| 0680.1000 מבוא לסיפורת | |
|---|---|
| פרופ' מנחם פרי | שיעור |
| הקורס מקיף את יסודות תורת הפרוזה מנקודת הראות של תהליכי הקליטה של הקורא. מבחינה תיאורטית הוא מתמודד עם תיאוריות מקובלות בשנים האחרונות בתורת הספרות ובפסיכולוגיה של ההבנה, תוך דגש על "אסכולת תל-אביב". אך הקורס אינו אבסטרקטי: הוא מתקדם תוך הדגמה מסיפורי מופת מן הספרות העברית והכללית, ואגב כך מתכוון גם לפתח את כושר האינטרפרטציה של המשתתפים. בין הנושאים שיידונו: יחסי הגומלין בין טקסט לבין תהליכי ההבנה של הקורא; מילוי פערים; סדר הטקסט כקובע משמעות; המבנה המיוחד של המציאות בסיפורת וקשריה עם הלשון; דרכי המסירה: מבע משולב, נקודת תצפית, המספר והפרספקטיבות שלו; ועוד.
הקורס מורכב משיעור (4 ש"ס) וקבוצות של הדרכה אישית (2 ש"ס). חובות הקורס: בחינה על החומר התיאורטי, שלוש עבודות-תרגיל בהדרכה אישית (פרט לתלמידים הפטורים מהדרכה אישית), עבודה מסכמת: אינטרפרטציה של סיפור, מבחן אמריקני על קריאת אנתולוגיה של סיפורים קצרים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/03/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0680.1001 הסיפורת העברית במאתיים השנים האחרונות | |
| פרופ' אבנר הולצמן | שיעור |
| קורס-מבוא מקיף זה סוקר וממפה את הסיפורת העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו אלה על יוצריה הבולטים והמגמות הפואטיות המרכזיות שהסתמנו בה. פרקיו העיקריים: ראשית הסיפורת – הסאטירה והאוטוביוגרפיה המשכילית; הרומן המשכילי בשיאו; 'דור המעבר' בשלהי המאה התשע-עשרה; הנוסח של מנדלי מוכר ספרים והשפעתו; לידת הסיפורת העברית המודרנית; הסיפורת בין שתי מלחמות העולם; יצירתו של ש"י עגנון; 'דור בארץ' ודור המדינה בסיפורת הישראלית; מניאו-ריאליזם לפוסט-מודרניזם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/06/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.1002 יצירות מופת בספרות העברית | |
| פרופ' חנה נוה | שיעור |
|
הקורס יציג סדרה של יצירות מופת שמהוות את שיאי הכתיבה של הספרות היפה בעברית לאורך ההיסטוריה שלה. כל אחת מהיצירות תוצג על ידי אחד ממרצי החוג או על ידי מרצים אורחי החוג. אופיו הפנורמי של הקורס יאפשר התבוננות, שיש בה ממד היסטורי משולב בממד סינאופטי, בפסגות היצירה בעברית, ויתרום להארת מוטיבים מרכזיים, תימות דומיננטיות, דמויות של גיבורים/גיבורות ואנטי-גיבורים/גיבורות, מודלים של זהות רווחים ומאותגרים, ז'אנרים בהתהוותם ובתמורותיהם וכיוצ"ב, שמאפיינים את היצירה העברית לדורותיה. הקורס מיועד לתלמידי התואר הראשון בחוג לספרות ולתלמידי חוגים אחרים, החל בשנת לימודיהם הראשונה. הקורס יתנהל לפי רשימת הרצאות ורשימת קריאה שתפורסם באתר האינטרנט שלו. בסיום הקורס ייערך מבחן. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 27/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0680.1003 רומאנים נבחרים בספרות העולם | |
| ד"ר סמדר שיפמן | שיעור |
| הקורס יעסוק בקריאת רומאנים ובהתבוננות בהם משתי פרספקטיבות עיקריות: א. הרומאן כמסע, כתהליך.ב. הרומאן כמגדיר ומשקף מצב תרבותי וחברתי.
מטרת הקריאה בכשמונה רומאנים מרכזיים מתקופות שונות ומיבשות שונות היא כפולה: היכרות עם אבני דרך בתרבות המערבית; ונסיון לשרטט דרכי התבוננות אפשריות המאירות אבני דרך אלה על המשותף להן והייחודי לכל אחת מהן. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/08/2006 בשעה 16:00 | |
| 0680.1004 יסודות הפרוזודיה | |
| גב' עינת ברעם אשל | שיעור |
| במרכז הקורס נידונה שיטת השקילה הטוני-סילאבית של השירה העברית המודרנית (בהברה הספרדית והאשכנזית). הלומדים בו מתוודעים אל שורה של מושגי יסוד מתחום הפרוזודיה ורוכשים מיומנות בזיהוי ובהגדרת סכמות חריזה ומשקל.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.1112 מבוא לתורת הספרות | |
| ד"ר מיכאל גלוזמן | שיעור |
| הקורס יעסוק בהתפתחות התיאוריה של הספרות לאורך המאה העשרים. בסמסטר הראשון נעקוב אחר האסכולות הביקורתיות המרכזיות במחצית הראשונה של המאה העשרים כגון פורמליזם רוסי, מרקסיזם, ביקורת פסיכואנליטית,הביקורת החדשה והסטרוקטורליזם. בסמסטר השני נעקוב אחר עליית הביקורת הפוסט-סטרוקטורלית והפוסט-מודרנית ונתמקד בזרמים כגון דקונסטרוקציה, פמיניזם, שיח מיעוטים ופוסט-קולוניאליזם. הקורס יתמקד בסיבות ההיסטוריות לעליית אסכולות ביקורתיות שונות, בזיקות בין אסכולות תיאורטיות וביקורתיות לזרמים ספרותיים בני-הזמן, במושגים המרכזיים העומדים בבסיס החשיבה התיאורטית של כל אסכולה, ובמאבקים בין אסכולות ביקורתיות השונות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/05/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/08/2006 בשעה 12:30 | |
| 0680.1200 מבוא למיסטיקה היהודית ולסיפור הקבלי | |
| פרופ' מיכל אורון | שיעור |
| הקורס יעסוק במושגי יסוד של המיסטיקה היהודית (קבלה), כמו גם בזרמים המרכזיים שלה.
במסגרת הקורס נדון ביצירות ספרותיות של המיסטיקה היהודית והשפעתן על הספרות העברית החדשה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/05/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.1203 מבוא לאגדה ולספרות העממית | |
| פרופ' עלי יסיף | שיעור |
| לקורס שתי מטרות עיקריות: הכרת היסודות התיאורטיים והפואטיים של הספרות העממית, הסוגות (הז'אנרים) העיקריים שבהם היא מעוצבת ומגמות ראשיות בשיטות מחקרה; ובחלקו השני, הכרת המהלכים העיקריים של סיפור העם העברי מאז ראשיתו בתקופת המקרא ועד לסיפורי העם של עדות ישראל בתקופה המודרנית. במהלך הקורס יוצגו וינותחו טקסטים מרכזיים מתוך הספרות העממית העברית לדורותיה, וביניהם ז'אנרים כמו המיתוס, האגדה, המעשייה, הנובלה, המשל, הפתגם, הבדיחה והחידה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.1204 מבוא לשירה העברית בימי הביניים | |
| ד"ר טובה בארי | שיעור |
| מטרת הקורס: סקירה כללית של תולדות השירה העברית בימי הביניים, קודש וחול, כפי שנתגבשה במרכזים השונים: בארץ ישראל, במזרח, בספרד ואיטליה.
מהלך הקורס: בשיעורים יידונו עניינים אלה: צמיחתה של השירה העברית בספרד וזיקתה אל מורשת השירה שקדמה לה בארץ ישראל ובמזרח. ייחודו של המרכז הספרדי הן בתחום שירת החול והן בתחום שירת הקודש. היצירה הספרותית בספרד הנוצרית (מהמאה השתים עשרה) על רקע השינוי החברתי של צרכני השירה. המקאמה העברית והסוגים הקרובים אליה. השפעות השירה העברית הספרדית על היצירה במרכזים שמחוץ לגבולות ספרד. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת חומר רקע (ביבליוגרפיה) ומבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/07/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.1300 מבוא לתיאוריה וביקורת: קאנט עד בנימין | |
| ד"ר אייל דותן | שיעור |
| שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי התרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. השיעור יחולק לשני שיעורים סמסטריאליים נפרדים. בחלקו הראשון יוצגו בעיקר הוגי המאה התשע-עשרה והמחצית הראשונה של המאה העשרים (קאנט, היגל, מארקס, פרויד, ניטשה, בנימין). בחלקו השני יוצגו ההוגים הסטרוקטורליסטים והפוסט-סטרוקטורליסטים, מלאקאן ואלתוסר דרך פוקו ודרידה, עד לתיאוריות פמיניסטיות ופוסטקולוניאלית בנות זמננו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 16.2.06 ב- 9:00. להגיש עד 20.2.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 24.3.06 ב- 9:00. הגשה עד 30.3.06 ב- 13:00 | |
| 0680.1302 בעיות יסוד בתורת הספרות: מבט מפרספקטיבה קוגניטיבית | |
| פרופ' ישעיהו שן | שיעור |
| מטרתו העיקרית של הקורס היא לדון בבעיות יסוד שונות המעסיקות את תורת הספרות באמצעות קישורן למסגרות תיאורטיות שונות במדעים הקוגניטיביים.
הקורס יעסוק בעיקר בסוגיות הבאות: - מהם המדעים הקוגניטיביים ומהו מעמדה של תורת הספרות במסגרתם. - השימוש הפואטי והלא פואטי בשפה: מבט מפרספקטיבה של המדעים הקוגניטיביים. - לשון השירה - מבט מפרספקטיבה קוגניטיבית. - הטקסט הסיפורי הקצר - והכשירות הסיפורית. חובות הקורס 1. במהלך הקורס יקראו הסטודנטים כ-9-8 מאמרים, אותם יוכלו למצוא בספריה המרכזית בתיק הקורס. 2. בסיום הקורס תתקיים בחינת סוף סמסטר (תיתכן גם בחינת אמצע סמסטר).. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0680.1305 תחנות יסוד בספרות המערב | |
| ד"ר אורלי לובין | שיעור |
| הקורס "תחנות יסוד בספרות המערב" מציע היכרות עם טקסטים מרכזיים לתרבות המערבית. לצד ההקשר ההיסטורי בו נכתבו היצירות המכוננות הללו, מציע הקורס גם קריאות עכשוויות המושפעות מתיאוריות שפותחו במאות ה- 20 וה- 21. הקורס מחולק לשני חלקים שאינם תלויים זה בזה; "תחנות יסוד בספרות המערב – א'" מכסה את העת העתיקה ואת ימי הביניים, ו"תחנות יסוד בספרות המערב – ב'" את הרנסאנס ועד עליית הרומן במאה ה- 18. בדרך כלל כל שנה ניתן חלק אחר. חלק א' אינו תנאי לשמיעת חלק ב'. תלמידים/ות הבוחרים/ות בקורס כחלק מחובותיהם למסלול חייבים/ות בחלק אחד בלבד, או א' או ב', לבחירתם/ן. בשנה"ל תשס"ו ינתן רק חלק א'.
"תחנות יסוד בספרות המערב – א'" מכסה יצירות מרכזיות שנכתבו בעת העתיקה ובימי הביניים. היצירות נבחרו בעיקר לפי הקריטריון המסורתי והקונסרבטיבי של "הקאנון של התרבות המערבית"; היינו, יצירות שנחשבות למכוננות בתרבות המערבית, או כאלה שהשפיעו עליה במיוחד. יחד עם זאת, לעתים ישולבו בקורס גם טקסטים לא-מערביים, וגם טקסטים "מן השוליים", כאלה שלא התקבלו לקאנון אך שרדו בכל זאת וקבלו מעמד מיוחד בעת המודרנית. רוב הטקסטים ייקראו גם מתוך פרספקטיבה של תיאוריות פמיניסטיות, פוסטסטרוקטורליות, דקונסטרקטיביסטיות, מארקסיסטיות ואחרות, כדי להשיג תובנות על האופן בו משפיעות היצירות בעת קליטתן, למשל – בימינו. בין היצירות שיילמדו (יתכן שלא כל היצירות הבאות יילמדו, ויתכן שיילמדו כמה יצירות אחרות שאינן מופיעות ברשימה שלהלן): האיליאדה והאודיסיאה (הומרוס); סיפורים מן המיתולוגיה היוונית; סיפורים מיתולוגיים של עמים עתיקים; אדיפוס המלך (סופוקלס); הצפרדעים (אריסטופנס); המשתה (אפלטון); שירת סאפפו; התאומים מנייכמוס (פלאוטוס); אינאיס (ורגיליוס); דפניס וחלואה (לונגוס); אלקראן; הברית החדשה; וידויים (אוגוסטינוס); אלידוס (מארי דה פראנס); סגה איסלנדית; שירת הניבלונגים. חלה חובת קריאה שוטפת במהלך הקורס, ותערכנה בחינות בקיאות. הציון בקורס יינתן על סמך בחינה שעיקרה דיון בנושאים מרכזיים שיעלו בקורס תוך הדגמה מיצירות שנדונו בכיתה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.2000 משירי קודש לשירי עגבים | |
| ד"ר טובה בארי | שיעור |
| תיאור הקורס ומהלכו: השירה העברית באיטליה בימי הביניים היא יצירה מעניינת וייחודית בשל היותה צומת למפגש השפעות מכיוונים שונים: מארץ ישראל והמסורת הפייטנית, מספרד והמסורת האנדלוסית והשפעות שמקורן בתרבות האיטלקית. במהלך הקורס נקרא מבחר מיצירות שנתחברו בין המאות התשיעית ועד החמש עשרה: שירי קודש וחול, חיבורי פרוזה ומקאמה.
דרישות הקורס: נוכחות סדירה והשתתפות פעילה בשיעורים. הכנת טקסטים שנקרא בכיתה. כתיבת עבודות תרגיל ומבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2001 "לינה משפחתית": פרספקטיבות ספרותיות על משפחה וקיבוץ | |
| ד"ר איריס מילנר | שיעור |
| כגילומה האולטימטיבי של הישראליות החדשה וכבית היוצר של הצבר המיתולוגי הקיבוץ מופיע בתדירות רבה בספרות העברית המלווה את ההתיישבות בארץ ישראל מראשיתה. הקורס יעסוק במופעיו השונים של הקיבוץ בספרות ובתפקידו כפריזמה אשר דרכה נבחנת האידיאולוגיה ונבחנים האתוסים הישראליים. הקריאה שתוצע בקורס מזהה בעיקר מגמות ספקניות בנוגע לפרוגנוזה של הקהילה הקיבוצית (כמייצגת המפעל הציוני בכללותו). קריאה כזאת רלוונטית הן ליצירות שנכתבו בשנות "בניין האומה" והן לטקסטים מאוחרים יותר, המתעמתים עם כשלון הקיבוץ ומבקשים לפענח את הדינמיקה של כישלון זה. אחד המוקדים העיקריים של הדיון יהיה בית הילדים והעימות בין המשפחה הפרטית ו"משפחת הקיבוץ" שהוא מייצג. הדיון יתבסס על קריאה בקובץ "קהילייתינו" וכן בטקסטים משל ברנר, בלבן, בן נר, יהושע, סובול, עוז, רביקוביץ שמיר ואחרים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 5.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 10.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 16.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 21.8.06 ב- 13:00 | |
| 0680.2002 מחבר, מספר, ממקד: הנארטיב הילדי בסיפורת | |
| ד"ר איריס מילנר | שיעור |
| הקורס יעסוק בתפקידיהם האפשריים של ילדים בספרות, הן כדמויות וכ"אביזרים" בעולם המסופר והן כמספרים וממקדים (בעיקר של סיפורי חניכה). יידונו בו מאפייניה של התודעה הילדית כממקדת של הטקסט הספרותי, האפקטים שיוצר מיקוד כזה והבחינה הביקורתית של המציאות שהוא מאפשר. על סמך התחבולות המשמשות ליצירת "נרטיב ילדי" יפוענחו גם ההבניות התרבותיות (המשתנות) של מושג הילדות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 8.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 13.2.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 19.5.06 ב- 9:00. הגשה עד 24.5.06 ב- 13:00 | |
| 0680.2003 שירה זלדה: מונוגרפיה | |
| ד"ר לילי רתוק | שיעור |
| הפשטות, התום והעוצמה המיוחדת של שירת זלדה הפכו אותה לאחת המשוררות האהובות ביותר.
