הקבצים בין-תחומיים

הקבצים בין-תחומיים המיועדים לתלמידי ב"א כללי

מבנה ההקבצים, פירוט שמות הקורסים, המרצים ושעות הלימוד יופיעו בחוברת נפרדת שתתפרסם באינטרנט סמוך לימי הרישום לקורסים.

לימודי ישראל (מסגרת 110)
אחראי: ד"ר אורית רוזין

הקבץ לימודי ישראל מבקש להציג בפני התלמידים מבט בין-תחומי על החברה בישראל. מה מאפיין אותה ? מה מטריד אותה ? מה מאיים עליה ומה קוסם לה ?

ההקבץ יבחן את ההיסטוריה של החברה בישראל ומעט מן הפרה-היסטוריה שלה, הוא יבחן את החברה שהתפתחה בה ואת היצירה התרבותית שנוצרה בה. השיעורים בהקבץ יציגו בפני הסטודנטים את הגישות החשובות לחקר החברה בישראל: היסטוריה חברתית ופוליטית; חקר הספרות והאמנות הפלסטית; סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

להקבץ מטרה משולשת:

1. מפגש עם המגמות ההיסטוריות העיקריות (ועם מי שנשארו בשוליהן), עם איפיוני החברה העיקריים (על המגמות המאחדות והמפרקות שפעלו בה) ועם יצירות האמנות המשפיעות ביותר (בעיקר בספרות, באמנות הפלסטית, בקולנוע ובטלביזיה).
2. ההקבץ ינסה להקנות לסטודנטים כלים למבט ביקורתי ואמפתי על החברה והתרבות בישראל.
3. ההקבץ מתכוון לסייע לסטודנטים בהבנת מורכבותה של החברה בישראל ולערער על חלק מן הסטריאוטיפים הרווחים בין אזרחיה, חוקרים ונחקרים גם יחד.

פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח (מסגרת 171)

אחראית: ד"ר איריס מילנר

מטרת ההקבץ היא להציג גישות ומושגים בסיסיים בפסיכולוגיה ופסיכואנליזה (כגון: מושג העצמי, הלא מודע, השלכות הקשר אם-ילד) תוך היכרות עם מקורות ראשוניים משמעותיים, ועל רקע תולדות הפילוסופיה והמחשבה המדעית. במסגרת ההקבץ יידונו מחד-גיסא, סוגיות וגישות שהשפיעו ונקלטו בתחומים השונים של מדעי-הרוח כגון: פילוסופיה, ספרות, לימודי נשים והבדלים בין המינים - ומאידך גיסא הביטוי שקיבלו באותם תחומים.

יהדות כתרבות (מסגרת 220)
אחראי: פרופ' עלי יסיף
מרכז: דודו רוטמן יועץ: אלישע בורוש

הקבץ לימודי יהדות כתרבות מהווה ניסיון נועז לפתוח בפני סטודנטים ישראלים שער לתרבות היהודית המודרנית. מדובר בתכנית אקדמית שעוצבה מתוך מגמה הרואה את התרבות היהודית בביטוייה המודרניים והחילוניים. התכנית מתמקדת בארבעה היבטים מרכזיים: ההיבט ההיסטורי, ההיבט הטקסטואלי, ההיבט החברתי וההיבט האמנותי. בקורסים נעמוד על התפתחותה ההיסטורית של היהדות המודרנית, מראשיתה בימי שפינוזה ומנדלסון ועד לדובריה ומנהיגיה כיום. הסטודנטים יערכו היכרות עם חקר הפרקטיקות החילוניות, משמעותה של הוויה יהודית בעולם לא דתי. קורסים במחשבת ישראל, באמנויות היהודיות, בספרות, בחברה, בפולקלור, ובקולנוע יציגו ממדים שונים ליהדות מאלה המוכרים בדרך כלל בשיח הציבורי והפוליטי. בתכנית גם תהיינה התייחסויות להיבטים המסורתיים של התרבות היהודית בעבר ובהווה (משפט עברי, מחשבת ישראל, טקסים ואמונות), ההיסטוריה של העם היהודי ותרבותו והרלוונטיות שלה לחיים היהודיים בני זמננו. ההקבץ מהווה חלק מתכנית הלימודים הכללים והבין תחומיים, כאשר תכנית 'אופקים' ללימודי היהדות כתרבות אחראית עליו מבחינה אקדמית ודיסציפלינרית.

