| 0662.1013 מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
|---|---|
| ד"ר יעל דר | שיעור |
| Introduction to Poetics of Children’s Literature and Child’s Culture
מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? מדוע מכחישים הסופרים לילדים, גם המפורסמים והמוכרים ביותר, שהם כותבים לילדים? מה קורה לאותו סיפור כשהוא נכתב כרומן לילדים וכשהוא נכתב כנובלה למבוגרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים שונים של עליזה בארץ הפלאות? מה עבר על מסעי גוליבר לאחר שנדד מספרות המבוגרים אל ספרות הילדים? לאן נעלמים המבוגרים בספרים שמבוגרים לא אוהבים לתת לילדים? שאלות אלה ואחרות נידונות בקורס באמצעות דיון המחלץ את הספרות לילדים מן המסגרת הפדגוגית הצרה שבה נידונה בדרך כלל, ודן בה בהקשרים תרבותיים נרחבים. התלמידים יחויבו במהלך הסמסטר במבחן ביניים, שניתן במהלך השיעור, ובמבחן סופי, שניתן כבחינת בית. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 2.3.06 ב- 9:00. הגשה עד 05/03/06 ב - 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 31.3.06 ב- 9:00. הגשה עד 03/04/06 ב - 13:00 | |
| 0662.1014 רוח הזמן בין דפי ספרי הלימוד: טקסטים לימודיים וחינוכייםבתרבות היהודית והעברית | |
| ד"ר טל קוגמן | שו"ת |
| "Zeit Geist" within textbook: Instructional and educational texts in jewish and hebrew culture.
ספרי הלימוד מהווים צומת תרבותי חשוב בין מערכת החינוך, לבין מערכת הטקסטים לילדים ולנוער,ולבין דיסציפלינות ידע שונות. הקורס ישרטט את תהליך התפתחותו של קורפוס ספרי הלימוד היהודיים והעבריים מאז המאה ה- 16 ועד ימינו, ויתאר את ההקשרים ההיסטוריים-תרבותיים-חינוכיים השונים שבמסגרתם נוצר. הקורס יבחן את האופנים שבהם באים לידי ביטוי בספרי הלימוד מגמות ההשכלה, הציונות, המאבק הלאומי, ריב הלשונות, שינויים תרבותיים-מגדריים, מסורות טקסטואליות ותרבותיות שונות ועוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה - הגשה עד 2.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1103 הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא-נורמאלי: משיגעון לשפיות | |
| ד"ר שלמה מנדלוביץ | שיעור |
| From Psycho-psychology to the Definition of Sanity
1. כללי חלק ניכר מההבנות שיש לגבי ההתפתחות והתפקוד הפסיכולוגי של האדם הבריא נובע מבחינה דקדקנית של עולם הפסיכופתולוגיה. הקורס עוסק במונחי ייסוד שמניעים את פסיכולוגיית הנורמלי, וזאת- מתוך לימוד פסיכולוגיית הלא נורמלי. לצורך כך, נסקור במהלך הקורס את ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות (הפרעות בספקטרום הפסיכוטי, הנוירוטי והאישיותי) ונמצה מהם את חוקיות התנהלות חיי הנפש של האדם. נעלה סוגיות שונות הקשורות לתפיסה, מחשבה, רגש, ושיפוט, וזאת- בתבניות תיאורטיות שונות המקובלות בעולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי (תבניות ביולוגיות, התפתחותיות, דינאמיות וקוגניטיביות, סוציולוגיות וסטטיסטיות). דגש מיוחד יושם על יחסי הגומלין שבין ההסברים המוצעים על ידי תיאוריות שונות למצבים פסיכו פתולוגים זהים. 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: הנורמלי והלא-נורמלי, הבריא והחולה. שיעור ב' – הפרעות פסיכוטיות 1. שיעור ג' – הפרעות פסיכוטיות 2. שיעור ד' – הפרעות נוירוטיות 1. שיעור ה' – הפרעות נוירוטיות 2 (השיעור כולו יוקדש להפרעה כפייתית). שיעור ו' – הפרעות חרדתיות. שיעור ז' – הפרעות דיסוציאטיביות. שיעור ח' – הסטיות המיניות. שיעור ט' – הפרעות פוסט-טראומתיות. שיעור י' – הפרעות אישיות 1. שיעור י"א – הפרעות אישיות 2. שיעור י"ב – סיכום. לקורס לא נדרש ידע מוקדם כלשהו. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 23.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 26/02/06 ב - 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 31.3.06 ב- 9:00. הגשה עד 03/04/06 ב - 13:00 | |
| 0662.1106 אבות ובנים: יחידות דוריות בחברה הישראלית | |
| ד"ר גן אלון | שיעור |
| Fathers and Sons: Generation units in Israel Society
ההיסטוריה הארץ-ישראלית (תקופת הישוב) והישראלית (תקופת המדינה) התגבשה תוך מפגש ועימות בין שלוש יחידות דוריות דומיננטיות:1. "החלוץ": דור האבות – דור המייסדים.2. "הצבר": דור הבנים הראשונים – דור תש"ח. 3. "המתלבט": דור ילידי המדינה – דור "הלוחות השבורים".קורס זה עורך מסע בציר הזמן שמטרתו לערוך ניתוח משווה בין יחידות דוריות אלה. הקורס נוקט בגישה בין-תחומית המשלבת היסטוריה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וספרות על מנת לבחון את המאפיינים המרכזיים של דמות "החלוץ", דמות "הצבר" ודמות "המתלבט", כדמויות מפתח בעיצוב פני החברה הישראלית. מטרות הקורס 1. בחינת תהליכי יסוד בהתפתחות החברה הישראלית לאורך ציר הזמן. 2. הכרת מושגי יסוד בתחום התיאוריה הדורית ויישומם כלפי המציאות החברתית בארץ ישראל (עלייה שנייה ושלישית) ובמדינת ישראל (שנות החמישים והשישים). הנושאים חובות התלמיד: השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים ועבודות במהלך הקורס, עבודת סיכום. הערכת התלמיד על בסיס חובות התלמיד שפורטו לעיל. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודה- הגשה עד 15/03/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1113 מי המציא את חנוכה וט"ו בשבט? הילדים והחגים העבריים החדשים | |
| ד"ר בשמת אבן-זהר | שו"ת |
| Who Invented Hannukah and TU Bishvat? Children & the New Hebrew Holidays