שירתה יוצרת גשר בין הציבור החילוני לעולם הדתי. "לכל איש יש שם" – שירה, שיצר את המנהג של קריאת שמות הנספים בשואה – הוא דוגמה לעידון ולכוח המאפיינים את יצירתה. בשיעור נדון במבחר משיריה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2004 שירת אמיר גלבע: מונוגרפיה | |
| ד"ר לילי רתוק | שיעור |
| חוויית השמחה המתפרצת, המאפיינת בעיקר את שירתו המוקדמת של גלבע, מוכרת לרבים בזכות השיר המולחן, הנפתח במילים: "פתאום קם אדם בבקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת". עולמו השירי הקסום של גלבע, והעוצמה הרוחנית של יצירתו, יעמדו במרכז העיון במבחר משיריו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': להגיש עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2006 מתום עד תום: חנוך ברטוב | |
| פרופ' מיכל אורון | שיעור |
| השיעור יעסוק במכלול יצירותיו של הסופר חנוך ברטוב, בסיפוריו הקצרים, בנובלות ברומאנים ובמבחר ממאמריו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2007 מאגיה דמונולוגיה ורפואה עממית מעולמם של בעלי השם | |
| פרופ' מיכל אורון | שיעור |
| השיעור יעסוק בתפיסות של המאגיה והדמונולוגיה בעולם העתיק, בספרות חז"ל, בימי ביניים ובעת החדשה. הקורס יעמוד על השפעת התפיסות המאגיות יהודיות על התרבות האירופית, על תופעת בעלי השם-המרפאים העממיים וספרותם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/06/2006 בשעה 18:00 | |
| 0680.2008 קווי מתאר לשירה העברית | |
| פרופ' זיוה שמיר | שיעור |
| מטרת הקורס: לשרטט קווי מתאר להתפתחות השירה העברית של מאתיים השנים האחרונות, תוך הארת השינויים הפואטיים במעבר מתקופה לתקופה ומאסכולה לאסכולה, על רקע התמורות החברתיות והפוליטיות.
מהלך הקורס: במהלך הקורס יתוארו הנסיבות שהובילו ללידתה של השירה העברית החדשה, והתלמידים ייפגשו, שלב אחרי שלב, עם הזרמים הספרותיים העיקריים (שירת ההשכלה המוקדמת והמאוחרת; שירת התחייה; השירה האוונגרדית של שנות העשרים; השירה המודרניסטית-סימבוליסטית הארצישראלית; השירה המודרניסטית הישראלית; השירה הפוסט-מודרניסטית הישראלית, וכן עם מבחר טקסטים של משוררים מרכזיים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/07/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.2009 פרספקטיבה של שוליים: הסיפורת בשנות השישים (יהושע, עוז, אפלפלד , כהנא כרמון) | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | שיעור |
| שנות הששים מסמנות בתולדות הסיפורת הישראלית תקופת מעבר מכתיבתם של סופרי "דור תש"ח" לכתיבה חדשה מבחינה ספרותית-סגנונית, ומבחינה אידיאולוגית. בשנות הששים קם דור יוצרים חדש שנותן את הטון המרכזי בספרות הישראלית עד לימינו אלה: עוז, יהושע, קנז, אפלפלד, כהנא-כרמון, קניוק, שחר ואחרים. מטרתו של הקורס לעקוב הן אחר קוי הדמיון הדוריים המשותפים ליוצרים אלה והן אחר קוי הייחוד של כל יוצר בפני עצמו, וזאת על פי הסיפורים הקצרים המוקדמים שכל אחד מהם כתב. כיצד התמודדה הביקורת הספרותית עם יצירתם של אותם סופרים? כיצד מייצגים סיפוריהם את השתנות הנורמות הספרותיות והתמורות שעברה הזהות הישראלית בעשור זה? הטענה שתיבדק במהלך הקורס היא שסופרי שנות הששים התעניינו בפרספקטיבות אשר נחשבו בעיני בני דור תש"ח כשוליות, והתמקדו במה שנחשב עד אז כשוליים מבחינת הייצוג הספרותי – נשים, עולים חדשים, ערבים.
חובות הקורס - נוכחות בשיעורים, קריאה, מבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 28.6.06 ב- 9:00. הגשה עד 3.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 27.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 1.8.06 ב- 13:00 | |
| 0680.2010 מזרחיות בסיפורת העברית מבורלא עד רביניאן | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | שיעור |
| השיעור יעסוק בהתייחסויות השונות אל שאלת המזרחיות, אל מקומה בשיח הישראלי ההגמוני, אל האפשרויות השונות לדבר על זהות מזרחית ואל השלכותיה הספרותיות והתרבותיות. בשיעור ידובר על אודות טקסטים ספרותיים שנכתבו מאז שנות העשרים (בורלא ושָׁמי) דרך היוצרים המרכזיים בני דור המדינה (מיכאל, בלס, גורן) ועד דור היוצרים והיוצרות העכשוי (מטלון, רביניאן, ברדוגו). הייצוגים הפופולאריים של המזרחיות (כמו בקולנוע ובבידור) ישמשו בסיס להשוואה. קריאת הטקסטים תלווה בקריאת מאמרים בתיאוריה של הרב-תרבותיות שיחדדו את קני המידה להערכת השאלות הספרותיות.
חובות הקורס - נוכחות בשיעורים, קריאה, מבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 2.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 9.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 2.8.06 ב- 9:00. הגשה עד7.8.06 ב- 13:00 | |
| 0680.2011 ספר הזהר: מיסטיקה, מדרש ספרות | |
| ד"ר עמוס גולדרייך | שיעור |
| ספר הזוהר הוא החיבור העיקרי של המיסטיקה היהודית. עיקרו כתוב בצורת מדרש קבלי על התורה. מטרת הקורס היא מפגש עם הטקסט הזוהרי ועם העולם הססגוני של רעיונות וסמלים שבו. בתשומת לב מיוחדת תינתן לשאלה, אם האקט הדרשני של חשיפת הסודות הגנוזים לדעת בעל הזוהר ברובד הנסתר של הטקסט המקראי כרוך בסוג של חוייה מיסטית. כמו כן תינתן הדעת לעיצוב הספרותי שבו מעבד הזוהר את רעיונות המיסטיקה היהודית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/05/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.2013 "בשם האם": קריאה ביצירתו של אהרון אפלפלד | |
| ד"ר איריס מילנר | שיעור |
| אהרון אפלפלד, שעבר את השואה כילד והגיע לא"י בנעוריו, החל לפרסם את יצירותיו כבר בראשית שנות החמישים. תחילה כתב בעיקר שירה, ולאחר מכן סיפורים קצרים, נובלות, רומנים ומסות. אפלפלד, שהוא סופר פורה שיצירות חדשות משלו יוצאות לאור בתכיפות רבה גם כיום, נתפש בתודעה הציבורית כ"סופר שואה". אף שרבות מיצירותיו אינן עוסקות באופן ישיר בשואת יהודי אירופה, אירועיה הן אכן מרכיב מרכזי בעולמו הספרותי, והקונפליקט סביב הבעייתיות של ייצוגה הספרותי – אחת מהתמות החשובות המעסיקות אותו. הקורס יעסוק אפוא בייצוגה של השואה ביצירותיו של אפלפלד ובבעייתיות העקרונית של ייצוג טקסטואלי של השואה כפי שהיא מתגלמת ביצירות אלו. במקביל ידון הקורס בתפישה ה"דיאספוריסטית" של אפלפלד את הקיום היהודי; בהרהורים שמבטאות יצירותיו על זהות יהודית; בשאלות הקיומיות והפסיכולוגיות העקרוניות שהוא מתמודד איתן (ובכלל זה תשוקה לשיבה אל מחוזות של קיום סימביוטי בחיק האם) וכן בפואטיקה הייחודית שלו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 23.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 28.2.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 9.6.06 ב- 9:00. הגשה עד 15.6.06 ב- 13:00 | |
| 0680.2014 תיקון אמנותי: פסיכואנאליזה על ספת הספרות | |
| ד"ר איריס מילנר | שיעור |
| הביקורת הפסיכואנליטית המסורתית ייחסה מעמד מועדף לפסיכואנליזה, כמי שבידיה, כביכול, כלי הניתוח והפרשנות לטקסט הספרותי, גיבוריו ומחברו. בחלקו הראשון תידון בקורס התפתחותו של מפגש מסורתי זה בין הפסיכואנליזה לספרות, יוצגו פרשנויות פסיכואנליטיות קלאסיות ליצירות ספרות, וכן ידונו טקסטים ספרותיים המעמידים במרכזם, בגלוי או בסמוי, "מסע" בעל אופי פסיכואנליטי. בחלקו השני יוקדש הקורס לתיאור השינוי שחל בעשורים האחרונים בגישה המייחסת "מעמד מועדף" לפסיכואנליזה, ויוצג האופן שבו הפסיכואנליזה מגדירה את עצמה מחדש באמצעות המפגש עם מחקר התרבות והספרות. כמו כן יוצגו אלטרנטיבות של קריאה פסיכואנליטית של ספרות יפה, כאלה המתייחסות אל הטקסט הספרותי כאל ישות פסיכולוגית המונעת על ידי הלא מודע שלה, המסתתר ומבקש להיחשף בעת ובעונה אחת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 9.7.06 ב- 9:00. הגשה ב- 16.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 4.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 9.8.06 ב- 9:00 | |
| 0680.2015 קריאה בשירי אהבה עבריים מימי הביניים | |
| מר אוריה כפיר | שיעור |
| מתוך הקורפוס הגדול של שירת החול העברית בימי הביניים, מושכת אליה את תשומת הלב קבוצת שירים, כלל לא קטנה, הידועה בשם "שירת החשק", והמוקדשת לְנושא ה"אהבה". שירים אלו, הצבועים לעתים בגוונים ארוטיים חזקים, יש בהם אולי כדי להפתיע בתוך הקונטקסט היהודי-מסורתי שלהם; אך דווקא בשל כך נבקש בקורס לראות אותם כמגלים טפח ומכסים טפחיים בעולמה המורכב והרב-ערכי של השירה העברית בימי הביניים.
במהלך הקורס נבקש, באמצעות קריאה צמודה בשירים, לבחון את עקרונות הז'אנר: מי הם המשתתפים בשיח האהבה? כיצד הם מאופיינים? מהי הדינמיקה ביניהם? האם יש סיכוי לאהבה? על שאלות אלו ואחרות נבקש לענות, תוך התמודדות עם סוגיות שונות כגון: התפתחות הז'אנר ומיקומו ביחס לז'אנרים אחרים, המגעים עם השירה הערבית, מקורות מקראיים, חלחול מוטיבים מחול לקודש, אהבה חצרנית, מה בין שירה ומציאות, סוגיות מגדריות, שירה הומוסקסואלית ועוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה. הגשה עד 23.7 ב-13:00 לתא המרצה | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2016 נבוכים ודרקונים: העל- טבעי בספרות העברית בימי הביניים | |
| מר דוד רוטמן | שיעור |
| האמונה בעל-טבעי והתפקיד המרכזי שניתן לה בתרבות מהווים מאפיין בולט של חברת ימי-הביניים. בקורס נעמוד על המופעים השונים של העל-טבעי בסיפורת העברית המצויה בטקסטים הדתיים והלא דתיים של התקופה. ניפגש עם עושי נסים ובעלי שם, מכשפות ודרקונים, שדים ופיות, נקרא על נפלאותיהם של מחוזות מרוחקים ועל התרחשויות משונות בבתי השכנים. נבחן את הפואטיקה של תיאורי התופעות הללו ונעמוד על תפקידן במסגרת הסיפורית הכוללת.
בתוך כל אלה ננסה לברר את תפקידו של העל טבעי במנטאליות של היהודי איש ימי הביניים. מה היה תפקידן של אמונות אלה בחיים הקהילתיים, כיצד התייחס אליהן הממסד הדתי ועוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 17.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 15.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 20.8.06 ב- 13:00 | |
| 0680.2017 שירה רומנטית עברית | |
| פרופ' בועז ערפלי | שיעור |
| הקורס יתנהל בשני מסלולים מקבילים: בראשון יידון מושג הרומנטיקה כמושג טיפולוגי-היסטורי מרכזי בספרות האירופית. בשני יוצגו מאפיינים רומנטיים ואנטי-רומנטיים של טקסטים קונקרטיים, כפי שהם מתגלים בשירה העברית מביאליק וטשרניחובסקי ואילך. במסלול הראשון יובהרו תחילה מושגי רקע כמו תקופה בתולדות הספרות, תנועה ספרותית, (או תנועות ספרותיות), טיפולוגיה והיסטוריה, וכן תוצג שאלת הצורך במונחים מתארים מכלולים מן הסוג הזה, וכן הזיקה ביניהם ובין מונחים המתארים יוצרים ויצירות. לאחר מכן תתואר הרומנטיקה בזיקה לריאליזם, לקלאסיציזם, לפרה-רומנטיקה מזה ולמודרניזם מזה. ייסקרו בקיצור המאפיינים הייחודיים של רומנטיקות לאומיות שונות ועוד. לאחר מכן יידונו המאפיינים התמטיים (כמו שינוי היחס לטבע, לדמיון ולשירה, ליחיד, לתרבות ללאומיות וכו') והפואטיים (כגון נורמות של אינדיבידואליות, מורכבות, חידוש, לשון פיגוראטיבית, הז'אנרים, דרכי עיצוב השיר וסגנון השיר).
