוא המשך של קורס ממ"ג חלק א', ומיועד לרכישת ידע מעמיק במבנה ושימושים של מערכות מידע גיאוגרפי. הדגש נעשה על התיאוריה והיכולת הביצועית ההכרחית ביישומים גיאוגרפיים מתקדמים בתכנון, בניית מודל דיגיטלי של פני השטח, בדיקת תקנות של נתונים גיאוגרפיים ועריכתם. משתתפי הקורס ישתמשו בשתי מערכות ממ"ג מובילות - ArcGIS ו-MapInfo ובמודולים נוספים, המרכיבים את יכולתן של המערכות. ביצוע מוצלח של התרגילים יביא לרמת שימוש גבוהה בממ"ג.

חובות הקורס:
1. הגשת כל התרגילים שמשקלם 50% מהציון הסופי. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם.
2. בחינה שמשקלה 50% מהציון הסופי.
3. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור (הרשמה אוטומטית לפי רשימת הקורס).
4. השתתפות אקטיבית בקורס (דרך אתר הקורס, כעיקרון) תעניק בונוס עד 10%

תוכנית הקורס:
1. טופולוגיה של מפה ווקטורית
1.1. model Hybrid – חזרה
1.2. בניית מבנה טופולוגי במסגרת מערכות שונות
1.3. טעויות טופולוגיות ותיקונן
1.4. Layer-based ו-Object-based GIS
2. ממ"ג בממד שלישי
2.1. שמירת נתוני גובה ופני השטח בממ"ג (TIN ו-GRID)
2.2. שיטות בנייה ועריכה ועיבודן של פני השטח
2.3. שיטות מתקדמות של ניתוח תלת-ממדי
3. רשתות וממ"ג (networks)
3.1. הרכבת Hybrid model לצורך שמירת נתוני רשת ((Turns, Routes
3.2. שיטות ניתוח רשתות תנועה
4. ממ"ג רסטרי – מבוא
4.1. השוואה בין ממ"ג ווקטורי ורסטרי וצורת Quadtree
4.2. שאילתות ומפות נושאיות בממ"ג רסטרי
4.3. שיטות ניתוח בסיסיות בממ"ג רסטרי (שדה ראיה, אגן ניקוז, דרך אופטימלית)

ביבליוגרפיה:
T. Bernhardsen, Geographic Information System, VIAK IT, 1992
R. Laurini, D. Thompson, Fundamentals of Spatial Information Systems, AP, London, 1992
D. J. Maguire et al, Geographical Information Systems, Principles and Applications, v. 1 & 2, Longman, 1991
NCGIA Core Curriculum 1994 (www.ucgia.ucsb.edu/giscc/)
WWW resources: www.geog.ubc.ca/vgd/gis/turorials/tutorials.html

תרבות ניתן להגדיר כמכלול צורות חשיבה ודרכי פעולה אותם לומדים וחולקים בני האדם על מנת ליצור ולבנות קבוצה או קולקטיב בעלי מאפיינים ייחודיים. בהקשרו הגיאוגרפי, מתקשר מושג התרבות לתהליכים של מתן משמעות למקומות ספציפיים תוך ביסוס מנגנוני לגיטימציה לפעולה באותם מקומות. הדיון בעיר ובעירוניות בהקשרם התרבותי הוא בעצם דיון בפרט ובחברה העירונית. אין זהו רק שירטוט האנטומיה העירונית או תנועת בני האדם והסחורות בה, אלא יותר הדיון בפרקטיקות ובאורח החיים הייחודי אותם מאמצים הפרט או הקבוצה מעצם היותם תושבי העיר. פרקטיקות אלו נחשפות כאשר עוסקים בסטרוקטורות או בהיררכיה החברתית בעיר, במעמד ובתפקוד המוסדות הריבוניים, באמירה האדריכלית, בריתמוס חיי היומיום ובדרכי הביטוי של כל אלו באמצעות השיח או היצירה האמנותית והספרותית. מטרת הקורס היא להציג בפני הסטודנט את הנושאים העכשוויים בהם מטפלת הגיאוגרפיה ההומניסטית בהקשרה העירוני-תרבותי תוך התמקדות בדרכי החשיבה ובאופני הייצוג השונים של האמנות והספרות. בתחילתו של הקורס נתוודע לשאלות היסוד של הגיאוגרפיה התרבותית, לאחר מכן נעסוק בדרכי הצפייה ושיטות הפרשנות השונות של הנוף תרבותי-עירוני, ובסופו של דבר נפנה לניתוח טכסטים ויצירות אמנות ישראליות ואחרות. באמצעות ניתוח הטכסט ונקיטת חשיבה רגישה וביקורתית, נוכל לזהות ולדון במתחים האופייניים לכל אחד מהנושאים הנבחרים הבאים: (1) מאבקים עירוניים ( דתיים, פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגים ). (2) זהות עירונית מול זהות "לא עירונית" או זהות לאומית. (3) קידמה מול שימור מסורת. (4) מקומו ותפקידו של "האחר" או "השונה" דתית, חברתית ומגדרית. (5) סוגיית הפער החברתי: בורגנות מול מעמד הפועלים, תופעות הדרה ו"גטואיזציה" וכו'. (6) העיר כקולאג' ( collage ) תרבותי . (7) מרכז, שוליים וגבולות – קונקרטיים אך גם תפיסתיים. (8) מחזור החיים של מיתוסים עירוניים - היווצרותם וגם שקיעתם. (9) תושב העיר כ"שחקן" ביצירה התיאטרלית, הכוריאוגרפית, במוסיקה הקלה, במוזיקה הקלאסית ובאופרה ועוד. חובות הסטודנטים: השתתפות בדיונים על סמך חומר הקריאה. בסיומו של הקורס תוגש עבודה שנושאה יגובש אחר תיאום עם המרצה. חובת הנוכחות בשיעורים הינה בהתאם לתקנות האוניברסיטה. ביבליוגרפיה נבחרת: גוברין, נורית. 1988. כתיבת הארץ-ארצות וערים על מפת הספרות העברית. ירושלים, כרמל. גורביץ, דוד. 1997. פוסטמודרניזם-תרבות וספרות בסוף המאה העשרים. תל-אביב, דביר. וירט-נשר, חנה. 2001. מפתחות העיר-הרומן האורבני במאה העשרים. תל-אביב, המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אונ' תל-אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד. חבר, חנן. 2000. "לא באנו מן הים: קוים לגיאוגרפיה ספרותית מזרחית". תיאוריה וביקורת 16: ע"ע 181-195. לוי, זאב. 1986. הרמנויטיקה. תל-אביב, ספריית פועלים. עפרת, גדעון. 1993."שתיקת הדגים: מקומי ואוניברסלי בשיח האמנות הישראלית". תיאוריה וביקורת 4: ע"ע 105-122. עפרת, גדעון. 2000. "נופי ארץ-ישראל". קובץ נופי ארץ ישראל. ע"ע 132-140. צורן, גבריאל. 1997. טקסט, עולם, מרחב: דרכי ארגונו של המרחב בטקסט הסיפורי. המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אונ' תל-אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד. Agnew, J. 1993. "Representing space" in: Duncan, J. & D. Ley, Place, Culture, Representation. London, Routledge. pp. 251-271. Brosseau, M. 1994. "Geography's literature". Progress in Human Geography 18(3): 333-353. Cosgrove, D. & P. Jackson. 1984. "New directions in human geography". Area 19(1): 95-101. Crang, M. 1998. Cultural Geography. London, Routledge. Mitchell, D. 2000. Cultural Geography-a Critical Introduction. Malden, Blackwell. Pocock, D. 1993. "The senses in focus". Area 25(1): 11-16. Porteous, J.D. 1985. "Literature and the humanist geographer". Area 17(2): 117-122. Schnell, I. 1997. "Nature and environment in the Socialist-Zionist pioneers perceptions: a sense of desolation". Ecumene 4/1: 69-85.

מטרת הקורס
קורס מבוא לתכנון ערים, הסוקר את התפתחות החשיבה התכנונית, בניית הלגיטימציה לתכנון והתפתחות כלי התכנון המוכרים. הקורס עוסק בדילמות המעסיקות את התיאוריה והפרקטיקה בתחום התכנון ובקונפליקטים התכנוניים בני זמננו.

נושאי הלימוד
1. התפתחות החשיבה התכנונית: התפתחות רעיונות של תכנון אוטופי, על רקע המציאות של ערי המהפכה התעשייתית. מודרניזם ורטוריקה רציונלית בבסיס התכנון הרציונלי (לה קורבוזיה ואמנת אתונה; התכנון המדעי; תכנון מערכתי ועוד). הקמת 'מערכת התכנון' המודרנית והתבססותה. הביקורות המוקדמות על תכנון הערים והשתלבותן ב'תיאוריה התכנונית'.
2. הפרקטיקה של התכנון: הליך התכנון. כלי התכנון. המבנה האדמיניסטרטיבי והמעמד החוקי של התכנון. הכרות בסיסית עם מבנה מערכת התכנון בישראל.
3. חשיבה ביקורתית בתכנון: התכנון ככלי שלטוני; תכנון ומערכת היחסים הכלכלית-חברתית בתוכה הוא נטוע; הדילמה התכנונית של הפוסטמודרניזם.
4. העידן הפוסט-ביקורתי בתכנון: התכנון המתקשר; החזרה אל התכנון האיכותני; ניו-אורבניזם.

סקירת תהליך התפתחותן של ערי אירופה מאז ראשית העיור ביבשת, לפני למעלה משלשת אלפי שנים ועד לראשית המאה העשרים. בשיעור יסקרו תהליכי בינויה של העיר היוונית, העיר הרומית, ערי ימי הביניים, העיר המוסלמית (בחצי האי האיברי, בסיציליה ובמלטה), ערי הרנסנס והעיור התעשייתי. הקורס יעמוד על הקשר שבין הנוף הפיסי לתהליכים ההיסטוריים - פוליטיים תוך דגש על השפעות התרבות והאידיאולוגיה של כל תקופה על מראה העיר. תיבחן החלוקה לעולם הקתולי, פרוטסטנטי ופרובוסלאבי, האקלים הים-תיכוני, היבשתי והאטלנטי, המבנה המורפולוגי והשפעותיהם על מיקום הערים ומבנה העיר. נושאי השיעורים המבנה הפיסי של יבשת אירופה העמים והדתות ביבשת אירופה והתפתחותם לאורך זמן. העיר היוונית ומושבות יוון בים התיכון ובים השחור. העיור באימפריה הרומית מהים השחור ועד לאנגליה - עקרונות, מיקום ומבנה העיר. נדידת העמים והעלמות העיר הקדומה באירופה. ערי ימי הביניים. העיר המוסלמית במערב הים התיכון. רעיונות ההתחדשות והעיור בתקופת הרנסנס. המעבר העירוני למערב אירופה. העיר של המלך האבסולוטי.

קורס מבוא לשיעורים בגיאוגרפיה היסטורית. קורס המבוא ייבחן את הקשר בין הדיסציפלינה הגיאוגרפית לתחום הגיאוגרפי-היסטורי. ייבחנו הקשרים בין הזמן ההיסטורי לנוף, בין העבר לבין ההווה. ידונו נושאים שונים מתחום המידע הגיאוגרפי-היסטורי כמו חתכי רוחב ואורך, דיון ביתרונות ומגבלות מקורות המידע ועוד. יבחן הקשר בין תהליכים ואירועים היסטוריים לבין התפתחות הנוף בארץ ובעולם. מסגרת השיעור. ייחודו של השיעור גם בדרך העברתו. השיעור יינתן שבוע אחד בכיתה ושבוע בשטח. בין הנושאים שידונו בכיתה: למהותה של הגיאוגרפיה ההיסטורית. שיטות מחקר בגיאוגרפיה היסטורית. מקורות מידע ומגבלות החומר. שימור אתרים, משארי עבר בנוף ההווה. הזמן והמרחב הגיאוגרפי. גיאוגרפיה היסטורית שימושית. הסיורים בשטח, בשעת השיעור, יערכו למקומות הבאים: תל קסילה, יפו העתיקה, המושבה הגרמנית-אמריקאית, נווה צדק, נמל תל אביב ואצטדיון המכבייה הישן. דרך הלימודים קריאה מודרכת של מאמרים ודיונים בכיתה בנושאים שפורטו לעיל, סיורים בשטח, ודיון בקשר שבין המידע הכללי לתופעות בנוף הגיאוגרפי. הגשת תרגילים ליישום הלימוד התיאורטי. בסיום הקורס יערך מבחן המבוסס על הדיונים בשיעורים, חומר הקריאה, התרגילים והסיורים בשטח.

הגיאוגרפיה העירונית עוסקת בהיבטים מרחביים רבים ומגוונים של התופעה המרחבית הנקראת "עיר", על כל גווניה וסוגיה. הקורס מעניק מערכת מושגים בסיסיים להבנת העיר והמערכת העירונית הארצית והעולמית, במטרה ליצור בסיס ידע לקורסים ולימודי המשך בתחום. נושאי הקורס: • גיאוגרפיה עירונית, תחומי עיסוקה וקשריה עם ה"גיאוגרפיות" השונות. • מה זאת עיר? הגדרות, גישות (עירוניות, תהליך עיור, עיירה, עיר, פרבר, מטרופולין, קונאורבציה, מגלופוליס). • העיור בעולם: התפתחות, תפרוסת, מאפיינים • מערכת עירונית - URBAN SYSTEM - הבסיס הכלכלי של עיר - עיר ועורף - מדרג עירוני: חוק סדרי גודל, עיר ראשה - מערך ישובים במרחב והיווצרות המערכת העירונית (תיאורית המקומות המרכזיים) • מרחבים מטרופוליניים ופירבור • גלובליזציה וערי עולם • העיר כמערכת – CITY AS SYSTEM - מבנה עירוני ושימושי קרקע בעיר - מודלים לניתוח מבנה עירוני - מע"ר מסחר ומגורים בעיר - אזורים חברתיים בעיר - החיים בעיר: להיות עירוני - נוף עירוני ודימוי עירוני - תהליכי פירבור והשפעתם על העיר • שונות עירונית בעולם

מטרות הקורס הכרת התכונות הגיאוגרפיות, פיסיות ואנושיות, של המרחב המזרח תיכוני. הבנת תהליכים מרכזיים המשפיעים על מהלך התפתחות המרחב. נושאי לימוד עיקריים - תחומיו הגיאוגרפיים של המזרח התיכון. תכונות פיסיות והשפעתן על רמת הפיתוח האזורית. - דרכי השימוש במשאבי הקרקע והמים במרחב. הקשיים בייצור המזון. - מאפיינים ותהליכים דמוגרפיים. השלכות גידול האוכלוסין וההטרוגניות הדתית על תפקוד המדינות. תהליכי הגירה תוך ובין מדינתיים. - יצירת המפה המדינית של האזור. סכסוכי גבול ומאבקם של לאומים. - מגמות שינוי במרחב המזרח תיכוני. בהדגמה ירדן ומצרים.

קורס בסיסי המקנה את מושגי היסוד בהידרוגיאולוגיה, מחזור המים בטבע, שיטות שדה לניטור וניצול מי תהום, נקבוביות ומוליכות של סלעים, הכרת התכונות וטיפוסים שונים של אקויפרים (מאגרי מי תהום), אופי ומהירות זרימת מי התהום במדיום הסלעי, היווצרות מעיינות והקשר בין זרימה עילית למי תהום, האינטראקציה בין סלעים שונים למים תוך יצירת טיפוסי מים שונים, מקורות זיהום והשפעתם על איכות המים, צריכת מים מול מחסור- הגדרת הבעייה ופתרונות, פיתוח מקורות מי תהום תוך ניהול בר קיימא, מי תהום בישראל. • ישולב סיור • הקורס יהווה תנאי מוקדם להשתתפות בקורסים מספר: 5,4 להלן.

מטרות הקורס הכרת אקלים ארץ ישראל, גורמי ותהליכי היווצרותו ומאפייניו. לימוד המשטר האקלימי של ישראל: משטר הטמפרטורות, המשקעים, הלחות היחסית והרוחות. הבנת מערכות הלחץ המשפיעות בכל אחת מעונות השנה ותנאי האקלים האופייניים כתוצאה מכל מערכת. ניתוח מצבי מזג אוויר מיוחדים והבנת הקשר בין תנאי האקלים להיבטים סביבתיים שונים. הכרת אזורי האקלים בישראל ומאפייניהם הייחודיים. מבנה הקורס: אקלים אגן הים התיכון כרקע להבנת האקלים בארץ ישראל גורמי יסוד באקלים ארץ ישראל מערכות הלחץ המשפיעות על מזג האוויר בישראל: המערכת הקייצית, מערכות עונת החורף ועונות המעבר ניתוח מצבי מזג אוויר מיוחדים: השרב והקרה לסוגיהן, שלג ואירועי משקעים קיצוניים המשטר האקלימי של ישראל, גורמים ותפרוסת: משטר הטמפרטורות, המשקעים, הלחות היחסית, והרוחות תפרוסת איזורי האקלים בישראל ומאפייניהם הייחודיים

מטרת הקורס להעניק כלים בסיסיים להבנת התופעות המרחביות הנקראות "עיר" ו"פרבר" בדגש על העולם המערבי וישראל. הקורס עוסק במבנה ומאפיינים של ערים ופרברים בעידן המודרני והפוסט-מודרני, התמורות שעברו במהלך המאה ה-20 וה-21, ובהשפעתם של גורמים שונים (פוליטיים, כלכליים, חברתיים, תכנוניים) על צורתם ותיפקודם. נושאי הקורס: • קריטריונים לניתוח עיר ופרבר. • מבנה עירוני: גישות שונות לניתוח עיר (מורפולוגיה, אקולוגיה, יחסי כוח כלכליים ופוליטיים), מודלים עכשוויים של מבנה עירוני, מאפייני מערכת שימושי הקרקע בעיר והגורמים המשפיעים עליה. • אזורי המסחר בעיר: הקשר בין מבנה עירוני למיקום גורמי מסחר בעיר, מודלים מוקדמים ועכשוויים לניתוח תפרוסת המסחר בעיר, תמורות במיקום ומאפייני המסחר בעיר. • עסקים בעיר: לונדון ופריז כדוגמא לשינויים והתמורות שהתרחשו במבנהו ובמיקומו של מרכז העסקים הראשי (מע"ר - CBD) בעיר והשפעתו על העיר כולה. כמו כן: כיצד מודדים את תחום השתרעותו המדוייק? • גישות תכנוניות מוקדמות: סקירת גישות תכנוניות דומיננטיות מתחילת המאה ה-20 עד שנות ה-70' והשפעתן על מבנה ומראה העיר כמו גם התפתחות הפרברים: "האוסמניזציה", סיטי ביוטיפול, עיר גנים, אִיזוּר, יחידות שכנות, ,העיר העכשווית, שיכונים ציבוריים, שיקום שכונות, ועוד. • גישות תכנוניות פוסט-מודרניות משנות ה-70' עד היום: הרקע לצמיחתן של גישות כגון New Urbanism, Urban Renaissance, Postmodernism לתכנון והבנת העיר, והשינויים שנוצרו במבנה, תיפקוד ומראה העיר. • פירבור וזחילה עירונית: הסיבות והגורמים לתהליך הפירבור (בדגש על ארה"ב וישראל), כיצד השפיע התהליך על העיר (Urban Decay), מאפיינים צורניים, חברתיים ותרבותיים של פרבר מערבי, יתרונותיו וחסרונותיו, תופעת הזחילה עירונית Urban Sprawl)) והגישות שצמחו למניעתה (Smarth Growth ועוד) • מורפולוגיה עירונית ונוף עירוני: מהי מורפוגנטיקה עירונית, כלים לניתוח מורפולוגיה ונוף עירוניים, איפיון סוגים שונים של נוף עירוני, הקשר בין מבנה עירוני ונוף עירוני, תמורות בנוף העירוני.