הפרוייקט של יצירת התרבות העברית החדשה בארץ-ישראל הקיף תחומי תרבות רבים. יזמי הפרוייקט הזה, בהשראתו של אליעזר בן-יהודה, פעלו לא רק להחליף את לשונות היהודים בלשון העברית, אלא גם להחליף חלקים אחרים מתרבויות היהודים בתרבות עברית חדשה. אחד התחומים המרכזיים בפעילותם היה יצירתם של חגים עבריים חדשים, והצגתם כ"החייאה" של החגים העבריים הקדמוניים. במהלך הקורס נכיר את החגים החדשים, נעמוד על ההבדלים בינם לבין החגים היהודיים כפי שהיו נהוגים עד אז, ונבחן את הדרכים שבהן הונהגו חגים אלה, בעזרת הילדים ובית הספר העברי, בקרב היישוב העברי בארץ-ישראל העותמאנית של סוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים. חובות התלמידים: עבודה בסיום הקורס. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודה- הגשה עד 12/03/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1114 המצאת הילדות: ילדים בראי ההיסטוריה | |
| גב' תמי רזי | שו"ת |
| The Invention of Childhood: Children in History
מטרת הקורס היא לבחון את הילדוּת כתופעה הנטועה בהקשרים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים קונקרטיים ולכן משתנה מתקופה לתקופה ומתרבות לתרבות. נדון בתפיסות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות של ילדוּת ובמקומם של הילדוּת וילדים בדתות השונות. במוקד הקורס יוצב הדיון בילדוּת כתופעה אירופית מודרנית, הנובעת מן התהליכים המרכזיים שהתרחשו באירופה למן ראשית העידן המודרני: עידן ההשכלה; המהפכה התעשייתית; הרומנטיקה והתעוררות הלאומיות המודרנית. נדון בהתגבשות תפיסות חדשות של ילדות ונעורים על רקע תהליכים היסטוריים אלה, תוך התמקדות בקשרי הגומלין המורכבים שנרקמו בתקופה בין תפיסות חדשות של תקופות גיל אלה לבין הקטגוריות של מיגדר, מעמד ולאום. נבחן את הילדוּת בהקשרים מגוונים כגון: היסטוריים-משפטיים, בהקשר של התפתחות ספרות הילדים, בהקשר של התפתחות של תפיסות חדשות של אמהות. לסיום נדון בתיאוריות הטוענות לקץ הילדוּת בעידן הפוסט-מודרני. חובות הקורס נוכחות פעילה בשיעורים וקריאה שוטפת של הטקסטים המפורטים בסילבוס. בסיום הקורס תתקיים בחינת בית. הערכת סטודנטים מטלה א' – ניתוח של מאמר ו/או פרק מספר: 10% מן הציון הכולל מטלה ב' - ניתוח של תעודה היסטורית: 10% מן הציון הכולל השתתפות פעילה בשיעורים: 5% מן הציון הכולל בחינת בית: 75% מן הציון הכולל סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודה- הגשה עד 05/03/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1121 תרגיל צמוד למבואות בהקבץ "פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח" | |
| מר רענן שניר | תרגיל קריאה מודרכת |
| Guided Reading - Tutorial
בשני שיעורי המבוא – 'הפגיעה השלישית' ו-'הפסיכולוגיה של הנורמלי' אנו מגששים את דרכינו בנתיבי הנפש בעזרתם של שני משושים: זה של הפסיכואנליזה וזה של הפסיכיאטריה. התקדמות כזו מאפשרת לנו לחוש וללמוד את השטח משתי זוויות, ומצד זה מאפשרת מימד נוסף של עומק. מצד אחר, היא מהווה אתגר בהרכבה ובשילוב של הפרטים, שנראים מעט שונה, לכדי תמונה אינטגרטיבית. בתרגיל ננסה לסייע בנקודה זו על ידי קריאה בכתבים, בהם משולבים מושגי יסוד ורעיונות המשותפים לשני תחומי הדעת. דרך לימוד הבסיס הרעיוני המשותף ננסה להצביע קיומם של "קשרים משפחתיים" מבלי לטשטש את יכולת האבחנה ואת תחושת השונה והמיוחד שבכל תחום. במקביל לקריאה בטקסטים, נבחן מושגי יסוד מתחומי דעת שונים, המקיימים קשרי גומלין עם הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה. דרישות: - נוכחות בשיעורים וקריאת מאמרי החובה. - כתיבת מטלת אמצע ומבחן בית. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| דרישות קדם: תרגיל צמוד למבואות בהקבץ פסיכולוגיה ופסיכואנליזה | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 9.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 12/02/06 ב - 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 10.3.06 ב- 9:00. הגשה עד 13/03/06 ב - 13:00 | |
| 0662.1125 "גיבורי שואה" ו"גיבורות שואה" בחברה הישראלית 1961-1948 | |
| גב' שרון גבע | שו"ת |
| Men and Women: Heroes of the Holocaust in the Israeli Society 1948-1961
הפתרון המדינתי של "כור ההיתוך" במהלך העשור הראשון למדינה פעל באינטנסיביות כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית במטרה שיתאימו עצמן לתבנית אחת, בדמותה ובצלמה של החברה הישראלית (קרי: תנועת העבודה). אחד הפתרונות שמצאה החברה הישראלית לקליטת ניצולי השואה היה יצירת פרקטיקה ייחודית של "כור ההיתוך" שהסתכמה בסיסמה "שואה וגבורה" ולתוכה נוצקו "גיבורי שואה" ו"גיבורות שואה" שמילאו בו תפקידים ראשיים. מטרתו של הקורס לבחון את ביטויו של פתרון זה בשיח הציבורי הישראלי בצמתים מרכזיים בהם נפגשה החברה הישראלית עם השואה, ביניהם הוויכוח על הסכם השילומים, פרשת קסטנר, עיצובו של יום הזכרון הלאומי לשואה ולגבורה ומשפט אייכמן. ביטויים אלה ייבחנו תוך קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים, עיתונות התקופה ועדויות נבחרות ממשפט אייכמן. בין מיומנויות הלמידה שיוקנו במהלך הקורס: היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת מקור היסטורי וניתוחו; היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת טקסט אקדמי; גיבושה של שאלת מחקר לקראת יצירת חיבור אקדמי, בניית ראשי פרקים לעבודה, איתור מקורות רלוונטיים, היכרות עם המבוא ומרכיביו ועמידה על חשיבותה של המסקנה. הדיון המתודולוגי ייערך במשותף ובמשולב עם הדיון התוכני. במהלך הסמסטר יתבקש/תתבקש כל סטודנט/ית להגיש שני תרגילים קצרים, ובסופו – עבודה בנושא לפי בחירתו/ה. הציון הסופי יכלול את התרגילים, העבודה בסיום הקורס (תאריך אחרון להגשה: 2 ביולי 2006), נוכחות והשתתפות פעילה והתקדמות במהלך הסמסטר. הכניסה לאתר האינטרנט של הקורס (מומלץ לגלוש מדי שבוע) היא דרך: http://virtual.tau.ac.il סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה- הגשה עד 2.7.06 בשעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1126 קולנוע וקוגניציה | |