במסלול השני יידונו דרכי הקליטה והיישום של הנורמות הרומנטיות בשירה העברית בזיקה לניתוח טקסטים מרכזיים משל ביאליק, טשרניחובסקי (על רקע ההשכלה וחיבת ציון), אלתרמן, עמיחי ואחרים (גלגולים ו/או היפוכים של הרומנטיקה). דרישות מוקדמות: שיעור ותרגיל ביסודות השירה העברית. חובות התלמידים: השתתפות בשיעורים; קריאת חומר ביבליוגראפי מלווה, בחינת סיום | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה. הגשה עד 23/7. | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2018 היצירה כפולת הלשונות בספרויות היהודיות | |
| פרופ' דן מירון | שיעור |
| הקורס יעסוק ביצירות סיפורת ושירה שנכתבו בעברית וביידיש גם יחד, בעיקר בתקופת "התחיה" בשנות התשעים של המאה הי"ט ובעשור הראשון של המאה העשרים. הקורס יעסוק בנושאים הבאים:
1.סקירה של התפתחות הדו- והרב-לשוניות בספרויות ישראל בתקופות שונות. ניתוח הסיבות ההיסטוריות והספרותיות להופעת תופעה זו. 2.הופעת המודל של היצירה הנכתבת בשתי לשונות, עברית ויידיש, בבת אחת – בספרות החסידית (שבחי הבעש"ט, סיפורי ר' נחמן) ובפארודיה המשכילית עליה (יוסף פרל). 3. החזרה למודל זה עם עליית התנועה הלאומית על פלגיה הציונים והלא-ציוניים – טעמיה ומאפייניה. 4. היצירה כפולת הלשון כבעייה פואטית עקרונית (התנגדותו של מ"י ברדיצ'בסקי ל"טשטוש הגבולין") 5. היצירה כפולת הלשון כבעייה בתורת התרגום. 6. קריאה במבחר יצירות כפולות לשון (ש"י אברמוביץ, י"ל פרץ, ח"נ ביאליק, יעקב שטיינברג, י"ד ברקוביץ). 7. מתי ומדוע שקעה התופעה של היצירה כפולת הלשון. 8. היצירה כפולת הלשונות והדינאמיקה היחודית של כל אחת משתי הספרויות, העברית והיידית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה. הגשה עד 23/7 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2019 ספרות מלחמת העצמאות | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | שיעור |
| השיעור יעסוק בהתייחסות הספרות העברית למלחמת העצמאות. כיצד מתוארת המלחמה, מהי דמות החייל וכיצד מתואר האויב, מה מקומן של נשים (חיילות, אימהות שכולות) בספרות המלחמה, האם אפשר להגדיר את תפיסת המרחב והזמן האופיינית לספרות המלחמה, והאם ספרות זו רואה את תפקידה במתן לגיטימציה לערכים אידיאולוגיים הגמוניים ואיזו ביקורת היא מנסחת כלפיה. הקריאה תתייחס לשירה (גורי, אלתרמן, הלל, פינקרפלד), לסיפורת (יזהר, קובנר, אבנרי, נתיבה בן יהודה), למחזאות (מוסנזון, שחם), להיסטוריוגרפיות השונות שנכתבו משך השנים ולספרות ההנצחה ("חברים מספרים על ג'ימי") שקשורה במלחמה זו. בנוסף לכך ייקראו מחקרים בנושאים תיאורטיים כמו אידיאולוגיה ולאומיות, מאפייני ספרות-מלחמה, טראומה והתמודדות עם שכול, וכד'. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 4.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 9.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 16.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 21.8.06 ב- 13:00 | |
| 0680.2020 ההתנגשות הבלתי נמנעת: פולמוס ההשכלה והחסידות | |
| ד"ר עמוס גולדרייך | שיעור |
| החסידות מיסודו של ר' ישראל בעל שם טוב וההשכלה מיסודם של משה מנדלסון ובני חוגו עלו על בימת ההיסטוריה היהודית בעת ובעונה אחת – באמצע המאה השמונה עשרה. החסידות התפשטה מאוקראינה צפונה ומערבה, ההשכלה התפשטה מגרמניה מזרחה, וההתנגשות הבלתי נמנעת התחולה על אדמת גליציה. החסידות המיסטית וההשכלה הרציונליסטית נאבקו על נפש הנוער, כשמבחינה ספרותית הפעילים היו המשכילים שהשמיצו את החסידות בסאטירות שנונות וכן במחקרים שהציגו את החסידות כמין עבודה זרה. בקורס יצויינו נקודות הניגוד החריף בין שתי התנועות רבות העוצמה מבחינה אידיאולוגית וחברתית. תוך כדי קריאת הסאטירות של משכילי גליציה ייבחנו האיסטרטגיות הספרותיות שהכתיבו את העיצוב האמנתי של היצירות, בין היתר גם על רקע ספרות הסאטירה, הפרודיה ורומן המכתבים האירופית שהייתה ידועה לסופרי ההשכלה. תשומת לב תוקדש גם למשכילים הבודדים בגאליציה וברוסיה ש"שחו נגד הזרם" וזיהו מתוך אהדה אלמנטים חיוביים בחסידות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0680.2021 מי קובע? תהליכי קנוניזציה בספרות הילדים העברית | |
| ד"ר יעל דר | שיעור |
| שלא כמו בשדה ספרות המבוגרים, הקנון של ספרות הילדים נקבע בידי מי שאינם קהל היעד הרשמי שלה. במהלך הקורס נקרא טקסטים תיאורטיים העוסקים בתהליכי קנונזציה של טקסטים ספרותיים בתרבות העברית, ונמפה את קבוצת קובעי הטעם הספרותי לילדים מהעשור הראשון של המאה העשרים ועד ימינו. אחר כך נבחן את הקריטריונים המשתנים שבאמצעותם נשפטה ספרות הילדים העברית ברצף השנים. לשם כך נבדוק מאמרי ביקורת, הקדמות לספרים, הערכות שופטים במתן פרסים ספרותיים, ואף חילופי מכתבים בין קובעי הקנון.
נתמקד בכמה מקרי מבחן מתוך הקלאסיקה העברית לילדים. השאלה שתלווה את בחינת הקלאסיקה היא מי הצליח לעמוד במבחן הזמן ומה היו התנאים התרבותיים שאפשרו זאת? דרישות הקורס: קריאה שוטפת של מאמרים וטקסטים ספרותיים מבחן בית | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2023 הסיפור הקצר והנובלה בספרות העברית: סוגיות בהתפתחותם | |
| גב' עינת ברעם אשל | שיעור |
| בראשית המאה העשרים נדחק הרומן החברתי הארוך מעל בימת הספרות העברית וקולו נאלם כמעט לגמרי. במקומו פרחו בתקופה זו ז'אנרים קצרי יריעה, בהם הסיפור הקצר והנובלה. הקורס יתאר את פריחתם של הז'אנרים הקצרים בשלושה מהלכים משלימים: [א] מבוא ז'אנרי תיאורטי שיעמוד על סגולותיו של כל אחד מן הז'אנרים ועל הגבולות המבחינים ביניהם; [ב] מבוא היסטורי שיציג את מצבה של המערכת הספרותית בראשית המאה העשרים, יבחן את נסיבות שקיעתו של הרומן ויעמוד על יחסי הגומלין שהתקיימו בין הז'אנרים הקצרים בשנים אלו; [ג] דיון מקיף במבחר סיפורים קצרים ונובלות בעלי חשיבות מכוננת בתולדות הסיפורת העברית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.2024 מאה שנים של תלישות: פרט וחברה בסיפורת העברית של המאה העשרים | |
| גב' עינת ברעם אשל | שיעור |
| ברבע הראשון של המאה העשרים כבש את הסיפורת העברית גיבור ספרותי חדש: התלוש. דמות זו הייתה תוצר של שבר תרבותי חריף, שגזר על הצעירים העבריים להיטלטל בין העולם המסורתי הישן, שממנו ניתקו מתוך בחירה, לבין העולם החדש, שבו התקשו להכות שורש. גם כאשר השתנה מצב העניינים התרבותי שהוליד את תופעת התלישות, לא פסו מן הספרות העברית דמויות אובדות עצות ודרך. קורס זה יעסוק אפוא ביצירות שעניינן זהות אישית, חברתית ולאומית ויתחקה אחר גלגוליה וייחודה של דמות התלוש בסיפורת העברית של המאה העשרים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/04/2006 בשעה 18:00 | |
| 0680.2025 מרחבים וערים בספרות | |
| ד"ר דרור בורשטיין | שיעור |
| כתיבה של עיר היא מלאכה של תרגום: הפיכה של חומר (נוף, בית, כביש, תהום) למילים. כמו כל תרגום, הרבה אובד בדרך (אי אפשר לגור בין האותיות) אבל מרוויחים משהו חדש (אי אפשר לשים עיר בכיס). נקרא "תרגומים" כאלה של ערים ומרחבים, וננסה להבין את הקשר שבין המרחבים שמתכנני-הערים והאדריכלים הספרותיים בנו לבין תפיסת האדם, הזמן והתנועה שלהם. בין הסופרים שייקראו: ברנר, יעקב שבתאי, עגנון, ישעיהו קורן, מנדלי מוכר ספרים (בעברית); ברונו שולץ, ו.ג. זבאלד, קפקא, אידה פינק (בתרגום). | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2026 הסיפורת החסידית: בין פואטיקה לתיאולוגיה | |
| גב' מיכל זמיר | שיעור |
| החסידות, התנועה הרעיונית-דתית שראשיתה בדמותו של ישראל בעל שם טוב והתפשטותה הרחבה במזרח אירופה בימיו של ר' דב בער ה"מגיד" ממזריטש (לאחר 1772), קובעת מקום חדש לסיפור. לא עוד כלי להפצת רעיונות, כי אם יצירה סיפורית חופשית שיש לה צידוק תיאולוגי. באמצעות בחינתם של שני הקבצים המרכזיים של ספרות זו: "שבחי הבעש"ט" וסיפורי ר' נחמן מברסלב יתמקד הקורס ברקע ובמאפיינים הייחודיים של הז'אנר, היוצר סינתזה מרתקת בין תורת הצדיק החסידית לדמויות של גיבורים ספרותיים מיתולוגיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 9.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 16.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 17.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 27.8.06 ב- 13:00 | |
| 0680.2027 מקומו של פוגל: עיצוב המרחב | |
| ד"ר עודד מנדה-לוי | שיעור |
| הקורס יעסוק ביצירתו של דוד פוגל. לאחר מבוא שיעסוק בשאלות ביוגרפיות והיסטוריות, נבחן את אופי המרחב ומעמד המקום ביצירתו של פוגל, תוך התמקדות מיוחדת בסיפורת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 9.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 14.2.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 26.5.06 ב- 9:00. הגשה עד 31.5.06 ב- 13:00 | |
| 0680.2028 כתב הבניין: ספרות וארכיטקטורה | |
| ד"ר עודד מנדה-לוי | שיעור |
| הקורס יעסוק ביחסים שבין טקסט לבין מרחב וסביבה בנויה. נתמקד הן בשאלות פואטיות ותיאורטיות-עקרוניות והן בדוגמאות קונקרטיות מן הספרות העברית והכללית, המעמידות תמות ארכיטקטוניות בטקסט הספרותי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2029 העיר הגדולה בין השכלה לתחייה | |
| ד"ר עודד מנדה-לוי | שיעור |
| הקורס יעסוק בדרכי ייצוגה ובאופני הופעתה של העיר הגדולה בסיפורת העברית במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים. המעבר בין התקופות משקף שינויים הדרגתיים בדרכי עיצוב המרחב, בעמדות האידיאולוגיות כלפי הנוכחות של העיר ובמעמדו של היחיד, נקודת התצפית שלו ועמדתו בדיאלוג עם הסביבה האורבנית. היבטים אלה יידונו תוך קריאה בחומרים תיאורטיים וביצירות ספרות רלוונטיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2030 מי אני ומה שמי? לבטי זהות בשירת הילדים העברית | |
| גב' עינת ברעם אשל | שיעור |
| בשנות הארבעים של המאה העשרים חלה תפנית בדרכה של שירת הילדים העברית. הזהות הסוציולוגית של כותביה השתנתה, ועמה חדרו אל עולמם הפואטי של השירים נושאים וגישות חדשות, מבית המדרש של הפסיכולוגיה ההתפתחותית. שירת הילדים, שנודע לה עד כה תפקיד דידקטי ופדגוגי ראשון במעלה, החלה בשעה זו להתלבט בין דידקטיות לפסיכולוגיזם. במהלך הקורס נתחקה אחר עקבותיהם של הלבטים הללו ונבדוק את השפעתם על תפיסת הילד המיוצגת בשירים השונים. לצירוף "לבטי זהות" נודעת אפוא משמעות כפולה: זוהי תמה הנידונה ביצירות השיריות, המבקשות אג'נדה פואטית לכידה אך מתקשות לאתרה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.2031 על החיים ועל המוות - קריאה בשירי חול עבריים מספרד | |
| ד"ר עידית עינת-נוב | שיעור |
| בקריאתם של שירי חול עבריים מספרד מתבלטים שני מוקדים רעיוניים מנוגדים וכבדי משקל: העיסוק בהנאות החיים מזה, ובמוות מזה. שירי הטבע (תיאור גן הארמון), שירי היין ושירי החשק מעודדים את האדם להתענג על העולם ולמצות עד תום את הנאות הגוף. שירי ההגות הקודרים, לעומתם, מזכירים לאדם שסופו קרב וקוראים לו להינזר מסיפוקי הגוף, להמית את התאוות ולחיות חיי דת ומוסר. באורח פרדוקסאלי לכאורה, לשני המוקדים הרעיוניים הניגודיים הללו, יש מקור משותף: רעיון החלופיות של האדם בעולם. בשיעור נקרא בטקסטים נבחרים משירת החול של ספרד ונעמוד על ביטוייהם של שני הקטבים הרעיוניים הנזכרים ועל אופן התפצלותם ממקורם האחד. בתוך כך גם נתוודע אל סוגי-שיר שונים ואל הפואטיקה המיוחדת של התקופה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0680.2032 בין גילוי לכיסוי: ייצוגים של הבלתי-ניתן-להבעה בשירה העברית | |
| ד"ר עידית עינת-נוב | שיעור |
| כל שירה העוסקת במציאות עליונה (מטאפיסית), נסתרת או אי רציונאלית, מתמודדת התמודדות "חזיתית" עם קשיי הבעתה בכלים המושגיים של הלשון, אשר קשורה קשר הדוק אל מה ששרוי בגבולות ההשגה השכלית שלנו. תוך כדי עיון בשירים שונים, מתקופות שונות, נבחן את האסטרטגיות הלשוניות שהמשוררים נוקטים כדי להכשיר את הלשון המושגית למסור איכויות בלתי מושגיות, אמוציונאליות וחמקמקות - שאינן לפי טיבה. דרישות השיעור: כתיבת תרגיל, בחינת סיום. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.2033 קריאה בג. שופמן | |
| ד"ר עודד מנדה-לוי | שיעור |
|
הקורס יעסוק בסיפורת של ג. שופמן (1972-1880) ויתמקד בעיקר ביצירתו המוקדמת המתייחסת לתקופת וורשה ולתקופת לבוב. בקורס נעסוק בשאלות ביוגרפיות ובהיבטים תמאטיים ופואטיים של יצירתו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.2034 המשורר הזקן קורא את שירי נעוריו | |
| פרופ' דן מירון | סמינר |
| הקורס יתמקד בתופעה תדירה למדי: משוררים, בעיקר"חזקים" ומשפיעים שעיצבו כבר בראשית דרכם סגנון מובהק משל עצמם, חוזרים בשירתם המאוחרת לשיריהם המוקדמים, כותבים אותם מחדש ו"משפרים" אותם. כתיבה מחדש זו משדרת עמדה ביקורתית כלפי הישיגיהם המוקדמים כמו גם תגובה לעמדה "רביזיוניסטית" כלפיהם כשייכים לעבר פואטי.
