החסידות מיסודו של ר' ישראל בעל שם טוב וההשכלה מיסודם של משה מנדלסון ובני חוגו עלו על בימת ההיסטוריה היהודית בעת ובעונה אחת – באמצע המאה השמונה עשרה. החסידות התפשטה מאוקראינה צפונה ומערבה, ההשכלה התפשטה מגרמניה מזרחה, וההתנגשות הבלתי נמנעת התחולה על אדמת גליציה. החסידות המיסטית וההשכלה הרציונליסטית נאבקו על נפש הנוער, כשמבחינה ספרותית הפעילים היו המשכילים שהשמיצו את החסידות בסאטירות שנונות וכן במחקרים שהציגו את החסידות כמין עבודה זרה. בקורס יצויינו נקודות הניגוד החריף בין שתי התנועות רבות העוצמה מבחינה אידיאולוגית וחברתית. תוך כדי קריאת הסאטירות של משכילי גליציה ייבחנו האיסטרטגיות הספרותיות שהכתיבו את העיצוב האמנתי של היצירות, בין היתר גם על רקע ספרות הסאטירה, הפרודיה ורומן המכתבים האירופית שהייתה ידועה לסופרי ההשכלה. תשומת לב תוקדש גם למשכילים הבודדים בגאליציה וברוסיה ש"שחו נגד הזרם" וזיהו מתוך אהדה אלמנטים חיוביים בחסידות. |