| ד"ר רונן צדקה | שיעור |
| Film and Cognition
קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע הוא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה בקולנוע. כיצד מבוססת ההערכה האסתטית של היצירה הקולנועית על יכולות תפיסתיות טבעיות? האם הקולנוע הוא אשליה, מציאות או אולי דמיון? כיצד מצליחים אמצעים קולנועיים לעורר רגשות? מהו ריאליזם קולנועי? ובאיזה אמצעים משתמשים יוצרי אוונגרד על מנת לשבור את תחושת המציאות הזאת? מהו ייצוג קולנועי? האם קיימת "שפה" קולנועית? ואם כן, במה היא שונה משפות טבעיות? באיזה רבדים של תפיסת משמעות אנו תופסים את היצירה הקולנועית? באיזה מנגנונים קוגניטיביים אנו משתמשים על מנת לפרש ולהבין יצירה קולנועית? בקורס זה ננסה לענות על שאלות אלו תוך שימוש בידע עדכני על המנגנונים הקוגניטיביים של בני –אדם, ובאמצעות דוגמאות ספציפיות ממיטב היצירה הקולנועית. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה- הגשה עד 27/07/2006 שעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1243 האני, העצמי והסובייקט | |
| ד"ר ניצה ירום | שיעור |
| The “I”, The Self and The Subject
אנו זקוקים למה שמגדיר ומארגן לנו את עצמנו לעצמנו ולנוכח הזולת. הטלטלה בין האני כאובייקט וכסובייקט, בין התפקוד והחוויה, הביאה לכך שציר הזהות העצמית השתנה בהתפתחות הפסיכואנליזה. את התפתחותו ותפקידו של מושג ה"אני" נכיר דרך מאמרו של פרויד "האני והסתם". נכיר את מרכזיותו העולה של מושג העצמי דרך מאמרו של ויניקוט על "העצמי האמיתי והכוזב" ואת המשכו בתפיסה הבין-סובייקטיבית של ריבוי מצבי העצמי והתייחסות להכרה בקיומו של סובייקט בקונטקסט הבין-מיני עפ"י ג'סיקה בנג'מין. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/06/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2006 בשעה 12:30 | |
| 0662.1246 לאום ומודרנה בגרמניה: 1933-1848 | |
| ד"ר דורון אברהם | שו"ת |
| Nation and Modernism in Germany 1848-1933
* מי שהשתתף בקורס "גרמניה - היסטוריה, חברה ותרבות במאות ה- 19 וה- 20", לא יכול להשתתף בקורס זה. הקורס עוסק ביחסי הגומלין שבין תהליכי המודרניזציה של החברה הגרמנית ובין הבנייתה של זהות לאומית בשנים 1933-1848. השאלות שתעמודנה לדיון במרכז הקורס הן: מה היו הביטויים והמשמעויות של הזהות הלאומית הגרמנית כפי שהתפתחה בשנים האמורות, ומה היו הגורמים לתצורותיה המשתנות. השאלות שלעיל נבחנות במספר מישורים ותוך התייחסות לאירועים המרכזיים בתקופה. נתחיל את הקורס בבחינת נסיבות התגבשותה של התנועה הלאומית בגרמניה, טרם מהפכת 1848. נעקוב אחר תכניה של הלאומיות ויעדיה השונים של התנועה הלאומית, כמו גם מיצגיה החברתיים. במהפכה עצמה, שמסמלת מבחינות רבות את משבר המודרניות של גרמניה, תיבחנה הזיקות שבין השאיפות הלאומיות ובין המצוקות שאפיינו חברה החווה טראנספורמציה מדפוסי ארגון קדם-תעשייתיים למערכת כלכלית-חברתית קפיטליסטית; ממדינת שדרות (Ständestaat) למסגרת פוליטית בעלת יסודות קונסטיטוציוניים. נמפה את הפתרונות הלאומיים השונים, ונשווה בין תפיסות הלאום של זרמים פוליטיים וקבוצות חברתיות (למשל אריסטוקרטיה ובורגנות, קונסרבטיזם וליבראליזם). המטלות לתרגול מיומנויות קריאה וכתיבה תימסרנה בנפרד במהלך הקורס. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| הערות: * מי שהשתתף בקורס "גרמניה - היסטוריה, חברה ותרבות במאות ה- 19 וה- 20", לא יכול להשתתף בקורס זה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודה- הגשה עד 12/03/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1251 "הפגיעה השלישית" - דמות האדם בראי הפסיכואנליזה | |
| מר יוסף טריאסט | שיעור |
|
“The Third Blow” – The Image of Man in Psychoanalysis "שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה; אחרי המהפכה הקופרניקאית והדרוויניזם- הפסיכואנליזה היא אולי המכאיבה מכולן" (פרויד). בקורס מבוא זה תושם הפסיכואנליזה על הספה, תוך ניסיון לבחון בראיה ביקורתית את התפתחותה של התיאוריה שהותירה חותם כה עמוק על תרבות המערב ושרדה את חילופי המילניום – קונטרברסלית כתמיד. מלבד הצגת רעיונותיה המרכזיים של הפסיכואנליזה יושם הדגש על זיהוי מאפייני דמות האדם (בתפקידו כמטפל וכמטופל) כפי שאלה מצטיירים במודלים השונים של הפסיכואנליזה מפרויד ועד ימינו. תפיסת דמות האדם מתפתחת במקביל לתהליך התפתחותה של התיאוריה – מ"אובייקט חלקי" המחפש את מהותו האמיתית בעולם של "אמת מוחלטת" – ל"סובייקט שלם" המגלה ובתוך כך גם בורא את "עצמו האמיתי" במרחב אינטר-סובייקטיבי של "אמת יחסית". סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 16.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 19/02/06 ב - 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 17.3.06 ב- 9:00. הגשה עד 20/03/06 ב - 13:00 | |
| 0662.1267 חברה ומשטר בישראל | |
| ד"ר בועז שפירא | שיעור |
| Regime and Society in Israel