הקורס ינתח ויאפיין את התופעה ויתמקד בשישה גילויים שלה בספרות עברית של המאה העשרים: שיריו האוטוביוגרפיים המוקדמים והמאוחרים של ביאליק; סגנונו המוקדם והמאוחר של טשרניחובסקי; שירתו המקודמת והמאוחרת של יעקב שטיינברג; היאוש האקזיסטנציאלי בשירתו המוקדמת והמאוחרת של אורי צבי גרינברג; השתקפות שירתו המוקדמת של נתן אלתרמן באופוס הפואטי האחרון שלו, "חגיגת קיץ"; השתקפות שירתו המוקדמת של יהודה עמיחי בשירתו המאוחרת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.3002 דויד פוגל: פואטיקה, התקבלות, מינוריות | |
| ד"ר מיכאל גלוזמן | שיעור |
| הקורס יתמקד ביצירתו השירית והסיפורית של דויד פוגל, במודרניזם שלו, ובמעמדו בשולי המערכת הספרותית העברית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 15.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 20.2.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 9.6.06 ב- 9:00. הגשה עד 14.6.06 ב- 13:00 | |
| 0680.3005 הגיבורה במיתוס ובאגדה | |
| ד"ר יעל רנן | שיעור |
| תפקידי האשה באגדות משקפים באופן המובהק ביותר את הדגמים הטיפוסים, שהתרבות מציעה לנשים כמודל לחיקוי או כאזהרה: הילדה הצייתנית, האוהבת הנאמנה, המכשפה התוקפנית וכו'.
ניתוח האגדות יתרכז בשאלות פסיכולוגיות וחברתיות, תוך שימוש בגישות הרווחות כיום במחקר מסוג זה (הגישה הפרוידיאנית, היונגיאנית והפמיניסטית). | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3006 קאמי | |
| ד"ר יעל רנן | שיעור |
| קורס מונוגראפי, שיעסוק בהרחבה ביצירות "הזר", "הנפילה" ו"גלות ומלכות". | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3007 פוסמודרניזם-שם זמני? | |
| ד"ר סמדר שיפמן | שיעור |
| הקורס יעסוק הן בקריאה של יצירות פרוזה פוסטמודרניות והן בקריאת תיאוריות של פוסטמודרניזם. ננסה לראות את הקשרים בין התיאוריה לפרקטיקה, את הקשרים והפערים בין מודרניזם לפוסטמודרניזם, ולעמוד על מידת היכולת שלנו, מהנקודה בה אנו מצויים, לשרטט את קווי המתאר של הזרם המדובר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 24.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 1.3.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 7.4.06 ב- 9:00. הגשה עד 11.4.06 ב- 13:00 | |
| 0680.3008 אורלי קסטל בלום: מונוגרפיה | |
| ד"ר סמדר שיפמן | שיעור |
| הקורס יעסוק בקריאה לעומק של יצירותיה של קסטל-בלום, תוך ניסיון להדגיש את קשרי הגומלין שביניהן. הקריאה ביצירות תכוון לא רק לאינטרפרטציה שלהן, אלא גם לניסיון לתאר את טביעת האצבע הייחודית של היוצרת, העדפותיה במישורים השונים של הטקסט, והקשר האפשרי בין העדפות אלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 15.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 20.2.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 7.4.06 ב- 9:00. הגשה עד 11.4.06 ב- 13:00 | |
| 0680.3010 המילה האחרונה: בעיית הסיום הנאראטיבי | |
| מר אייל סגל | שיעור |
| האופן שבו מסתיים סיפור הינו כמעט תמיד מרכיב בעל חשיבות ראשונה במעלה במבנה הכולל שלו, ומשפיע באופן מכריע על פרשנותו. בקורס זה ננסה לבחון כמה בעיות עקרוניות הקשורות בסיומים של סיפורים (ובעצם מושג ה"סיום"), כגון – מהם היחסים בין הסיום לשלבים האחרים של רצף הטקסט, כיצד יכולים סיומים ליצור בקורא תחושה של "סוף", מהו סיום "סגור" לעומת סיום "פתוח", וכיצד מתקשרות הבעיות הללו לשאלות כלליות יותר בתורת הסיפור (ובהקשר זה – מה מיוחד לסיומיהם של סיפורים, בהשוואה לסיומיהם של טקסטים שאינם נאראטיביים). הגישות התיאורטיות שיעמדו בבסיס הקורס יהיו אלה של ברברה הרנסטיין-סמית לבעיית ה"סיגור" (closure), ושל מאיר שטרנברג להגדרת הסיפור. בין הטקסטים הספציפיים בהם נתבונן יהיו כאלה המתאפיינים בסיום "סגור" או "חזק" במיוחד (כגון סיפורים בלשיים), וכן כאלה המתאפיינים בסיום "חלש" או בעייתי במיוחד (כגון טקסטים של קפקא). | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3012 כתוב בעתון: תקשורת ואידאולוגיה | |
| ד"ר רן הכהן ופרופ' טניה היינהרט | שיעור |
|
מטרת השיעור היא להתוודע לשיח הדומיננטי בתקשורת בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה ולפתח כישורים ביקורתיים כלפיו. לשם כך נצא מן התיאוריה החברתית-ביקורתית של חומסקי וניישם אותה על אירועים ותהליכים בתקשורת, בחברה ובכלכלה הישראלית. התיאוריה של חומסקי תורחב בעזרת מיגוון תיאוריות ביקורתיות נוספות (מרקס, אלתוסר, גלברייט, שילר ואחרים). הכלים התיאורטיים ישמשו לניתוח נושאים שיהיו בחדשות במהלך הסמסטר, בעיקר תוך שימוש בעיתונות היומית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 18.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 15.8.06 ב-9:00. הגשה עד20.8.06 ב- 13:00 | |
| 0680.3014 שיח אהבה: מאוורפידס עד רולאן בארת | |
| ד"ר מיכאל גלוזמן | שיעור |
| מהי אהבה, מה מאפיין את האוהב/ת, מהו ההבדל בין סוגים שונים של אהבה ומה המשמעות של בחירת אובייקט? כיצד משתנה שיח האהבה מתקופה לתקופה? במהלך הקורס נקרא כמה מן הטקסטים הקנוניים ביותר על אהבה בתרבות המערבית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 19.6.06 ב- 9:00. הגשה עד25.6.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 4.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 9.8.06 ב- 13:00 | |
| 0680.3016 מחזאים בריטיים: אורטון, סטופרד, ופוטר | |
| ד"ר יעל לבוא | סמינר |
| במסגרת הקורס ייבחנו מספר מחזות מרכזיים של המחזאים ג'ו אורטון וטום סטופרד שהחלו את הקריירה שלהם באמצע שנות השישים בבריטניה. כמו כן יעסוק הקורס ביצירות נבחרות של מחזאי הטלביזיה דניס פוטר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.3019 שירה ורדיקליות | |
| ד"ר אהרון שבתאי | שיעור |
| נקרא שורה של שירים תוך הדגשת היסוד הרדיקלי מבחינת הסגנון והאתוס, נעסוק בדנטה, שייקספיר, בלייק, בודלייר, וברכט, ולצידם נעיין בעוד שירים וטקסטים רלוונטים מבחינה היסטורית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3020 ארוס ופוליטיקה בספרות היוונית | |
| ד"ר אהרון שבתאי | שיעור |
| נושא הקורס הוא ערכים, יחסים ומיתוסים ארוטיים ופוליטיים כפי שהם משתקפים בשורה של יצירות שמכוננות את דגמי הגבר והאשה ומבטאות את המאמץ ליישב בין הארוטי והפוליטי. בכל אחד מהשיעורים נתמקד ביצירה מסוימת, או בפרק של יצירה. נעסוק לפי הסדר בהסיודוס (עבודות וימים), ההימנונים ההומריים (על טיפוסי האלות), אודיסיאה (שיר ששי – נאוסיקאה). בפרק המוקדש לליריקה נקרא שירים של ארכילוכוס, סמונידס, ספפו, אנקראון ותאוגניס. בפרק על הטרגדיה נעסוק כמבוא באיסכילוס: אורסטיאה. ולאחר מכן נתייחס לטרגדיה של אוריפידס ונקרא מעמדים מתוך מדיאה, היפוליטוס, הקבה והבקכות. בחלק המוקדש לקומדיה נקרא בליסיסטרטה ובמהפכת הנשים. לסיכום נעסוק באפלטון (המשתה ופיידרוס).
| |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3021 דויד גרוסמן | |
| ד"ר סמדר שיפמן | שיעור |
| הקורס יעסוק בקריאה לעומק של הרומנים של גרוסמן, תוך ניסיון להדגיש את קשרי הגומלין שביניהם. הקריאה ביצירות תכוון לא רק לאינטרפרטציה שלהן, אלא גם לראיית טביעת האצבע הייחודית של היוצר, העדפותיו במישורים השונים של הטקסט, והקשר האפשרי בין העדפות אלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 23.6.06 ב- 9:00. הגשה עד 28.6.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 28.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 2.8.06 ב- 13:00 | |
| 0680.3022 קלאסיקה גרמנית | |
| ד"ר רן הכהן | שיעור |
| בתחילת המאה התשע-עשרה עלתה גרמניה לראשונה על במת הספרות העולמית, עם סופרים ומשוררים כמו גיתה, שילר ואחרים, שיצירותיהם תופסות עד היום מקום מרכזי בקאנון הספרותי הכללי. הקורס יעסוק בספרות הגרמנית בתקופה הקלאסית הזאת, על רקע הקשריה התרבותיים וההיסטוריים. נסקור את הרקע להתגבשות התרבות הגרמנית, ובאסכולות ספרותיות כגון ההשכלה, הסער והדחף, הקלאסיקה והרומנטיקה. פרק נרחב יוקדש ליצירתו של הסופר והמחזאי היינריך פון קלייסט (1777-1811), שיצירתו עדיין מרתקת קוראים וחוקרי ספרות בגרמניה ומחוצה לה. (לא נדרשת ידיעת השפה הגרמנית.) | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3024 הסונטות של שקספיר | |
| מר אייל סגל | שיעור |
| 154 הסונטות של שייקספיר מהוות ללא ספק את אחת מפסגות השירה הלירית, הן כיצירות אינדיבידואליות והן כקורפוס שלם. בקורס נעסוק הן בקריאה צמודה של מבחר סונטות, והן בהתבוננות בהקשרים רחבים יותר במסגרתם ניתן להבין ולהעריך את הסונטות האינדיבידואליות – כגון קבוצות של סונטות בתוך המחזור השייקספירי (והמחזור השלם), המסורת הז'אנרית של הסונטה, ההיסטוריה של שירת האהבה, ועוד הקשרים תרבותיים מסוגים שונים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3028 סדנה בעריכת תרגום | |
| ד"ר רן הכהן | סדנה |
| במסגרת הלימודים המעשיים בתרגום, סדנה זאת תתמקד בעריכת טקסט מתורגם. באמצעות שורה של טקסטים מתורגמים (בדרך כלל מאנגלית; ידיעת שפות נוספות רצויה, אך אינה נדרשת) בסגנונות ובז'אנרים שונים, נדון בבעיות אופייניות לטקסט מתורגם ולעריכתו, ובתפקידו של עורך התרגום. הדגש יהיה מעשי, אך לשם כך יידונו מעת לעת גם נושאים תיאורטיים בתורת התרגום. | |
| 0680.3031 דיוקן האדם כאיש צעיר | |
| גב' תמי עמיאל האוזר | שיעור |
| רומן החניכה או ה"בילדונגסרומן"(Bildungsroman) , הוא ז'אנר שבמרכזו עלילת חייו המתגבשת של אדם צעיר, העוקבת אחר שלבי צמיחתו, עיצוב זהותו ו"כניסתו לחיים". הקורס יעסוק בז'אנר מפרספקטיבה ביקורתית-פמיניסטית שתבחן את ההקשר החברתי-תרבותי של צמיחתו ושל מאפייניו הספרותיים, של ההנחות התיאורטיות, החברתיות והערכיות שבבסיסו, ושל האידיאלים שהוא מעמיד. כל אלה ייבחנו באמצעות קריאה ברומנים שונים של "בילדונגסרומן" ובטקסטים תיאורטיים מגוונים הדנים באספקטים השונים של הז'אנר. בעקבות הביקורות הפמיניסטיות על הז'אנר נבחן את ההטיות המיגדריות שלו, את תפישת ה"אדם" שבבסיסו ואת דימוי הנעורים שבמרכזו. נשאל על המתחים הבולטים המכוננים את הז'אנר (בין נעורים לבגרות, בין אינדיבידואליות לחברתיות, בין חירות לקבלת סמכות), ועל תפישת הסובייקטיביות שהז'אנר מניח ומייצר. בהמשך לכך נעסוק בניסיונות לרביזיה ולשכתוב של הצורה הז'אנרית, ונשאל על האפשרות לקרוא מחדש (ואחרת) רומנים מסורתיים של חניכה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3032 כתיבה מחדש כדיאלוג בין-מיני | |
| גב' תמר מרין | שיעור |
| במרכז הקורס עומדת התופעה של כתיבה נשית מחדש של טקסטים ספרותיים קאנוניים. הקורס מבקש לבחון תופעה זו כטכניקת כתיבה המייצרת דיאלוג אינטרטקסטואלי "בין-מיני" שמעלה מספר שאלות: האם כל כתיבה נשית מחדש של יצירה גברית מהווה קריאה פמיניסטית-ביקורתית באותה יצירה? או שמא כתיבה מחדש עשויה לחדד אספקטים חתרניים "מושתקים" שעולים אף מתוך היצירה ה"מקורית"?
הקורס יתמודד עם שאלות אלו באמצעות קריאה ב"שכתובים" נשיים כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות המערבית, וכן בספרות העברית, בדיאלוג שמנהלות סופרות ישראליות עם ה"סבים"; ש"י עגנון ודוד פוגל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3033 עין תחת עין? מבט נשי ומבט גברי בספרות המאה העשרים | |
| גב' תמר מרין | שיעור |
| הקורס מבקש לצאת בעקבות אחת הדיכוטומיות התרבותיות הנדונות ביותר בהגות הביקורתית של המאה העשרים, והיא הדיכוטומיה שבין גבר מתבונן לאישה כאובייקט המבט. מטרת הקורס היא לבדוק כיצד מתמודדת הפרוזה שנכתבה לאורך המאה העשרים עם המבט הגברי השלט, ולשאול האם היא מציעה אפשרויות פואטיות לחתירה תחתיו?