לימודים אמריקניים (מסגרת 306)
אחראית: ד"ר הדה בן-בסט

הקבץ זה מיועד להקנות לתלמידים ידע בתרבות האמריקנית, תולדותיה וקשריה עם העולם התרבותי הסובב אותה. בהקבץ לימודים זה יוצעו קורסים הנוגעים לתרבות האמריקנית תוך גישה בין תחומית לנושא.

הרכבת ההקבץ תעשה מתוך רשימת הקורסים המובאת בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים, על פי המבנה המוצע. ניתן ללמוד הקבץ ללא סמינריון או הקבץ הכולל סמינריון. על הסמינריון להיות בתחום המודגש בהקבץ הנלמד (הקבץ ספרותי או היסטורי).

ההשתתפות בסמינריונים מותנית בדרישות קדם של החוגים בהם הם ניתנים. כל השיעורים בחוג לאנגלית ניתנים בשפה האנגלית אך מותרת כתיבת עבודות, בחינות ועבודות סמינריוניות בעברית, למעט עבודות הניתנות בתרגילים במבוא לתרבות אמריקה. כתיבת עבודה בעברית תיעשה בתאום עם מורה הקורס.

לימודי הרנסאנס (מסגרת 312)
אחראי : פרופ' בנימין ארבל

תקופת הרנסאנס נחשבת בעיני רבים כערש הציויליזציה המערבית המודרנית. דיוקנה של הציויליזציה המערבית ויתרונה על פני תרבויות אחרות התבססו במהלך אותה תקופה בזכות צמיחתה של תרבות חילונית, התגבשות המבנים העיקריים של המדינה המודרנית, גילוי העולם הגדול וראשית הקולוניאליזם המודרני, התפתחותה של כלכלה קפיטליסטית בקנה מידה עולמי, ראשיתה של "המהפכה המדעית" ותפיסות אסתטיות חדשות.

תכנית לימודים זאת משלבת קורסים בחוג להיסטוריה כללית, בחוג לתולדות האמנות ובמידת האפשר גם בחוגים אחרים העוסקים ברנסאנס כתקופה היסטורית וכציויליזציה.

תלמידים רשאים לבחור באחד ההקבצים שאינם כוללים סמינריון או באחד ההקבצים הכוללים סמינריון (כמפורט בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים)[1]. בכל אחת מאפשרויות אלה ניתן לבנות הקבץ עם דגש היסטורי, או עם דגש אמנותי.

לימודי גרמניה ומרכז אירופה (מסגרת 314)
אחראי: פרופ' ג'וזה ברונר
יועץ: ד"ר דורון אברהם

תכנית זו מיועדת להקנות לתלמידים ידע בהיסטוריה ותרבות גרמנית-מרכז אירופית מתוך גישה בין-תחומית. מטרת התכנית היא לפרוש את מורכבתה של תרבות זו על תחומיה השונים: היסטוריה, פילוסופיה, ספרות ומדעי החברה.

לימודי השפה הגרמנית:

ידיעת השפה הגרמנית אינה תנאי לקבלה להקבץ, אם כי התכנית מעודדת את התלמידים להשתלם בשפה הגרמנית.

לימודי נשים ומגדר (מסגרת 315) *
אחראית: ד"ר אורלי לובין

הקבץ לימודי נשים ומגדר מציע תיאוריה, ביקורת ומחקר להסברת תופעות חברתיות ותרבותיות ולהתבוננות בהן בראייה מחודשת ואחרת. עיקרה של הגישה האחרת היא בביקורת שיטתית של הסכמות והסכמים קיימים על ידע, על אמיתות ועל קאנונים, ע"י הבלטת ההטיות המגדריות הפעילות בייצורם ובטיפוחם.

