הזיוף הארכיאולוגי מלווה את המחקר מאז ימיו הראשונים. בניגוד לדעה המקובלת, מטרתו לא הייתה תמיד הפקת רווח כספי. הסמינר יעסוק בזיוף הארכיאולוגי מן ההיבט המתודי: על איזה רקע נוצרו הזיופים הגדולים בארכיאולוגיה, כיצד "הוחדרו" לספרות המדעית ולתודעה המקצועית, מה היתה תגובת הקהילה המדעית להופעתם, מהם הפרוטוקולים של מעבדות המחקר שבדקו את מהימנותם וכיצד נחשפו – אם אכן נחשפו כזיופים. יידונו גם מספר דוגמאות של ממצאים שנחשדו כזיופים אך מהימנותם הוכחה במהלך המחקר, או שנותרו שנויים במחלוקת שטרם הוכרעה. בין מקרי המבחן שינותחו: התכריך מטורינו, אבן בט-קריק, הענק מקרדיף, גלוסקמת יעקב אחי ישוע, גולגלות הבדולח, אבני ברינגר, אתרי פוג'ימורה, הקורוס של מוזיאון גטי, הכתובות מגלוזל, אוסף מנצור מעמרנה, איש פילטדאון ואתרו, הדיסק מפאיסטוס, רימון השנהב ממוזיאון ישראל, אלת הנחשים מקנוסוס, אבן קנסינגטון, כתובת יהואש ועוד רבים אחרים. הסמינר יתמקד גם בשיטות המחקר האנליטיות ששמשו לבחינת הממצאים, יתרונותיהן ומגבלותיהן.
|