מטרת הקורס (שיטות מחקר א' ו-ב'): הקורס נועד להקנות כלים לביצוע מחקר בגיאוגרפיה. הקורס עוסק בשיטות העבודה שיש להפעיל משלב ניסוח שאלת המחקר ועד שלב המסקנות. בדרך זו יש להבין את התופעה הנחקרת באופן איכותי, לתכנן מערך הכולל הגדרת אוכלוסיית מחקר, יחידת חקירה גיאוגרפית, איסוף נתונים ובחירת שיטות וכלים לחקירה. הקורס יכלול הכרות עם הנושאים הבאים: שיטות סטטיסטיות לניתוח משתנים מרחביים וא-מרחביים; שיטות לחקירת התפלגות מרחבית של תופעות המוגדרות על פי מיקום האובייקטים במרחב או על פי חלוקה מוגדרת מראש לאזורים גיאוגרפיים; שיטות דגימה; מודלים לחיזוי ותכנון של תנועה במרחב; אי-שוויון מרחבי; שיטות מחקר איכותיות; עקרונות לתכנון מחקר ותוקף מחקר. תוכנית הקורס (שיטות מחקר ב'): 1. תכנון מערך מחקר: סמינריון כעבודת מחקר, הגדרת שאלות מחקר, אוכלוסיית המחקר, הגדרת יחידת החקירה הגיאוגרפית ותיחום אזור המחקר. 2. איסוף נתונים: נתונים משניים (מפקדים סקרים וכו'), נתונים ראשוניים (תצפיות, ריאיונות, בניית שאלונים), מגבלות מתודולוגיות של נתונים, קנ"מ ויחידת חקירה גיאוגרפית. שיטות דגימה מרחבית. 3. שימוש בשיטות גיאו סטטיסטיות לתיאור תפרוסת גיאוגרפית: תפרוסת נקודות ואזורים (מרכז כובד, מרחק תקן, אינדקס השכן הקרוב).תפרוסת גיאוגרפית המוגדרת על פי חלוקה לאזורים גיאוגרפיים (מנת מקום, מדד מרכזיות, מדדים לאי שוויון מרחבי). מודלים של אינטראקציה ויישומיהם (נגישות, פוטנציאל). ניתוח טופולוגי של רשתות. 4. שיטות מחקר איכותיות: ראיונות עומק, תצפיות, קבוצות מיקוד, שיטות סילום 5. שיטות מחקר במיפוי קוגניטיבי: כלי מחקר, פרוצדורות של ניסוי 6. תוקף מחקר דרך הלימוד: הרצאות ותירגול של החומר הנלמד. לשיעורים ולתרגילים יתלווה חומר קריאה שנועד להכרות קונקרטית עם הנושאים הנלמדים ולעזר בהכנת התרגילים. דרישות הקורס: הגשת כל התרגילים שמשקלם 30% מהציון של הסמסטר. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם. השתתפות בלפחות 80% מהשיעורים. מבחן - משקלו 70% מהציון של הסמסטר. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור.

מטרת הקורס הקורס נועד להקנות כלים לביצוע מחקר בגיאוגרפיה. הקורס עוסק בשיטות העבודה שיש להפעיל משלב ניסוח שאלת המחקר ועד שלב המסקנות. בדרך זו יש להבין את התופעה הנחקרת באופן איכותי, לתכנן מערך הכולל הגדרת אוכלוסיית מחקר, יחידת חקירה גיאוגרפית, איסוף נתונים ובחירת שיטות וכלים לחקירה. הקורס יכלול הכרות עם הנושאים הבאים: שיטות סטטיסטיות לניתוח משתנים מרחביים וא-מרחביים; שיטות לחקירת התפלגות מרחבית של תופעות המוגדרות על פי מיקום האובייקטים במרחב או על פי חלוקה מוגדרת מראש לאזורים גיאוגרפיים; שיטות דגימה; מודלים לחיזוי ותכנון של תנועה במרחב; אי-שוויון מרחבי; שיטות מחקר איכותיות; עקרונות לתכנון מחקר ותוקף מחקר. דרך הלימוד: הרצאות ותירגול של החומר הנלמד. לשיעורים ולתרגילים יתלווה חומר קריאה שנועד להכרות קונקרטית עם הנושאים הנלמדים ולעזר בהכנת התרגילים. דרישות הקורס: הגשת כל התרגילים שמשקלם 30% מהציון של הסמסטר. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם. השתתפות בלפחות 80% מהשיעורים. מבחן - משקלו 70% מהציון של הסמסטר. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור.

ישראל מתייחדת בכך שיותר מ-90% מקרקעותיה הן בניהול המדינה, עניין רב השפעה על הפריסה היישובית ועל מבנה הערים בה. הקורס עוסק בניתוח הנוף העירוני בישראל והבנת הקשר בינו לבין אופן רכישת קרקעות לפני קום המדינה וניהול קרקעות מאז. במהלכו ילמדו עקרונות תכנון ואדריכלות מובילים לאורך התקופה לצד המצב הפוליטי-קרקעי בארץ והאופנים בהם מומשו העקרונות כאן. מכאן יפותחו הנושאים הבאים: א. רכישות קרקע, פריסה ארצית ונוף עירוני לפני קום המדינה. ב. פריסה ארצית, התרחבות ונוף עירוני מקום המדינה ואילך. ג. בעלות קרקע, מערך מבני\ שלטוני ותכנון עירוני. ד. השלכות חברתיות ומשמעות פוליטית. המטרה: מעבר להקניית הידע, לימוד דרכי ניתוח ומיפוי של נוף עירוני ופיתוח כלים מתאימים לסיטואציה המקומית. השיעורים יתבססו על מצגות POWER POINT שיכללו דוגמאות מערים שונות בארץ ובעולם, מפות, תכניות, תצלומי אוויר ותמונות מזמנים שונים. במהלך הסמסטר יינתן חומר קריאה להשלמת ידע. שיעורים: מבוא 1: נוף עירוני ומה הוא משקף? כיצד ומתי הוא נבנה? באיזה קצב? מה מייחד אותו בישראל. נוף עירוני ומערך קרקעי- מבני במקומות שונים בעולם. מבוא 2: כיצד "מפצחים" נוף עירוני, הדגמת אופני מיפוי: מיפוי תופעות נוף ומרקמים בנויים, מיפוי דמוגרפי/ חברתי, מיפוי בעלויות ומגרשים, מבנים חריגים, כבישים, פריסה לאורך זמן וכדומה. הצלבת מידע ומשמעויות. מבוא 3: מודרניזם, ארצות הברית ואירופה עד מלחמת העולם ה-2. אדריכלות, תכנון עירוני והקשר היסטורי. קריאה: שילוני, צ.: הקרן הקיימת לישראל וחברת הכשרת הישוב- התפתחות מערכת היחסים בין שתי החברות הציוניות הגדולות להתיישבות, מתוך: מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית יישובית של ארץ ישראל, קובץ שני, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים 1991. ניתוח היסטורי: קרקעות, תכניות ובנינים 1880- 1980 4. מושבות, עיור ומערך רכישת קרקעות עד שנות השלושים. פריסה ארצית ופנים- יישובית, מגרשים ומימדים, סגנון בניה. גופים מיישבים-כלכליים: הברון, הקק"ל וחברות מיישבות (הכשרת הישוב ועוד). קריאה: קלינמן, ר., בן אריה, י. וגלעדי, ד.: ראשיתה של נתניה כמושבה חקלאית (1928- 1933), מתוך: ספר נתניה, בעריכת אבשלום שמואלי ומשה ברור, עם עובד 1982. 5. "עיר לבנה": רכישות קרקע, התפרסות עירונית ואדריכלות מודרנית עד קום המדינה. ניהול מוניציפלי, גופים מיישבים/כלכליים, בעלי מגרשים ואגודות במושבות ובערים. קריאה: גרייצר, א.: כיוונים בהתפתחות המרחבית של תל אביב, מתוך: תל אביב ואתריה, אריאל- כתב עת לידיעת ארץ ישראל, עורכים: ביגר ג. ושילר א., עמ' 48-49 שבט תשמ"ז, ירושלים, 1987. 6. מיסוד המודרניזם וניהול הקרקע אחרי קום המדינה, ישוב הארץ ועיור: מערך קרקעי, עירוני וישובי, ערים חדשות, ערים מעורבות ותוספות לערים ותיקות. השוואה לערים חדשות בעולם. קריאה: גלעדי, ד. וגולן, א.: המערך העירוני ופריסת האוכלוסייה, מתוך: ישראל בעשור הראשון, יחידה 3,4, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2001. 7. עיור מודרניסטי והתפרסות עירונית אל מחוץ למרכז: השיכונים וראשית הפרדת אזורים כבסיס לעיור "מתוקן", תפקיד המדינה והקק"ל כבעלות קרקע ויוזמות בניה (מינהל מקרקעי ישראל). השוואה לבניה ציבורית בעולם. קריאה: כרמון, נ.: מדיניות השיכון של ישראל: 50 השנים הראשונות, מתוך: המדיניות הציבורית בישראל, עורכים: דוד נחמיאס וגילה מנחם, הספרייה לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים, 1999. 8. ממפעלי שיכון ו"שיקום משכנות עוני" ועד "שיקום שכונות" - שינויים במעורבות המדינה כמנהלת נכסים ויוזמת בניה. ביקורת המודרניזם משנות השישים ואילך בעולם, תגובות ומשמעות חברתית בארץ. קריאה: כרמון, נ.: שיקום עירוני: שלושה דורות של מדיניות והדגמתה בשכונות תל אביב- יפו, מתוך: מחקרי תל אביב- יפו, תהליכים חברתיים ומדיניות ציבורית, כרך ב', עורכים: דוד נחמיאס וגילה מנחם, התכנית למדיניות ציבורית, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב, הוצאת רמות 1997. 9. פוסט מודרניזם וישראל: עקרונות ארכיטקטוניים ואורבניים, שינויים בנוף ובתפישת העיר בארץ ובעולם. חזרה (מסוימת) למרכז העיר והתחזקות הסקטור הפרטי: שימור לעומת שיקום, ג'נטריפיקציה והפרטה, משמעות חברתית ופוליטית בארץ ובעולם. הדגמה: חתכי אורך אורבניים 10. בעלויות קרקע והתפרסות עירונית: נתניה\ אשקלון\ חיפה. קריאה: קלינמן, ר., בן אריה, י. וגלעדי, ד.: ראשית התפתחותו של ישוב עירוני לצד המושבה נתניה (1939- 1933), מתוך: ספר נתניה, בעריכת אבשלום שמואלי ומשה ברור, עם עובד 1982. גונן, ע.: המערך הגיאוגרפי של נתניה; גלעין מול שוליים, מתוך: ספר נתניה, בעריכת אבשלום שמואלי ומשה ברור, עם עובד 1982. 11. תכניות, בעלויות קרקע והתפרסות עירונית בתל אביב 1909-2001. קריאה: מזור, א. (1987): מגמות בתכנון ופיתוח תל אביב, מתוך: תל אביב ואתריה, אריאל- כתב עת לידיעת ארץ ישראל, עורכים: ביגר ג. ושילר א., עמ' 97- 103 שבט תשמ"ז, ירושלים 1987. 12. בניה לגובה בתל אביב, פערים חברתיים ובעלויות קרקע 1953-2001. שעורים נוספים יוקדשו לסיור ולמצגות סטודנטים. תרגיל: שני תרגילים במהלך הסמסטר לבדיקת הבנת החומר הנקרא- כשאלות/ דיון בכיתה. מטלה מסכמת: הסטודנטים יתבקשו - כיחידים או בזוגות לחקור התפתחות של עיר קטנה/בינונית בארץ או אזור עירוני בעיר גדולה (לבחירתם) תוך התייחסות לאופי המגרשים ובעלויות הקרקע, התפתחות היסטורית וביטוי נופי- אדריכלי בהקשר לנושאי הלימוד ולחומר הקריאה. העבודה תגובש במשותף בכיתה כך ששאלות, רעיונות וממצאים יובאו ויוצגו בשיעורים. הגשה: במצגת/ כמבחן בית. לקריאה נוספת - אלכסנדר, ג.: ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1938-1940), קתדרה לתולדות ארץ ישראל וישובה, מס' 68 , הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1993. - אלתרמן, ר. : מקומה של קרקע בבעלות לאומית או ציבורית במדינות המערב, מתוך: בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית, מדיניות קרקע עתידית לישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים, אפריל 1999. - אשבל, ע.: הכשרת הישוב- פרשיות ומפעלים בערי ישראל, חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ, ירושלים, 1976. - ביגר, ג.: כפרים ערביים באזור תל אביב, מתוך: תל אביב ואתריה, אריאל- כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 48-49 שבט תשמ"ז, ירושלים, 1987. - גולן, י.: שינוי מרחבי- תוצאת מלחמה, השטחים הערביים לשעבר במדינת ישראל 1948-1950: פרק שני, פרק שלישי. המרכז למורשת בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, קריית שדה בוקר, 2001. - זנדברג ח.: איסור העברת מקרקעי ישראל: היסטוריה ומציאות, מתוך: קתדרה לתולדות ארץ ישראל וישובה, מס' 112, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2004. - חסון,ש. וחזן, א.: שותפות בין המגזר הפרטי והמוניציפאלי בפיתוח מקומי, דגמים, סיכויים וסיכונים. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים, 1997. - כץ, י. : גאולת קרקעות מסוג חדש: מפעלי רכישות קרקע מיוחדים של קרן קימת לישראל בשלהי תקופת המנדט, מתוך: קתדרה לתולדות ארץ ישראל וישובה, מס' 104, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2002. - כץ, י.: והארץ לא תימכר לצמיתות- מורשת קרן קימת לישראל והחלת עקרונותיה בחקיקה בישראל, המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, הקתדרה ללימודי תולדות הקרן הקיימת לישראל ומפעליה באוניברסיטת בר אילן, 2002. - כץ, י. והארץ לא תימכר לצמיתות- עקרון הקרקע הלאומית בהליך החקיקה ובחוק הישראלי, מתוך: קרקע- סוגיות במדיניות קרקעית, בעריכת עמיעד ניב ובני מושקין, הוצאת כתר והקק"ל, המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, ירושלים, 2002. - עמית, ע.: הויכוח על אדמות שיח מוניס ותוצאותיו, מתוך: מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית יישובית של ארץ ישראל, קובץ שני, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1991. - שביט, י. וביגר ג.: ההיסטוריה של תל אביב, משכונות לעיר 1909-1936, פרויקט מחקר תל אביב, הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב, 2001. - תיאוריה וביקורת 16, אביב 2000: מרחב, אדמה,בית, מכון ון ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד: 1. יפתחאל, א. וקדר, ס.: על עוצמה ואדמה, משטר המקרקעין בישראל. 2. רבינוביץ, ד.: האופציה שנשכחה: השיכון העירוני השיתופי. 3. קלוש, ר. ולו- יון, י. : הבית הלאומי והבית האישי, תפקיד השיכון הציבורי.

מטרות הקורס: הקורס מציג את ההיבט המרחבי של תחלואה ובריאות; וסוקר את השפעתן של מחלות על ההסטוריה האנושית ועל ההתפתחות והתפוצה הגיאוגראפית של חברות ותרבויות. הדגש העיקרי בקורס מבוא זה הן מחלות מדבקות. ברקע הדברים נסקרים עקרונות החשיבה האפידמיולוגית, מוצגים הכלים המדעים לחקר גורמי מחלה והשיטות לניתוח סיבות תחלואה במרחב קהל יעד: הקורס מיועד גם לתלמידי תואר ראשון. וגם לתלמידי תואר שני שירצו להמשיך בקורס ההמשך המתקדם באפידמיולוגיה גיאוגרפית שילמד בסמסטר שני (קורס מס' 0691433401). תכנים: (לוח המועדים המצויין גמיש ויותאם לקצב ההתקדמות) מבוא: (שבוע 1-2) 1. סקירה הסטורית של מדעי הבסיס של התחום: אפידמיולוגיה, גיאוגרפיה ודמוגראפיה. תחומי העיסוק של אפידמיולוגיה והתפתחותם; הכלים המדעיים לניתוח תופעות של חולי ומצב בריאות. 2. מחלות ותחלואה: הגדרות והתפתחות מושגים: ממחלות מדבקות לתחלואה כרונית 3. כלים ומושגים אפידמיולוגיים:  תחלואה morbidity ותמותה mortality  המצאות prevalence והתארעות Incidence  מדדי סיכון: risk ratios; relative risk  סיכון תורם: attributable risk 4. מחלות וגיאוגראפיה:  קשרי מחלה-מרחב,  תנועת מחלות במרחב  מחזוריות של מחלות,  מחלות ואקלימים – טרופי צפוני ממוזג - מבוא מורחב לגיאוגרפיה של מחלות (שבועות 3-13) 5. המצב הטבעי - מחלות מדבקות: (שבוע 3-5)  תמונת התחלואה העולמית עד המאה ה – 19,  המשולש האקולוגי: מחולל, פונדקאי, סביבה (מחלות אנדמיות - מלריה, בילהרציה, קדחת צהובה)  המחזוריות של מחלות מדבקות: השפעות אקלים, סביבה וביולוגיה, (כולרה ומחלות עונתיות  הסטוריה של המגיפות הגדולות: הגורם האנושי - דיפוזיה וצפיפות (אבעבועות שחורות, דבר, עגבת) 6. מחלות והמעבר לחקלאות (6-7)  מחלות של ציידים לקטים  מחלות של תרבויות חקלאים 7. המהפיכה הבריאותית הראשונה - הירידה בתמותה ועליה בתוחלת חיים במאה ה 17 (6-7)  שיפורים בסביבת חיים באירופה במאה ה 17, (שחפת)  תוחלת חיים,  מושג הקוהורטה (קבוצת לידה) ומשמעויותיו 8. המהפיכה הרפואית-מדעית: הגילויים הגדולים ברפואה, השתלטות על המחלות הבקטריאליות (8-9)  השפעת השיפור בסביבת החיים בחצי השני של המאה ה 19 (קוך ופסטר, שחפת)  פיתוח תכשירים אנטי בקטריאליים (צרעת ומחלות ילדות)  מלחמת עולם II וחומרי הדברה (מחלת שינה, לישמניאזיס)  פיתוח חיסונים (פוליו, אבעבועות שחורות, כלבת) 9. המחלות של החצי השני של המאה העשרים - מעבר מתחלואה מדבקת למחלות כרוניות (שבועות 10-11))  שינויים ברמת חיים והשפעתם על תחלואת שפע: (השמנה, מחלות לב, סכרת)  שינויים בתוחלת חיים והשפעתם על תחלואה - מחלות כרוניות (דלקת פרקים, אובדן סידן)  שינויים בסביבת החיים וזיהום סביבתי: (סרטן וגורמיו [דיון בסוגיית הקישון]). 10. חזרתן של המחלות המדבקות: ( שבועות 12)  הופעת מחלות ויראליות חדשות/לא מוכרות (AIDS)  תיירות ותחבורה אוירית כאמצעי הפצה של מחלות (SARS)  התפתחות חשיפת יתר לאנטיביוטיקה (חזרתן של השחפת והמלריה)  ביו טרור וסכנת מחלות יזומות (אבעבועות שחורות ואנתרקס) מבוא מקוצר לגיאוגרפיה של בריאות (שבוע 14 ) 11. יחסי גומלין בין גיאוגרפיה וכלכלה והשלכותיהם על תחלואה:  ביטויים מרחביים של עושר ועוני, מחלות של עניים ומחלות של עשירים  העיר והפרוור - drift theoryומחלות נפש  הרחבת ההגדרות של בריאות וחולי: המשולש המודרני - סמים, זנות ואלכוהול 12. אבטחת שירותי בריאות לאוכלוסיות שונות:  השפעות גיאוגרפיה ודמוגרפיה על אספקת שירותי בריאות (טיפות חלב ושירותים לבתי אבות)  אספקת שירותי בריאות באיזורי כפר: מודל בתי החולים האיזוריים  אספקת שירותי בריאות לאוכלוסיות שוליות: ביטוח בריאות לעובדים זרים קריאה: 1. ספר יסוד באפידמיולוגיה, בכריכה רכה שראוי שיהיה בספריה של כל תלמיד: 1. Friedman, G.D., Primer of Epidemiology’ 4th Ed. 1994 McGraw Hill 2. ספר יסוד בגיאוגרפיה רפואית, נמצא בספריה בשני עותקים Meade, M.S; and R.J. Earickson: Medical Geography,2000 Guilford, 2nd edition (ISBN 1-57230-558-4,) 3. סדרת מאמרים ומצגות נמצאת באתר של המרצה באוניברסיטה 4. מידע רקע על מחלות באתרים מרכזיים:MEDLINE CDC; WHO; NIH; BMJ; MERCK-MEDICUS; JAMA; מטלות: השתתפות בשיעורים, קריאה,. בחינת סיום בחינה וציון הסופי: בחינת סיום.