לימודי נשים ומגדר מתבססים על ההנחה כי מגדר, או הזהות המינית המובנת ונרכשת בהקשרים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים, הוא גורם מרכזי ונוכח-תמיד בכל פעילות, ייצור וייצוג חברתיים ותרבותיים ועל כן הוא הכרחי להבנתם. בתחום לימודים זה, מגדר הוא על-כן "מכשיר" מרכזי להבנה ולהסבר של תופעות ושל שינויים היסטוריים בתרבויות שונות.

ההקבץ עוסק בהיבטים היסטוריים, אמנותיים, ספרותיים, תרבותיים, פוליטיים, חברתיים ובתאוריות פמיניסטיות, כמו גם בייצוגי המגדר במערכות הסמלים של תרבויות שונות ובתחומי אמנות כמו ספרות, קולנוע ועוד.

ההקבץ הוא רב-תחומי ועל כן יש בו קורסים בעלי אוריינטציות שונות ומדיסציפלינות שונות. לצד קורסים המציעים תמונת מצב היסטורית או עכשווית של נשים (וממילא גם של גברים) ומעמדן בתחומים שונים, יש קורסים המפעילים את הביקורת הפמיניסטית על מוסדות ומוצרים תרבותיים וקוראים מחדש את הטקסטים שלהם. לצד התכנית התיאורטית יש קורסים עיוניים העוסקים בפרקטיקות דיסציפלינריות. ההדגש התיאורטי מתמקד באופנים בהם מציעות תיאוריות פמיניסטיות הסברים אלטרנטיביים להתנהגות תרבותית.

* ההקבץ אינו מיועד לתלמידים הלומדים ב"תכנית לימודי נשים ומגדר".

חקר השואה ורצח-עם (מסגרת 316)
אחראית: ד"ר איריס מילנר

שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה נלמדת ונחקרת ממגוון רחב של היבטים ובטווח רחב של הקשרים: כהתרחשות קריטית, חסרת תקדים, בהיסטוריה של העם היהודי; כטראומה בעלת השפעות מרחיקות לכת על הזהות היהודית והישראלית ועל התרבות, החברה והפוליטיקה בישראל; כמקרה ייחודי של ג'נוסייד שייצר נקודת שבר בהיסטוריה העולמית בכלל ובמחשבה הפילוסופית וההגות המערבית בפרט; כטראומה פסיכולוגית רבת עוצמה, בעלת השפעות מתמשכות על ניצוליה ועל צאצאיהם, בני הדור השני והשלישי.

קורסי ההקבץ מקיפים את מכלול ההיבטים וההקשרים הללו, מתוך דגש על מחקר היסטורי עדכני על אודות מלחמת העולם השנייה ותולדותיו של "הפתרון הסופי". כן בוחנים קורסי ההקבץ את המחקר הענף בנושאים הבאים: ייצוגיה של השואה באמנויות (סיפורת, שירה, מחזאות, אמנות פלסטית, קולנוע ואדריכלות); פרויקטים מוזאליים להנצחת השואה; תהליכי הבניית זיכרון השואה בישראל ובמדינות אחרות בעולם; מושג העדות בכלל והיבטים מגדריים ואחרים של העדות על השואה בפרט; מאפיינים פסיכולוגיים הנוגעים להיבטים שונים של הנאציזם; פרשיות היסטוריות הקשורות לשואה, כגון משפטיהם של פושעים נאציים; אנטישמיות, שנאת זרים ותופעות של רצח-עם.