מבוא מבנה השיעור; עיון ראשון בחברה ובמשטר של מדינת ישראל: קורותיהם, השסעים, סדר היום הלאומי, המוסדות 50 השנים הראשונות, 100 משברים קורן דני, בועז שפירא, קואליציות, זמורה-ביתן, 1997, עמ' 239-363 (328.36E) העבודה: מבן-גוריון עד בן-אליעזר גולדברג גיורא, המפלגות בישראל: ממפלגות-המון למפלגות אלקטורליות, רמות, 1992, עמ' 187-221 (329E) הימין: מז'בוטינסקי עד שרון שפירא יונתן, לשלטון בחרתנו, עם עובד, 1989, עמ' 133-180 (329.019E) יסודות הדמוקרטיה הישראלית נויברגר בנימין, ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל (יחידה 2), האוניברסיטה הפתוחה, 1989, עמ' 7-22 (320E) משטר חוקתי בבנייה רובינשטיין אמנון, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, שוקן, 1991, מהדורה רביעית, כרך א', עמ' 464-447 (342E) השתתפות פוליטית ודפוסי הצבעה קימרלינג ברוך, "בחירות כזירת מאבק על זהות קיבוצית", אצל אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל – 1996, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999 דת ומדינה: עובדיה יוסף מול יוסי שריד שלג יאיר, הדתיים החדשים, כתר, 2000, עמ' 283-299 (296.688E) עדות ופוליטיקה: מעליה ראשונה עד ישראל בעליה ליסק משה, "עדה ועדתיות בישראל בפרספקטיבה היסטורית", אצל ליסק משה וברוך קני פז (עורכים), ישראל לקראת שנת 2000, מאגנס, תשנ"ו, (301.2431E) הערבים במדינת ישראל: ממק"י עד טיבי שפירא בועז, "שר ערבי בישראל: מחסומי העבר ואילוצי העתיד", אצל אלי רכס ותמר יגנס (עורכים), הפוליטיקה הערבית בישראל על פרשת דרכים, מרכז משה דיין, 1995, עמ' 55-63 (323.1E) השטחים: מחלוקה עד אוטונומיה ביילין יוסי, ישראל: 40 פלוס, ידיעות אחרונות, 1993, עמ' 21-49 (הסכסוך הישראלי-ערבי) (990.41E) סיכום מי באמת מחליט? העם, נבחרי הציבור, בית-המשפט העליון, הבירוקרטיה. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0662.1269 טכנוטופיה ותרבות הסייבר | |
| מר משה אלחנתי | שיעור |
| Techno-Utopia and Cyberculture
* קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה. קשה להגזים בעת הזו, בחשיבות ובמידת ההשפעה התרבותית והחברתית הנודעת לאינטרנט כמדיום תקשורת וכמרחב חברתי פעיל. כתוצאה מכך, עולם המחקר שופע בעשור האחרון עבודות העוסקות בהשלכות האקטואליות של הרשת, אך רק מעט מאד עבודות מתוך השפע הזה, מנסות להביט בהתרחשות זו מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. ואולי דווקא בשל כך, השיעור המוצע מבקש לעסוק בתרבות הסייבר ולא בהשלכותיה המיידיות, השיעור יתמקד בשורשים התרבותיים קרי, במקורות שהזינו את השיח המכונן של תרבות הסייבר. נעסוק אפוא בהקשר ההיסטורי דהיינו, נציג את שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות, המדע והטכנולוגיה בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, המוטמע באופן שיחסים אלה מוצגים החל מן המאה- 18. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| הערות: * קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 12.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 14/2/06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 10.3.06 ב- 9:00. הגשה עד 13/03/06 ב - 13:00 | |
| 0662.1280 בין מסורת למודרנה בזירה הישראלית | |
| מר נסים ליאון | שיעור |
| Tradition and Modernity in Israel: Tensions and Strategies
1. כללי אחד השסעים המרכזיים החוצים את החברה הישראלית הוא השסע הדתי בין דתיים לחילוניים. קורס זה יעסוק הן בשורשיו של שסע זה ווהן בביטוייו ובהשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. נקודת המבט שתושת על החברה הישראלית תהא סוציולוגית-היסטורית וכן אנתרופולוגית. הקורס יתמקד לא רק בצורות הדתיות של החברה הישראלית אלא גם בצורות החילוניות המתקיימות בחברה וידון בשאלה מי מייצר את מה בחברה הישראלית – האם הצורות הדתיות את הצורות החילוניות או שמא ההפך? מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי – האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים? * קורס זהה ל"דת וחברה בישראל" שהתקיים בתשס"ד! סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| הערות: קורס זהה ל"דת וחברה בישראל" שניתן בתשס"ד | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה- הגשה עד 02/07/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1296 בין רטוריקה לארגומנטציה - קריאה בטקסטים נבחרים | |
| ד"ר גליה ינושבסקי | שיעור |
| Between Rhetoric and Argumentation : Reading of Prinicpal texts
מטרת הקורס : הכרות עם טקסטים מכוננים ועכשויים בתיאוריות של ארגומטנציה. נפתח בפרלמן ולאחר מכן נבחן מספר זרמים ותיאוריות מן המאה העשרים והעשרים ואחת, כאסכולת אמסטרדם, חקר השיח בצרפת ומחקרים עדכניים בתחום בבלגיה ובארה"ב. במסגרת הקורס נעמוד על ההבדלים בין רטוריקה וארגומנטציה, נתעכב על מושגים מרכזיים כקהל-יעד, דובר וטיעון ונעסוק בסיטואציות תקשורת אחרות מהנאום. עוד נעמוד על הקשר בין ארגומנטציה ליישוב סכסוכים ונעסוק בהיתכנות של טיעונים ויזואלים. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודות יוגשו במהלך הסמסטר | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד ב' | |
| 0662.1450 מבוא לרטוריקה | |
| ד"ר שי פרוגל | שיעור |
| Introduction to Rhetoric
Introduction to Rhetoric הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק. בקורס נסקור באופן היסטורי ורעיוני מספר השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה. נכיר כל השקפה דרך הטקסטים המרכזיים שלה ונעמוד על הנחות היסוד השוכנות בבסיסה. הדיון יתחיל עם הרטוריקה של העולם העתיק, כפי שבאה לידי ביטוי ביוון וברומי, ויסתיים בהשקפות רטוריות בולטות במאה העשרים. בין ההוגים בהם יעסוק הקורס: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, ניטשה וחיים פרלמן. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| הערות: הערות: קורס זהה לקורס קודם 0618.1450.01 "יסודות הרטוריקה" | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/05/2006 בשעה 9:00 | |