הקורס יציע קריאה ביצירות מאת ז'וזה סרמאגו, אדית וורטון וג'ין ריז, מתוך ניסיון לבדוק כיצד הן מייצגות מבט "גברי" ומבט "נשי", והאם הן מאפשרות בחינה מחדש של שני המושגים? את הקריאה ביצירות נלווה בצפייה בעיבודים קולנועיים של חלק מהן, וכן נעסוק בהגות הביקורתית העכשווית שעוסקת בעליונות וב"גבריות" המבט במחשבה המערבית, ובעיקר בהגותם של מישל פוקו ולוס איריגראי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3034 פורטרטים של משוררים | |
| גב' תמר מרין | שיעור |
| הקורס משרטט דיוקנאות של משוררים בשירה העברית בת זמננו. הקורס ישים דגש על האקלים הסגנוני, ההיסטורי והפוליטי שעיצב את הפואטיקה של כל אחד מהם ושקבע את מקומם המרכזי או השולי בתוך ה"דור" ממנו צמחו.
הקורס מבוסס על הרצאות מתחלפות של מורי החוג ושל מרצים אורחים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 18.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 17.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 27.8.06 ב- 13:00 | |
| 0680.3035 הפואטיקה של קאפקא | |
| מר אייל סגל | שיעור |
| פראנץ קפקא הוא אחד הסופרים החדשניים והיחודיים ביותר במאה ה-20, ובו-בזמן נחשב גם לאחד הסופרים הייצוגיים ביותר שלה (כפי שיכולה להעיד הפופולריות של המונח "קפקאי"). בקורס זה ננסה לבחון ולהגדיר את האיכויות המיוחדות לכתיבתו (במלים אחרות, מה "קפקאי" בקפקא?) ואת האמצעים הספרותיים בהם נעשה שימוש כדי ליצור איכויות אלה, תוך התבוננות הן במבחר טקסטים קצרים והן באחד הרומאנים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3036 הרצח כמשחק | |
| מר אייל סגל | שיעור |
| הקורס יעסוק בז'אנר הבלשי, ויתמקד בזרם הקלאסי שלו: מאדגר אלן פו (ממציא הנוסחה הז'אנרית), דרך ארתור קונאן דויל (יוצר דמותו של שרלוק הולמס), ועד ל"תור הזהב" של שנות ה-20 וה-30, שנציגתו המפורסמת ביותר היא אגאתה כריסטי. תוך כדי כך, נתבונן בז'אנר גם משתי פרספקטיבות רחבות יותר: א. כדוגמה לדינאמיקה ההיסטורית של התפתחות צורה ספרותית; ב. כמקרה מבחן לבעיות מרכזיות בתורת הסיפור (לאור התכונות המיוחדות שיש למבנה הנאראטיבי שלו). | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0680.3040 הקומדיה של חנוך לוין | |
| ד"ר יצחק לאור | שיעור |
| בקורס הזה נברר את המאפיינים העיקריים של הקומדיה של חנוך לוין. קומדיה זו שונה בכמה אספקטים חשובים מן הקומדיה המסורתית. אם לנסח זאת בלשון מכלילה, הקומדיה המסורתית היא "אדיפאלית", כלומר במרכזה ניצב זוג (הטרו-סקסואלי) המבקש להינשא (או להזדווג), ולצורך כך עליו לעקוף, או לנצח, את האב, ואת מי שהאב מייצג, כלומר את הסדר הסימבולי (האדיפאלי). הקומדיה של חנוך לוין, בעיקרה, היא פְּרֶה-אדיפאלית, כלומר הסדר האדיפאלי, או הפטריארכלי, אינו "נוגע לה". לשון אחר: הקומדיה הלוינית היא קומדיה שהסמכות העליונה בה היא זו של האשה/האם ואילו הסובייקט הזכרי מוגדר בעיקרו באמצעות ההיעדרות אצלה, כלומר ביחסים של התקבלות או דחייה. במהלך הקורס נקרא את הקומדיות של חנוך לוין, לאו דווקא על פי סדר כתיבתן, כדי להגיע אל הממשי של העולם הלויני. עיקרו של הקורס יעשה שימוש בשיח הלקאניאני, כדי להגיע אל המקום שבו "האחר הגדול" של לוין יתפענח לנו כקהל נשים, לפניהן מוצגת הקומדיה על הגבר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3042 וירג'יניה וולף | |
| ד"ר עמליה זיו | שיעור |
| וירג‘יניה וולף היא אולי היוצרת החשובה ביותר של המודרניזם הספרותי. לבד מהיותה אחת מחלוצות זרם התודעה, וולף הקנתה לטכניקה זו איכויות פואטיות ייחודיות, והסיפורת שלה קרובה בדימוייה ובמקצביה לשירה הלירית. כתיבתה של וולף מנסה ללכוד את האיכות האימפרסיוניסטית של הניסיון ואת הצורה האמורפיות של ה”אני” ושל יחסים בין-אישיים, וחוקרת את ההיבטים המופשטים אך האינטימיים של זמן וזיכרון. לוולף שמור גם מקום של כבוד בפנתיאון ההגות הפמיניסטית, וכתיבתה הספרותית מערערת ביסודיות ובאלגנטיות על דוֹגמת הבינאריות המגדרית ומנכיחה באופן בלתי מתנצל תשוקה חד-מינית.
בקורס נקרא מבחר מיצירותיה של וולף - רומנים, סיפורים קצרים ומסות, וננסה להתחקות אחר הפואטיקה הייחודית שלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3043 הרומאן במאה העשרים | |
| ד"ר יעל רנן | שיעור |
| הקורס מקיף מגמות שונות ברומאן המודרני וייכללו בו, בין השאר, היצירות הבאות: פרקים מתוך 'יוליסס' של ג'ויס, 'אור באוגוסט' של פוקנר, 'הזר' של קאמי, 'האופרה הצפה' של בארת, 'מאה שנים של בדידות של מארקס, ו'הסירנות של טיטאן' של וונגאט. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3044 תעלומת הבלש | |
| מר דרור משעני | שיעור |
| באפריל 1841 הופיע בעיר פילדלפיה הבלש הספרותי הראשון; שמו היה אוגוסט דופין
(Dupin), ובמשך שנים אחדות הוליך אותו הסופר אדגר אלן פו ברחובות פריז כדי לפתור את תעלומות הרצח ברחוב מורג, ההיעלמות של מרי רוז'ה והמכתב הגנוב. מאז, בתוך כמה עשורים, הפך הבלש לדמות הספרותית הפופולרית באירופה ובארה"ב, והעניק להיסטוריה הספרותית כמה גיבורים בלתי נשכחים: שרלוק הולמס, המפקח מגרה, פיליפ מארלו ואחרים. בקורס נציע התבוננות בהולדת הז'אנר, בהתפתחותו ובהשתנותו במהלך השנים, וגם ב(אי)התקבלותו ובקשיי הקליטה שלו בתרבות העברית ובספרות הישראלית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.3046 זכרון, עדות ואוטוביוגרפיה | |
| ד"ר אורלי לובין | סמינר |
| מה היחס בין זכרון אישי לזכרון קולקטיבי או לאומי? מה הם תנאי מתן עדות? ומה ההבדלים בין אוטוביוגרפיה גברית לאוטוביוגרפיה נשית?-תיאוריות, טקסטים ושאלות של הבניית מציאות יעמדו במוקד סמינר זה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.3047 היסטוריה גברית, היסטוריה נשית והיסטוריה של פיוס | |
| ד"ר אורלי לובין | סמינר |
| השיח ההיסטורי כבר מזמן אימץ את המחשבה הפמיניסטית ועוסק מזה שנים באופציות של הסיפור ההיסטורי הנשי של התקופות השונות. אבל המחשבה על ההיסטוריה עצמה, על האופן בו אנו חושבות/ים אותה, כמעט ולא נדון מהפרספקטיבה המגדרית.
האם יש מקום לדון באפשרות של מבט היסטורי מגדרי, גברי, פמיניסטי או נשי? – הקורס יבחן אופציות של מבטים כאלה לאור בחינה של סדרת תיאוריות של היסטוריות ובעיקר של הבניית העתיד (תכנון או דימיון העתיד) כחלק ממהלך היסטורי. במהלך הקורס ייבחנו גם היחסים בין זמן למרחב ובין מבטים היסטוריים אפשריים שונים, והגילויים שלהם בטקסטים ספרותיים וויזואליים. המקרה המיוחד שיהווה את נקודת המוצא לקורס הוא המקרה של הבניית עתיד בסיטואציה של קונפליקט. במקרה כזה, העתיד המדומיין הוא גם תבנית לפעולה, ומושפע עמוקות מהקונפליקט עצמו ומהנרטיב ההיסטורי. האם במקרים כאלה, של קביעת מדיניות תוך כדי תנועת ההיסטוריה, יש הבדל בין המבט ההיסטורי הגברי לבין המבט ההיסטורי הנשי? אין לקורס דרישות מוקדמות, אך הכרות עם תיאוריות פמיניסטיות ועניין מיוחד בתיאוריה יוכלו להואיל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4000 דור המדינה בספרות הישראלית | |
| פרופ' אבנר הולצמן | סמינר |
| מטרת הסמינר להציג את המהלך שהתחולל בספרות העברית בשנות החמישים והששים של המאה העשרים, עם עלייתו של דור יוצרים חדש בשירה ובפרוזה שהחליף את סופרי 'דור תש"ח'. תתואר הופעתה של חבורת 'לקראת' והמשוררים שצמחו מתוכה (בראשם יהודה עמיחי ונתן זך); יתואר המפנה בסיפורת מן הריאליזם של דור תש"ח אל הסוריאליזם, האלגוריה, האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם של עמוס עוז, א"ב יהושע, אהרן אפלפלד ועמליה כהנא-כרמון; ויתואר גם המפנה הנוסף בסיפורת בשנות השבעים לקראת ניאו-ריאליזם, שבמרכזו יצירותיהם של יעקב שבתאי, יהושע קנז, יצחק בן-נר ואחרים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4001 הריאלי והדימוני בסיפורת העברית בימי הביניים | |
| פרופ' עלי יסיף | סמינר |
| הסיפור העברי של ימי הביניים היה אחד הגילויים היצירתיים הדינמיים ביותר של החברה היהודית בתקופה זו. חברת המיעוט היהודית שרדה בתוך חברת הרוב הנוצרית או המוסלמית, ונתנה ביטוי סיפורי למתחים, לחרדות, לתקוות ומשאלות הכמוסות שמילאו את עולמה. עם זאת היתה החברה היהודית פתוחה לקליטה דינמית של אוצרות התרבות העממית של תרבויות הרוב, כגון היחס למציאות המורכבת של התקופה, מעמד הנשים, המרחבים הגיאוגרפיים, המעמדות החברתיים, ובעיקר היחס אל העולם העל טבעי. הסיפורת העברית של ימי הביניים, ביטאה את כל אלה באופן מרתק, הן מבחינה ספרותית והן מבחינה פולקלוריסטית. בקורס נקרא כמה מן הטקסטים המעניינים ביותר שנוצרו בתקופת ימי הביניים היהודיים, כמו סיפורי שדים, סיפורי מסע, סיפורים אודות נשים: הם מיסוגניים (שונאי נשים) והן פמיניסטיים, סיפורים על מתחים בין החברה היהודית לבין חברת הרוב הנוצרית או המוסלמית, סיפורי על בעלי חיים מופלאים ועל תופעות טבע פנטסטיות. תוך כדי עיון בטקסטים מרתקים אלה נשאל על מקורם, על השפעתם ובעיקר על משמעותם בתרבות היהודית של ימי הביניים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4003 שלושה דורות בשירה הישראלית של שנות השישים | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | סמינר |
| שנות הששים מסמנות צומת מעניין בתולדות השירה הישראלית: 1. בראשית העשור מתפרסם ספרו של נתן זך "שירים שונים" המבטא את הפואטיקה החדשה של חבורת "לקראת" בצורה המסכמת והמגובשת ביותר. 2. בשנים אלה מנסחים משוררים מבוגרים יותר השייכים לחבורת שלונסקי-אלתרמן את הפואטיקה שלהם, מתוך התמודדות עם האקלים הספרותי והתרבותי החדש (אלתרמן, שלונסקי, רטוש, ישורון, גולדברג). 3. בעשור זה קם גם דור ספרותי צעיר יותר בשירה העברית (ויזלטיר, וולך, שבתאי ואחרים) אשר מערער על הפואטיקה של זך ועמיחי ומציע ערכים ספרותיים חדשים.
איבחון המאפיינים של כל אחת מקבוצות משוררים אלה והיחסים הבין-דוריים בין הסגנונות השונים בתקופה זו הוא מטרת הסמינר. חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה של שירה וטקסטים תיאורטיים ומחקריים, כתיבת עבודות קצרות ועבודה סמינריונית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4004 בדרך אל ההגשמה:יצירתו של יהודה הלוי באחרית ימיו | |
| ד"ר טובה בארי | סמינר |
| מטרת הקורס ומהלכו: הסמינר יתמקד בשיריו של יהודה הלוי המתייחסים את תוכנית עלייתו לארץ ישראל. נעקוב אחרי נושא ארץ ישראל בשירי החול והקודש של המשורר: בשירי המסע; בשירי ציון שלו ובשירים שחיבר במצרים. בשיעורים ייבדקו הזיקות בין השירים הללו והפרקים המקבילים בספר הכוזרי. הדיון יתבסס גם על איגרות מהגניזה המספרות בעלייתו של יהודה הלוי לארץ ישראל.
דרישות הקורס: נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים; הגשת עבודות במהלך הקורס (כולל רפראט) וכתיבת עבודה סמינריונית. נושא העבודה יתואם עם המורה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4005 חיי אישה בספרות העממית:מלידה עד מוות | |
| ד"ר נילי אריה- ספיר | שיעור |
| הספרות העממית מכילה תכנים רבים ומגוונים, העוסקים במחזור חייה של האישה.
במסגרת הסמינר נרצה לבחון את עולם האמונה והמנהג המתייחס אל שלבי המעבר בחייה של האישה כפי שמתבטא בטקסטים עממיים מסוגות שונות: סיפורים עממיים מסורתיים (מיתוסים, מעשיות, אגדות, נובלות), סוגות קצרות (כמו פתגמים ובדיחות) וסיפורים אישיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4006 שלושה דורות בסיפורי השואה לילדים | |
| ד"ר יעל דר | סמינר |
| המחקר הספרותי מחלק את סיפור השואה כפי שסופר באמצעות הספרות היפה ע"פ שלושה דורות של מספרים שחוו אותה וסיפרו עליה: הדור ראשון, דור הניצולים, ששתק בצל הטראומה או סיפר סיפור עדות שבור וקשה; הדור השני, בני הניצולים ובני דורם, שחיו בצל השתיקה, הפנימו בדרך זו או אחרת את טראומת השואה, ונתנו פתחון פה ראשון למה שהושתק והודחק; והדור השלישי, שבמרחק של חמישים שנה מצליח לדובב את מי ששרדו, ולספר באמצעותם סיפור שואה מסוג חדש.