תולדות המאה העשרים(מסגרת 321)
אחראים על ההקבץ: ד"ר אלון רחמימוב וד"ר אורית רוזין

מטרתו של הקבץ זה היא להציע לתלמידים מסגרת שבה יוכלו לרכוש ידע והבנה בסיסית בתחומי ההיסטוריה של המאה העשרים. אופיו המיוחד של ההקבץ בא לידי ביטוי בשילוב רב צדדי בין ההיסטוריה הכללית לבין תולדות העם היהודי ומדינת ישראל. במסגרת זו מתאפשר לתלמידים ללמוד על תופעות בהיסטוריה בת זמננו כעליית דמוקרטיית ההמונים, מרכזיותה של הלאומיות, המירוץ והעימותים הבין מעצמתיים, מלחמות העולם, המשטרים האוטוריטריים, המשברים הכלכליים, הדה-קולוניזציה, והתמורות התרבותיות והאינטלקטואליות. במקביל ניתן לתלמיד/ה לשלב ברקע זה לימוד פרקים היסטוריים על התהליכים שעברו על הקהילות היהודיות השונות מתחילת המאה, הרדיפות האנטישמיות, ההגירות הגדולות, ההתארגנויות הפוליטיות העצמאיות ברחוב היהודי, לידת הלאומיות הציונית ומפעלה, השואה, הקמת המדינה ותולדות הסכסוך הישראלי-ערבי.

מרבית הקורסים המוצעים הם מחוגים היסטוריים מובהקים כהיסטוריה כללית, היסטוריה של ע"י וא"י, מזרח תיכון, אפריקה ומזרח אסיה. במידת האפשר ייכללו שיעורי בחירה נוספים ממדעי החברה.

מיתוס מיתולוגיות ואגדות(מסגרת 322)
אחראי: פרופ' יוסי מאלי

המיתוס הוא מושג חמקמק הבא לאפיין מצב מעורר השראה ובעל משמעות המבוסס לא על הגיון צרוף ואמיתות מוחלטות אלא בעיקר על הקסם, המיסתורין ורגש ההתפעמות. יש הרואים במיתוסים את היפוכה של האמת הלוגית והרציונלית פרי המודרניזם, ויש הרואים במיתוסים ובאגדות תוספת הכרחית לעולמו של האדם המודרני. יש גם הטוענים כי המיתוס הוא המרכיב הבסיסי של כל תרבות אנושית וללא מיתוסים מכוננים, מניעים, מובילים, וקובעי חזון, נדונה כל תרבות לאבדון ולהתנוונות. חיי אדם בהיסטוריה ממוקמים בין בריאה שקדמה להיסטוריה וגאולה הנמצאת מעבר לה. לפיכך הכרה ולימוד של סיפורי בריאה וסיפורי גאולה בתרבויות רבות מביאות לידי ביטוי את המיתוסים שנועדו לעגן את הנסיון האנושי ההיסטורי בתחום נשגב וקדוש, וכך להעניק לנסיון זה משמעות.

היחסים בין מיתוסים ולבין הדיסציפלינות המדעיות הבונות תורות ידע הם יחסים מורכבים החל משלילת המיתוסים והאגדות כסוג של תודעה כוזבת, דרך התייחסות מורכבת לנוכחותו של המיתוס בכל אידאולוגיה או תורת ידע, ועד לראיית המיתוס כבסיס יציב וכאופק מוחלט שקדם להיסטוריה האנושית אך נמצא גם מעבר לה. בשנים האחרונות התפתח חקר המיתוס כתחום ידע רב תחומי הממוקם בליבן של דיסציפלינות כמו היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, לימודי דת, קלסיקה, מקרא, ספרות, אומנות ועוד. לפיכך מצאנו לנכון להציע הקבץ בין תחומי המתמקד במיתוסים מיתולוגיות ואגדות, אשר יחשוף את הלומדים לנוכחות המיתוסים בחיינו, לשימוש שאנו עושים בו בהקשרים שונים, לאופני ביטוייו השונים (טקסט, צורה, פסל, גיבור, אנדרטה, דימוי, וכד'), ולמשמעות שנותנים המיתוסים והאגדות לנסיון האנושי.