נושא מרכזי: השפעת שונות (מיגדרית, גילאית, תרבותית, כלכלית, של גזע) על תפיסת המרחב והקשר התכנוני של נושא זה. בכדי להבין הבניות תרבותיות, מיגדריות, גילאיות, כלכליות שונות של מרחב והשלכותיהן על תכנון ופיתוח עלינו להבין כיצד מובנים מרחבים בתרבויות, בגילאים, ברמות הכנסה ובגזעים שונים. לפיכך נתמקד בשאלת תרבות מרחב ותכנון בקרב קבוצות תרבותיות, מיגדריות, גילאיות, כלכליות שונות העוברות תהליכי שינוי חברתי (למשל: קבוצות עולים, עובדים זרים, אוכלוסיות מיעוטים אתניים, קבוצות גילאים שונים - בני נוער לעומת הוריהם, גיל זהב, קבוצות מסטאטוס סוציו-אקונומי שונה, קבוצות גזע שונות).

מטרת הקורס

הקורס נועד להקנות היכרות עם האופן בו אנו מדמים את העיר בעתיד הרחוק, עוד מספר מאות שנים. לצורך כך יעשה שימוש במחקר הייצוגים הקוגניטיביים של יוצרים הבאים מדיסיפלינות שונות: סופרים, ציירים, אנשי קולנוע, מתכנני עיר ואדריכלים, ובנוסף לכך יוצגו ייצוגי "האיש הפשוט" כפי שנלמדו מתוך רבדים שונים של האוכלוסייה. כמו כן, תבחן במסגרת הקורס הפרספקטיבה ההיסטורית של ההתייחסויות השונות לעיר העתיד. הקורס אינו מנסה להציג ניבוי של צורת עיר העתיד הרחוק אלא לתת למשתתפים חומר למחשבה בלבד.

נושאי הקורס

1. עיר העתיד בראיה היסטורית. האופן בו היא נחזתה ויוצגה לאורך העשורים האחרונים על ידי חוקרים, אדריכלים ומתכננים.
2. יחסי מציאות ופרשנות בייצוגי עיר העתיד. הקשר בין מציאות מוכרת והפרשנות לגביה כפי שהיא מיוצגת על ידי יוצרים מן הדיסיפלינות השונות, ועל ידי חוקרים ופרשנים.
3. הציור כמבטא ייצוג. ביטויים צורניים וסמנטיים והקשר בינם למציאות מוכרת.
4. עיר העתיד כתוצר תהליך קוגניטיבי.
5. דיון בסוגיית יכולתנו להשליך ממציאות מוכרת על ייצוגי מציאות עתידית.
6. ההיבט האומנותי גרפי. ניתוח ייצוגים מרחביים המתארים את עיר העתיד באמצעות ציורים של קבוצות אוכלוסייה שונות.
7. ההיבט הספרותי. ניתוח ייצוגים מרחביים הבאים לידי ביטוי בספרות העתידנית.
8. ההיבט הוויזואלי. ניתוח הייצוגים המרחביים הבאים לידי ביטוי בקולנוע.
9. ערי אוטופיה – החזון, הגורמים להופעתו ומידת מימושו.
10. הדגשת הקווים הדומים והשונים בין ייצוגי אדריכלים ומתכננים בהיותם ישות מבצעת, לבין הדיסיפלינות האחרות המייצגות ישויות "הוגות".
11. עיר העתיד – האם אנו מזדהים עמה או פוחדים ומתנכרים לה ? התגובה הרגשית והרציונלית לנושא זה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במחקרים השונים ובייצוגים השונים שנאספו.

חובות הקורס

על כל משתתף בקורס להגיש בסופו עבודת רפרט המתארת ומנתחת ייצוגים של עיר העתיד על בסיס ההיבטים המוצגים בקורס או היבטים אחרים - באישור המרצה. הכוונה למחקר שטח הכולל שימוש במדיה נבחרת: ציור, ספרות, קולנוע או מדיה אחרת, וקיום ראיונות עם אוכלוסיית מחקר המייצגת את עיר העתיד על פי המדיה שנבחרה.

ביבליוגרפיה

1. Chernyshova T. (2004) Science fiction and myth Creation in our age, Science Fiction Studies 31, 345-356.

2. Dahinden J. (1972) Urban Structures for the Future. Pall Mall Press. London.

3. Haken H. and Portugali J. (2005) A synergetic interpretation of cue-dependent prospective memory, cognitive process 6, 87-97.

4. Hall P. (1988) Cities of Tomorrow. Blackwell. Oxford.

5. Ronay I. (1991) Postmodernism's SF . Science Fiction Studies 18 (3).

6. Porteous J.O. (1996) Environmental Aesthetics. Routledge. London.

7. Portugali J. (2004) Toward a cognitive approach to human dynamics, Environment and planning B: Planning and design 31, 589-613.

8. Relph E. (1976) Place and Placelessness. Pion. London.

9. Sharpe, William and Leonard Wallock Eds (1987) Visions of the Modern City: Essays in History, Art and Literature. Baltimore.
10. Salisbury L. (2006) Michel Serres: science, fiction, and the shape of relation, Science Fiction Studies 33, 30-50.

11. Thomsen C.W. (1994) Visionary Architecture. Prestel. New-York.

12. Wong Kin Yuen (2000) On the Edge of Spaces: Blade Runner, Ghost in the Shell , and Hong Kong's Cityscape . Science Fiction Studies 27(1).

13. גולני י. (1999) שער לארכיטקטורה. דביר. תל-אביב.

14. וורדי י. (1996) ממזיס - הפסיכולוגיה של הציור המודרני. ידיעות אחרונות. תל-אביב.

15. הגר ת. (2000) עולם ללא חסד. פנים מס' 12. הסתדרות המורים. תל-אביב.

15. מישורי א. (2000) תולדות האומנות - מבוא כללי. האוניברסיטה הפתוחה. תל-אביב.

16. פינקלשטיין ח. (1994) חזון מטרופוליס. מותר גיליון 2. אוניברסיטת תל-אביב. ע'ע 160-168.

17. שטרן פ. לייזרוביץ' ש. (1999) מטרופוליס. משקפיים גיליון 39. מוזיאון ישראל, ירושלים. ע'ע 56 - 61.

מטרות הקורס לימוד מאפיינים תהליכים וגורמי היווצרות אקלימי הרגיון הטרופי, היבש והקוטבי, תוך דגש על מאפיינים ותהליכים אקלימיים ייחודיים לכל רגיון והבנת התהליכים האטמוספיריים היוצרים אותם. יבחנו המאפיינים האקלימיים המשותפים למרחב הרגיון מול השונות הפנימית וגורמיה. מבנה הקורס מהות הקלימטולוגיה הרגיונלית מיון אקלימים חשיבות מיון אקלימים - יתרונות ומגבלות מתודולוגיה של מיוני אקלים קלימטולוגיה של הרגיון הטרופי הגדרה ותיחום אקלימי של הרגיון הטרופי משטר קרינה וטמפרטורה בטרופים הצירקולציה הכללית ומשטר הרוחות בטרופים תנודות קבועות בצירקולציה הטרופית - המונסונים הפרעות טרופיות אטמוספריות - גלים מזרחיים, הוריקנים משטר המשקעים והלחות בטרופים "אל ניניו" והשפעתו על אקלים העולם קלימטולוגיה של הרגיון היבש (הצחיח) הגדרה ותיחום אקלימי של הרגיון היבש גורמי היווצרות האקלימים היבשים - הצירקולציה הכללית. משטר הקרינה והטמפרטורה משטר המשקעים הלחות וההתאדות מיון האקלימים הצחיחים - מדדי צחיחות תפרוסת האקלימים היבשים בעולם וההבדלים ביניהם תהליך המידבור (בהדגמת הסאהל) קלימטולוגיה של הרגיון הקוטבי הגדרה ותיחום אקלימי של הרגיון הקוטבי הצירקולציה הכללית ומשטר רוחות הרום והקרקע משטר קרינה וטמפרטורה משטר לחות ומשקעים

הקורס נועד להרחיב וליישם ידע בתחום הגיאוגרפיה העירונית במסגרת עבודת סמינריון. הסמינריון יתרכז השנה במורפולוגיה עירונית (Urban Morphology). לאחר שנגדיר מהי מורפולוגיה עירונית ונכיר כלים לבחינתה, נדון בשאלות הבאות: כיצד מורפולוגיה עירונית משקפת תפישה תיכנונית, כיצד היא משפיעה על לכידות עירונית (בהיבטים פיסיים וחברתיים)), מהן ההשלכות שלה על מראה ודימוי עירוני, פעילות אנושית, יחסים חברתיים והתמצאות בעיר. כל סטודנט המשתתף בסמינריון יבחר נושא תיאורטי או אמפירי בתחום זה. בעזרת רשימת קריאה שתינתן בתחילת הסמסטר נעסוק בהיבטים מתודולוגים של מחקר גיאוגרפי-עירוני ושל המורפולוגיה העירונית בפרט, נכיר ונדון בדוגמאות מהארץ והעולם. במסגרת הקורס יידונו גם העקרונות, הכללים והשלבים בהכנת עבודת סמינריון.

תיאור הקורס: לימוד והכרה של המערכות הגלובליות הקשורות לחי על כדור הארץ ולסביבת האדם. ומתוך כך, לימוד התופעות העיקריות המשפיעות על איכות הסביבה ברמה הגלובלית, האזורית והמקומית, המנגנונים המפעילים אותם והשלכותיהם העתידיות.

מטרות הקורס:
הקניית ידע והבנה של נושאי סביבה תוך הדגשת התלות הדדית ויחסי הגומלין בין מערכות טבעיות ומערכות אנושיות תוך הדגשת הגורם האנטרופוגני כמתערב בסביבה הטבעית ויכולתו לגרום לשינויים מערכתיים מהרמה המקומית דרך הרמה האזורית ועד הרמה הגלובלית.

פירוט תכני הקורס:
1. מבוא והגדרות יסוד: גידול אוכלוסיית האדם, כושר הנשיאה של כדור הארץ וניצול משאבי הסביבה, טביעת הרגל האקולוגית.
2. אטמוספרת כדור הארץ; מבנה והרכב, שינויים אנטרופוגניים וטבעיים לאורך ציר הזמן.
3. אפקט החממה, החור באוזון, התחממות כדור הארץ ותרחישים עתידיים.
4. זיהום אוויר; סיווג המזהמים העיקריים, מקורות והשלכות בריאותיות. גשם חומצי.
5. בעיות סביבתיות של ניצול אנרגיות מתכלות ושיטות להפקת אנרגיה אלטרנטיבית.
6. השפעת הצמחייה על אקלים כדור הארץ והשפעת השמדת יערות הגשם על אקלים העולם, פגיעה במינים אנדמיים, בעיות של ארוזיה ואובדן קרקעות.
7. תהליכי מדבור ואנטי מדבור.
8. המגוון הביולוגי והתדלדלותו.
9. מטרדי רעש וזיהום רעש.
10. בעיות אשפה, טיפול בפסולת מוצקה ומחזור.
11. משאבי המים – בעיות כמותיות ואיכותיות.
12. עיור, בינוי ערי מגלופוליס ובעיות סביבתיות של המרחב האורבני.
13. פוליטיקה וסביבה, התנועה הסביבתית, פרוטוקול קיוטו כמקרה מבחן

דרכי ההוראה והלימוד:
שעורים פרונטליים, וסיור.

חובות הקורס:
השתתפות בשעורים על פי התקנון, הגשת תרגילים ועמידה בבחינת סוף קורס.

שקלול הציון:
20% תרגילים, 80% בחינת סוף קורס.

ביבליוגרפיה:
Botkin, D.B., Keller, E.A. 2000. Environmental Science- Earth as a Living Planet 3rd ed. John Wiley & Sons, Inc.
Brown, L. et al. (ed). 1984 – 2004. State of the World. Worldwatch Institute Publication [www.worldwatch.org).
Brown, L. et al (ed). 1992 – 2003. Vital Signs. Worldwatch Institute Publication.
Encyclopedia of Environmental Biology. San Diegio, Ca.: Academic Press, 1995.
Fraser, E.D.G., Mabee, W. and Slaymaker, O. 2003. Mutual vulnerability, mutual dependence: The reflexive relation between human society and the environment. Global Environmental Changes. 13:137-144.
Goudie, A. 2000. The Human Impact on the Natural Environment. Cambridge, MA, MIT Press.
Harvey, L.D., 2000 Global Warming- The Hard Science, Pearson Education Limit, London.
Houghton, J.T., Dind, Y., Griggs, D.J., Noguer, M., van der Lindem, P.J., Dai, X., Maskell, K., Jonson, C.A., 2001, Climatic Change 2001: The Scientific Basis, The Intergovernmental Panel on Climatic Change. Cambridge University Press, Cambridge.
Metz, B., Davidson, O., Swart, R., Pan, J., 2001, Climatic Change 2001: Mitigion, The intergovernmental Panel on Climatic Change. Cambridge University Press, Cambridge.
McCarthy, J.J., Canziani, O.F., Leary, N.A., Dokken, D.J., White, K.S., 2001, Climatic Change 2001: Impacts, Adaptation, and Vulnerability, The Intergovernmental Panel on Climatic Change. Cambridge University Press, Cambridge.
McGraw-Hill Encyclopedia of Environmental Science and Engineering. New York: McGraw Hill, 1993.
Miller. G.T. 1996. Living in the Environment – Principles, Connections and Solution 9th ed. Wadsworth Publ Co.
Nebel, B. J., Wright, R.T.1996. Environmental Science- the Way the World Works. New Jersey: Prentice Hall.
Pickering, K.T., Owen, L.A., 1994, An Introduction to Global Environmental Issues, Routledge, London.
Raven, P.H. 1995. Environment. Saunders College Publ.
קלצ'קו, שרה 2004. עוברים לירוק. תל אביב: הוצאת מעלות.

נושא השטחים הירוקים והגנים בעיר ומחוץ לה ראוי להתייחסות בין-דיסציפלינארית הכוללת היבטים גיאוגרפיים, היסטוריים, תרבותיים, אסתטיים, וכלכליים ביניהם מתגלות השפעות הדדיות. הקורס מציע ראיה בין-דיסציפלינארית המעמידה את ההיבט הגיאוגרפי במרכז. מטרת הקורס היא לתת לתלמיד כלים להבין את התפתחות ההקצאה של שטחים ירוקים במדינות המפותחות, להבין את תפקידיהם של השטחים הירוקים במרחב המודרני ואת העקרונות של עיצובם. כמו כן ילמדו כלים לניתוח הערך הכלכלי של שטחים ירוקים. לבסוף תיבחן השאלה כיצד ניתן לרתום את הידע הזה לגיבוש מדיניות כוללת ומאוזנת של הקצאה ועיצוב של שטחים פתוחים, חורש וגנים. • מצב קיים: סקירה היסטורית - החל מהמאה ה-17 ועד היום לנוכח התהוות המדינה המודרנית. התפקידים של שטחים ירוקים והערכתם האסתטית. • השפעת תהליכים כלכלים על עיצוב והתפתחות שטחים ירוקים במרחב הציבורי. הצגת כלים כלכליים להערכת ערכם של שטחים ירוקים. התיאוריה של "מדינת הרווחה" ומעמד השטח הפתוח (לא נדרש ידע קודם בכלכלה). שיטות לאמידת התועלת הכלכלית של שטחים ירוקים וסקירת הכלים ליישום והתוויית מדיניות בארץ ובעולם. יזמות ופיתוח גנים, פארקים ושטחים ירוקים. כמו כן יכלול הקורס: סיור משותף (במהלך הקורס) וניתוח שני פארקים נבחרים: תפקידיהם, המבנה המרחבי-אסתטי ואמידת תרומתם החברתית. סדנת יישום לקראת סיום הקורס: עבודה בקבוצות על אמידה לצורכי תכנון, של ערכים חברתיים, קהילתיים אסתטיים וכלכליים של שטח ירוק שנבחן בסיור.

מטרות הקורס לימוד תהליך החיזוי המטאורולוגי והזיקה בינו לבין תופעות אקלימיות ותהליכי היווצרותן. תרגול וניתוח מצבים סינופטיים תוך דגש על מערכות האופייניות לאזורנו. נושאים מרכזיים שילמדו בקורס הקדמה מהות המטאורולוגיה וענפיה חיזוי מטאורולוגי מהו, מטרותיו וסוגיו השונים רקע תיאורטי קשר בין מצב סינופטי למזג אוויר – כללי יסוד יציבות האוויר מערכות סינופטיות והתהוותן תופעות מזג אוויר: עננות, משקעים, ערפל, אובך וסופות חול – זיהויין, היווצרותן והקשרן למערכות סינופטיות שונות זרמי סילון שיטות עבודה וניתוח קוד סינופ הטפיגרמה ככלי לניתוח ניתוח מפות סינופטיות תרגול תהליך החיזוי מצבים מטאורולוגיים שכיחים בישראל: ניתוחם והדגמתם באמצעות מערכות סינופטיות אופייניות.

מטרות התרגיל לימוד מגוון השינויים האקלימיים באטמוספירת כדור הארץ: מהות, גורמים, תהליכים והשלכות סביבתיות. בחינת שינויי האקלים בקנה מידה של זמן ומרחב, תוך הכרת גישות המחקר השונות לעתידו האקלימי של כדור הארץ. התרגיל משלב קריאת מאמרים וניתוחם. נושאים מרכזיים שילמדו בקורס בחינת התגברות אפקט החממה והשלכותיו האקלימיות והסביבתיות התדלדלות האוזון הסטרטוספירי אל ניניו ו"קשרים מרחוק" – יחסי גומלין בין ההידרוספירה והאטמוספירה והשפעתם על שינויים אקלימיים וסביבתיים שינויים בהרכב הגשם – בעיית הגשם החומצי העיר כגורם לשינוי אקלימי

לתת בידי הסטודנט מידע שיסייע בידו לגשת למקורות מידע גיאוגרפיים, קלימטולוגיים ומטאורולוגיים, לערוך הכירות עם כלי העזר המשמשים את המחקר הגיאוגרפי והאקלימי ולהדריכו בכתיבת חיבורים מדעיים בגיאוגרפיה. נושאי השיעור: בחירת נושא מחקר, שימוש בספריות, הכרת כלי עזר לעבודות מחקר, תכנון עבודת מחקר, איסוף נתונים ועיבודם, כתיבה ומתכונת של עבודה מדעית. השיעור יעסוק בחקר בעיות בנושאי אקלים וסביבה ויתמקד בנושאים הבאים: קלימטולוגיה גלובלית, קלימטולוגיה של ארץ ישראל, שינויי אקלים, יחסי גומלין בין אדם אקלים וסביבה, אקלים העיר, אקלים ובניה, אקלים וצמחיה, תכנון אקלימי. השנה יושם דגש על מחקרים באקלים העיר ואקלים וצמחיה. שיטת הלימוד: הרצאות פרונטליות, הנחיה אישית של כל סטודנט, הצגת ראשי פרקים וממצאים עיקריים של כל אחד מהמשתתפים. חובות התלמידים: השתתפות בכל השיעורים והגשת עבודה פרוסמינריונית.

