| אנו רגילים לחשוב על ספרי הנביאים כמכילים את נאומיהם חוצבי הלהבות של מורי מוסר בעלי תודעה חברתית עמוקה. עם זאת,הנביאים גם פעלו גם כפרשנים של המסורות הסיפוריות המוכרות לנו מהתורה. ספר ישעיהו, ובמיוחד פרקים מ-ס"ו, המיוחסים על פי רוב לנביא ה"מנחם" שפעל בימי שיבת ציון, הוא "ישעיהו השני", עשיר באלוזיות ואף עיבודים שונים של חלקי סיפורים או מוטיבים הידועים לנו מסיפורי התורה, במיוחד סיפורי הבריאה, והאבות. מה עשה הנביאי עם החומרים הללו? מה הייתה מטרת הפרשנות המיוחדת, ולא פעם הביקורתית בעליל, שהעניק למסורות הללו, שלחלקן כבר היה מעמד מקודש בקרב קהלו? הסמינר יעסוק בשני מוקדים: הכרת נבואתו של ישעיהו השני ויחסה למקורות נוספים מימי בית שני במקרא והבנת פועלו של נביא זה כ"פרשן פנים-מקראי" של טכסטים ומסורות שנשתמרו בספר בראשית. |