| 0662.1453 המלים ככישוף והכישוף שבמלים - גלגמש, אחיו וכל השאר | |
| גב' שפרה שמואלביץ | שיעור |
| Words as Magic and the Magic of Words
הספרות שנכתבה במזרח העתיק האמינה בכוחן המכשף של המלים. למרבה הפלא מה שחרט האדם לפני אלפי שנים על לוחות טין מדבר אלינו היום כאן ועכשיו, וקסם הכישוף לא נעלם. נחלק את התוכנית לשישה פרקים: מבוא: סקירה כללית על הגיאוגרפיה, ההיסטוריה בקיצור נמרץ, הכתב, הלשונות, הדת, הספרות ועוד. א. האדם לבדו: נעסוק בעיקר בשני אפוסים - "עלילות גלגמש" ו"עלילות לוגלבנדה" שבמרכזם: שאיפת האדם לאלמוות, המאבק בין טבע וציוויליזציה, בדידותו של המנהיג, שאיפת האדם לגבור על המרחק\הזמן ועוד. ב. עזר כנגדו: נתמקד במחזור השירים "עזה כמוות אהבה" שבמרכזם האירוס על כל תהפוכותיו, ונעמוד על התפקיד של מחזור זה בפולחן. ג. האדם בורא את אלוהיו בצלמו: נקרא מיתוסים מסוגים שונים, נתוודע לפונקציה שמילאו המיתוסים בחברה המסופוטמית, ונתייחס לדת ולתפישת האלוהות. ד. בין האדם לאלוהיו: נקרא מזמורים, לחשים, תפילות ונתעכב על היחס שבין האדם לאלוהיו, הפולחן ואורחות החיים. ה. בין האדם לזולתו: נקרא יצירות מספרות החוכמה, נתייחס לסדרי חברה ומשטר, ולהשפעתם על התפיסה הדתית, למשפט ולקובצי חוקים, בעיקר למצבת ח'מורבי. ו. וכל השאר: נתעכב על כמה יצירות שאינן בעלות אופי דתי. העיסוק בכל אחד מן הנושאים ילוּוה בהתבונננות בייצוגים של אפיזודות, ובדמויות של אלים וגבורים באמנות החזותית המסופוטמית. נתבונן בספרות המסופוטמית משש נקודות ראות: 1. סוד הקסם: נעסוק בסגולותיה הפואטיות ובתכניה של הספרות המסופוטמית, ונעמוד על סוד קסמה. 2. הספרות המסופוטמית והאדם בן ימינו: המשורר נתן אלתרמן מצא בספרות זו קרבה אל "התהייה של אין-שחר ואין תכלית הבאה לידי ביטוי בספרות האבסורד המודרנית." נתייחס לרלבנטיות של הספרות המסופוטמית לאדם בן ימינו. 3. הספרות המסופוטמית והתרבות העברית: אין כמעט ספר אחד במקרא שאין לו זיקה כל שהיא לתרבות המסופוטמית. נתייחס לזיקה שבין הספרות העברית והתרבות המסופוטמית, ונעמוד על הדמיון וההבדל ביניהן בתחומים שונים כמו, תיאולוגיה, קוסמולוגיה, פולחן, סוגות ספרותיות וטכניקות שיריות, אוצר מלים, לשון פיגורטיבית ועוד. נראה גם כי התרבות המסופוטמית היא ערש לידתן של סוגות ספרותיות שנתפשו כיחודיות למזרח לאורך אלפי שנים ואולי עד ימינו. נתייחס לכמה פרשות היסטוריות מקראיות לאור התיעוד הבבלי והאשורי. 4. הספרות המסופוטמית וההווייה הישראלית: ננסה להתבונן בספרות זו כמקור יניקה אפשרי לספרות הישראלית בפרט ולהווייה הישראלית בכלל. ננסה לקרוא את המיתוסים העתיקים כמבעים של הווייה מקומית המתייחדת בקיצוניות הן במחזור העונות האקלימי והן בדיכוטומיה – מדבר וארץ נושבת. נזכיר יצירות ספרות ישראליות (לדאבוני מספרן מועט) שיש להן נגיעה לספרות המסופוטמית או לתפישה המיתית של ההוויה המקומית. 5. הספרות המסופוטמית והמיתולוגיה היוונית: תרבות המערב שחיפשה את שורשיה ביהדות, בנצרות ובהלניזם מגלה בשנים האחרונות, כי כל אלה שאבו מן התרבות המסופוטמית. נתעכב בקצרה על מקבילות בין הספרות המסופוטמית לבין הספרות היוונית הקלאסית. 6. אספקטים מיגדריים בספרות המסופוטמית: נתייחס למעמד האשה, ונתעכב בעיקר על דמותה של אשתר כ"אחר האולטימטיבי". נתייחס לתפישה המעוּותת של דמות אשתר בפרט, והאשה "המזרחית" בכלל, בספרות ובאומנות החזותית באירופה הקולונויאליסטית של של המאה התשע עשרה. קריאה של טקסטים – הכנה לשעורים (ייתכנו שינויים) למבוא: בימים הרחוקים ההם עמ' 643-662 (פריט 10 בביליוגרפיה). מעלילות ראשית ועד מלכים ונביאים עמ' 10-16, עמ' 121-142 (פריט 12 בביליוגרפיה). א. האדם לבדו: עלילות גלגמש עמ' 183-294 (מתוך פריט 10 בביליוגרפיה). גלגמש וח'ומבבה עמ' 295-307 (כנ"ל). גלגמש, אנכידו והשאול עמ' 308-321 (כנ"ל). The Death of Gilgamesh, (Item 21 pp. 195-208). אנזו (פריט 14 בביבליוגרפיה) אתנה והנשר עמ' 141-162 (כנ"ל). ב. עזר כנגדו: עזה כמוות אהבה, מחזור שירי דומוזי-תמוז – איננה אשתר עמ' 333-402 (פריט 12 בביבליוגרפיה). נרגל וארשכיגל (פריט 13 בביליוגרפיה). ג. האדם בורא את אלוהיו בצלמו: אלים כבני אדם – מיתוסים עמ' 7-131 (פריט 12 בביליוגרפיה). ד. בין האדם לאלוהיו: מזמור לננה-סין אל הירח עמ' 447-450 (כנ"ל). מזמור לשמש 451-460 (כנ"ל). אבי שמים נתן לי עמ' 461-462 (כנ"ל). לאלה זמרו עמ' 464-467 (כנ"ל). תחינה לאל יהיה אשר יהיה 478-481 (כנ"ל). שולגי מלך הדרך עמ' 482-487 (כנ"ל). נישואי הקודש בין אידינדגן מלך איסין ובין איננה עמ' 494-506 (כנ"ל). השבעות ולחשים עמ' 507-521 (כנ"ל). ה. בין האדם לזולתו: ספרות החוכמה עמ' 525-576 (פריט 10 בביליוגרפיה). חוק וחברה עמ' 101-115 (פריט 12 בביליוגרפיה). ו. וכל השאר: שירי ערש עמ' 603-617 (פריט 10 בביליוגרפיה). העני מניפור 621-628 (כנ"ל). האגדה על הולדת סרגון עמ' 631-633 (כנ"ל). למה זה תיסחפי כספינה עמ' 641-642 (כנ"ל). ביבליוגרפיה פריט המסומן בכוכבית הוא חובה, כל השאר – רשות הנחיות לקריאה תינתנה לאורך הסמסטר. *1. אמית יאירה, היסטוריה ואידאולוגיה במקרא, אוניברסיטה משודרת 1997, עמ'7-28. *2. גרינולד איתמר, מיתוס ואמת היסטורית – האם אפשר לנפץ מיתוסים? מתוך המיתוס ביהדות, עורכים משה אידל ואיתמר גרינולד, הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ד, עמ' 15-52. *3. דן יוסף, משהו על תפישות המיתוס במחקר בימינו, אלפיים 8, עמ' 145-164. *4. הומרוס, אודיסיה, בתרגום שאול טשרניחובסקי, שירים חמישי, שישי ועשירי, הוצאת עם-עובד 1987. 