PLANNING IN ISRAEL: THE LAW, THE PUBLIC AND THE TECHNOLOGIES

במסגרת הקורס נבחן מספר נושאים ותהליכים מרכזיים המהווים יסודות חשובים בתכנון בישראל:
- חוק התכנון והבניה ויישומו, תוך היכרות וניתוח של תכניות מהשטח, בחינת קונפליקטים בתכנון והרפורמה במערכת התכנון בישראל.
- שיתוף הציבור בתכנון כפי שמיושם במסגרת החוק ומעבר לחוק: המסגרת התיאורטית, ממדי השיתוף, אסטרטגיות ושיטות לשיתוף הציבור, בחינת הליכים ופרויקטים קונקרטיים של שיתוף הציבור בתכנון.
- תכנון דיגיטאלי: טכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות בתהליכי תכנון ובניה ושיתוף הציבור, הכרת הטכנולוגיות, הטמעתן ויישומן בתהליכי התכנון, שיתוף ציבור מקוון (on-line) ומערכות תומכות תכנון.

מטרת הקורס: לרכוש כלים להבנת התהליכים הכימיים פיזיקליים בקרקע בכלל ובקרקעות ישראל בפרט תוך שימת דגש על יחסי הגומלין בין הסביבה הטבעית ו והסביבה המשתנה.דרישות מוקדמות: רצוי הקורס ב"קרקעות ישראל". רקע כימי פיזיקלי עשוי להועיל. נושאי הלימוד המרכזיים: הקרקע כגוף טבעי וכאוצר טבע, תפזורת קרקעות בישראל, שימושי קרקע, שלושת הפאזות בקרקע ותגובתן עם הסביבה, הרכב מינרלוגי והשפעתו על תכונות קרקע, הקרקע כמערכת כימית קולואידלית ופיזיקלית, תמיסת הקרקע, תגובת הקרקע לחומרים שונים, בעיות חקלאיות וסביבתיות, מליחות הקרקע, דעיכת קרקעות איטום וזיהום קרקע ומים, טיוב קרקעות.

מטרת הקורס: התפתחות מערכות מידע גיאוגרפי וצבירת נתונים מרחביים ברזולוציה גבוהה הביא לגל חדש של מודלים גיאוגרפיים, שמשלבים בין סיגים של תורת המערכות לבין תיאוריות גיאוגרפיות מודרניות. הקורס נותן ידע התחלתי לגבי התפתחות שימוש במודלים בגיאוגרפיה. יודגש שילוב בין ידע כללי על הדינמיקה של מערכות מורכבות לבין יכולת ליישמה לצורך הדמיה וחקר מערכת גיאוגרפית מסוימת. בעבודת סיום, תלמידי הקורס יבנו ויחקרו מודל פשוט של תופעה גיאוגרפית נבחרת. חובות הקורס: 1. הגשת כל התרגילים שמשקלם 50% מהציון הסופי. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם. 2. עבודת סיום שמשקלה 50% מהציון הסופי. 3. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור (הרשמה אוטומטית לפי רשימת הקורס). 4. השתתפות אקטיבית בקורס תעניק בונוס עד 10% תוכנית הקורס: מודלים מתמטיים ככלי גיאוגרפי 1. מודלים מתמטיים בסיסיים בגיאוגרפיה 2. תורת המערכות וחשיבותה להבנת תופעות גיאוגרפיות 3. מודלים כמשוואות ומודלים כתוכנות מחשב – שני צדדים של אותו מטבע 4. מודלים דמוגרפיים כדוגמה של מודלים אגרגטיוויים גישות גיאוגרפיות עכשוויות לבנייה ושימוש במודלים מרחביים 5. אוטומאטות תאים ((Cellular Automata, CA 5.1. שימוש ב-CA להדמית תופעות בגיאוגרפיה פיסית ובאקולוגיה 5.2. שימוש ב-CA להדמית התפתחות העיר. 6. מודלים מבוססים סוכנים (Multi-Agent Systems, MAS) ככלי להדמית מערכות אנושיות.

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות אדם, מיגדר תכנון ופיתוח, מיגדר ומאפיני תעסוקה וכו'.
חלקו השני של הקורס יעסוק ביחסי מיגדר במרחב הישראלי ובעיר הישראלית. הדיון בחלק זה של הקורס יתמקד בשאלת השפעת יחסי הכוח בחברה על יחסי המיגדר, השפעת תרבויות שונות על יחסי המיגדר ובאיזו מידה דומה או שונה המציאות הישראלית המיגדרית ממציאויות אחרות

ביבליוגרפיה
פנסטר, ט. (1993) " ההבדלים בין המינים וביטוים בתכנון ופיתוח" " מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך י"ד, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר, ט. (1998) "מיגדר, מרחב ותכנון: ישובי הבדואים בנגב" מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך ט"ז, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר,ט. (2005) 'בין זהות לניהול עירוני: דילמות של זכויות בעיר הגלובלית'

צ'רצ'מן, א. (1993) " התאמת התכנון המרחבי לקבוצות משנה באוכלוסיית ישראל" תכנית אב ישראל , 2020

ישראלי, ד. ואחרות (1999) מין מיגדר פוליטיקה, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד

Laurie, N. Dwayer, C. Holloway, S. Smith, F. (1999) Geogrphies of New Femininities’ Longman, London

Fenster, T. (1999) Gender, Planning and Human Rights , Routledge, London

Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London

Fenster, T. (2005) ‘The Right to the Gendered City: Different Formations of Belonging in Everyday Life’, The Journal of Gender Studies

Women and Geogrpahy Study Group(1997) Feminist Geogrpahies, Longman, London

Yuval – Davis, N. (1997) Gender & Nation, Sage, London

Rose, G. (1993) Feminism & Geography, Polity Press, Oxford

בקורס ילמדו היסודות הבסיסיים להתוות קרקעות בישראל, חומרי מוצא, תנאי סביבה, גורמי זמן וטופוגרפיה וכן השפעת החומר האורגני. ילמדו שינויים הנובעים מגורמים אלה וינתן דגש על תפרושת הקרקעות בישראל. ילמדו גורמי מיוןם כמותיים ואיכותיים בשדה ובמעבדה ויסודות המיון העולמי. הקורס ילווה בהדגמות וסיור בחתך חוף שפלה פנימית והרי יהודה.

גבולות מדיניים הם מהמרכיבים המרכזיים בתהליך יצירת הנוף האנושי בעולם. מיקומם של קווי הגבול, המשמשים כקווי הפרדה בין שיטות ורעיונות שונים ליצירת המרחב וניהולו, נקבע במהלך ההיסטוריה כתוצאה מהשפעתם של מבנים גיאוגרפיים פיסיים, מהלכים היסטוריים, מיקומם של תושבים ויישובים, הפעלת כוח פוליטי וצבאי ומורשת העבר. בשיעור ידונו נושאים אלה תוך שימת דגש על המבנה המורפולוגי של קווי הגבול, על תיפקודם , תהליך היווצרותם והשפעתם על הסובב האנושי והפיסי. יסקרו דוגמאות שונות מרחבי העולם, בעבר הרחוק והקרוב , המצב בהווה ורעיון לעתיד. השיעור מיועד בעיקרו לאלו שלמדו את הקורס הבסיסי בגיאוגרפיה פוליטית. ההשתתפות בקורס מבוססת על ההנחה כי משתתפי הקורס מכירים הן את המבנה המדיני של העולם כיום והן את נושאי הדיון במסגרת הגיאוגרפיה המדינית. ביבליוגרפיה ראשונית: ברור משה, גבולות ארץ ישראל, יבנה, 1988, פרק ראשון עמ' 40-11. ביגר גדעון, ארץ רבת גבולות, אוניברסיטת בן גוריון, 2001, פרק ראשון. Allcock, J. B. et. al. (eds.) , Border and territorial disputes, London, 1992. Biger Gideon, The Encyclopedia of International Boundaries, Fact on Files, New York, 1996. Prescott, J.R.V., The geography of Frontiers and Boundaries, London, 1956. Rumley, D. & Minghi, J. (eds.), The geography of Border landscape, London, 1991.

מטרת הקורס- להקנות לתלמיד בסיס פיזיקלי ומעשי לניתוח הדמאות תמונה לצורך אינטרפרטציה של פני שטח עירוניים. תרגילים ובחנים: תרגיל כל 4-3 שיעורים. ייערך בוחן באמצע הסמסטר. בנוסף, במסגרת הקורס כל סטודנט יכין הרצאה של כ-10 דקות על אחד המאמרים הנוגעים לנושאי לימוד מרכזיים בקורס. נושאי לימוד מרכזיים: · מרכיב התחום האורבני: חומרים, גיאומטריה, מרחב, צמחיה, השוני ממרחב בנוי אחר. · מאפיינים אורבנים עיקריים ותת חלוקתם · שימושי קרקע, כיסויי קרקע מהיבט חישה מרחוק · חישה מרחוק , GIS , וצילומי אוויר של התחום האורבני. חסרונות ויתרונות. · שימוש בחיישנים מוטסים ומהלווינים לאפיון אזור אורבני. יתרונות וחסרונות. · תחום התרמי- ATI, אמיסיביות, מדידות, סקירת מחקרים נבחרים מהעולם. יתרונות התחום התרמי, אי-חום עירוני, טמפרטורה קרינתית וטמפרטורה קינטית. · תחום הספקטרלי. שאלות מחקר מתאימות (צמחיה, מים, שטח אורבני). · סינון מרחבי, קרנל, Low-pass filtering, High-pass filtering · Sky View Factor, מורפולוגיה עירונית וחישה מרחוק · חישובים מתמטים על ערוצים ועל הדמאות. ייערך תרגיל מחשב · סקירות מהעולם על שימושי עבר ועתיד במחשיר חישה מרחוק למיפוי אזורים עירוניים. ספרות עזר (בספרית החוג): 1) Satellite Remote Sensing, an Introduction, Ray Harris, 1987. Published by Routledge &Kegan Paul 220p. 2) Remote Sensing and Image Interpretation, Lillsand T. and Kiefer R. 1979. Published by John Wiley & Sons. 612p. 3) Remote Sensing and Image Interpretation, Lillsand T. and Kiefer R. 1994 (Third Edition), Published by John Wiley & Sons. 750p. 4) Remote Sensing Principles and Interpretation, Sabin F. 1990, Published by W Freeman & Company N.Y. 400p. 5) Remote Sensing Methods & Application, Hord D.M. 1986. Published by Wiley Series in Remote Sensing. 362p. 6) Terrain Analyses and Remote Sensing 1981, Townshend J.R.G. 1981. Published by George Allen & Unwun 232p. 7) Satellite Monitoring of the Earth. Szekielda K.H. 1988, Published by John Wiley & Sons, 326p.

1) בשלהי האלף השני תמונות ראי גיאוגרפיה פואטית עניין אישי 2) מהפכות עירוניות המהפכה העירונית הראשונה מהפכות עירוניות עיור שבטי ישראל - מנוודות למלוכה 3) יחסים מוכלים המוכל המפורש והמחולל ארגון עצמי דיפוזיה מרחבית וארגון עצמי הלאומיות המודרנית, ציונות פלסטיניות 4. דיאלקטיקה מרחבית 1917 הלאומיות הפלסטינית כיצירה ציונית הציונות כיצירה פלסטינית 5. חברה, מרחב התיישבות ועיור עד 1948 המערכת היישובית הציונית המערכת היישובית הפלסטינית המערכת היישובית הדואלית 6) חברה, מרחב, התיישבות ועיור 1948-1967 המערכת היישובית הותיקה המערכת היישובית השל העלייה החדשה המערכת היישובית הערבית המערכת היישובית הדואלית והשלישונית 7) חברה ומרחב 1967-1987 ושוב דיאלקטיקה מרחבית תהליך העבודה תהליך ההתיישבות חברה ומרחב 8) חברה ומרחב לאחר 1987 האינתיפדה כתהליך בארגון עצמי היפרדות-התנערות מרחבית 9) עבודה זרה צבא המילואים התעשייתי עובדים נוודים הפלסטינים כצבא מילואים תעשייתי עובדים זרים 10) המהפכה העירונית של ישראל פוסטמודרניזם פוסט-ציונות הוועדה לשמירת קרקע חקלאית משבר החקלאות, המושבים והקיבוצים מטריטוריה לאומית ועריה אל העיר המרכזית והטריטוריה לאומית שלה.

יסודות יחסי הגומלין שבין האדם לבין סביבתו במזרח אסיה, יציבות מול דינמיקה של תמורות במערכת יחסים זו. החלוקה המדינית הנוכחית של האזור, גורמיה, בעיותיה, עימותים טריטוריאליים וכלכליים הנובעים ממנה. הרקע הגיאוגרפי, הפיזי והאנושי, לפערים ברמת ההתפתחות בין חלקיו השונים של האזור. סין: העם הגדול ביותר פרוש על פני מרחבים בעלי תכונות טבעיות מגוונות. השלכות תרבות ומשטר אחידים על אופי יחסי הגומלין עם תנאי סביבה שונים, על פערים בקצב הצמיחה הכלכלית ודרכי התמודדות עם מצבי מצוקה. אפיוני תהליכי האורבניזציה והתיעוש והשפעתם על תנועות אוכלוסין הפנימיות. תכונות המרחבים והאיכלוס של האזורים הלא סיניים של סין. יפן: תהליכי צמיחה כלכלית ומודרניזציה מהירים בתנאי סביבות גיאוגרפיות מכבידות. השתקפות התשתית הטבעית בגידול ובתפרוסת האוכלוסיה, בתיעוש ובתהליכי הפיתוח הכללי. בעיות מקורות אנרגיה, חומרי גלם ומזון, התפתחות המרחב הכלכלי היפני במזרח אסיה. אינדונסיה: מדינת איים ענקית עשירה במשאבים אך ברובה דלת אוכלוסין. הרקע וההשלכות של ריכוז קיצוני של אוכלוסיה צפופה באי ג'וה. גורמים סביבתיים להתפלגות האתנית המגוונת של האוכלוסיה, לפערים הגדולים ברמת הפיתוח הכלכלי, החברתי והמינהלי. בעיות תחבורה, מניעת פגיעות אקולוגיות.

חובות הסטודנטים: השתתפות בדיונים על סמך חומר הקריאה. כתיבת עבודה פרוסמינריונית שעניינה פרשנות פני שטח במרחב הציוני. בשל מבנה הקורס קיימת חובת נוכחות בכל השיעורים. מטרת הקורס: הקורס, שיוגש כסמינריון בסיסי, יעסוק בנופיה הכפריים והעירוניים של ישראל תוך שימת דגש על המאפיינים התרבותיים והאידיאולוגים במסגרתם מעוצבים נופים אלו כייצוגים של תרבות, כמו גם על הכוחות המעצבים את הנוף כסוכני תרבות. הנחת הקורס היא כי בין מרכיבי הנוף לבין התרבות אשר יצרה אותם מתקיימים יחסי ייצוג, קרי בכוחם של אלמנטים בנוף התרבותי הציוני לשקף את החברה שעיצבה אותם ואת ערכיה. פרשנות נוף לוקחת בחשבון את העובדה כי דימויו של מרחב נתון ניקשר לתהליכים של כינון "זהות" טריטוריאלית המהווה חלק אינטגראלי מכינון זהות לאומית וכי תהליך ניכוס המרחב הופך למוטיב מרכזי באידיאולוגיה הלאומית. במסגרת הקורס תידונה מתודות שונות לפירוש נופים אידיאולוגים תוך שימת הדגש על נופים ציוניים אופייניים כמו דגמי ישוב ( קיבוצים, מושבים, עיירות פיתוח ), נופי זיכרון בעלי משקל מיתי וסימבולי ( מצדה, תל-חי ), נופי הנצחה, נופים בעלי צביון דתי ( הכותל, חצרות רבנים ) וכו'. כן נעסוק בפרשנות ובייצוג נופים אלו בקורפוס הספרותי ואמנותי ( ייצוגה של ירושלים ותל-אביב בציור ובספרות, תפיסת השממה אצל החלוצים בספרות של טרום הקמת המדינה ולאחריה ) וכו'. במסגרת השיעור נדון במאמרים שעיסוקם פרשנות של נופים ציוניים, וכן נסייע בכיתה לתלמידים להציע פרשנות לנופים אשר בחרו לנתח. מהלך הקורס: שיעור [1]: למושג התרבות ויסודות הגיאוגרפיה התרבותית: Carl Sauer ואסכולת Berkeley, ביקורת גישת ברקלי והתפנית הפרשנית, נושאים מרכזיים בדיון של הגיאוגרפיה התרבותית העכשווית. שיעור [2]: מדוע מגלה הגיאוגרפיה התרבותית עניין בנוף, הקשר שבין אידיאות אודות נופים ובין אידיאות על העולם והדרך בה הוא מאורגן, צורות ביטוי לקשר זה במדיום התרבותי. עשרת הגישות הפרשניות של Meinig. שיעור [3]: התמקדות בנופים ובמנגנוני ייצוג נופים כמשקפים סולם ערכים חברתי מהם ניתן לזקק תימות כגון אי שוויון חברתי, כלכלי ומיגדרי, יחסי כוח, הגמוניה וכו'. דיון באקסיומות של Lewis. שיעור [4]: אודות כתיבת עבודת פרוסמינריון בגיאוגרפיה שעניינה נופים. תרגול מעשי של מספר תמונות מן הנוף הציוני. הצגה ראשונית ודיון בנושאים פוטנציאליים בהם מעוניינים התלמידים להתרכז. שיעור [5]: התלמידים יציגו את נושא עבודתם ואת שאלת המחקר. דיון משותף בנושאים אלו. שיעור [6]: מתודולוגיה א': איקונוגרפיה ואיקונולוגיה, פרשנות של יצירות אמנות כייצוגי נוף. שיעור [7]: מתודולוגיה ב': נוף כטקסט. מושגי יסוד בסמיולוגיה ובניתוח הסיפר. שיעור [8]: מתודולוגיה ג': פרשנות של יצירה קולנועית תוך התמקדות למשל במושגי המקום והאי-מקום, דיון באדריכלות ונוף. התלמידים יציגו את ההקדמה לעבודתם ודיון בהצגתם זו. שיעור [9]: ניתוח ייצוגי נוף נבחרים בציור: התמקדות בתל-אביב וירושלים באמנות הארצישראלית. שיעור [10]: ניתוח ייצוגי נוף בספרות: תל-אביב והעמק בספרות הארצישראלית לדורותיה. שיעור [11]-[13]: שיעורים אלו יוקדשו באופן בלעדי להרצאות התלמידים אודות עבודתם ודיון בנושאים שיועלו. ביבליוגרפיה לשיעור: Agnew, J. "Representing space" in Duncan, J. & D. Ley, 1993. Place/Culture/ Representation. London, Routledge. pp. 251-271. Crang, M. 1998. Cultural Geography. London, Routledge. Duncan, J. & N. Duncan. 1988. Rereading the Landscape. Environment and Planning D: Society and Space. pp. 213-227. Meinig, D.W. 1979. The Interpretation of Ordinary Landscapes. Oxford, Oxford University Press. pp. 11-48. Mitchell, D. 2000. Cultural Geography – a Critical Introduction. Malden, Mass., Blackwell. pp. 91-119. Schnell, I. "Nature and environment in the Socialist-Zionist pioneers' perceptions: a sense of desolation". Ecumene 4/1 (1997) pp. 69-85. Schnell, I. "Society and space: the cultural perspective". Unpublished paper. Simmons, I.G. 1990. Interpreting Nature. London, Routledge. pp. 76-116. אייל, א. "ארץ, נוף, מבט, ציור". אצל: אבניאל, מ. ואחרים, 2004. נופי ארצנו: הערות על ציור הנוף בישראל. חיפה, הגלריה לאמנות של אונ' חיפה. ע"ע 6-15. עזריהו, מ. "מגדלי מים בנוף הזיכרון-נגבה, יד מרדכי ובארות יצחק". קתדרה 79 (תשנ"ו), ע"ע 160-173. לורנד, ר. "אמנות כחיקוי למציאות". תדפיס אלקטרוני מקוון של הספרייה המרכזית. פרטים אודות הכניסה למאגר יינתנו בתחילת הקורס. צבר בן-יהושע, נ. ו-ר. דרגיש. "מחקר סיפר" אצל: צבר-בו-יהושע, נ.-עורכת, 2001. מסורות וזרמים במחקר האיכותי. תל-אביב, הוצאת דביר. ע"ע 167-194. שנל, י. .2004. "חילופי ייצוגים של יחסים בין אדם לטבע בתיאורים של תל-אביב באמנות". מותר 11 (תשס"ד), ע"ע 79-90.