לנוכח בחינה דורית זו את סיפור השואה, נבחן את התנהלותו של סיפור השואה בשדה ספרות הילדים, כסיפור בינדורי. נתמקד בסיפור שסופר לילדים על השואה בעת התרחשותה, ונתחקה אחר תהליך הלאמת סיפור השואה עם קום המדינה והפיכתו לסיפור של לקח לאומי. אחר כך נעקוב אחר התמורות הגדולות שחלו בסיפור השואה לילדים במהלך שנות השמונים, ולבסוף ננסה למפות מגמות חדשות בסיפור השואה לילדים, כפי שהוא מסופר בשנים האחרונות ממש. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4007 גלות פזורה והגירה | |
| ד"ר איריס מילנר | סמינר |
| המושגים גלות, פזורה והגירה יידונו בסמינר בשני מובנים: המובן המטפורי (היינו כביטוי למצבים אנושיים אוניברסליים) והמובן ההיסטורי-דמוגרפי (כתיאור אופני קיומו והישרדותו של העם היהודי לאורך ההיסטוריה). לעומת התפישה המסורתית של הגלות כמצב זמני ובלתי רצוי ייבחנו טקסטים ספרותיים שמציעים להגדיר את הקיום היהודי כקיום "גלותי" (דיאספוריסטי), המתאפשר רק מחוץ לטריטוריה קבועה ובלעדית. כן יבחנו זה לעומת זה המושגים "הגירה" ו"עלייה" (באמצעות טקסטים המבטאים שתי תפישות אלו של התיישבות יהודית בארץ-ישראל בתקופה המודרנית), כמו גם ייצוגיה הספרותיים של החברה הישראלית כחברת מהגרים. הדיון יתבסס על קריאה ברומנים ובסיפורים קצרים מאת אפלפלד, ביאליק, ברנר, ברקוביץ, הנרי ג'יימס, זבאלד, נבוקוב, שלום עליכם ואחרים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4008 שיח אהבה בספרות העברית | |
| ד"ר ליל רתוק | סמינר |
| מהותה המסתורית של האהבה העסיקה את הספרות העברית לדורותיה. בקורס יוצג שיח אהבה בספרות הישראלית, תוך בחינתו בהקשר תרבותי רחב. החומר התאורטי באמצעותו נבחן את יצירות הספרות מתחומי השירה והסיפורת יציג את האהבה מן הפן הפילוסופי, הפסיכולוגי והסוציולוגי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4009 מיסטיקה, ספרות וקולנוע | |
| פרופ' מיכל אורון | סמינר |
| הסמינריון יעסוק בהשפעת המיסטיקה על הספרות והקולנוע. במסגרת הסמינר נעסוק בנושאים מרכזיים של המיסטיקה היהודית (טוב ורע שדים רוחות ודיבוקים, תורת הנפש והגילגול, הגולם). בעיצובן הספרותי והקולנועי של תופעות חברתיות ודתיות שיש להן קשר למיסטיקה היהודית.
במסגרת הסמינריון לצד קריאה ביצירות ספרותיות נצפה בסרטים שיש להם נגיעה לנושא. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4011 התצלום כטקסט בספרות | |
| ד"ר לילי רתוק | סמינר |
| התצלום הוא תופעה תרבותית מרכזית במאה העשרים; להשפעתו על הספרות יוקדש הסמינר.
הדיון יתמקד בקריאת הטקסט הצילומי, בעיון בתצלומים המשולבים ביצירות ספרות, ובהתייחסות אל התצלומים המוזכרים בטקסט הספרותי. יצירות הספרות יהיו ברובן מן הספרות העברית – סיפורים ומסות; ואילו החומר התיאורטי יתייחס בעיקר לאמנות הצילום ולמשמעויות החברתיות שלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4012 היום כבר לא מתים מאהבה: על תורת האהבה בימי הביניים | |
| ד"ר חביבה ישי | סמינר |
| שירת החשק העברית החילונית בספרד בימי הביניים והאהבות האלגוריות שפייטו את התפילה מהוותן חלק ממערכת טקסטואלית רחבה. נבחן במהלך הסמינר את אותה מערכת עברית-ערבית בפרוזה אמנותית, בנראטיב ובשירה. "כזה הוא ספור האהבה...הוא נולד, גדל, מכאיב, חולף, ממש כמו מחלה היפוקראטית. ספור האהבה הוא מס, שהאוהב חייב לשלם לעולם כדי להתפייס עימו..."כזה הוא ספור האהבה בשיר השירים המקראי, בפיוטים הקדומים, בשירי ובמקאמות העבריות. כזה הוא ספור האהבה בקודקס האהבה הערבי של תיאולוג מן המאה האחת עשרה ובכתביו של פוסט סטרוקטורליסט צרפתי מן המאה העשרים. נבחן את "מות האוהבים" כמושג תרבותי רחב, ואת הלשון המביאה אותו לידי ביטוי כגילוי הדומיננטי ביותר של התרבות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4200 שואה וזכרון | |
| ד"ר מיכאל גלוזמן | סמינר |
| הסמינר יעסוק בייצוג הספרותי של השואה ובסוגיות של טראומה וזיכרון. הסמינר יתמקד בשורה של מתחים והבדלים: בין כתיבה של ניצולים לכתיבה של מי שלא חוו את השואה על בשרים; בין טקסטים של ניצולים" לטקסטים של בני "הדור השני"; בין טקסטים "תיעודיים" לטקסטים בדיוניים"; בין טקסטים בעלי לקח פוליטי (ציוני למשל) לטקסטים המסרבים להירתם לפוליטי. בין טקסטים של גברים לטקסטים של נשים; נקרא מיצירות ק.צטניק, גורי, אפלפלד, פרימו לוי, ז'אן אמרי, גרוסמן, אורנר, אביגור-רותם ועוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4201 דלז וגואטרי בהקשר ספרותי | |
| ד"ר אייל דותן | סמינר |
| ז'יל דלז ופליקס גואטרי הציעו לא רק ביקורת תרבות רדיקלית אלא גם סדרה של קריאות נועזות בטקסטים ספרותיים קאנוניים. התוצאה היתה ערעור של מושגים מרכזיים בתורת הספרות כגון "רומאן", "גיבור", "אירוע", "נקודת-תצפית", "מחבר", "בידיון" והערכה מחדש של תפקידם. הסמינר יתחקה אחר מהלכיהם של דלז וגואטרי תוך כדי דיון ביצירות משל קפקא, מלוויל, לואיס קרול, מאזוך, אוסטר וקלייסט. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4202 האניגמה של הארולד פינטר: עקרונות פואטיים ודימוי ביקורתי | |
| ד"ר יעל לבוא | סמינר |
| במסגרת הקורס יידונו כ-7 מחזות, תסריטים ושירים של המחזאי הארולד פינטר. ייבחנו עקרונות פואטיים מרכזיים ביצירתו, תגובות הביקורת במהלך שלבים שונים בקריירה שלו והשפעתה של הביקורת על התפתחותו כמחזאי.
חובות הקורס: קריאה של 9 מחזות של פינטר ומספר מאמרים העוסקים ביצורותיו, הצגת רפרט וכן הגשת עבודה מסכמת, או עבודה סמינריונית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4203 פרימו לוי וטוני מוריסון - פואטיקה ופוליטיקה | |
| ד"ר סמדר שיפמן | סמינר |
| הסמינר יעסוק ביצירותיהם של לוי ומוריסון, ויתמקד בשלושה אספקטים: א. קריאה ופרשנות של הרומן הבודד. ב. ראייתו של הרומן כחלק ממכלול היצירה של היוצר/ת, תוך הדגשה על קשרי הגומלין שבין יצירות שונות. ג. ניסיון לעמוד על הקשר שבין הפואטיקה של היוצר/ת לבין עמדתו או עמדתה בשאלות חברתיות וכלל-אנושיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4204 מרסל פרוסט - זכרון ותשוקה | |
| ד"ר עמליה זיו | סמינר |
| ”בעקבות הזמן האבוד”, הרומן המונומנטלי של פרוסט, היא יצירה יוצאת דופן לא רק בהיקפה אלא גם בעירוב של אוטוביוגרפיה ובדיון, בחקירה הפנומנולוגית האובססיבית של הפסיכולוגיה האנושית, בפירוק האינסופי של הרגע ובשילוב של דגש קיצוני על האינדיבידואל עם יומרה לניסוח אמיתות בעלות תוקף אוניברסלי.
בקורס נחקור היבטים שונים של היצירה, תוך התמקדות בשתיים מן התמות המרכזיות שלה - זיכרון ותשוקה. נבחן אילו תאוריות של זיכרון ושל תשוקה מציע הרומן, ונשווה את תאוריית הזיכרון של פרוסט לאלו של ברגסון ופרויד. חומר הקריאה יכלול את חמשת כרכי ”בעקבות הזמן האבוד” שתורגמו לעברית ומבחר טקסטים ביקורתיים על פרוסט. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4217 אמהות ובנות - קשרי אם בת בפרוזה של חלקה האחרון של המאה ה20 | |
| ד"ר סמדר שיפמן | סמינר |
| הסמינר יעסוק ביחסי אימהות ובנות כפי שהם משתקפים בפרוזה של חלקה האחרון של המאה העשרים. טקסטים של פרוזה בעברית ובאנגלית ייקראו בהקשר של שאלת האימהות כמוסד תרבותי, כהתניה חברתית, וכמערכת ציפיות הנוטה להגשים את עצמה. כמו כן, ננסה לעמוד על קשרי הגומלין שבין ציפיות חברתיות לבין טקסטים ספרותיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4218 תרגום עצמי | |
| פרופ' גדעון טורי | סמינר |
| בסמינר זה ייבדקו כמה וכמה סוגיות המתקשרות בתופעה של תרגום עצמי: אדם המפיק תרגום על יסוד טקסט (בעיקר טקסט ספרותי) שכתב בעצמו, בין לאחר זמן, בין מייד לאחר הכתיבה המקורית – ואפילו בד-בבד אתה, לסירוגין. נברר את האילוצים השונים היכולים לפעול על המתרגם מהסוג הזה, אלה הדומים לאילוצים הפועלים על כל מתרגם באשר הוא ואלה המיוחדים לתת-הקבוצה של המתרגמים את עצמם, ולאחר מכן – את התנהגותם בפועל של מתרגמים עצמיים במיגוון של הקשרים חברתיים-תרבותיים והיסטוריים ובמיגוון של לשונות ותרבויות (לדוגמה: יעקב שטיינברג, גבריאל פרייל, מנדלי מוכר ספרים, נבוקוב, בקט...). ננסה להניח את האצבע על מה שמשותף להם ומה שמבחין ביניהם, דגש מיוחד יושם על ההבדלים בין סיטואציות שבהן המתרגם הדו-לשוני פועל בסביבה שהיא חד-לשונית ובין סיטואציות שבהן הוא פועל בסביבה שגם היא דו-לשונית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4219 זנה וברכט:" מה במסכה איננו מסיכה"? | |
| ד"ר יצחק לאור | סמינר |
| הסמינר יעסוק בפואטיקה של ברטולט ברכט, כמי שניסח את כללי השיח של המודרניזם בתיאטרון, על מושגי הייצוג האנטי-ריאליסטיים, ובמחזותיו של ז'אן ז'נה, כמי שניצב בקצה המאוחר של המודרניזם הזה.
התיאטרון כאמנות כתובה, כלומר דרמה, נקרא בדרך כלל כיצירת ספרות. קריאה זו מזניחה את המחשבה הרבה שהוקדשה לממדים ה"פלסטיים" של הדרמה, כלומר האופנים שבהם נוצר מתח חי בין חפצים למלים, בין תפקידים מילוליים לגופות מתנועעים, בין פרצוף למסיכה, בין מציאות בדויה לגמרי (חלל מיוצג) לבין החלל הממשי, כלומר "הבמה", המייצגת את הממשות הבדויה. המתחים הללו היו מרכז עניינם של כל המחזאים הגדולים. כדי לקרוא את התיאטרון של ברכט נקרא גם את סופוקלס ואת שייקספיר, ונבדוק כיצד ניתן להבחין במתח הפלסטי שהמודרניזם הדגיש גם בדרמות קלאסיות. מרכז הקורס יהיה המודרניזם ותפיסתו את מושג הייצוג, כחלק בלתי נפרד מתפיסת התיאטרוני: ברטולט ברכט, וז'אן ז'נה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4221 עזר כנגדו: הקואליציה בין אלוהים לנשים בתנ"ך | |
| פרופ' מנחם פרי | שיעור |
| המאמר "המלך במבט אירוני" מ-1968 (פרי ושטרנברג) נחשב לאבן-הפינה של כיוון מחקרי חדש שעניינו "הפואטיקה הספציפית של הסיפור המקראי". בעקבותיו 'חשפו' חוקרים בסיפור המקראי מסוף שנות השישים ואילך שפע של תחבולות וטכניקות, קונוונציות סיפוריות, שנינויות אירוניות, ודרמה של תהליך קריאה שתואר צעד אחר צעד. העבודות הללו, ושלי ביניהן, ככל שהיו חדשניות מצד התופעות שתיארו, נראות לי היום כמקדמות תפיסות תמאטיות ואידיאולוגיות קונוונציונליות.
עבודתי בשנים האחרונות, שתוצג בקורס ותידון בו, מבקשת לספר את הסיפורים הזנוחים בתנ"ך – לכונן את העלילות הנגדיות שמאחורי העלילות. אבקש להראות, באמצעות הדגמה רחבה מן הספרים בראשית, שמות, שופטים, שמואל ומלכים, שמאחורי כל סיפור מקראי חבוי סיפור נגדי, וכי הסיפור הנגדי הזה יוצר קונפליקט אידיאולוגי. הסיפור המקראי יוצג כזירה של התנגשות בין אג'נדות אנושיות, המשועבדות בסופו של דבר לתוכנית עליונה, אלוהית, אשר מתקדמת על חורבותיהן תוך ליבוי המתחים ביניהן. אטען כי במרכז המבנה הזה עומדת 'קואליציה' בין אלוהים לנשים, ומקודמת אידיאולוגיה נשית, בתמיכת התוכנית האלוהית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.4222 תיאוריות של הסובייקט | |
| ד"ר אייל דותן | סמינר |
| 'הסובייקט' הוא אחד המושגים הרווחים ב'שיח' התרבותי היום ולבטח אחד השנויים ביותר במחלוקת. בסמינר זה ננסה להבין מה עבר על הסובייקט מתקופת פריחתו הגדולה בנאורות ועד כמעט 'מותו' בידי 'האחר' של הפוסט-סטרוקטורליזם; נמפה את המקומות המרכזיים שבהם הוא מופיע – מהמשפט והפסיכיאטריה ועד הפילוסופיה, הפסיכואנליזה וחקר הספרות; נדון בתפיסות סובייקט מתחרות – מהקלאסיות ועד העכשוויות – לאקאן, בודריאר, פוקו, דרידה, ליוטאר ודלז; נמקם את נקודות המחלוקת וההסכמה ביניהן; ונצביע על כיוונים חדשים של מחשבה אודותיו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4223 אמנות הסיפור של איסאק דינסן | |
| ד"ר תמר יעקבי | שיעור |
| איסאק דינסן היא סופרת שמעוררת מחלוקת (סופרת "קאנונית" בין המודרניזם המאוחר והפוסט-מודרניזם או סופרת הממחזרת חומרים מיושנים בשיטות כתיבה שעבר זמנן). נקרא את סיפוריה (בין השאר בהשוואה של חלק מהם למקורותיהם) בשפת המקור (אנגלית) ונכיר את אמנות הסיפר המיוחדת לה. חומר הרקע יכלול סיפורים של סטיבנסון ומופאסאן, חלקים מספר של רוברט לאנגבאום, מאמר של וולטר בנימין.