פוסט-מודרניזם (מסגרת 323)
אחראי: ד"ר יגאל חלפין

משנות הששים ואילך פוסט-מודרניזם הוא מושג שגור בכל תחומי החשיבה והיצירתיות האנושית בכל רחבי תבל ובמרחבי העולם המערבי בפרט. ולמרות זאת מושג זה הוא חמקמק וקשה להגדרה ולאפיון. אין זו תיאוריה מוצקה ומלוכדת אלא ערעור על הנחות תיאורטיות מוצקות ומלוכדות. אין זו אידיאולוגיה הקוראת לפעולה מידית אלא ביקורת האשליה האידיאולוגית מבלי להציב לה אלטרנטיבה. במידה רבה פוסט-מודרניזם הוא מצב של "אחרי-המודרניות" המעמיד במבחן ביקורתי את הנחות העולם המודרני כמו האמונה בקדמה, ברציונליות, בהיררכיה של ידע, ביכולת גילוי, מיון, וקטלוג עולם אמיתי, ממשי, ואובייקטיבי.

יש הרואים בפוסט-מודרניזם מצב של אנרכיה וניהיליזם שבה הכל מותר, ואין שום קריטריון לקביעה מה נכון ואמיתי, מה טוב וראוי, ומה יפה ואסתטי. אחרים דווקא מדגישים את הממד המשחרר, היצירתי הפתוח, ומערער המוסכמות של הפוסט-מודרניזם, הנותן תקווה לעולם טוב יותר.

במידה רבה הפוסט מודרניזם הוא רפלקסיה מורכבת ומהוססת למשבר המודרניות: אם המדע הביא לפצצת אטום, אם הנאורות אפשרה שואה ורצח תעשייתי, אם הקפיטליזם הוביל לצרכנות מטמטמת והתרוקנות האדם ממהותו, אם המרקסיזם הצמיח את זוועות סטלין, הרי משהו משברי טמון בעצם תפיסת העולם המודרנית.

הסוציולוג זיגמונד באומן טען כי המצב הפוסט מודרני קשור באופן דיאלקטי למצב המודרני. הוא מאתגר את המודרניזם באמצעות ערעור על המובן מאליו שבו ושאיפה לשקמו על ידי דיון בחוליה המקשרת בין ההתרחשות האובייקטיבית לבין ההתנסות הסובייקטיבית. לטענתו פוסט מודרניזם הוא "מודרניות מינוס האשליות שלה."

בהקבץ המוצע נבחן את הביטויים השונים של המצב הפוסט-מודרני בתחומי ידע שונים ואת השלכות העמדה הפוסט-מודרנית על השינויים העוברים עליהם. השיעורים השונים יבררו, עד כמה שאפשר, את מקורות צמיחת הפוסט-מודרניזם ואת אפיוניו השונים בכתבים מובילים, ביצירות אומנות ורוח, בשפה, בפילוסופיה, בהיסטוריה, באסתטיקה, וגם בחברה ובפוליטיקה.

הקבץ זה הוא בין-תחומי במהותו, שכן הפוסט-מודרניזם חורג מהמסגרות הדיסציפלינריות ולכן הוא מרתק ומאתגר כתחום ידע מסקרן בפני עצמו שנראה כהכרחי להתמצאות בסיסית בעולם בו אנו חיים.

לימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית (מסגרת 330)
אחראי: ד"ר חררדו לייבנר

מגמת ההקבץ היא להציג את ההיסטוריה, התרבות ואורח החיים אשר התגבשו והתפתחו בחצי האי האיברי, שם חיו בימי הביניים נוצרים, מוסלמים ויהודים אלה לצד אלה; את המיפגש עם התרבות הטרום-קולומביאנית עם גילוי העולם החדש; ואת התרבות החדשה אשר צמחה באמריקה הלטינית במהלך מאות שנות הכיבוש הספרדי ולאחריו.

ההקבץ יתמקד בארבעה תחומים:

א. היסטוריה של ספרד, פורטוגל ושל אמריקה הלטינית.