כללי:

הקורס יעסוק בהתפתחות תיאוריות הרשתות, החל מהרשתות הרנדומליות של ארדש ורניי ועד לרשתות מורכבות בעלות תכונות "עולם קטן" ו"חסרות סקאלה" אשר התפתחו בעשור האחרון. במהלך הקורס ילמדו נושאים כלליים של רשתות תוך דגש על יישומים של התיאוריות בתחומים אורבניים (כלכלה, גיאוגרפיה עירונית, תחבורה ועוד).

נושאי הקורס יכללו:
• התפתחות תורת הגרפים (אוילר)
• גרפים אקראיים (ארדש ורניי)
• שש דרגות הפרדה, חוזקם של קשרים חלשים (מילגרם, גרנובטר)
• רשתות "עולם קטן" (ווטס וסטרוגטס)
• רכזות וקשרים, חוקי חזקה, רשתות חסרות סקאלה (ברבאשי-אלברט, בוז, איינשטיין)
• עמידות והתפרקות של רשתות, מגפות ברשת (הבלין, ברבאשי)

דרישות הקורס: הסטודנטים יידרשו לקרוא מאמרים אשר יידונו במהלך ההרצאות. ציון הקורס ינתן על בסיס השתתפות פעילה בהרצאות ועבודה סמסטריאלית.

ביבליוגרפיה חלקית:
1. The small world problem by S. Milgram
2. The strength of weak ties by M.S. Granovetter
3. Emergence of scaling in random networks by A.L Barabasi and R. Albert
4. Collective dynamics of ‘small-world’ networks by D. J. Watts* & S. H. Strogatz
5. Diameter of the world-wide web by R. Albert, H. Jeong, A.L Barabási
6. Error and attack tolerance of complex networks by Albert R. Jeong H. Barabasi A.L. (2000)
7. Tolerance of scale-free networks: from friendly to intentional attack strategies by Gallos L.K. Argyrakis P. Bunde A. Cohen R. Havlin S
8. Stability and Topology of Scale-Free Networks under Attack and Defense Strategies by Gallos L.K. Cohen R. Argyrakis P. Bunde A. Havlin S. (2005)
9. Six degrees by D. J. Watts
10. The Structure and Dynamics of Networks by M. Newman, A.L. Barabasi, D. J. Watts
11. Linked: How Everything Is Connected to Everything Else and What It Means by A.L. Barabasi
12. Small Worlds: The Dynamics of Networks between Order and Randomness by D. J. Watts

1) מבוא מקורות: על עכברים ואנשים (טולמן), הדימוי של עיר (קוין לינץ), התנהגות מרחבית. המחקר העכשווי: מן הקופסא השחורה אל המחשב, ההיפוקמפוס כמפה קוגניטיבית (אוקיף ונאדל), עיוותים סיסטמטיים במפות קוגניטיביות. גישות תיאורטיות: רשתות עיצביות, הגישה האקולוגית, ריאליזם התנסותי, רשת בין-ייצוגית (התיאוריה, הפרדיגמה של ברטלט, משחקים עירוניים). 2) גישות תיאורטיות ביהביוריזם עיבוד מידע - המחשב כמטפורה למוח: סטיות סיסטמטיות במפות קוגניטיביות הגישה האקולוגית - מציאת דרך רשתות עיצביות ריאליזם התנסותי רשת בין ייצוגית 3) נושאים התפתחות מיפוי ניווט ומציאת דרך עיוותים סיסטמטיים טרנספורמציות התהליך העירוני כתהליך קוגניטיבי מידע סביבתי ממ"ג, ח"מ

במסגרת הקורס נבחן כיצד שימוש בעוקבים גיאוכימיים ואיזוטופים מהווים כלי הכרחי ומועיל בידי החוקר על מנת לקבוע ולהעריך דפוסי זרימה של מי תהום, מקור המים, תהליכי ערבוב של גופי מים שונים, גילאי מים, אינטראקציה מים-סלע, שיעורי החדרה ומילוי, תהליכי המלחה, תהליכי זיהום ומקורם (אנטרופוגני, טבעי). • ישולב סיור במעבדה.

מטרת הקורס לחשוף בפני התלמיד את הרעיונות הבסיסיים באיסוף מידע חישה מרחוק, עיבודו וניתוחו. סילבוס כללי: קרינה אלקטרומגנטית אופטית ותרמית, פלטפורמות (סוגי לווינים), חיישנים אקטיביים ופסיביים, חישה מולטיספקטרלית, תיקונים רדיומטריים וגיאומטריים, שיפור הדמאות וארתימטיקה של הדמאות, קלסיפיקציה ליישומים שונים.

מטרת הקורס: להקנות למתכנן את יכולת השימוש בתצלום אויר לשם ליווי תכנון וקבלת החלטות. סדר השיעורים: שיעור מס' 1. כללי - חזרה על הקורס הבסיסי: תצ"א בארץ,דוגמאות,שעונים, פענוח - צורה,גוון,אפור,קומונסנס,צל. תיחום - שעונים,זיהוי נקודות,מפת תיחום, ריבוע ורצף, קנה מידה - נוסחה,נקודות יחסיות, תרגול. שיעור מס' 2. כללי - חזרה על הקורס הבסיסי: סטריוסקופ - העיקרון,המכשיר. מיפוי - מפות ישראל,טופוקדסטר, פוטוגרמטריה, שימושים - גיאוגרפיה, מים, גיאולוגיה,קרקעות, ארכיאולוגיה, מיפוי, בנוי עיר, חוות דעת משפטית, תרגול. מיפוי ממוחשב - על בסיס פענוח תצלומי אויר, מגמות הפיתוח. שיעור מס' 3. רהפרצילציה - הכנת מפה מצבית לפי תצ"א מעודכן על בסיס גושים וחלקות. מפה ממוחשבת, קומפילציה של תכניות פיתוח, החלטת הועד ואישור האספה הכללית, שאלון לחברים, הכנת רשימות לפי:"מגיע" (כמה), "יותר", לנסות להצמיד, לבנות רה תכנון, אישור הועד, ישיבות עם כל החברים, דיונים, סיכום, תיקי חברים, וחתימות. מושבים: שדי חמד ונוה ימין. קיבוץ מגל : מפת השטחים המעובדים (שימושי קרקע), מערכות המים, מטעים (ברוטו, נטו), משבצת קבע. שיעור מס' 4. מערכות G.I.S. - הרצאת ד"ר בננסון. מסירת התרגיל. (צוות: 3 סט': 1 ועד, 2 חבר, 3 מתכנן). תצלומי אויר – אורטופוטו – הרצאת נציג חב' "אופק" - רן קור : חידושים בעיבוד תמונה, מיחשוב. שיעור מס' 5. סיורים. ביקור במשרד מתכננים, רפי לרמן. ביקור במפ"י – פוטוגרמטריה. שיעור מס' 6. הצגת התרגיל – קבוצות עבודה, דיון, ניתוח והערות.

מטרת הקורס להכשיר את התלמיד להכיר ולבחון תהליכים עירוניים והשלכותיהם המרחביות, החל מקריאת תכניות בניין עיר, תכניות בניה, בחינה של אפשרויות התכנון. ההיבט האישי בעיצוב המרחבי. השלכות קנייניות של התכנון לרבות הפקעות. הגמישות התכנונית והשלכותיה המרחביות האפשריות. בחינת העלות הציבורית וההשפעות החיצוניות של התכנון - מיסוי, הליכי הפקעות ופיצוי, פגיעות עקב הליכי תכנון ופיצוי. הקורס יתחלק לארבעה חלקים. החלק הראשון יעסוק בהכרת השחקנים ב"מגרש" התכנוני, הכוחות המשתתפים בהליך התכנוני (ועדות התכנון והליך התכנון) ושיתוף הציבור. החלק השני יעסוק במאזן האינטרסים של הכוחות המניעים את התכנון וההשפעות המרחביות (דוגמא - תכניות לשימור אתרים, תכניות מתאר ארציות נבחרות, תכניות רה-פרצלציה וכד'). החלק השלישי יתמקד בהכרת המסמכים הסטטוטוריים (תכנית בניין עיר, תקנון, תשריט, תכניות בינוי ועיצוב וכד'), הסטייה האפשרית מכוח החוק מהוראות התכנון (הקלות, שימושים חורגים וכד') והשלכות מרחביות. החלק הרביעי יעסוק בהיבטי העלות הציבורית של התכנון - החלוקה הלא שוויונית בין הנהנים מהתועלת הכלכלית של התכנון למשתתפים בנטל הכלכלי שלו. כיצד מאפשר החוק תוצאה כזו? בין היתר יעסוק השיעור בהפקעות, פיצויים בגין נזקי תכנון והשפעות חיצוניות שליליות, מיסוי פעולות תכנוניות וכד'.

מטרות הקורס • להכיר את יישומי הטכנולוגיה המודרנית במטאורולוגיה • להכיר את התנאים האטמוספריים המשפיעים על החיים המודרניים • להכיר את דרכי ניצולו של המידע המטאורולוגי לצרכי האדם פירוט נושאי הלימוד • חיזוי מזג אוויר – העיקרון, השיטות, היתרונות והחולשות • קלימטולוגיה סינופטית – חשיבותה וגישות למיון מצבים סינופטיים • תצפיות מלוויינים מטאורולוגיים - עקרונות, טכניקה, יתרונות ומגבלות • מטאורולוגיה ותעופה - השפעת תנאים אטמוספריים על ביצועיהם של כלי טיס, תנאים מטאורולוגיים המסכנים טיסה, המראה ונחיתה • מטאורולוגיה חקלאית - קשר בין משתנים אטמוספריים ותהליכים פיסיולוגיים בצומח ובחי והשלכתם לחקלאות ולמשק המים

הקורס יעסוק בקטסטרופות גיאולוגיות, השפעתן וההשלכות על סביבת האדם. הקורס יכלול מבוא על התנאים המיוחדים הקשורים במבנה כדור הארץ, המאפשרים מחזורים של קטסטרופות באזורים שונים, כגון: רעידות אדמה, הרי געש, גלישות קרקע ובוץ, שיטפונות, מידבור, גלי צונמי, סופות קיצוניות, שריפות טבעיות, מטאוריטים, הכחדות המוניות, גידול אוכלוסייה ותפוצת אפידמיות. השיעור יתבסס על הצגת הנושאים השונים, תוך שילוב עם תרגילים מתודולוגיים לכתיבת עבודה מדעית.

מטרות סדנת המחקר: - לתרגל שילוב בין תחומי ידע בגיאוגרפיה באמצעות התמודדות עם סוגיה מחקרית רב-ממדית - לתרגל שימוש בידע ובמיומנויות שנרכשו במהלך תקופת הלימודים בנושאי הלימוד השונים במחקר שדה יישומי תכנית מסגרת לקורס: בחירת שאלת מחקר העומדת לפני גיאוגרף. לימוד תיאורטי של תחום המחקר בחירה ואיתור של אזור מחקר. לימוד שיטות המחקר: הגדרת המתודולוגיה המחקרית והכנת תכנית מחקר ביצוע מחקר שדה: - איסוף נתונים בעבודת שדה. - ניתוח ממצאי המחקר - הגשת המלצות המחקר הנושא המחקרי שנבחר לשנת הלימודים תשס"ו הוא: המורפולוגיה של חלל הרחוב: היבטים עירוניים-סביבתיים. בחינת רחובות נבחרים בהתייחס לתכנון עירוני עכשווי ועתידי.

הקורס יעסוק בדינמיקה של הנגב הדרומי - אזור אילת כחבל בעל אקלים צחיח קיצון. במסגרת השו"ת והסיור בשטח נלמד על מאפייניו האקלימיים, המורפולוגיים של החבל ועל פעילות האדם בתנאים קיצוניים כאלה ובתנאי פריפריה בהם הוא מצוי. נושאי הלימוד המרכזיים - ייחודו של אזור אילת כחבל צחיח קיצון ומאפייני האזורים הצחיחים מסוג זה. - גורמי האקלים בחבל והשפעתם על עיצוב הנוף ופעילות האדם בעבר ובהווה. - הגורמים הגיאולוגיים המעצבים את נופיו המיוחדים של החבל. - מפרץ אילת ועיצובו - ייחודו הביולוגי והשפעתו על התיירות. - העיצוב הגאומורפולוגי של נופי החבל והשפעתם על מערך שימושי הקרקע. - חבל אילת כאזור פריפרי מרוחק והשפעתו על המערך היישובי בעבר ובהווה. - התפתחות יישובית חקלאית בערבה הדרומית. - העיר אילת והתפתחותה. - התפתחות התחבורה והתיירות בחבל. - השפעות הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן על התפתחות חבל אילת. מבנה הקורס הקורס מורכב משיעור ותרגיל וסיור בן 4 ימים. השתתפות פעילה בכל אחד היא חובה.

מטרופולין תל אביב מהווה את אזור הליבה של ישראל. מטרת הקורס הינה לבחון ולאפיין את הזיקות המרחביות והתהליכים הגיאוגרפיים תכנוניים, הפיסיים, הכלכליים והחברתיים המתקיימים במטרופולין. תאוריות, חקר מקרים וממצאים בדבר התפתחות ומבנה אזורים מטרופולינים ישמשו רקע לבחינת התנאים המייחדים את המרחב המטרופוליני של תל-אביב בהיבטים השונים.
נושאים:
1. רקע ומאפייני מטרופולין תל אביב:
מטרופולין – מהו? מינוחים והגדרות. מודל התפתחות מטרופולין.
היכרות עם מטרופולין תל אביב: מבנה, היקף אוכלוסייה, מספר יישובים, גיאומורפולוגיה וקרקעות ודפוסי התיישבות במרחב.
2. כוחות המשפיעים על עיצוב המרחב לרבות מושגי יסוד בתכנון.
תיאוריות והקשרן לתהליכים ולמבנה המטרופולין.
3. השטח הבנוי: ראשית המטרופולין והתפתחות השטח הבנוי במטרופולין תל אביב.
4. המערך היישובי ומערך שימושי הקרקע: צורות ישוב, מערך שימושי הקרקע, הזחילה העירונית והשוליים הכפריים – עירוניים, אופי המרקם הבנוי והבנייה לגובה.
5. המערך הדמוגרפי והמערך החברתי: תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין, המבנה החברתי והחברתי – כלכלי של מרחב המטרופולין.
6. המערך הכלכלי - תעסוקתי: מבנה ואפיון התעסוקה, מוקדי תעסוקה, היוממות לתעסוקה.
7. מערכות תשתית ותחבורה: תח"צ - מערכות להסעת המונים, קיימות ותכנון תחבורה, תשתית הכבישים, מוקדי שירותים כלל מטרופוליניים.
8. מערך השטחים הפתוחים ומוקדי תרבות פנאי.
9. מבנה ארגוני ושטחי שיפוט, מינהל ותכנון: רשויות מקומיות, אזוריות, ארגוני גג, ושיתופי פעולה בין רשויות. הצעות לשינוי המבנה. מערכת התכנון המחוזית והמקומית.
10. תכנון מטרופוליני: בעיות המטרופולין, פתרונות אופייניים, תכניות מתאר ארציות ומחוזיות ויחסן למרחב המטרופוליני.
11. תכנון מטרופוליני: פתרונות– המשך.
12. תכנון מקומי – אזורי ומדיניות פיתוח: פרוייקטים תכנוניים במרחב המטרופוליני, מגמות תכנון וקווי דמיון ושוני בתכנון באזורים שונים במטרופולין.

הקורס משלב הרצאות אורח, דיונים וחומר קריאה ושלושה סיורים יומיים בחמישי / ששי - השתתפות בסיורים חובה.

מטרה 1. מעשית - כתיבת עבודה אקדמית ברמת סמינריון מבחינת כללי כתיבה, מבנה עבודה וכו'. 2. נושאית - ניתוח מושגי תרבות ומרחב והשפעתם על תכנון ופיתוח. כיצד מרחב מובנה תרבותית או כיצד ערכים תרבותיים מתבטאים במרחב והשלכות ערכים אלו על תכנון ופיתוח. נושאי הסמינריון נושא מרכזי: השפעת שונות (מיגדרית, גילאית, תרבותית, כלכלית, של גזע) על תפיסת המרחב והקשר התכנוני של נושא זה. בכדי להבין הבניות תרבותיות, מיגדריות, גילאיות, כלכליות שונות של מרחב והשלכותיהן על תכנון ופיתוח עלינו להבין כיצד מובנים מרחבים בתרבויות, בגילאים, ברמות הכנסה ובגזעים שונים. לפיכך יתמקד הסמינר השנה בשאלת תרבות מרחב ותכנון בקרב קבוצות תרבותיות, מיגדריות, גילאיות, כלכליות שונות העוברות תהליכי שינוי חברתי (למשל: קבוצות עולים, עובדים זרים, אוכלוסיות מיעוטים אתניים, קבוצות גילאים שונים - בני נוער לעומת הוריהם, גיל זהב, קבוצות מסטאטוס סוציו-אקונומי שונה, קבוצות גזע שונות). מבנה הסמינר מבוסס על עקרון עבודה אישית של הסטודנטים בשלבים לאורך כל שנת הלימודים כאשר כל עבודה תוצג בפני הכיתה פעמיים - פעם בסימסטר א' ברמה רעיונית, ופעם בסמסטר ב' בשלב מתקדם יותר. הדיונים בכיתה יהוו משוב לעבודות. כמו כן יתקיימו בכיתה דיונים על החומר הביבליוגרפי ועל נושאים שונים הקשורים לנושא הסמינר הכללי. הסמינר מורכב משלושה חלקים: סמסטר א' חלק ראשון: הרצאות מבוא על ידי המרצה בשני התחומים העיקריים בהם יעסוק הסמינר: כתיבה מדעית ופלורליזם ותכנון. במהלך השבועות הללו על הסטודנטים להתארגן לעבודה מעשית בהנחיית המרצה. חלק שני: כל אחד מהסטודנטים מציג בפני הכיתה את הרעיונות הראשוניים של עבודתם ומגיש בכתב ראשי פרקים לעבודה. יחד עם עבודתם יציגו הסטודנטים רפרט של אחד המאמרים או אחד הפרקים מהספרים המופיעים בביבליוגרפיה שמהווים חלק מעבודתם. במהלך חופשת הסמסטר על כל אחד מהסטודנטים להתקדם בעבודתו, כלומר להעמיק קריאה ביבליוגרפית ולהתחיל בעבודת השדה. סמסטר ב' חלק שלישי: סמסטר זה יוקדש רובו ככולו להצגת עבודות הסטודנטים בשלבים מתקדמים שלהן. בשני השיעורים הראשונים יתקיימו דיונים כלליים בכיתה ולאחר מכן יוצגו עבודות הסטודנטים.

בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל עוצב נוף מרחבי שאפיין את מצבה המיוחד של המדינה. נקבעה המסגרת הטריטוריאלית החיצונית – נקבעו קווי שביתת הנשק, חל שינוי מרכזי בהרכב האוכלוסייה, נקלטו כמליון עולים חדשים, עוצבו מרחבי שלטון, נבנו מאות כפרים ועשרות עיירות, נסללו כבישים והוקמה מערכת מרחבית לטיפול בצרכים של המדינה החדשה. תהליכים אלו הביאו לעיצוב חדש של המרחב הישראלי. הסמינר יעסוק בנושאים אלה, תוך כדי הכוונת התלמידים למחקר גיאוגרפי היסטורי במהלכו יכתבו עבודה סמנריונית שתעסוק באחד מהנושאים בתהליך עיצובו מחדש של המרחב הישראלי בתקופה הנדונה.

מטרות הקורס: הגדרה, חקר, כתיבה והצגה של נושא מדעי מוגדר. התמודדות עם בחירת נושא מחקר מדעי בתחום האקלים. הצגת שאלת מחקר, בניית מטרות מחקר, מתודולוגיה מחקרית, איסוף מקרורות ביבליוגרפיים, עיבוד החומר ובנייתו לעבודה סמינריונית. התלמיד יציג את ראשי הפרקים בשלב ראשון ובהמשך יציג רפרט על סמך העבודה הסמינריונית. חלק מן הנושאים מתמקדים בעיבוד ראשוני של חומר גולמי בעוד האחרים מתמקדים בעיקר בניתוח והשוואה בין מחקרים ומידע שפורסם. מבנה הקורס: רקע כללי בתחומי המחקר של האקלים הצגת נושאים לסמינריון בתחומים השונים של האקלים: היבטים קלימטולוגיים גלובליים, אזוריים או מקומיים, היבטים סינופטיים של ארץ ישראל ונושאים שונים מתחום הקלימטולוגיה היישומית ברמות מרחביות שונות. לימוד שיטות איסוף, מחקר, עיבוד והכנה של עבודות בתחום. בחירת נושא עבודה, בניית ראשי פרקים והצגתם לדיון. הצגת רפרט של העבודה הסמינריונית ודיון.

מטרת הקורס לאפשר לתלמידים להתנסות במחקר בגיאוגרפיה קוגניטיבית. הכנת העבודה הסמינריונית אמורה לחשוף את התלמיד לגישות תיאורטיות, שיטות חקירה, תחומי מחקר וחוקרים בגיאוגרפיה הקוגניטיבית. מבנה ותוכן הקורס לסמסטר הראשון שלוש מטרות. האחת, להכיר את יסודות הגיאוגרפיה הקוגניטיבית, הנושאים הנחקרים במסגרתה ושיטות החקירה שלה. מטרה שניה, להעמיק בתחומים נבחרים בהם יתמקד הסמינריון (הנושאים יוצגו בתחילת הקורס) ושבמסגרתם יבחרו התלמידים את הנושא לעבודת הסמינריון. מטרה שלישית, לדון בעקרונות, הכללים והשלבים בהכנת עבודה סמינריונית. עבודות התלמידים יוצגו ויידונו בסמסטר השני. נושאי הלימוד בסמסטר הראשון: I. מבוא לסמינריון: 1. מושגים ועקרונות: קוגניציה, תפיסה, דימוי, סכמה, מפה קוגניטיבית. 2. מודלים תיאורטיים לשלבי התפתחות הקוגניציה והתפיסה המרחבית של האדם; מערכות התייחסות (אגוצנטרית, אובייקטיבית ומופשטת), ייצוג יחסים מרחביים (טופולוגי, פרוייקטיבי ואוקלידי); סוגים של ידע; הביטוי של יכולת קוגניטיבית בהכרת הסביבה. 3. כלים ושיטות לאיתור שלבים ביכולת הקוגניטיבית. 4. הכרת מחקרים נבחרים בגיאוגרפיה קוגניטיבית.

סמינר העוסק בנושא המים בהיבטיו הרב תחומיים ובעיקר תוך התייחסות להשפעות על הסביבה. איכות ותקנות מי שתייה, מאבק הגופים הירוקים, חוק המים היתרים ותקנות, חקלאות ומים, תעשייה ומים, זיהום נחלים, זיהום מי תהום, כלכלת מים, מים וגיאופוליטיקה, מים ותכנון הנדסי, המים והעיר, מים בעולם השלישי, משק המים והדורות הבאים ועוד. בתחילת הסמינר יינתן מבוא על הקשר בין מים וסביבה בהיבטים השונים וחשיבות המים כמשאב יחיד במינו והכרחי לקיום חיים. השיעור יתבסס על הצגת נושאים שונים ומיקרים מייצגים (על ידי הסטודנטים) ודיון קבוצתי.

תיאור הקורס הקורס נועד לאפשר היכרות עם שיטות לניתוח טופולוגי של מערכות גיאוגרפיות ויישומן לחקר היחס בין סביבה גיאוגרפית להתנהגות בני אדם במסגרתה. הכרות זו תישען על מסד תיאורטי מושגי העוסק בקשר שבין יחסים טופולוגיים בין אובייקטים של מרחב גיאוגרפי מצד אחד ליחסים חברתיים-תרבותיים וליכולת התמצאות מרחבית (Wayfinding) מצד שני. על בסיס זה הסטודנטים ילמדו להשתמש בשתי שיטות לניתוח טופולוגי-מורפולוגי: תחביר המרחב (space syntax) וניתוח רב ממדי של רשת (network analysis). שתי השיטות ייושמו באמצעות תוכנות קיימות. בשלב מאוחר יותר, יכירו הסטודנטים גישות להערכת השפעת התכונות הטופולוגיות המבניות על התנהגות אנושית. נושאי הקורס 1. מבוא - מושגים ועקרונות: השקפות עקרוניות על היחס בין מרחב וסביבה לבין יחסים חברתיים והתנהגות של אינדיבידואלים. 2. גישות מתודולוגיות לבחינת מעורבות של יחסים מרחביים בין אובייקטים ותכונות הסביבה הבנויה (ארכיטקטונית וגיאוגרפית) על הבנייה חברתית. 3. קוגניציה מרחבית: השלכות תכונות הסביבה על התמצאות מרחבית Wayfinding)). 4. השלכות של ויזואליזציה (visualization) על התנהגות של אינדיבידואלים והתנהגות קולקטיבית. 5. תחביר המרחב (space syntax): תיאור וניתוח מורפולוגיה של הסביבה באמצעות קווים ויזואליים (axial lines). 6. הכרת תוכנות לניתוח של תחביר המרחב (AJAX, Axwoman ). 7. ניתוח רב ממדי של רשת (network analysis). 8. גישות לבחינת היחס בין מורפולוגיה, נגישות (accessibility) והתנהגות אנושית. 9. הכרת תוכנה לניתוח רב ממדי של רשת (Q+). דרך לימוד הקורס בחלקו הראשון יתנהל הקורס במתכונת של דיון שיסתמך על קריאת מאמרים. בהמשכו יתרכז בהקניית מיומנות בשימוש בתוכנות לניתוח טופולוגי וביישומן בחקר התנהגות אנושית. החומר הנלמד ייושם בעבודה אישית.

מטרת הקורס: לימוד הבנה והרחבה של חישה מרחוק בענף הרב ערוצי. ההבדלים הבסיסיים בין החישה הערוצית הקונבנציונאלית לשיטה הרב ערוצי. הרחבת נושאי האינטראקציה של הקרינה האלקטורמנגנטית עם החומר באטומוספירה ובפני כדור הארץ והיכולת הכמותית הגלומה הטכנולוגיה, חיישנים קיימים על פלטפורמות אווירות וחלליות, הפוטנציאל והעתיד יכולת עבודה עצמית (קליטה, עיבוד וניתוח) של נתונים גלמיים היפר ספקטרליים עד למוצר המוגמר. חישה של האטמוספירה, ליתוספירה, הידרוספירה וביוספירה. תכנון גיחה, מדידות אימות בשדה, הכנת נתונים לניתוח. תיקונים אטמוספיריים, רדיומטרים וגיאומטרים, שיטות ניתוח מתקדמות לאיתור אבני בנין ספקטרליים. הקורס מושתת על תכנת ENVI ובסופו ינתן פרוייקט גמר.

מטרות הקורס: הקורס מפתח את הקשרים שנצפים בין מרחב, תחלואה ובריאות בעולם המודרני; מלמד שיטות וכלי מחקר אפידמיולוגיים; ומסביר כיצד משלבים בהם שיטות מגיאוגראפיה. הקורס מתמקד במחלות של הזמן החדש. מחלות כרוניות של העולם המודרני (מחלות לב, סינדרום מטאבולי, סרטן); מחלות חדשות (פרה משוגעת) ומחלות מדבקות חדשות (איידס, סארס, שפעת עופות). קהל יעד ודרישות קדם: הקורס מיועד לתלמידי תואר שני שנחשפו לשיטות אפידמיולוגיות. מומלץ שתלמידים מעוניינים ישתתפו תחילה בסמסטר א' לקורס המבוא לתואר הראשון (גיאוגרפיה רפואית - קורס מס' 0691247701). יתקבלו גם תלמידים שלמדו קורס מבוא אחר באפידמיולוגיה. תכנים: (לוח המועדים המצויין גמיש ויותאם לקצב ההתקדמות) מבוא וחזרה: (שבוע 1-3) 1. חזרה קצרה על מדעי הבסיס של התחום: אפידמיולוגיה, גיאוגרפיה ודמוגראפיה. 2. חזרה קצרה על כלים ומושגים באיפדימיולוגיה  תחלואה morbidity ותמותה mortality  המצאות prevalence והתארעות Incidence  מדדי סיכון: risk ratios; relative risk  סיכון תורם: attributable risk 3. חזרה קצרה על קשרי מחלה - מרחב:  קשרי מחלה-מרחב,  תנועת מחלות במרחב  מחזוריות של מחלות, אפידמיולוגיה גיאוגראפית של מחלות בעולם מודרני (שבוע 4-14) 4. ההתפתחות ההסטוריות של תחלואה כרונית: (שבוע 3-4)  השפעות של תוחלת חיים על תחלואה ונפיצות מחלות  שינויים בהגדרת מושג המחלה: מחלות מדבקות ומחלות כרוניות, דומה ושונה  התפתחותן של מחלות שפע: (סכרת, מחלות לב)  התפתחותן של מחלות חשיפה: (סרטן)  התפתחותן של מחלות חדשות: (אלצהיימר, איידס, פרה משוגעת) 5. אפידמיולוגיה של מחלות לב (5-6)  הבדלים מרחביים בהתארעות מחלות לב  גורמי סיכון למחלות לב – מודלים רב משתניים, סיכון יחסי, סיכון מצטבר, סינרגיזם, סיכון נתרם 6. אפידמיולוגיה של הסינדרום מטאבולי (7-8)  מגיפת ההשמנה, שומני דם, סכרת - מדדים אפידמיולוגיים של היארעות והמצאות  מודלים חברתיים רב משתניים של התפתחות הסינדרום המטאבולי  מודלים מרחביים לניתוח סיכוני השמנה וסכרת  שיטות אפידמיולוגיות בסינון לסיכונים 7. אפידמיולוגיה של סרטן שד (שבועות 9-10))  מדדים אפידמיולוגיים של היארעות, התפתאות והמצאות סרטן שד  אפידמיולוגיה של סינון לאיתור סרטן שד: שיטות, פיענוח והערכה 8. אפידמיולוגיה של עישון וסרטן ריאות (שבוע 11))  איך בודקים אם עישון גורם לסרטן ריאות  האם הפסקת עישון משנה סיכון לאורך זמן - קוהורטות וסיכון אישי 9. אפידמיולוגיה של סיכונים סביבתיים: ( שבוע 12)  האם צלילה בקישון גורמת לסרטן  האם טלפונים סלולאריים גורמים נזקים  שיטות מחקר לזיהוי סיכונים סביתיים 10. האפידמיולוגיה של BSE ו CJD (מחלת הפרה המשוגעת); ושל SARS: ( שבוע 13)  מעבר מחלות בין מינים שונים  פוליטיקה ואינטרסים כלכליים כגורמי סיכון – פרספקטיבות קצרות וארוכות טווח 11. האפידמילוגיה של HIV : ( שבוע 14)  הראשוניות של מחלות מין בהסטוריה האנושית  פוליטיקה גלובאלית והשפעתה על התפשטות מחלות קריאה: 1. ספר יסוד באפידמיולוגיה, בכריכה רכה שראוי שיהיה בספריה של כל תלמיד: 1. Friedman, G.D., Primer of Epidemiology’ 4th Ed. 1994 McGraw Hill 2. ספר יסוד בגיאוגרפיה רפואית, נמצא בספריה בשני עותקים Meade, M.S; and R.J. Earickson: Medical Geography,2000 Guilford, 2nd edition (ISBN 1-57230-558-4,) 3. התלמידים יקבלו בכל שיעור מאמרים ומצגות. החומר ישלח בדואל ונמצא גם באתר של המרצה באוניברסיטה 4. מידע רקע על מחלות באתרים מרכזיים:MEDLINE CDC; WHO; NIH; BMJ; MERCK-MEDICUS; JAMA; מטלות: השתתפות בשיעורים, קריאה בחינה וציון הסופי: עבודת סיום מונחה. כל תלמיד יבחר מחלה אחת מרשימה שתחולק בכיתה, ויסקור את ההיבטים האפידמיולוגיים והמרחביים שלה על פי תדריך מפורט שיחולק למשתתפים.

תכנית הסמינר המחלקתי – סמסטר א', תשס"ז החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם יום ב' 17:30-16:15, בית יד אבנר, רח' זליג 10 אפקה, חדר 115 23.10.06 פרופ' יצחק שנל, החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב אובדן תחושת המקום בקרב מתיישבים 30.10.06 מר אריאל הנדל, המכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות על שם כהן, אוניברסיטת תל אביב על גבולות הגיאוגרפיה: השטחים הכבושים כמקרה מבחן 6.11.06 ד"ר עמיר גבעתי, נציבות המים, השירות ההידרולוגי השפעות אירוסולים תוצרי זיהום אוויר על יחסי גשם – שפיעת מעיינות בצפון הארץ 13.11.06 גב' שקד גלבוע, החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב הקניון כמקום גיאוגרפי בעידן המודרני המאוחר 20.11.06 גב' דנה מילשטיין, המחלקה לזואולוגיה הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב מערכת המחקר: אגנים ירוקים בשפ"דן טכנולוגיה לטיפול בשפכים ושיקום נחלים 27.11.06 ד"ר נועם לוין, החוג לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מפות היסטוריות ככלי לחקר שינויי נוף בארץ במאה ה -19 ובמאה ה -20 4.12.06 ד"ר יואב אבני, המכון הגיאולוגי, ירושלים אקלים, מידבור והתמוטטות תרבויות במזרח התיכון – הכצעקתה ? 11.12.06 ד"ר מרסלו שטרנברג, המחלקה למדעי הצמח, אוניברסיטת תל אביב השפעת שינויי אקלים על אקוסיסטמות יבשתיות: גישה ניסויית לאורך מפל צחיחות בישראל 18.12.06 כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית בבית יד אבנר, אוניברסיטת תל אביב 25.12.06 גב' טליה מרגלית, החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב בנייה לגובה בתל אביב 2001-1953: פוליטיקה של סדר "אקראי" 1.1.07 מר בועז ברזילי, החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב השפעות חיצוניות בתהליכי תכנון 8.1.07 מר נועם חלפון, החוג לגיאוגרפיה ולסביבה, אוניברסיטת חיפה סופות הגשם בישראל: דגמים מרחביים והקשרם הסינופטי 15.1.07 מר מירון דנן, החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב לדמות המשוטט (Flaneur) של העיר העכשווית - קווים למתודת חקירה גיאוגרפית 22.1.07 ד"ר דורית קרת, עמיתת פורטר, ביה"ס ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב מערכות מידע סביבתי המבוססות דיווח עצמי

תכנית הסמינר המחלקתי – סמסטר א', תשס"ז יום ב' 17:30-16:15, בית יד אבנר, רח' זליג 10 אפקה, חדר 115

נופה של ארץ ישראל התעצב בעת החדשה לא במעט עקב פעולותיו היזומות של שלטון זה או אחר במרחב. מראשית העת החדשה בארץ, בתחילת המאה ה - 19, היה השלטון, קודם השלטון העות'מאני ולאחריו השלטון הבריטי, שלטונה של מדינת ישראל שלטון ממלכת ירדן וממשלת מצרים בחלקים השונים של הארץ ושלטון הרשות הפלסטינית שחקן פעיל, ולעתים מרכזי, בכל תהליך שינוי נופה של ארץ ישראל. זאת הן בפעולות ישירות ומעשיות והן בפעולות עקיפות על ידי חקיקה, עזרה ומניעה. השיעור, המיועד לתמידי התואר השני שמכירים הן את המתודה הגיאוגרפית היסטורית והן את המתודה הגיאוגרפית מדינית, ידון בנושאים השונים בהם השפיע השלטון על עיצוב נופה של הארץ במהלך העת החדשה. עיקר הדיון יעשה באשר לתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל וכן לשנים הראשונות לאחר הקמתה, מרחב זמן המאפשר חקירה גיאוגרפית היסטורית המלווה בחקר ארכיוני. השיעור יועבר על ידי דיון משותף, לאחר הכנה ביבליוגרפית מתאימה בין המרצה למשתתפים בקורס. סקירה כללית של הזמן, המרחב והבעיות הכלליות שידונו תקדים את מעשה הלומדים, שעיקרו בחירת נושא למחקר , חקירתו והצגתו לדיון במסגרת השיעור. הנושאים השונים לדיון יוצעו על ידי המרצה אך גם יבחרו ישירות על ידי המשתתפים בשיעור. לאחר הדיון יעובד חומר המחקר ויוגש כעבודת רפרט. יש אפשרות לכתוב בשיעור עבודה סמינריונית. ציון השיעור יקבע הן על ידי הצגת המחקר והדיון בו והן על ידי העבודה הכתובה.

משאב הקרקע המצוי במחסור, ראוי לנהלו בצורה מושכלת זאת על מנת להשיג את המטרות של בעליו – אם ארגון כלכלי, ציבורי או המדינה. במסגרת הקורס תסרק משרעת הטיפול הכולל במקרקעין, בהיבטים הניהוליים לפי הפירוט הבא: - שעורים1 ו – 2: מושגי יסוד בקורס – מושגים שישמשו להמשך הקורס בתכנון, רישום, קדסטר, שמאות מקרקעין וחוק המקרקעין. - שעורי המשך- סקירת היבטי הניהול בהקשרים הבאים: • רכישה • מכירה • שימושי ביניים/ השכרות • שמירה ופיקוח • רישום • ניהול ספר נכסים ממוחשב • שימוש מיטבי - מינהל מקרקעי ישראל – מושגי יסוד וניווט בהחלטות מועצה / הנהלת ממ"י - בשיעורים האחרונים במצגת עבודות נבחרות – ע"י הסטודנטים ודיון פתוח. מטלות: הסטודנטים יתבקשו להציג בחינת שימוש מיטבי למתחמים / פרוייקטים מבחינה תכנונית / שמאית תחת הנחות יסוד שיונחו לגביהן במסגרת פגישה עם המרצה.