דרישות: בקיאות בקבצים השונים של הסיפורים, וכתיבת עבודה על סיפור שלא נדון בכתה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.4224 ספרות וצדק | |
| ד"ר עידית אלפנדרי | סמינר |
|
הסמינר יתאר קשרים בין ספרות לצדק. הספרות מתעניינת בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בה דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר וולטר בנימין. כקוראים, הסטודנטים עדים לכך שהספרות צומחת מתוך אמת אישית וחברתית שאותה הופך הסופר לנגישה. אך מכיוון שהצדק הוא מבנה אבסטרקטי ומורכב, המבע הלשוני מתקשה לייצג אותו באופן מועיל. הספרות מפתחת שיטות טכניות שמעמידות את הצדק במרכזו של הסיפור גם כשזה מתאר מגוון רחב של ארועים. מהו הקשר בין ספרות לצדק, בין הסופר לבין האפשרות לייצג שאלות שרק כוח השיפוט יכול להכריע בהן? מהו הקשר בין פעולת השיפוט והאפשרות להגדיר צדק, לבין כתיבה וקריאה, במיוחד בתקופה בה אנו חיים? בנוסף לכך, ישאל הסמינר, מהו הקשר בין נרטיב להיסטוריה, בין וידוי לצדק, בין סיפור להישרדות, בין משל לידיעה? בסמינר יקראו הסטודנטים רומנים, סיפורים קצרים, וידויים, פסקי דין שניתנו במשפטים של רומנים, עדות של סופר במשפט, מאמרים פסיכואנליטיים ותאוריות של ספרות שמסבירים את הקשר בין סיפורו של סיפור לבין חשיפת הצדק. כמו כן יצפו הסטודנטים בסרט שדן בקשר בין סיפורים לצדק. טקסטים: קפקא, קאמי, רוסו, זולה, פלובר, הנרי ג'יימס, וירג'יניה וולף, ג'יימס ג'ויס, סימון דה בובואר, גרטרוד שטיין, פרויד, וויניקוט, וולטר בנימין, מישל דה סרטו, מוריס בלנשו, ז'אן-פרנסואה ליוטרד, ג'ק דרידה, ג'פרי הרטמן, שאול פרידלנדר. סרט: משפטי נירמברג. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4225 דילמת האמן: ש"י עגנון, א.ת.א. הופמן, פרנץ קאפקא | |
| ד"ר מיכל ארבל | סמינר |
| הסמינר יעסוק בסיפורי האמן של עגנון ויתחקה אחר תמות פואטיות מרכזיות העומדות בבסיסם. בהקשר אחד, הדיון יידרש לנוכחותו של המפנה ההיסטורי-תרבותי מרומנטיקה למודרניזם ויעמיד, בהקשר זה, הקבלה בין סיפוריו הארס-פואטיים של עגנון לסיפוריהם של א.ת.א. הופמן מכאן ופרנץ קפקא מכאן. בהקשר שני, הדיון יתחקה אחר הזיקות המורכבות בין מעשה היצירה האמנותי לבין זה הלאומי, כפי שהן עולות מן הסיפורים המאוחרים יחסית. בהקשר שלישי ואחרון תיבחן דמותו של האמן במושגים פסיכואנליטיים, תוך התייחסות לזיקה שבין מעשה היצירה ללא מודע, למלנכוליה, למיניות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4226 ביאליק: מרחב, תשוקה, לשון | |
| ד"ר מיכל ארבל | סמינר |
| ביצירות כמו "שירתי", "זהר", "ואם-ישאל המלאך" ו"הבריכה" ביאליק מזהה את מקורה של השירה עם חוויות ילדות שהפכו ל"מראות שתיה" וכוננו את "לשון המראות". דרך הקריאה בשירים אלו הדיון יעמוד על חוויית הילדות המכוננת, על תנועתה של התשוקה העומדת בבסיסה ועל משמעות דימוייה המרחביים, ויתחקה אחר המובנים בהם נתפסת חוויית הילדות כמקור לשירה. הקריאה במסה "גילוי וכיסוי בלשון", תוך התעכבות על העמדות הרומנטיות והניטשאניות העומדות בבסיסה, תאיר מפרספקטיבה נוספת את תפיסתו של ביאליק את לשון השירה ואת זיקתה לחוויות המכוננות בילדות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.4227 אקפרסיס: ייצוגי אמנותו ויזואלית בטקסט הלשוני | |
| ד"ר תמר יעקבי | סמינר |
| שאלת הייצוג של אובייקטים מרחביים במדיום הויזואלי מודגמת בצורה החריפה ביותר כאשר טקסט "מתרגם" תמונה או פסל למלים. להבנת דרכי ההמרה, ובעיקר, מטרותיהן במסגרת היצירה הספרותית, נקרא שירים (למשל, קיטס, פגיס, אודן וויליאמס), סיפורים (למשל, סאראמאגו, באבל, רוב-גרייה) וצירופי מלה ותמונה (למשל, קומיקס). החומר התיאורטי יכלול בין השאר את המסה המפורסמת של לסינג, הלאוקואון. התלמידים יידרשו להציג מאמר בכתה ולכתוב עבודה שתנתח את היחסים בין המדיומים בטקסט ספציפי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5000 סיפור ושורשו: מוטיבים מיסטיים | |
| פרופ' מיכל אורון | סמינר |
| הסמניר יעסוק ביצירות ספרותיות שניכרת בהן השפעתן של יסודות מן הספרות המיסטית לדורותיה, בשימוש שהן עושות במוטיבים מיסטיים כמו גם בעיצובן של דמויות הנקשרות למיסטיקה היהודית.
(הקורס יעסוק במבחר סיפורים משל: י.ל. פרץ, מ. בובר, ש"י עגנון, מ. שמיר, י. בר-יוסף, א. מגד, נ.נאמן, יורם בר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5002 מושגי יסוד בתורת הספרות: שיעור דיאלוגי | |
| ד"ר אורלי לובין | שיעור |
| בקורס זה נבחן סדרה של מושגים מרכזיים בשיח הביקורתי הספרותי ובהקשריו התרבותיים, ונדון בפרקטיקה שלנו כחוקרי ספרות בהתייחס למושגים אלה. נדון במושגים כגון: מבט, נרטיב ופרספקטיבה; מרכז ושוליים בטקסט; ייצוג של מגדר, גיל, מעמד, עדה, גזע; אינטרטקסטואליות ותשתיות יסוד; יציבות וניידות בטקסט – ועוד.
הקורס מיועד לתלמידי התואר השני בחוג לספרות ובחוגים אחרים. בקורס ננהל הרצאות ושיחות במשולב, והתלמידים נדרשים להשתתפות ערה ותורמת. הקורס יתנהל לפי רשימת קריאה שתתפרסם באתר האינטרנט שלו ובסיומו יהיה מבחן. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודה - להגיש עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.5004 שירי הילדים של ביאליק, אלתרמן ולאה גולדברג | |
| פרופ' זיוה שמיר | סמינר |
| הסמינר יעסוק ביצירת הילדים של ביאליק, אלתרמן ולאה גולדברג על רקע יצירתם "הקנונית" למבוגרים, לסוגיה ולתקופותיה. כל יצירה תיבחן במעגלי השתמעות הולכים וגדלים, למן המעגל האישי, דרך המעגלים הלאומיים ואוניברסליים ועד למעגלים הטרנסצנדנטיים. כל יצירה אף תיבחן ביחידות טקסט הולכות וגדלות, למן המיקרו-טקסט הזעיר ועד למעגלים הקונטקסטואליים הרחבים.
מהלך הקורס: סקירה כרונולוגית של יצירות הילדים של ביאליק, אלתרמן ולאה גולדברג, על רקע יצירתם "הקנונית", על רקע זרמים בספרות ובאמנות, שהשפיעו על יצירתם ועל רקע אירועי הזמן שהולידו יצירות אלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5005 פוסטקולוניאליזם ויצוג הערבי בסיפורת העברית | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | סמינר |
| התיאוריה הקרויה פוסט-קולוניאלית ראשיתה בספרו של אדוארד סעיד "אוריינטליזם" (1978). בכוונתי לקרוא את התיאוריה של סעיד ולראות את זיקתה למושג השיח והכוח של מישל פוקו, לעמוד על עיקרי הביקורת שהופנתה כלפי ספרו של סעיד על ידי תיאורטיקנים כמו הומי באבא, מצד אחד וגיאטרי ספיבק מצד אחר. הקריאה בטקסטים אלה אמורה להבהיר מושגים מרכזיים (כמו אידיאולוגיה, סטריוטיפ, קולוניאליזם, אמביוולנטיות, מיעוט, חיקוי, חתרנות, הגמוניה, זהות, ועוד) אשר מסייעים להבין את עמדותיהם השונות של טקסטים מרכזיים בסיפורת העברית והישראלית ביחס לשאלה הערבית.
במהלך הסמינר נדון במגוון של טקסטים ספרותיים שמייצגים עמדות שונות ביחס לייצוג הערבי במהלך המאה העשרים. השאלות המרכזיות בהן נעסוק: מה ההבדל בין ספרות תקופת היישוב לספרות תקופת המדינה, האם כתיבה מנקודת מבט מזרחית או נשית יוצרת ייצוג שונה של דמות הערבי, כיצד סופרים ערבים כותבים ספרות עברית, כיצד נוצרת חתרנות ביחס לאידיאולוגיה שלטת, מתי חלה תמורה בסטריוטיפ ביחס לערבים בסיפורת העברית? האם בתקופת הישוב והמדינה היו סטריוטיפים שונים ומתחרים? ועוד. חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה של סיפורת וטקסטים תיאורטיים ומחקריים, כתיבת עבודות קצרות ועבודה סמינריונית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5006 גנזי נסתרות: קריאה בכתבי יד עבריים מימי הביניים | |
| ד"ר טובה בארי | סמינר |
| מטרת הקורס ומהלכו: עיון בכתבי יד עבריים קדומים בעיקר מן הגניזה הקהירית; צעדים ראשונים בפליאוגרפיה וקודיקולוגיה עברית; שיטות בפיענוח שירים ודרכי שיחזור של תבניותיהם; לימוד שיטות ההדרה מדעית של טקסטים ועיצוב אפרט ביקורתי. הסדנה כוללת עבודה מעשית על פי הצילומים מכתבי היד המקוריים, וכן ביקור במכוני מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5007 שירת חול פייטנית במזרח ובמערב במאות העשירית והאחת עשרה | |
| ד"ר טובה בארי | סמינר |
| מטרת הקורס ומהלכו: הסמינר יעסוק בטקסטים הלא ליטורגיים ששרדו מיצירתם של משוררים עבריים במאות העשירית-האחת עשרה. ייסקרו קטעים משירי פולמוס כגון: השגות חיוי הבלכי ותשובות רב סעדיה גאון; שירי הפולמוס של רס"ג נגד הקראים ותשובות חכמי הקראים עליהם; שירי פולמוס סביב מנחם ודונש. נדון בשרידים משירי מוסר (משלי סעיד בן באבשאד, "המשלים הבלתי מחורזים"); שירים לימודיים (של ר' ניסי אלנהרואני, של בעלי המסורה, שיר האותיות לרס"ג); שירים ליריים (שירי יין קדומים, שירי זמר איטלקיים, שירי שבח של אברהם הבגדאדי ועוד); וכן פתיחות מליציות לאיגרות. ייעשה ניסיון לאפיין את היצירות האלו ולהעריך את חשיבותם מבחינה ז'אנרית, צורנית ולשונית ומצד התפיסה הפואטית המגולמת בהן.
דרישות הקורס: נוכחות סדירה והשתתפות פעילה בשיעורים. הגשת עבודה ורפראט בכתב או בעל-פה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5008 כתיבה אוטומטית כטכניקה יצירתית בספר הזהר ובמודרניזם | |
| ד"ר עמוס גולדרייך | סמינר |
| במפנה המאה הי"ג נפוצו בספרד שמועות, שספר הזוהר נכתב בטכניקה מאגית של "שם הכותב". בטכניקה זו משמש הכותב מדיום לכתיבה אוטומטית, על מנת לזכות באמצעותה לגילויים מהעולם העליון. . את כתיבתו האסוציאטיבית של המחבר האנונימי של השכבה המאוחרת בזוהר, "תיקוני הזוהר", אפשר כנראה לפרש על רקע השימוש בטכניקה זו. בקורס זה נעיין בשאלה אם הכתיבה האוטומטית מעודדת את היצירתיות או מעכבת אותה, ןאת השפעתה האפשרית על תודעת המחבר. ואגב כך נסקור גם תופעות של כתיבה אוטומטית מהמאה העשרים – הכתיבה המדיומיסטית של המשורר ו"ב ייטס ואשתו, וכן כתיבתם של חלוצי הסוראליזם בצרפת ובראשם אנדרה ברטון.
תנאי להשתתפות בסמינריון – קורס מבוא לספרות הקבלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5009 מסגרות משפחה בספרות העברית בת ימינו | |
| ד"ר לילי רתוק | סמינר |
| הסמינריון יוקדש למוסד המשפחה בספרות העברית של העשורים האחרונים. יצירות מתחום השירה והסיפורת יעמדו במרכז הדיון, תוך בחינתן בהקשרים פסיכולוגיים, סוציולוגיים ופילוסופיים. דגש מיוחד יושם בהקשר זה על נושאים מתחום המגדר. כמו כן, תועלה בקורס התייחסות להשפעת הצילום על לכידות התא המשפחתי, תוך עיון באוטוביוגרפיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5010 אלוהים בשירה העברית החדשה | |
| פרופ' בועז ערפלי | סמינר |
| אלוהים – שם עצם, מושג, ישות – הוא צומת תמטי (אידיאולוגי) ופואטי מרכזי בשירה העברית החדשה ומוקד רב-עניין לשאלות של אינטרפרטאציה. צומת תמטי: רוב היוצרים המרכזיים של השירה הזאת שמרדו ביהדות המסורתית, מרדו גם באלוהיה, אימצו להם דמות אל משלהם, או כפרו בכל אל שבעולם. דיון בדמות האלוהים בשירה העברית החדשה, בשינוי או בעיוות דמותו, בדרכי הכפירה בו, הוא ממילא דיון בשאלות אידיאולוגיות – זהות לאומית, תרבות לאומית, רציפות או מהפכה בכל אלה, ועוד... צומת פואטי: עיון בדרכי השימוש ב'אלוהים' במשמעויות שניתן לייחס למונח זה, בגלגולי הופעותיו ובהקשריהן הוא בעיקרו גם עיון בפואטיקה של המשוררים שבשירתם הוא מופיע, גם ביחס לתחומי עניין אחרים. הדיון בהופעותיו של 'אלוהים' בשירה עשוי לשמש גם מוקד רב-עניין לשאלות של אינטרפרטאציה: שאלות הנוגעות להבנת המשמעויות והפונקציות של מונחים דתיים בשירה הנתפסת כחילונית מחד, ושאלות הנוגעות להכרעת מעמדה ה"דתי" של אותה שירה, מאידך; שאלות שיש להן גם השתמעויות פוליטיות.