ב. ספרות ספרדית באירופה ובעולם החדש.

ג. אמנות פלסטית, מוסיקה, תיאטרון וקולנוע בספרד, פורטוגל ובאמריקה הלטינית.

ד. לימוד השפות הספרדית, היהודית-ספרדית והפורטוגלית ברמות מתחילים ומתקדמים.

רטוריקה - אמנות הדיבור, הנאום והשכנוע (מסגרת 340)
אחראית: פרופ' ענת בילצקי
יועץ: ד"ר שי פרוגל

הרעיון ששכנוע אינו סתם עניין של כישרון, אלא מיומנות הניתנת לטיפוח וללימוד מפורט ומדוקדק, אינו חדש. זוהי למעשה הנחת היסוד של הרטוריקה - דיסציפלינה מודרנית בעלת מסורת עתיקה העוסקת בשאלה "כיצד לשכנע" על היבטיה השונים.

ההקבץ יציג את ביטוייה השונים של אמנות השכנוע. נעמוד על האופן שבו הרטוריקה משתלבת באמנויות, בתחומים עיוניים (כמו הסטוריה ופילוסופיה), בפרקטיקה אנושית (כמו המשפט והפוליטיקה), ואפילו במדע. נסקור נסיונות הסטוריים ופילוסופיים לבטל את הרטוריקה, ונתחקה אחר מחלוקות אודות ערכה. ההקבץ יכלול צדדים תאורטיים "טהורים" בהם נכיר את התאוריות המרכזיות במסורת הרטורית ונקרא טקסטים רטוריים קלאסיים, וקורסים "מעשיים" יותר בהם יוכלו המשתתפים להשתתף בצורה פעילה במצבי שכנוע מדומים, תוך נסיון להקנות כלי שכנוע חדשים ולשפר מיומנויות שכנוע קיימות.

ההקבץ משלב קורסים מחוגים רבים (היסטוריה, פילוסופיה, לימודים קלאסיים, בלשנות, תורת הספרות הכללית ועוד). אפשר לבחור ללמוד את ההקבץ עם או בלי סמינריון. בכל אחת מן האפשרויות הללו קיים מסלול עם דגש על חקר השיח, תקשורת וספרות ומסלול עם דגש על פילוסופיה וקלאסיקה.

צדק חברתי – דמוקרטיה, הומניזם וצדק חברתי (מסגרת 400)
אחראי: : ד"ר עובדיה עזרא

מבנה ההקבץ נועד לאפשר למידה ודיון ביקורתי בשאלת הצדק החברתי מפרסקטיבה היסטורית ואקטואלית במגוון קורסים מתחומי הדעת של ההיסטוריה, הפילוסופיה, הגיאוגרפיה, החינוך, הקולנוע, מדעי המדינה והסוציולוגיה. הקבץ זה שואב השראתו מן החזון הציוני, שביקש לכונן בארץ חברה צודקת ומתוקנת, שתקיים שוויון חברתי ומדיני גמור בין אזרחיה בלא הבדלי דת, גזע ומין ומחזונם של הוגים ואנשי מעשה הומניסטיים שפעלו במערב משחר ההיסטוריה האנושית על מנת לעצב חברה מוסרית, רגישה לחלשים וסולידרית.

להקבץ שלוש מטרות עיקריות:

1. לבחון את החזונות המגוונים של בניין חברה צודקת בהגות המערב החל מן האוטופיות המוקדמות ועד האידיאולוגיות המודרניות (סוציאליזם, ליברליזם ופאשיזם).
2. לבחון את נסיונות המימוש השונים של חזונות אלה, המאבקים המהפכניים והדגמים הקונקרטיים שהוקמו ברחבי העולם (הקומונות, הקיבוץ, מדינת הרווחה, החברה הקומוניסטית, החברה הקורפורטיבית וכיו"ב) ולהעמידם לביקורת.
3. ליצור תנאים לפיתוחה של "אינטלקטואליות נורמטיבית" ולגיבושה של השקפת עולם חברתית.

היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות (מסגרת 659)
אחראי: פרופ' ליאו קורי

השיעורים בהקבץ זה מקנים ידע בהיבטים היסטוריים ופילוסופיים של המדעים המדויקים, מדעי הטבע ומדעי החברה. המרכיב המרכזי של לימודי ההקבץ הוא המימד ההיסטורי, שבו מעוגנות גם התפיסה הפילוסופית וגם התפיסה הסוציולוגית והאנתרופולוגית של הידע המדעי.

הקבץ אחד בן 16 ש"ס שאינו כולל סמינריון או הקבץ בן 20 ש"ס הכולל סמינריון. ההשתתפות בסמינריון פתוחה בפני תלמידי שנה ג' בלבד. השתתפות בחלק מן הסמינריונים מותנית באישור מוקדם של המרצה.

לימודי דתות (מסגרת 697)
אחראי : ד"ר גדעון בוהק

הקורסים המוגשים במסגרת הקבץ זה מיועדים לתלמידים המעונינים לשלב לימודים בחוגים שונים העוסקים בהיבטים שונים ומגוונים של מחקר הדתות. ההקבץ מציע יחידות של לימודי מבוא ולימודי המשך. לתלמידים המעונינים בהקבץ ללא סמינריון מסלולים מבואיים. תלמידים המעונינים בהקבץ הכולל סמינריון יוכלו לבחור באחד מהמסלולים הכוללים מבוא ושיעורי המשך.

הערות:

1. תלמיד המעונין בהקבץ עם סמינריון צריך לשים לב לדרישות הקדם הכוללות בדרך כלל שיעור מבוא, תרגיל, ושיעור מתקדם בתחום או בתקופה בהם יינתן הסמינריון.
2. בחלק מהמסלולים מופיע הקורס "מבוא למדע הדתות" (4 ש"ס). במקביל לשיעור זה יינתן "תרגיל מתודולוגי במבוא למדע הדתות" (2 ש"ס). תלמידים השוקלים המשך לימודיהם במדעי הדתות מתבקשים להירשם לתרגיל זה, במקום אחד משיעורי הבחירה.
3. מבני המסלולים בהקבץ ורשימת הקורסים יופיעו בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים של תכנית הלימודים הכלליים.

תרבות וחינוך הילד (מסגרת 701)
אחראית: ד"ר יעל דר

הלימודים בהקבץ מיועדים להקנות לתלמידים ידע בתרבות הילד וחינוכו בחתכים סוציו-סמיוטיים והיסטוריים. הכוונה למכלול של המוסדות והטקסטים היוצרים את התארגנות החיים החברתיים והאינדיבידואליים של הילד והנוער.

הקורסים יעסקו במכלול הפעילויות הטקסטואליות הקשורות בתרבות הילד וחינוכו: ספרות ילדים, ספרי לימוד, עיתונות ילדים ונוער, פזמונים ושירים, משחקים ויומנים. כמו כן יעסקו הקורסים במיגוון של הגופים הרשמיים והבלתי רשמיים, שבמסגרתם נוצרת תרבות הילד והנוער, לא אחת גם בתחום סמכותם ואחריותם: החל במערכת החינוך וכלה בתכניות טלויזיה, בעיצוב פריטים שונים לילדים ולנוער, במופעי פופ ובתנועות נוער.

ההקבץ מיועד לאנשים המעוניינים לרכוש ידע בתרבות הילד והנוער, וכן למי שמבקשים להתמחות בתחום זה.

מבואות מדעי החברה – ללא סמינריון (מסגרת 100)
על התלמידים לבחור 4 מבואות עם תרגילים, בהיקף של 16 ש"ס.

קיימת אפשרות ללמוד את המבואות גם בסמסטר קיץ. הרישום לסמסטר קיץ ייעשה בפקולטה למדעי החברה, במועדים שיקבעו במועד מאוחר יותר, באמצעות טופס ממזכירות התכנית.