הקדמה: היבטים סביבתיים של אירועי מזג אוויר בקנה מידה גלובלי, אזורי ומקומי. היבטים סביבתיים של אירועים סינופטיים: נזקים פיסיים השלכות כלכליות (צריכת אנרגיה, עלות נזקים, שינויים בתפוקות) השלכות סביבתיות: אי נוחות אקלימית, פוטנציאל זיהום אוויר, מטרדים סביבתיים נוספים, השלכות בריאותיות פוטנציאל לניצול תנאים אקלימיים שיטות לניתוח אירועי מזג אוויר ניתוח המרכיבים הסינופטיים: מערכות הלחץ, גרדיאנט הלחץ והשפעתו על עוצמות רוח, אדווקציות, תופעות מזג אוויר מיוחדות. השפעות מקומיות אירועים הקשורים בכמויות משקעים קיצוניות: אירועי שטפונות: בהדגמת ניתוח אירוע השיטפונות בפרדיס 9-8 בפברואר 1995 אירועי ברד: בהדגמת ניתוח האירוע מ- 17 באוקטובר 1988 אירועי שלג: בהדגמת אירועים מחורף 2/1991 אפיק ים סוף "פעיל" וזרם סילון "פעיל" כגורמים למשקעים גשמי עונת הקיץ בישראל אירועים הקשורים בעומס חום: "גלי חום" קיציים ושרבי התמוככות שרב אדווקטיבי: אפיק ים סוף (כדוגמת 30 באוקטובר 1987) ושקעי צפון אפריקה (שקע "שרבי") ניתוח התנאים לאובך, סופות אבק וסופות חול: שקעי צפון אפריקה, קידמת חזית קרה ואפיק ים סוף אירועים הקשורים בקרה: קרה קרינתית מול קרה אדווקטיבית: ניתוח התנאים הסינופטיים השונים, השלכות חקלאיות, חיזוי ודרכי התמודדות אירועים הקשורים בסערות: סערות מערביות: שקע קר ושבירת שרב סערות מזרחיות: מערכות "נייחות למחצה" מול הפרעות אטמוספיריות ניתוח אירוע 2 בנובמבר 1994 (האם טורנדו בישראל?) מיקרוברסט לח ויבש ערפילים מצבים פוטנציאליים לזיהום אוויר אירועים סינופטיים ושריפות יער מצבים סינופטיים והקשרם לשינויים בצריכת חשמל

מדיניות מקרקעין נועדה במהותה לאפשר השגתם של קשת יעדים ואינטרסים לאומיים בתחומים: החברתי, הכלכלי, התרבותי, הסביבתי, הפוליטי והמדיני – ביטחוני. היא משרתת השגת יעדים כמו, אספקה של מוצרים ציבוריים,הבטחת עתודות קרקע לצורכי פיתוח, שליטה על עיתוי הפיתוח, צמצום אי שוויון וניהול סכסוכים בין קבוצות אתנו-לאומיות, אם להזכיר רק חלק. עיצובו של תחום מדיניות זה נגזר אפוא במידה רבה מיעדי מדיניות ציבורית בתחומים אחרים ומושפע ממכלול של תנאים ייחודיים לכל מדינה. הכרה בכך מקשה על יצירת הכללות אך אינה מונעת את איתורם של קווי דמיון בכל הנוגע לכלי המדיניות ולתוצריה, עליהם יעמוד הקורס בחלקו הראשון. משטרי מקרקעין נתונים בעת המודרנית המאוחרת לתהליכי שינוי והתאמה שמקורם בתמורות במאפייני מערכות היחסים, הפנים והבין מדינתית. הצורך בעריכת שינויים במדיניות מקרקעין נובע בעיקר מן התמורות המבניות המתחוללות בתחומים הכלכלי והפוליטי, מה שניכר, בין היתר, בפרימת הקשר בין שליטה פוליטית לשליטה כלכלית; בתחום המשפטי-חוקתי, המספק תמיכה לרעיון הזכויות הכלכליות של האזרח כחלק מסל זכויות האדם; באידיאולוגיה, המעדיפה את האינדיבידואל על פני הקולקטיב ורואה בזכות הקניין ובעשיית רווחים לכיסו של הפרט, ערכים מועדפים; ובגישת הפיתוח והתכנון המושפעת מעקרונות הפיתוח המבוקר ובר - הקיימא. היבטים אלו ייסקרו בחלקו השני של הקורס ובהרחבה. חרף זאת שמדינת ישראל מנהלת מערכת יחסים הדוקה ואינטנסיבית עם המשאב הקרקעי, לא עוצבה בה מדיניות מקרקעין כוללת מאז לידתה. זו מתנהלת באמצעות, מנגנונים מוסדיים יצירי המדינה, מוסדות התכנון, החקיקה הראשית ומערכת בתי המשפט וגופים חוץ -ממשליים, כמו, הקרן הקיימת לישראל. מאפייניה של מערכת זו, מתקופת טרום המדינה ועד ימינו אלה עומדים במרכזו של הדיון בחלקו השלישי של הקורס. הדיון סוקר את השתלשלות התפתחות קווי המדיניות ושופך אור על צדדים שונים בה. נושאים לדיון, יסודות תיאורטיים: 1. יחסי אדם-אדמה כמערכת דינמית. 2. דילמות בעיצוב מדיניות מקרקעין 3. טבעם של מוצרים ציבוריים והדילמות החברתיות הכרוכות בניהול משאב הקרקע. 4. מה בין מדיניות קרקעית למדיניות תכנונית. 5. משאב הקרקע בשירות מדינת הלאום המודרנית. 6. ניהול משאב הקרקע בעידן הגלובליזציה, שחיקת מעמד המדינה וביזור סמכויות. נושאים לדיון, היבטים השוואתיים: 1. משטרי מקרקעין במדינות דו/רב אתניות/לאומיות 2. מדיניות מקרקעין במדינות מתיישבים/מהגרים 3. מגמות במדיניות מקרקעין בעידן פוסט מטריאליסטי, הגנת הסביבה בתנאי שוק חופשי נושאים לדיון, מדיניות מקרקעין בישראל 1. תפקידה ומעמדה של קק"ל בעיצוב משטר המקרקעין בישראל 2. תהליך התפתחות מבנה משטר הקרקעות בישראל 3. משטר המקרקעין בישראל: מבעלות ציבורית לבעלות פרטית ביבליוגרפיה מומלצת אלתרמן, ר. 1999 בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית, מדיניות קרקע עתידית לישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים. וויסמן, י. 1998 הפרטה מוסווית של מקרקעי ישראל, עיוני משפט כא (3), יוני 1998, 534-525. נידהאם, ב. 1995. מדיניות הקרקע בהולנד במבט השוואתי, קרקע, 40, 17-26. קידר, ס. 1998 זמן של רוב, זמן של מיעוט: קרקע, לאום, ודיני ההתיישנות הרוכשת בישראל, עיוני משפט כא (3), יוני 1998, 746-665. Badcock, B. 1994. The strategic implications for the Randstad of the Dutch property system. Urban Studies, Vol. 31 (3), 425-445. Bogaertsa, T., Williamson, I. P. & Fendela E. M. 2002 The role of land administration in the accession of Central European countries to the European Union. Land Use Policy, Vol. 19 (1), 29-46. Deininger, K. and Hans Binswanger, 1999 The evolution of the world bank's land policy: principles , experience and future challenge, The world bank research observer 14 (2), 247-76. Engerman, S. and Jacob Metzer 2004 (eds.) Land rights, ethno-nationality, and sovereignty in history, Routledge. Ratcliffe, J. 1976 Land Policy, An exploration of the nature of land in society, Hutchinson of London.

בשנים האחרונות, כתוצאה משינויים טכנולוגים של מכשירי מדידה ושיטות חדישות בתחומי המדידה והמיפוי, ניתן להבחין בשינויי קונספציה בתחומי התכנון ובעלות על הקרקע שנבעו משינויים אלה. מטרת הקורס: להקנות ידע בתחומי המיפוי המודרני תוך שילוב השיטות החדישות והטכנולוגיה המתקדמת במיפוי הקיים, כאשר תשומת הלב תושם על נושאי התכנון ובעלות על הקרקע. קורס זה יעסוק במיפוי הטופוגרפי והשלכותיו על התכנון הארצי והמקומי מול האילוצים הקדסטרליים הקיימים, וכמו כן יעסוק בתכנון העתידי – תכנון התואם בעלות ושימושי קרקע. נושאי הקורס: 1. המעבר מהמיפוי האנלוגי למיפוי הספרתי. 2. המחשב, המספרת והתווין 3. מפה סרוקה מול מפה ממיפוי אנליטית. 4. מפת רסטר מול מפה וקטורלית. 5. דיוק המיפוי הטופוגרפי - האנלוגי והאנליטי. 6. בעלות על הקרקע: המיפוי הקדסטרלי. 7. המיפוי בזמן הטורקים. 8. המיפוי בזמן המנדט הבריטי, שיטת "טורנס". 9. מיפוי לצורכי רישום, חלוקות ואיחוד. 10. חוק בתים משותפים. 11. שיכון ציבורי, משבצות חקלאיות. 12. תקנות המדידה החדשות. 13. חוק תכנון ובניה. 14. תכנון ארצי ותכנון מקומי. 15. הפקעות לצורכי ציבור. 16. מערכות מידע גיאוגרפיות, עקרונות שיטות ודיוקים. 17. ממ"ג לאומי. 18. ממ"ג עירוני. 19. ממ"ג קדסטרלי. 20. ממ"ג נושאי, מפות הלמ"ס. 21. שימוש בצילומי אויר, חישה מרחוק ו-G.P.S בתהליך המיפוי. 22. הקרטוגרפיה ככלי עזר בדיסיפלינות אחרות. 23. מבט לעתיד.

הקורס יעסוק בתהליכים ומנגנונים הקשורים בסוגים ומקורות שונים של זיהום מים עליים ומי תהום. אפיונם הכימי/ביולוגי/פיסיקלי כמרכיב קצה והשפעתם הספציפית על איכות המים. כל זאת תוך שימת דגש מיוחד על התנהגות המזהמים השונים במים תוך הבנת מנגנונים כגון: אופי פיזור עננת המזהמים, חילוף יונים, ספיחה, השקעה, מיהול וכדומה. הקורס יכלול הכרת השיטות השונות לניטור ומדידת ריכוזי מזהמים תוך דגש על ייחודה של כל שיטה. בנוסף נעסוק בהבנת תהליכי שיקום וטיהור מים, האם ואיך ניתן לשקם מקור מים שזוהם? • ישולב סיור לימודי וכן התנסות במעבדה.

הנושא: ידע בשימושי ממ"ג לא מספיק להקמת מערכת חדשה שמטרתה לשמש בסיס למחקר גיאוגרפי, מערכת תכנון, ניווט, ניהל משבי טבע וכדומה. הקורס נותן בסיס תיאורטי ויישומי ההכרחי להקמת מערכת מידע גיאוגרפי רבת משתמשים. מערכות ממ"ג מודרניות הן תמיד הרחבה של מערכות מידע כלליות. משתתפי הקורס לומדים את הבסיס של מערכות המידע וצורות מעבר לקליטת נתונים גיאוגרפיים ועיבודם. ידע תיאורטי ייושם בסביבת DBMS Informix ומרכיבה הגיאוגרפי SpatialWare, מתוצרת חברת MapInfo. חובות הקורס: 1. הגשת כל התרגילים שמשקלם 30% מהציון הסופי. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם. 2. עבודת סיום שמשקלה 70% מהציון הסופי. 3. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור (הרשמה אוטומטית לפי רשימת הקורס). 4. השתתפות אקטיבית בקורס (דרך אתר הקורס, כעיקרון) תעניק בונוס עד 10% תוכנית הקורס: 1. יסודות בבסיסי נתונים טבלאיים (Relational DBMS) 1.1. Entity-Relationship Model (ERM) 1.2. נורמליזציה של קבוצת הטבלאות 1.3. שפת שאילתות SQL 2. שימוש בבסיסי נתונים טבלאיים לצורך שמירת ישויות גיאומטריות 2.1. הגבלות של ERM במסגרת GIS 2.2. SQL מרחבי 2.3. עיבוד נתונים גיאוגרפיים במסגרת בסיסי נתונים כלליים 2.4. צורות שילוב בין בבסיסי נתונים טבלאיים כלליים וממ"ג שולחני 3. בחירת מערכת ממ''ג 3.1. ממשק משתמש ותפקידו 3.2. יציבות התכנה ובעיות של טעויות קרטוגרפיות 3.3. דוגמאות של יישומים קיימים בארץ ובעולם ביבליוגרפיה: R. Laurini, D. Thompson, Fundamentals of Spatial Information Systems, AP, 1992 D. J. Magure et al Geographical Information Systems: Principles and Applications. v. 1 & 2, Longman, 1991 M. F. Goodchild et al, Environmental Modeling with GIS. Oxford, 1993 G. Langran, Time in Geographic Information Systems. Taylor&Francis, 1993 I. Masser, M. Blakemore, Handling geographical Information: Methodology and Potential Applications, Longman, 1991 Scientific journals: Computers, Environment and Urban Systems International Journal of Geographical Information Systems ITC Journal. International Institute for Aerospace Survey and Earth Sciences

תיאור הקורס
הקורס 'תכנון ,קיימות וזכויות אדם' ניתן לתלמידי תואר שני המתמחים בלימודים במסלול 'סביבה, חברה ותכנון' המוצע להם במסגרת לימודיהם בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם. הקורס הינו שנתי ומוענקות לו 4 נקודות כאשר בסימסטר א' ילמדו הסטודנטים לימודים תיאורתיים ובסימסטר ב' יעבדו בפרויקטים של ארגונים חברתיים העוסקים בתכנון תוך התייחסות לנושאים של קיימות וזכויות אדם.
קורס זה מהווה מתמקד בהכשרת סטודנטים בתארים מתקדמים לעבודה כמתכננים וגיאוגרפים במשרדי ממשלה ורשויות השלטון ומאפשר לשלב כחלק מהכשרתם הטמעה של נושאי תכנון לנושאי זכויות אדם ועבודה עם הקהילה בהדגשה על מרכיבי הזהויות השונים בה.
הרציונל לעסוק בנושאים אלו הוא העובדה כי תחום התכנון ופיתוח סביבתי עדיין איננו מכיל במידה מספקת את שיח הזכויות והתוצאה היא כי פרויקטים רבים של תכנון ופיתוח סביבתי אינם רגישים במידה מספקת לאותם מרכיבים בתוך תהליכי תכנון ופיתוח המהווים אמצעים לדיכוי ואפליה למשל, הקצאת קרקעות והקצאת משאבים או הקצאת שירותים הנעשית על בסיס שאיננו שוויוני בין קהילות ובין חברים בתוך קהילות (למשל בין נשים לגברים, בין יהודים לערבים, בין תושבי קהילות בסטטוס כלכלי גבוה ונמוך ועוד). יתרה מזאת, העיסוק הקיים בתחום איננו מבחין במצבי אי שוויון ואפליה על בסיס זהויות שונות (בעיקר מיגדרית אך גם אתנית, לאומית וכלכלית). על רקע זה הקורס המוצע שם לו למטרה לשלב מסגרת לימודים תיאורתית בנושאי תכנון, זהויות, קיימות וקהילה לצד התנסות יישומית בפעילות חברתית תכנונית וסביבתית עם קהילות אשר מושפעות מפעילות תכנונית סביבתית זו.
מעורבות של סטודנטים בקהילה במסגרת הקורס תתרום את תרומתה להעמקת המודעות החברתית והאזרחית של תחום התכנון והסביבה וכן תעניק לסטודנטים כלים יישומים לעיסוקם העתידי בתחום התכנון . קורס תיאורתי ישומי משולב כזה יסייע לסטודנטים המתעתדים להיות מתכננים וגיאוגרפים בעתיד להטמיע כבר בשלב לימודיהם מושגים של שוויון, צדק וזכויות אדם תוך רגישות לזהויות השונות בעבודה עם יחידים וקהילה כך שיוכלו לשלבם בעבודתם המקצועית בעתיד.

מטרות הקורס
המטרה העיקרית של הקורס היא לעודד מחקר ודיון בנושאים הקשורים לתכנון בדגש שונות של זהויות, קיימות וזכויות אדם תוך בנית קשר ושילוב קהילות בתהליכים הקשורים לעיצוב המרחב. מתוך מטרת על זו נובעות המטרות האחרות: האחת, לפתח בקרב סטודנטים שיעסקו בעתיד בעיצוב המרחב, מתחום הגיאוגרפיה, תכנון עירוני, ארכיטקטורה, לימודי סביבה ומשפטים היכרות והבנה עם סוגיות ופרקטיקות של תכנון המתייחס לשונות זהויות, זכויות אדם וקיימות תוך שיתוף עם חברי הקהילה נשים וגברים . השניה, להכשיר סטודנטים מדיסיפלינות אלו לעבודה יישומית עם קהילות מוחלשות אשר חוות תהליכי אפליה בעקבות תכניות מוניציפליות וממשלתיות מפלות. המטרה
השלישית, להכשיר סטודנטים לעבודה עם קהילות תוך הבטחת שקיפות ותהליכי שיתוף של כל חברי הקהילה (גברים ונשים)

סוגי הפעילות בקהילה
כפועל יוצא ממטרות הקורס הפעילות בקהילה ועם ארגונים תתמקד בעבודת שטח ויצירת קשר אישי עם חברי קהילה בדגש על שילוב נשים וגברים בפעילות זו. פעילות זו תתחיל כבר בסימסטר א' כאשר יאותרו קהילות מוחלשות אשר נחשפות למצבים של אי שוויון והפרה של זכויות אדם בפרויקטים של תכנון ופיתוח (כמו למשל, הזכות לנגישות שווה לשרותים, הזכות לדיור, הזכות לידע ומידע, הזכות לשיתוף). העבודה עם הקהילה תעשה על בסיס מגדרי באופן שיאפשר לחשוף ולעבד נושאים של זכויות אדם וצדק לא רק על בסיס קהילתי אלא גם על בסיס של הבדלים מגדריים והבדלי זהויות אחרים. העבודה תעשה דרך פרויקטים של ארגונים חברתיים וארגוני תכנון וסביבה. עבודה ברמת מעורבות כזו תתרום לנסיון היישומי של סטודנטים במגע עם נשים וגברים בקהילות ועל ידי יצירת דיאלוג עימם יפתחו את המודעות הראויה לשונות של זהויות אשר מהווה בסיס לעבודת תכנון ופיתוח בדגש של שוויון. בכך נוצר היזון הדדי כאשר הסטודנטים לומדים על הקשרים והיחסים בתוך הקהילה והיחידים המרכיבים אותה (למשל , כיצד להבטיח שגם נשים תיוצגנה בתהליכי תכנון ופיתוח) והקהילה והארגון נהנים מתרומתם האינטלקטואלית אקדמית של הסטודנטים. דווקא
בשנים קודמות עסקנו בקהילות מוחלשות שונות החיות במטרופולין תל אביב וחוות שוליות כלכלית וחברתית . עבודות הסטודנטים (מסטר ודוקטורט) וכן הקורסים השונים התמקדו בדגש המיגדרי של שוליות כזו בקהילות כמו: מהגרי עבודה, תושבי יפו הערבים, תושבי שכונת גבעת גאולה ברמת גן, הקהילה ההומו לסבית בתל אביב יפו, קהילת פלורנטין בדרום תל אביב , קהילת אנשים בעלי מוגבלויות פיסיות ועוד. חשוב דווקא להמחיש לסטודנטים באמצעות עבודה במטרופולין תל אביב כי גם במרכז חיות קהילות מוחלשות שיש לתכנן עבורן בדגש של שוויון ומודעות לזכויות אדם.

