התקשורת האנושית נרטיבית מטבעה. גם החוק הוא כלי שבאמצעותו מסופרים סיפורים על אנשים – עליהם, על יחסיהם עם אחרים ועל קשריהם עם הקהילה. קריאת חוק כסיפור מנסה לברר שאלות המזוהות כמשפטיות באמצעות שימוש במושגים ובכלים הלקוחים מדיסציפלינה אחרת – תורת הספרות. החוקים הקזואיסטים של התורה הם הקורפוס החוקי שנבחר לבחון ולהדגים אסטרטגיית קריאה זו. היבטים שונים של הסיפורת כגון: עלילה, דמויות (ודרכי אפיונן), יצוג של דיבור, נקודות מבט ומיקוד, בניית תהליך הקריאה, מעורבות ומוחשיות המחוקק-המספר, יעמדו במוקד העיון בחוקים אלו. |