5. נאמן נדב, העבר המכונן את ההווה, יריעות, עיצובה של ההיסטוריוגרפיה המקראית בסוף ימי הבית הראשון ולאחר החורבן, הוצאת ארנה הס ירושלים 2002. *6. נוה חנה, נוסעים ונוסעות, סיפורי מסע בספרות העברית החדשה, משרד הביטחון ההוצאה לאור,2002, עמ'7-15, 183-207. 7. פרנקפורט ה., לפני היות הפילוסופיה, תרגם אהרן אמיר, הוצאת יחדו, 1967 תל-אביב. *8. רנן יעל, אלות וגיבורים, מיתוסים על גבולות הכוח, עם עובד, ספריית אופקים 2001, עמ' 7-38, 108-118. 9. קרמר נח שמחה, ההסטוריה מתחילה בשומר, מהדורה מתוקנת, ספרית פועלים 1982. 10. שביט יעקב, מרדכי ערן, מלחמת הלוחות, ההגנה על המקרא במאה התשע-עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך, עם עובד 2003. 11. שבתאי אהרן, המיתולוגיה היוונית, ספרי תל-אביב 2000 פרק ח: השיבות עמ' 181-216. *12 ש.שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, הוצאת עם עובד 1996, תל-אביב (יצירות נבחרות על פי התוכנית). *13. ש.שפרה, נרגל וארשכיגל, מקרוב, כתב עת לספרות וחברה, גליון 7, עורכים גדי טאוב ונסים קלדרון, חורף 2001, 68-85. *14 ש.שפרה, המיתוס של אנזו, קשת החדשה, גליון 10 עמ' 21-39. *15. ש.שפרה, מעלילות ראשית עד מלכים ונביאים, עם עובד 2003. *15. Bahrani Zainab, Women of Babylon, Gender and representation in Mesopotamia, Routledge 2001, pp.1-7, 141-179. *16. Bohrer F.N., Orientalism and Visual Culture, Imagining Mesopotamia in Nineteenth-Century Europe, pp. 48-61. *17. Bottero Jean, Mesopotamia, Writing, Reasoning and the Gods, Translated by Bahrani Z. and De Mieroop M.V. The University of Chicago Press 1992 pp. 125-137, 156-231. 18. ..................., Religion in Ancient Mesopotamia, University of Chicago 2001 (1998 in French) pp. 29-202. *19. ……………..Everyday Life in Ancient Mesopotamia, Translated by Nevill A., Johns Hopkins University Press 2001, pp. 43-199. 20 Damroch D. "Gilgamesh and Genesis" in Gilgamesh A Reader, ed. Maier J. pp. 192-244. 21. Frankfort Henri, Kingship and the Gods, A study of Ancient Near Eastern Religion as the Integration of Society and Nature, University of Chicago, 1948, 1978. *22. Frymer-Kenski Tikva, In the Wake of the Goddesses, Women, Culture and the Biblical Transformation of Pagan Myth, Fawcett Columbine 1993. *23. George A. The Epic of Gilgamesh, Barnes and Noble 1999 pp. 195-208. *24. Harris Rivka, Gender and Aging in Mesopotamia, University of Oklahoma Press: Norman 2000. Images of Women in the Gilgamesh Epic pp. 119-128. Inanna-Ishtar as Paradox and a Coincidence of Opposites pp. 158-171. 25. Izre'el Shlomo, Mesopotamian Literature in Contemporary Setting:Translating Akkadian Mythes, in Mesopotamian Poetic Language: Sumerian and Akkadian. ed. Vogelzang M.E., Vanstiphout H.L.J., SIYX publication, 1996. *26. Jacobsen Thorkild, The Gilgamesh Epic Romantic and Tragic Vision, In Lingering Over Words, Studies in Ancient Near Eastern Literature in Honor of William Moran, ed. Abush T., Huehnergard J., Steinkeller P., Scholars Press Atlanta, Georgia 1990, pp. 231-249. 27. …………………. The Treasures of Darkness, A History of Mesopotamian Religion, Yale University 1976. *28. KirK G.S., Myth, Its Meaning and Function un Ancuent and Other Cultures, University of California Press 1970, pp. 1-41, 84-131. 29. Leick Gwendolyn, Sex and Eroticism in Mesopotamian Literature, Routledge 1994. *30 Ornan Tally, Idols and Symbols, Divine Representation in First Millennium Mesopotamian Art and Its Bearing on the Second Commandment, Tel Aviv 31(1), 2004, pp. 90-121. 31. Penglase Chrales, Gereek Myths and Mesopotamia, Routledge 1997, pp. 126-158. 32. Sefati Y., Love Songs in Sumerian Literature, Bar-Ilan University 1998, pp. 1-117. *33. Strauss Claude Levi, Myth and Meaning, Schocken Books New York 1979. 34. West M.L.,The East Face of Hellicon, West Asiatic Elements in Greek Poetry and Myth, Oxford 1997, 1-61. ביבליוגרפיה לפי נושאים ייתכנו שינויים. *12. ש.שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, הוצאת עם עובד 1996, תל-אביב (יצירות נבחרות על פי התוכנית). להלן תוכן פריט *19 שכדאי לקרוא בו לפי הצורך: המטבח העתיק ביותר בעולם; אהבה וסקס בבבל (עזר כנגדו). המשתה העתיק ביותר בעולם. זכויות הנשים; נשות הארמון במארי; סמירמיס( בין אדם לזולתו, עזר כנגדו). כישוף ורפואה. אסטרולוגיה. משפט הנהר. *19. Bottero Jean, Everyday Life in Ancient Mesopotamia, Translated by Nevill A., Johns Hopkins University Press 2001, pp. 43-199. מבוא: 7. פרנקפורט ה., לפני היות הפילוסופיה, תרגם אהרן אמיר, הוצאת יחדו, 1967 תל-אביב. *1. אמית יאירה, היסטוריה ואידאולוגיה במקרא, אוניברסיטה משודרת 1997, עמ'7-28. 5. נאמן נדב, העבר המכונן את ההווה, יריעות, עיצובה של ההיסטוריוגרפיה המקראית בסוף ימי הבית הראשון ולאחר החורבן, הוצאת ארנה הס ירושלים 2002. 9. קרמר נח שמחה, ההסטוריה מתחילה בשומר, מהדורה מתוקנת, ספרית פועלים 1982. 10. שביט יעקב, מרדכי ערן, מלחמת הלוחות, ההגנה על המקרא במאה התשע-עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך, עם עובד 2003. 21. Frankfort Henri, Kingship and the Gods, A study of Ancient Near Eastern Religion as the Integration of Society and Nature, University of Chicago, 1948, 1978. 