בסמינריון יידונו גלגולי 'אלוהים' בשירי משוררים עבריים מרכזיים על פי שלושת מוקדי הדיון שנזכרו. בעבודות הסמינריוניות וברפרטים יציגו הסטודנטים את הנושא על פי שירים ומשוררים שיבחרו. חובות הסטודנטים: קריאת שירים ומאמרי ביקורת, רפרטים בעל פה ובכתב. הבוחרים בכך – יוכלו לכתוב בקורס עבודות סמינריוניות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5011 עידן הקלאסיקונים-הספרות העברית בראשית המאה ה-20 | |
| פרופ' אבנר הולצמן | סמינר |
| מטרת הסמינר להציג את שני העשורים הראשונים של המאה העשרים כעידן של מפנה ומהפכה בספרות העברית. בשירה הייתה זו תקופת ביאליק וטשרניחובסקי, שהשפעתם עיצבה את נורמות הכתיבה של דור שלם. בסיפורת נאבקו ביניהם שני הנוסחים המנוגדים שטבעו מנדלי מוכר ספרים ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי; בהגות ובביקורת ניכרה נוכחותם והשפעתם של אחד-העם מזה ודוד פרישמן מזה. הסמינר ישרטט את המפה הספרותית של התקופה על מרכזיה ושוליה, מתוך תשומת-לב מיוחדת לחיים הספרותיים וביטוייהם בכתבי-העת, בחילופי מכתבים ובסוגים נוספים של תיעוד ספרותי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5012 טקסטורה ופוליטיקה של זכרון השואה | |
| ד"ר איריס מילנר | סמינר |
| מאז תום מלחמת העולם השנייה הולך ומצטבר מגוון רחב ביותר של ייצוגים של שואת יהודי אירופה, ואלה מכוננים את אתרי הזיכרון הקולקטיבי של השואה. זיכרון זה הוא דינמי ומשתנה, ומשקף את הזמן והנסיבות התרבותיות, פוליטיות וחברתיות שבהקשרן הוא נוצר. נקודת המוצא של הסמינר תהיה דיון במושג "זיכרון קולקטיבי" והכרת מנגנוני התיווך שבאמצעותם הוא מתהווה. על בסיס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5013 פואטיקה של משורר: ביאליק מקרה מבחן | |
| פרופ' מנחם פרי | סמינר |
| "בין קוראי ביאליק אין כמעט מי שאינו מכיר בגדולתו כאמן; אך למרות זאת מעטות הן העבודות המטפלות באופן שיטתי באמנות השירה שלו": כך נפתח המאמר הראשון שכתבתי יחד עם יוסף האפרתי על תכונות אמנות השירה של ביאליק ב-1964. ארבעים השנים שעברו מאז, וים הכתיבה על ביאליק, הניבו עבודות אחדות בעלות ערך שעסקו בדרכו של ביאליק בשיר, אבל בעשרים השנים האחרונות שוב נקראים שירי ביאליק כאילו היו 'מאמרים' ונקשרים לאיזו מסכת רעיונית, רוחנית, נפשית או ביוגרפית.
במסגרת השאלה העקרונית מהי "פואטיקה של משורר" וכיצד ניתן לתאר אותה יעסוק הקורס בתיאור חדש של שירי ביאליק כשירים, ובמכלול יצירתו של משורר. השאלה מה 'אומרים' לנו השירים כשהם נקראים כשירים תוליך גם לקראת הצעות לתמאטיקה חדשה. העבודות שיכתבו התלמידים יעסקו באספקטים של שירת ביאליק או באספקטים רלוונטיים בשירתם של משוררים אחרים מן הספרות העברית או הכללית, במחצית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5101 המטפורה בשפה, בספרות, באמנות ובשיח הפוליטי | |
| פרופ' ישעיהו שן | סמינר |
| הקורס יציג וינתח מספר גישות מודרניות במחקר המטפורה, בתורת הספרות, בפילוסופיה, בלשנות, אמנות, בשיח הפוליטי, ובחשיבה החינוכית.
1. מהי מטפורה: האם היא תופעה לשונית או תופעה מושגית. בפגישה זו נסקור כמה מן התפישות הקלאסיות של המטפורה בפילוסופיה ובריטוריקה הקלאסית: אריסטו, הריטוריקנים של ימי הביניים, ועד לעידן המודרני. 2. מהן הפונקציות העיקריות של המטפורה? 3. המטפורות שאנו חיים על פיהן: תופעת המטפורה הקונצפטואלית על פי לייקוף וג'ונסון. 4. המטפורה בשירה: כאן נקרא וננתח מספר דוגמאות קלאסיות של מטפורות מרכזיות בשירה. 5. המטפורה באמנות החזותית: ניתוח ציורים ותמונות פירסומת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5102 חשיבה מטפורית ואנאלוגית: פרספקטיבה בין-תחומית א' | |
| פרופ' ישעיהו שן | סמינר |
| בחלקו הראשון של הקורס יוצגו עקרונות החשיבה המטפורית. לאחר מכן נדון בחשיבה המטפורית בגילוייה בתחומים כמו בניית מושגים, עיצוב תפישות, למידה, היסקים ועוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5103 העולם המיוצג ודרכי יצוגו בשיר הלירי | |
| ד"ר תמר יעקבי | סמינר |
| מאפייני העולם המיוצג בשיר בהשוואה לסיפור. לצורך זה נבחן דוגמאות בעברית ובאנגלית (לדוגמא, שירים המספרים מחדש עלילות מוכרות), נבדוק את תפקידם של מרכיבי אקט האמירה השירי ואת שאלת שיחזור העולם (לדוגמא, היתרונות והחסרונות של גישת עולמות אפשריים ושל הגישה הקוגניטיבית). החומר התיאורטי יכלול, בין השאר, את ספרה של אלנה סמינו, פרק של ג'ון ליונס, מאמר של הלן וונדלר.
דרישות: השתתפות פעילה, אחריות למאמר מן הביבליוגראפיה וניתוח טקסטים שלא נלמדו בכתה. (רשאים להשתתף תלמידי ב.א. בעלי ממוצע 90 שהשתתפו בקורס יסודות השיר של תורת הספרות). | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5104 מאחורי הקלעים: התיאטרון בלונדון בשנות החמישים והשישים | |
| ד"ר יעל לבוא | סמינר |
| הקורס יעסוק בתפקיד שמילאו מתווכי תיאטרון שונים כמו: מבקרים, מנהלי תיאטרון בימאים ומפיקים בייסוד ומיסוד של להקות תיאטרון שונות וכן בקידום הקריירות של מספר מחזאים מרכזיים בבריטניה בשנות החמישים והשישים.
בנוסף לבחינת תרומתם האינדיווידואלית של המתווכים והדינמיקה שנוצרה ביניהם במקרים השונים יידונו אופני הפעולה של מנגנוני התיווך והשלכותיהם על מפת התיאטרון בלונדון בשנים הנידונות ובשנים מאוחרות יותר. חובות הקורס:קריאת מספר מאמרים במהלך הקורס, הצגת רפרט וכן הגשת עבודה מסכמת, או עבודה סמינריונית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5106 ויזואליה של גוף מעונה | |
| ד"ר אורלי לובין | סמינר |
| המראה הויזואלי של גוף פצוע, גוף שעבר עינויים, גוף כרות אברים והגוף המת נושא הן מטען פוליטי והן מטען אתי. הקורס יעסוק בתיאוריות של תרבות ויזואלית, יחסי ייצוג וחומר, מוסר של סליחה ופוליטיות של גילוי ומבט. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.5107 הרומאן הפסיכולוגי בספרות העברית | |
| ד"ר מיכאל גלוזמן | סמינר |
| הסמינר יעסוק במסורת ה"פסיכולוגית" בספרות העברית משלהי המאה ה-19 ועד למחצית השנייה של המאה
ה-20. נקרא שורה של נובלות ורומנים העוסקים ב"מצבי נפש" ונבחן את עצם האפשרות לכתוב במודוס פסיכולוגי בתרבותית לאומית מתהווה. נבחן את היווצרות האלגוריה הלאומית כמודוס כתיבה המגשר בין הפסיכולוגי לפוליטי. נקרא מיצירות ברנר, גנסין, עגנון, פוגל, קמחי, יהושע ועמליה כהנא-כרמון. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.6014 סגנון וסגנונות | |
| ד"ר תמר סברן | שיעור |
| השיעור מכוון להקנות לתלמידים רגישות להבדלי סגנון, לשפר את יכולתם להבחין
במרכיביהם של סגנונות שונים ולצייד אותם בכלי ניתוח לאפיון סגנונות כתיבה. בחלקו הראשון של השיעור יתוודעו התלמידים אל תמורות סגנוניות שחלו בכתיבת פרוזה עברית בעת החדשה. התלמידים יכירו מהלכים, הכרעות, סגנונות ואישים שהשפיעו על דרכי התפתחותה ועיצובה של הפרוזה העברית בת ימינו. הם יתוודעו אל משלביה השונים של העברית הישראלית. בחלק השני של השיעור יתרגלו תלמידים הבחנה בייחודי סגנון ומשלבים. התלמידים יתאמנו בזיהוי אפיונים שמייחדים סגנון של תקופה או של זרם ובאפיון הגורמים המייחדים סגנון של יוצר או של יצירה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.6015 סדנה בתרגום שירה | |
| גב' רינה ליוין | סדנה |
| הסדנה תהיה התנסות מעשית באמנות התרגום בשירה ( לירית, אפית ודרמטית) מאנגלית ומשפות אחרות ( לפי שפות המשתתפים). הדגש יהיה על התנסות מעשית בתהליכי התרגום האמנותי , תוך ליבון הבעיות המאפיינות ז'אנרים שונים, שפות שונות, מאפיינים של המשורר , התקופה ומוסכמות התרבות שמדובר בה. אופי הסדנה ידרוש השתתפות פעילה בפתרון בעיות, בביקורת פתרונות, בהשוואת תרגומים וכד'. המשתתפים אף יביאו את תרגומיהם לסדנה, יציגו את שיקוליהם ויבוקרו, ובסיום הסדנה יוכיחו את הישגיהם בתרגום שיר לפי בחירתם. מטרת הסדנה להביא למודעות יתר בדקויות הטקסט השירי, בבעיות העברתו משפה לשפה ומתרבות לתרבות, ובדרכים שונות של התמודדות עם הבעיות הללו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0680.7000 פרקים בתולדות התרגום לעברית | |
| פרופ' גדעון טורי | שיעור |
| הקורס יתרכז בתחנות מרכזיות בתולדות התרגום לעברית, בעיקר מאז תקופת ההשכלה עד ימינו. במהלכו נתחקה אחר השינויים העיקריים שניתן להסיק בתחנות אלה; הן מבחינת מדיניות התרגום (לשונות מוצא, בחירת מחברים וטקסטים לתרגום, ישירות התרגום וכד') והן מבחינת הנורמות שהוחלו בפועל בתהליך התרגום וקבעו את פניו של הטקסט המתורגם בתחום המודלים הטקסטואליים מכאן ובתחום הלשון מכאן. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודה - הגשה עד 2.4.06 ב0 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.7011 גישות לחקר התרגום | |
| פרופ' גדעון טורי | שיעור |
| בשיעור מתקדם זה יוצגו כמה מן התחומים המרכזיים בחקר התרגום של היום: השוואת תרגום-מול-מקור (בעיקר של טקסטים ספרותיים) מתוך מגמה לעמוד על האילוצים שבכפיפות להם בוצע התרגום, ובדרך זו להגיע לניסוח השערות גם על תהליך התרגום; מעקב אחר צמיחתם והתגבשותם של תרגומים (גם על יסוד טיוטות וגם במתודות פסיכו-לינגוויסטיות); מחקרים אמפיריים שונים על עמדות כלפי תרגומים ועל תהליך התרגום; שינויים החלים בהתנהגותם של מתרגמים מנוסים לעומת מתרגמים לא-מנוסים, ועוד. ספר הקורס
Tourey, Descriptive: Translation Studies and Beyond. Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins, 1995. | |
| 0680.7013 תרגום ואידיאולוגיה | |
| ד"ר ניצה בן ארי | סמינר |
| המחקר המודרני מראה עד כמה התרגום נתון למניפולציות אידיאולוגיות. קורס זה ידון בסיבות לתופעה ובצורות שבה ההתערבות האידיאולוגית מתבטאת. הסטודנטים יחקרו שאלות של מדיניות תרגום, והתערבות בטקסט, החל משינויים קטנים ועד לצנזורה רשמית.
שיעור/סמינריון זה מיועד לתלמידי תרגום שעברו את קורס המבוא. התלמידים יתבקשו לכתוב רפרט ו/או עבודה סמינריונית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 23.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.7027 סדנה בתרגום פרוזה | |
| ד"ר ניצה בן-ארי | סדנה |
| סדנה מעשית לתרגום, המשלבת קשת רחבה של בעיות תרגום עם הסתכלות מקרוב בטקסטים ספרותיים. הסדנה בנויה על יסודות ה"מבוא לתורת התרגום" ומבקשת לבדוק בצורה מעשית ומעמיקה בעיות שנידונו במבוא בצורה תיאורטית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.7028 סדנה בעריכת תרגום | |
| ד"ר רן הכהן | סדנה |
|
במסגרת הלימודים המעשיים בתרגום, סדנה זאת תתמקד בעריכת טקסט מתורגם. באמצעות שורה של טקסטים מתורגמים (בדרך כלל מאנגלית; ידיעת שפות נוספות רצויה, אך אינה נדרשת) בסגנונות ובז'אנרים שונים, נדון בבעיות אופייניות לטקסט מתורגם ולעריכתו, ובתפקידו של עורך התרגום. הדגש יהיה מעשי, אך לשם כך יידונו מעת לעת גם נושאים תיאורטיים בתורת התרגום. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 2.4.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0680.7303 מבוא לתורת התרגום | |
| ד"ר ניצה בן-ארי | שיעור |
| בקורס תידון בפרוטרוט שורה של מושגי-יסוד בתורת התרגום המודרנית: טקסטים מקבילים, תרגומיות מול תרגום, התרגום כפעולה חברתית-תרבותית, כתהליך קוגניטיבי וכתוצר, תרגום "אופטימאלי" לעומת תרגום ממשי, האילוצים שהתרגום כפוף להם מתוך הדגשת מושג הנורמה, יחסים בין תרגום למקור (אפשריים, קיימים ו"נתבעים") ועוד. מטרת הקורס: לפתוח פתח לעיונים מתקדמים בתרגום, ובעיקר מחקרים תיאוריים-הסבריים, וכן לספק בסיס רחב להרחבות יישומיות. חומר רקע: כעשרה מאמרים בתורת התרגום. את רובם יש לקרוא במהלך הקורס, בהקבלה להתקדמותו. לשיעור נלווה תרגול בקבוצות (התרגילים אינם חובה לתלמידי החוג הבוחרים בקורס ואינם נחשבים להם במניין השעות, מלבד לבוחרים בהתמחות בלימודי תרגום). במהלך העבודה בתרגיל ייקראו ויידונו אחדים מן המאמרים הנכללים בביבליוגרפיה של השיעור. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/04/2006 בשעה 18:00 | |