נושאי הקורס

התפתחות החשיבה התכנונית – מסורות וגישות תכנון במאות ה- 19,20,21 בעולם בישראל

Davidoff, P. (1965) “Advocacy and Pluralism in Planning”. Journal of the American Institute of Planning, 31, pp. 331-338
Fenster,T. (1999) “ Culture, Human Rights and Planning (as Control) for Minority Women in Isreal” In: Fenster, T. (Ed.) Gender, Planning and Human Rights, London: Routledge, pp. 39-54
Fenster, T. (Ed.) Gender, Planning and Human Rights, London: Routledge,
Fraser, N. (1995) ‘From Redistribution to Recognition? Dilemmas of Justice in a ‘Post-Socialist’ Age’, New Left Review, 212, pp. 68-93
Fainstein, S. (1994) The City Builders, Oxford: Blackwell
Fainstein, S. (1996) “Planning in a Different Voice”. In: Campbell, S. and Fainstein, S. (Eds.) Readings in Planning Theory, Oxford: Blackwell, pp. 456-460
Fenster,T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson , London

תכנון וקהילה בדגש זהויות : מיגדר, תרבות ואתניות

Fainstein, S. (2000) “New Directions in Planning Theory” Urban Affairs Review, 35 (4), pp.451-478
Fenster, T. (1996) “Ethnicity and Citizen Identity in Development and Planning for Minority Groups” Political Geography , Vol. 15,(5), 1996 (pp. 405-418)
Fenster,T. (1997) “Relativism vs. Universalism in Planning for Minority Women in Israel” Israel Social Science Research, 2(2), pp.75-96
Fenster,T. (1998) “Ethnicity, Citizenship and Gender: the Case of Ethiopian Immigrant Women in Israel” Gender, Place and Culture 5 (2) , pp. 177-189
Fenster, T. (1999a) “Space for Gender: Cultural Roles of the Forbidden and the Permitted” Environment and Planning D: Society and Space, 17, pp. 227-246

פנסטר, ט (2007). 'זכרון, שייכות ותכנון מרחבי בישראל' תיאוריה וביקורת
פנסטר, ט. (2007) 'דילמות של ניהול עירוני: הזכות לעיר המגדרית'ת אלפיים

שיח הקיימות וביטויו בתכנון מרחבי

Hinchliffe, S.Blowers, A. and Freeland,J. (2003) understanding Environmental Issues, Wiley, Milton Knyes
Williamson,T. Radford, A. Benneths H. (2003) Understanding Sustainably Architecture, New York, Spon Press.
Hagans,S. (2003) Taking Shape: a new contract between architecture and nature, Oxford, architecture press.

מזכויות אדם לזכויות תכנון – תהליכי שינוי בחשיבה התכנונית ועבודה עם קהילות

במקום – מתכננים למען זכויות תכנון (בדפוס) דו"ח זכויות תכנון בישראל,
Healey, P. (1997) Collaborative Planning, London: Macmillan Press
Sandercock, L. (1998a) Towards Cosmopolis, Wiley, London
Sandercock, L. (1998b) “Introduction: Framing Insurgent Historiographies for Planning” In:
Sandercock, L. (Ed.) Making the Invisible Visible, Berkeley, University of California Press, pp.1-36
Sandercock, L. (1999) “ Introduction. Translations: From Insurgent Planning
Practices to Radical Planning Discourses” Plurimondi, 2, pp. 37-46
Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives of Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London
פנסטר, ט. (2002) 'אשה אתיופית- גבר אשכנזי : על סוגי הידע השונים בתכנון' פנים, 13

מהות הקלימטולוגיה היישומית
גורמי האקלים בתכנון ובניה
המתודולוגיה של התכנון האקלימי
תרשים הזרימה ככלי לביצוע תכנון תואם אקלים
שילוב גורמי אקלים בתכנון הלאומי
שילוב גורמי אקלים בתכנון אזורי
שילוב גורמי אקלים בתכנון אורבני
שילוב גורמי אקלים בתכנון מבנים
איכות אקלימית
שיקוף אקלימי
עומס החום ותפרוסתו בישראל
עומס הקור ותפרוסתו בישראל
קריטריונים לקירור וחימום באזורים השונים של ישראל
קלימטולוגיה אורבנית והשלכותיה על תכנון תואם אקלים
היבטים אקלימייים-סביבתיים של בניה רב-קומתית
היבטים אקלימיים-סביבתיים של בניה תת-קרקעית
היבטים אקלימיים-סביבתיים בתכניות מתאר

השיעור מציג את מבנה הדעת של הדיסציפלינה כפי שהוא בא לידי ביטוי בגישות השונות שהתפתחו בגיאוגרפיה במחצית השניה של המאה ה20-. לאחר סקירה היסטורית קצרה תנותחנה הגישות השונות שהתפתחו בדיסציפלינה. הנושאים הנדונים בהקשר של כל שיטה הם כדלקמן: ניתוח התנאים ההיסטוריים והדיסציפלינריים שהביאו לצמיחתה של כל גישה; מעקב אחר המושגים הגיאוגרפיים שכל גישה תרמה לדיסציפלינה; ניתוח ביקורתי של הפרקסיס המונח בכל גישה; ניתוח ביקורתי של הגישות השונות, דגש מיוחד מושם על הבנת המבנה המתודולוגי שכל גישה מציעה. במרוצת השנה ננתח את הגישות הבאות: פוזיטיביזם לוגי. הומניזם (פנומנולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרמניוטיקה). מרכסיזם וניאו-מרכסיזם. ריאליזם פוסטמודרניזם. תיאוריות של כאוס דרך ההוראה השיעור הוא חובה לכל תלמידי התואר השני. התלמידים יקראו לקראת כל שיעור את הפרק המתאים. חלק מהמפגשים יתמקד בהרצאות המשלימות את חומר הקריאה בעוד בחלק מהמפגשים יתקיימו דיונים בדבר האפשרויות ליישום הגישות הנדונות. התרגילים יתמקדו בעיקר בניתוח ביקורתי של המתודולוגיה של מאמרים נבחרים.

כללי השיעור נועד לבחון את הרעיונות התיכנוניים העיקריים, ביוזמה ממלכתית וברמה הארצית או האיזורית, שהיה בהם כדי להשפיע על עיצוב המערך היישובי בארץ. בתןך כך, יבחנו המקורות הרעיונים, ניסוחם במסגרת התוכניות למינהן, השינויים שחלו בהם על פני הזמן ומידת הגשמתם והשפעתם בפועל. נושאי השיעורים 1. הרעיונות התכנוניים בתקופת טרום המדינה. 2. תכנון יוזם במדינת ישראל. 3. התכנית הראשונה: תוכנית שרון. 4. פיזור אוכלוסיה. 5. התישבות כפרית. 6. ערים חדשות. 7. עיירות הבדווים. 8. גישות חדשות: ת.מ.א. 31. 9. תכניות אחרונות: 20:20; ת.מ.א. 35. 10. אירגון המרחבים המטרופוליניים. 11. תכנון ופיתוח איזורי. חובות התלמידים התלמידים יחוייבו בקריאת חומר רקע לקראת הדיונים בנושאי השיעורים. לסיכום הקורס תוגש עבודה על נושא נבחר באישור המנחה.

קורס זה הנו קורס בסיסי בחישה מרחוק הנועד להקנות בסיס ידע פיזיקלי ומעשי לנושא. הקורס נועד להכשיר את התלמידים ללימודי המשך (חישה מרחוק ב') וכן לקורסים נוספים בנושא. נושאי הלימוד המרכזיים: קרינה אלקטרומגנטית, חלונות אטמוספירים, אופטיקה של חישנים, פלטפורמות, סידור מרחבי של נתונים והכנתם לניתוח, העין כמכשיר, מבנה בסיסי של חישנים (אופטיקה ואלקטרוניקה) ניתוח על בסיס צבע, הדגשת עצמים קרקעים, סינון, תיקונים גיאומטרים, רדיומטריים ואטמוספירים, טביעת אצבע ספקטרלית של עצמים ויכולת זיהויים בהדמאה, אנליזות סטטיסטיות, מיון מכוון ולא מכוון, מערכות חלל ואויר פוטנציאל התחום דוגמאות נבחרות בניטור הסביבה .

הרחבת הידע הבסיסי לניתוח הדמאות לווין ונלמד להשתמש בתכנת ENVI לצורך עיבוד מידע.נושאי השיעורים: חישה מרחוק בתחום התת אדום והמיקרו גל, סינונים מרחביים, שיטות לאכסון נתונים, שיטות מיון ופענוח נתונים דיגטליים, הפרעות גיאומטריות ותיקונם.נושאי המעבדות: עבודה עם הדמאות בפורמטים שונים, מבנה נתונים של ENVI , קובץ כותרת ומבנהו, סיומות קבצים, הכרת משטחי העבודה ופונקציות בסביבת ENVI, מתיחה, ROI, סרגל צבעים, דיאגרמות פיזור, הצגת חתכים בשלושה מימדים, ZOOM, כיתוב, הבאה לדפוס. תיקון אטמוספירי, ניתוח באמצעות צביעה סוביקיטבית, ניתוח באמצעות שיטות סטטיסטיות, שימוש במאגרי מידע ספקטרליים והתאמתם לחישן הנבחר, סינון מרחבי תיקון גיאומטרי.

שעות קבלה: חדר 221, יום ב', 10.00 - 12.00. מטרת הקורס: רכישת רקע לגבי שימוש ב-GIS רסטרי לקבלת החלטות מרחביות ותכנון מרחבי. חובות הקורס: 1. הגשת כל תרגילים. משקלם 40% מהציון הסופי. 2. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם. 3. עבודת סיום שמשקלם 60% מהציון הסופי של כל סמסטר. דרישות קידום: קורס שיטות מחקר כמותיות ו-GIS של מ. א. תוכנית הקורס 1. מערכת GISרסטרי ככלי לקבלת החלטות (על בסיס Idrisi ו-ArcGIS) . 2. מונחים בסיסיים של תורת קבלת החלטות. 3. שיטות ניתוח להסגת מטרה אחת Single-Objective Decision Making)) 4. התחשבות באי-דיוקים בנתונים מרחביים ואי-ודעות בתנאים 5. בעיות הקשורות לשימוש ב-DEM (חישוב של אגן ניקוז, שדה ריאה וכ'ו) 6. בחירת מערכת ממ''ג לבניית היישום. במידה ונספיק - 7. מבוא לשיטות ניתוח להסגת כמה מטרות יחד ((Multi-Objective Decision Making ביבליוגרפיה: 1. D.J. Magure et al (eds.), 1991, Geographical Information Systems: Principles and Applications. v.1, 2 Longman. 2. M.F. Goodchild, B.O. Parks, L.T. Steyaert, 1993, Environmental Modeling with GIS, Oxford. 3. G. Langran, , 1993, Time in Geographic Information Systems. Taylor&Francis. 4. I. Masser, M. Blakemore (eds.), 1991, Handling geographical Information: Methodology and Potential Applications, Longman. 5. M.J. Scholten, J.C.M. Stillwell, 1990, Geographical Information Systems for Urban and Regional Planning, Kluwer AP. Scientific journals 1. Computers, Environment and Urban Systems. Pergamon. 2. International Journal of Geographical Information Systems. Taylor&Francis. 3. ITC Journal. International Institute for Aerospace Survey and Earth Sciences, ITC. Internet sites http://cnrit.tamu.edu/rlem/textbook/textbook-fr.html - Textbook http://www.gsaup.ucla.edu/~robin/ESRI/p308.html – Description of planning system http://www.ccg.leeds.ac.uk/mce/mce-intro.htm – Internet-based planning system (with bugs) http://www.sis.utk.edu/cis/sada/ - Free software http://www.biogeog.ucsb.edu/projects/ibm/reports/report96.html – Planning application report http://unganisha.idrc.ca/humus/macau.html – Description of planning system http://www.engr.colostate.edu/~mario/ipds.html#Introduction –Decision support system http://www.fes.uwaterloo.ca/Tools/overview.html – DSS software advertisement with references http://www.smartplaces.com/smart/index.htm - DSS software advertisement with references http://www-esd.worldbank.org/rdv/training/harsh/harsh.htm - Examples of DSS http://mccweb.agri.cmu.ac.th/research/DSSARM/ThaiRice/DSSRice.html - Examples of DSS http://earth.clarku.edu/hero/Matt/dsmodel.html – DSS based on Idrisi http://www.for.gov.bc.ca/research/dgmdeer/ - Examples of DSS http://greenmtn.state.co.us/overview/bigoverview/crdsscov.html - Examples of Water DSS http://www.fsl.orst.edu/emds/geocomp/geopap3.htm- Examples of Forest DSS

קורס מתקדם לתלמידי התאר השני אשר מיועד בעיקר לתלמידים התמתמחים בגיאואינפורמטיקה, משאבי מים וקרקע וחישה מרחוק. בקורס נלמדים עקרונות הספקטרוסקופיה בכלל ונבחנים שימושים לניטור הסביבה מהקרקע ומהאויר. בקורס משתמשים התלמידים במכשור משוכלל ומבצעים מטלות של מדידה ואנליזה של סביבה עירונית. נושאי הקורס: הגדרות. ספקטרום, ק"א, פוטון, פלנק, וין, סטפן בולצמן, כרומופור, שיטות ספקטרוסקופיה (פליטה, קרני (X , שימושים במדעים, מעבדה, שדה, חישה מרחוק, אורכי גל, אנרגיות, בליעות ספציפיות, מנגנוני מעבר קרינה, אלקטורנים, ויברציות, תחומי אורכי גל והגדרות, חישובי בליעות, קומבינציות ואובר טון, מספר אפשרי של תנודות, פלואורסנציה, פוספורסנציה, אופטיקה בסיסית, חוק סנל, ברג, עדשות, סיבים אופטיים, מקדמי שבירה, החזרה גמורה, רפרקציה, רפלקציה, נפיצה, סריג, פולריצזיה, רעש, רזולוציה ספקטרלית, FHMW, הפרעות ספקטרליות (אטומספריות, קצה טווח), תא פןטו אלקטרי גלאים, עקרון, טבלאות, CCD, פילטרים,מקורות, מקור קוהורנטי, מונוכרומטור, ספקטרומטרים שונים ופעילותם, חוק בר למברט, קובלקה מונק, רויה ואי רויה פוטונית, ספקטרוסקופיה כמותית, החזרה חדירה בליעה, פיזור, ערוב ספקטרלי, חילוץ מרכיבים מזעריים, אפיון ספקטרלי של חומרים מספריות ספקטרליות, שימושים במדעי המזון, הקרקע, טבק, טכסטיל, ספריות של בליעות אורגניות ואי אורגניות, שימושים במדעי הסביבה, וחישה מרחוק .

מטרת השיעור להכיר תחום חדש בגיאוגרפיה העוסק בהיבטים אסתטיים של התייחסות האדם לפני השטח בעולמנו. היבט זה ביחד עם ההיבט האתי של התייחסות האדם לסביבה הפכו לנושאים מרכזיים בשיח הגיאוגרפי של שנות ה90-. היכרות זו תיעשה בשני היבטים: האחד, כיצד ניתחו גיאוגרפים את פני השטח מההיבט האסתטי. השני, כיצד מתייחסים בני אדם לפני השטח בהקשרים תרבותיים שונים. בהקשר השני יושם דגש על ניתוח המושגים של אזורי פרא, שוליים כפריים ועיר בתרבות המערבית ועל ניתוח תפיסת פני השטח באידיאולוגיה הציונית. נושאי השיעור מבוא: מושגי יסוד, שורשי הדיון בהיבטים אסתטיים, מודל כללי להמשגה של מושגים סביבתיים. - התפתחות המושג "פני שטח" בגיאוגרפיה כמבטא היבטים אסתטיים של העולם הגיאוגרפי. - המסורת ההומניסטית בחקר פני השטח. - המיתוס של אזורי פרא, כפר ועיר בתרבות המערבית. - מיתוסים משתנים של טבע, סביבה ונוף בהיסטוריה של הציונות. - דיון במחקרים אמפיריים המאששים את החשיבות של היבטים אסתטיים של הסביבה לרווחת חיי האדם. - תנועות למען שמירה על איכות הסביבה: היבטים אסתטיים. - שיקולים אסתטיים בתכנון סביבתי. שיטת הלימוד הרצאות ודיונים בכיתה וחצי יום סיור בתל-אביב. חובות התלמידים השתתפות פעילה בדיונים בכיתה וכתיבת עבודה מסכמת.

הקורס מציג את עקרונות הניתוח האיכותני באופן כללי ותוך כדי הבאת דוגמאות מגוונות מתחום המחקר הגיאוגרפי. הקורס מבוסס על קריאת מאמרים, הרצאות ועל עבודת בית במסגרתה יבצע כל תלמיד מחקר הכולל לפחות שתי שיטות של איסוף מידע ושתי שיטות של ניתוחו. המחקר מחייב יישום של הידע שנלמד בכתה.

נושאי הקורס:

1. הגישה האיכותנית
2. מחקר כמותי לעומת מחקר איכותני.
3. השפעה סובייקטיבית על תוצאות המחקר.
4. שילוב התיאוריה במחקר האיכותני.
5. אוכלוסייה מייצגת.
6. שיטות לאיסוף מידע.
7. שיטות ליצירת קטגוריות לניתוח.
8. שיטות לניתוח מידע: מחקרי תכן,
אתנוגרפיה וסיפר.
9. מסקנות המחקר, דרכי הצגתו ותיקופו.
10. מחקר פנומנולוגי ואתנולוגי בגיאוגרפיה.
11. מחקר פרשני בגיאוגרפיה.
12. מחקרים על ייצוג נוף.

הקורס עוסק בסוגיות גיאוגרפיות-פוליטיות של מים בקונטקסט הגיאופוליטי בעידן המודרני והפוסט-מודרני. מטפל בסוגיית משאב המים מנקודות מבט והקשרים שונים: חברתיים, כלכליים, פוליטיים-אידיאולוגיים ואסטרטגיים. דן בסוגיית המים ככלי ניהול בשירות מדינת הלאום (לשליטה, שילוב / הדרה). עוסק במים בינלאומיים ובוחן את סוגיית המים כ 'עילה למלחמה'. דן במדיניות המים של ישראל ובגיאופוליטיקה של מים ביחסי ישראל ושכנותיה ובהצעות ליישוב בעיית המחסור באגן הירדן.

תיאור הקורס

הקורס מיועד לתלמידי תואר שני המתמחים בלימודים במסלול 'סביבה, חברה ותכנון' המוצע להם במסגרת לימודיהם בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם.
הקורס מיועד לסטודנטים המתעניינים בהיבטים התיאורטים והיישומיים של תחום התכנון גם אלו שאין להם נסיון וידע קודם בתחום.
הקורס יכלול שלשה חלקים עיקריים: בחלקו הראשון, נעסוק בסקירה כללית של עקרונות המחשבה התכנונית המודרניסטית והפוסט-מודרניסטית וכן בתפיסות ביקורתיות של התחום.
בחלקו השני, ננתח תכניות קיימות ברמות תכנון שונות כמו הרמה הארצית, המחוזית והמקומית ונלמד מניתוח זה על תהליכי תכנון ועל יישומיו.
חלקו השלישי של הקורס יוקדש להרצאות אורח של מתכננים הן מתוך הממסד והן מתכננים של ארגונים חברתיים העוסקים בתחום התכנון.

מטרות הקורס

מטרתו העיקרית של הקורס היא להציג בפני הסטודנטים את העקרונות היישומיים של תחום התכנון תוך שימוש בגישות השונות הקיימות בתחום. מטרה נוספת היא להציג בפני הסטודנטים תכניות יישומיות ולנתח אותן בכדי לאתר מגמות ותהליכי שינוי בתחום בשנים האחרונות ולהסבירן.