25. Izre'el Shlomo, Mesopotamian Literature in Contemporary Setting:Translating Akkadian Mythes, in Mesopotamian Poetic Language: Sumerian and Akkadian. ed. Vogelzang M.E., Vanstiphout H.L.J., SIYX publication, 1996 27. Jacobsen Tho. The Treasures of Darkness, A History of Mesopotamian Religion, Yale University 1976. 34. West M.L.,The East Face of Hellicon, West Asiatic Elements in Greek Poetry and Myth, Oxford 1997, 1-61. א. האדם לבדו: *4. הומרוס, אודיסיה, בתרגום שאול טשרניחובסקי, שירים חמישי, שישי ועשירי, הוצאת עם-עובד 1987. 11. שבתאי אהרן, המיתולוגיה היוונית, ספרי תל-אביב 2000 פרק ח: השיבות עמ' 181-216. *6. נוה חנה, נוסעים ונוסעות, סיפורי מסע בספרות העברית החדשה, משרד הביטחון ההוצאה לאור,2002, עמ'7-15, 183-207. *14. ש.שפרה, המיתוס של אנזו, קשת החדשה, גליון 10 עמ' 21-39. 20. Damroch D. "Gilgamesh and Genesis" in Gilgamesh A Reader, ed Maier J. pp. 192-244. *23. George A. The Epic of Gilgamesh, Barnes and Noble 1999 pp. 195-208. *26. Jacobsen Thorkild, The Gilgamesh Epic Romantic and Tragic Vision, In Lingering Over Words, Studies in Ancient Near Eastern Literature in Honor of William Moran, ed. Abush T., Huehnergard J., Steinkeller P., Scholars Press Atlanta, Georgia 1990, pp. 231-249. 31. Penglase Chrales, Gereek Myths and Mesopotamia, Routledge 1997, pp. 126-158. ב. עזר כנגדו: *8. רנן יעל, אלות וגיבורים, מיתוסים על גבולות הכוח, עם עובד, ספריית אופקים 2001, עמ' 7-38, 108-118. *13. ש.שפרה, נרגל וארשכיגל, מקרוב, כתב עת לספרות וחברה, גליון 7, עורכים גדי טאוב ונסים קלדרון, חורף 2001, 68-85. *15. Bahrani Zainab, Women of Babylon, Gender and representation in Mesopotamia, Routledge 2001, pp.1-7, 141-179. *16. Bohrer F.N., Orientalism and Visual Culture, Imagining Mesopotamia in Nineteenth-Century Europe, pp. 48-61. *22. Frymer-Kenski Tikva, In the Wake of the Goddesses, Women, Culture and the Biblical Transformation of Pagan Myth, Fawcett Columbine 1993. *24. Harris Rivka, Gender and Aging in Mesopotamia, University of Oklahoma Press: Norman 2000. Images of Women in the Gilgamesh Epic pp. 119-128. Inanna-Ishtar as Paradox and a Coincidence of Opposites pp. 158-171. 29. Leick Gwendolyn, Sex and Eroticism in Mesopotamian Literature, Routledge 1994. 31. Sefati Y., Love Songs in Sumerian Literature, Bar-Ilan University 1998, pp. 1-117. ג. האדם בורא את אלוהיו בצלמו: *2. גרינולד איתמר, מיתוס ואמת היסטורית – האם אפשר לנפץ מיתוסים? מתוך המיתוס ביהדות, עורכים משה אידל ואיתמר גרינולד, הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ד, עמ' 15-52. *3. דן יוסף, משהו על תפישות המיתוס במחקר בימינו, אלפיים 8, עמ' 145-164. *8. רנן יעל, אלות וגיבורים, מיתוסים על גבולות הכוח, עם עובד, ספריית אופקים 2001, עמ' 7-38, 108-118. *14. ש.שפרה, מעלילות ראשית עד מלכים ונביאים, עם עובד 2003. עמ' 19-57. *17. Bottero Jean, Mesopotamia, Writing, Reasoning and the Gods, Translated by Bahrani Z. and De Mieroop M.V. The University of Chicago Press 1992 pp. 125-137, 156-231. 18. ..................., Religion in Ancient Mesopotamia, University of Chicago 2001 (1998 in French) pp. 29-202. *28. KirK G.S., Myth, Its Meaning and Function un Ancuent and Other Cultures, University of California Press 1970, pp. 1-41, 84-131. *30 Ornan Tally, Idols and Symbols, Divine Representation in First Millennium Mesopotamian Art and Its Bearing on the Second Commandment, Tel Aviv 31(1), 2004, pp. 90-121. *33. Strauss Claude Levi, Myth and Meaning, Schocken Books New York 1979. ד. בין האדם לאלוהיו: *15. ש.שפרה, מעלילות ראשית עד מלכים ונביאים, עם עובד 2003. עמ' 61-100. ה. בין האדם לזולתו: *15. ש.שפרה, מעלילות ראשית עד מלכים ונביאים, עם עובד 2003. עמ' 103-117. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 19.2.06 ב- 9:00. הגשה עד 21/02/06 ב - 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 24.3.06 ב- 9:00. הגשה עד 27/03/06 ב - 13:00 | |
| 0662.2010 מגרים לוולט דיסני - מעשיות האחים גרים | |
| ד"ר חנה לבנת | שיעור |
| From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales
הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה19- ובאופן שבו התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו עובדו המעשיות האלה למדיום הקולנועי במאה ה20- באולפני וולט דיסני. ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. במהלך ההשוואה תיבדק תמונת העולם המורכבת ורבת-הפנים המוצגת במעשייה, לעומת ייצוגה החד משמעי והסטריאוטיפי בעיבודי וולט דיסני, שנוצקו לתבניות מוכנות-מראש תוך עיקור הטקסטים ממשמעותם המקורית ומן המסרים שביקשו להעביר. במסגרת זו יידונו גם היבטיה השונים של מגמת ה"פוליטיקלי קורקט" בספרות הילדים והנוער של ימינו. דרישות הקורס: עבודת סוף סמסטר מטלות קריאה וצפייה כמפורט בתכנית הקורס. השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס. קריאתם של טקסטים כנדרש במהלך הקורס. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה- הגשה עד 31/07/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2015 תרבות ולאומיות בספרות ילדים ונוער | |
