| 0622.2120 שמרנים ורדיקלים בעולם הערבי: המקרה של ירדן | |
|---|---|
| ד"ר תמר יגנס | שיעור |
|
עניינו של השיעור הינו בחינת זיקת הגומלין הפוליטית (Linkage Politics) בין המערכת הבין-ערבית לבין הפוליטיקה הפנימית הירדנית בשנות החמישים והשישים. היו אלו שנים בהן הגיע הרדיקליזם הערבי לשיא עוצמתו והיווה אתגר חמור לממלכה הירדנית. ירדן נאלצה בשנים אלו להתמודד עם יריבים שעלו עליה בעוצמתם, היו רדיקלים בהשקפת עולמם ושונים בצורת משטרם. למעט פרקי זמן קצרים, איימו יריבים אלה על יציבות המשטר הירדני באורח בוטה ואף אלים. המשטר הירדני, שראה באיום הרדיקלי סכנה ממשית לקיומו, נאבק בו בתחום שליטתו בזירה הפנימית, כיוון שרק בזירה זו יכול היה להתגונן בפני האיום ולהדפו באורח נמרץ. חולשת המדינה הירדנית לא אפשרה לה להגיב בתקיפות במערכת הבין-ערבית, אך היא הגיבה בקשיחות בזירה הפנימית, בה השכיל המשטר לגייס את הכוחות שתמכו בו למאבק ביריבים מחוץ ובאופוזיציה מבית. לשם הבהרת אופייה של זיקת הגומלין הפוליטית, נבחן מונחים מתחום התאוריה הפוליטית, דבר שיסייע לניתוח היחסים המורכבים שבין המערכת הבין-ערבית, האזורית, החיצונית לבין המערכת הפוליטית הפנימית הירדנית באותן שנים. יושם דגש על ארועים ותהליכים בעלי משמעות שהתרחשו במערכת הבין-ערבית, ביחסים שבין רפובליקות "מתקדמות" לבין בתי מלוכה שמרניים, ואשר השפיעו באופן ישיר על הנעשה בממלכה הירדנית, על שתי גדותיה. כמו כן, תיבחן שאלת הנגישות של המערכת החיצונית לזירה הפנימית באמצעות קשרים של המדינות הרדיקליות (מצרים, סוריה ועיראק לאחר נפילת בית האשם ביולי 1958) עם כוחות פוליטיים אוהדי גמאל עבד אל-נאצר והבעת' הסורי והעיראקי. כוחות אלה, שאמצו תפיסות רדיקליות וראו בנאצר מופת של מנהיגות, היוו אופוזיציה מסוכנת לבית ההאשמי בירדן. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/07/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/08/2006 בשעה 9:00 | |