| ד"ר חנה לבנת | שיעור |
| Culture and Jewish Nationality in Children’s Literature
הקורס יעסוק במודלים של ארגון העולם שהוצעו לילדים ולנוער בטקסטים כדי להנחיל להם תשתית תרבותית מוגדרת וזהות לאומית משותפת בשלבי התגבשותן של אומה או של מדינה, וכן בעתות שינוי ומשבר. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו ביקשו זרמים אידאולוגיים מסוימים לעצב את תפיסת הזהות היהודית של הדור הצעיר במציאות פוליטית וחברתית נתונה. הדיון יעמוד על התפקיד התרבותי-חינוכי שנועד לספרות הילדים והנוער בתהליך התגבשותן של חברות ושל אומות, בהנחלת תפיסות של זהות וערכים ובהתמודדות אידאולוגית ופרגמטית עם מצבים של שינוי ושל משבר. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודה- הגשה עד 19/03/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2023 הרטוריקה של התבונה: האישה כמשבצת ריקה | |
| ד"ר נעה גדי | שו"ת |
| The Rhetoric of Reason: Women as Blank Space
הדיון שלנו בקורס זה יתחיל בבירור הקשר בין אידיאל התבוניות הפילוסופי שמקורו ברציונליזם הקרטזיאני של מאה 17 (דקארט) והמשכו בעידן הנאורות לבין תפישת המדע החדש הפוזיטיביסטי של מאות 20-19. משם נעבור לביקורת המדע שצמחה מתוך המחנה הפוזיטיביסטי עצמו כרקע לעליית הביקורת הפמיניסטית שהשתמשה במגדר כקטגוריה ביקורתית ספציפית ובאמצעותו חשפה את הממד האידיאולוגי הכרוך בשיח הרציונאלי-מדעי: תחת החזות האוניברסאלית-אחידה נתגלה שנשים נשארו מחוץ למעגל הידיעה. במובן זה האישה ממלאה משבצת ריקה מתוכן. היא נעדרת הן פיזית והן קוגניטיבית. היעדרותה של האישה, הן כמושא ידיעה והן כסובייקט ידיעה, בולטת במיוחד במדע (הידע שלנו על העולם), ובאה לידי ביטוי בפילוסופיה של המדע, דהיינו בעקרונות המתודולוגיים שמנחים את החקירה המדעית ובתפישת הידע (אפיסטמולוגיה) שמאחורי תיאוריות מדעיות. תיאורטיקניות פמיניסטיות קוראות לרביזיה בהנחות היסוד של מודל הידע המדעי הקיים ובמושגי מפתח כמו 'אובייקטיביות' או 'עדות'. חלקן אינן מסתפקות בכך וקוראות בנוסף ליצירת מדע פמיניסטי. הדיון שלנו יעמוד בסימן השאלות הללו: האם מדע פמיניסטי הוא מן האפשר ומה טיבו? האם מן הראוי לקדם מדע שכזה ומהי תרומתו או יתרונו – אם בכלל – על פני מדע לא-פמיניסטי או גברי? במהלך הקורס נשלב הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות הנחוצות לקריאה ביקורתית של טקסטים ולכתיבה בפורמט אקדמי, תוך שימוש בחומרי הקריאה ובתכנים הספציפיים של נושא הדיון שלנו. מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 30%; המטלה המסכמת – 60%. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| הערות: מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 30%; המטלה המסכמת – 60% | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה- הגשה עד 02/07/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2026 מעמד הגבר בסביבה פמיניסטית | |
| ד"ר נחום טורצקי | שו"ת |
|
Men’s Role in a Feminist Environment במאה האחרונה, כתוצאה מהתפתחות התנועה הפמיניסטית, חל שינוי ניכר במעמד האישה החילונית בעולם המערבי. במקביל השתנה מעמד הגבר,אך שינוי זה לא נבע מתיאוריות מסודרות או מתנועה פוליטית אלא מכורח המציאות. על מנת להרחיב ולהעמיק את המפעל הפמיניסטי, ולקדם חברה שיתופית וצודקת, חשוב לפתח תיאוריה גברית שתיישר קו עם הפילוסופיה הפמיניסטית. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה - הגשה עד 12.6.06 שעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2032 באראכה - מיסטיקה צופית בעידן המודרני | |
| ד"ר אירית בק | שיעור |
| Baraka: Mystical Sufism in Modern Times
המונח הצופי באראכה מוגדר כחסד אלוהי שבו ניחן השיח' וממנו הוא יכול להשפיע על חסידיו מה הם תפקידיה של הבאראכה בעידן בו השיח התרבותי והרוחני מורכב, מחד, מתפיסות מערביות וחילוניות אנטי מיסטיות, ומאידך מתפיסות של הניו-אייג', המייחסות חשיבות מרכזית למיסטיקה על גווניה השונים? במהלך הקורס תבחן שאלה זו לאור התפתחותה של המיסטיקה הצופית באיסלאם בעידן המודרני. לאחר בחינת שורשיה והתפתחותה ההיסטורית, תבחנה הדרכים בהם מתמודדת המיסטיקה הצופית עם תהליכי שינוי חברתי כגון עיור, התפשטות ההשכלה המערבית ואמצעי התקשורת וכן לנוכח צמיחתו של רדיקליזם מוסלמי. במקביל, תבחנה דרכים בהן מגבשת המיסטיקה הצופית את אפיוניה המיוחדים בתקופה המודרנית ומשפיעה, בתורה, על עיצוב השיח של עידן זה. דיון מיוחד יוקדש להתפתחות התפיסה הרואה במיסטיקה הצופית גשר לדו-קיום בין איסלאם לבין יהדות. ההיבטים המוחשיים של המיסטיקה הצופית, כגון פולחן קדושים, ינותחו הן בדרכים טקסטואליות והן באופן ויזואלי. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0662.2034 להיות קתולי כיום: מבוא להבנת הכנסיה הקתולית בת זמננו | |
| ד"ר אביתר מרינברג | שיעור |
| Being a Catholic Today: Introducing the Contemporary Catholic Church
הקורס יעסוק בכנסיה הקתולית בת זמננו, גוף דתי מורכב ומרתק בו חברים יותר ממיליארד בני אדם, כחמישית מתושבי הכדור. מעקב אחרי גוף זה מעניין אף יותר כעת, בראשית כהונתו של האפיפיור החדש בנדיקטוס הששה עשר. נלמד להכיר את מבנה הכנסיה, את ראשיה, את אמונות חבריה, את מעשיהם, את יחסי הכוחות הפנימיים בכנסיה, את הטקסטים המכוננים שלה, את האתגרים העומדים בפניה כיום, את התמודדותה עם שאלות משפחה ומין, את יחסה לקבוצות אחרות, ועוד. בניגוד למהלך הקורס בשנתיים האחרונות, ילווה השנה הקורס בעיקר בחומר בעברית, מתוך ספר שנכתב בהשראת הקורס. עובדה זו תאפשר לנו להקדיש את השיעורים עצמם לדיונים מתקדמים יותר, לצפיה בסרטים וקטעי וידאו לפגישת אנשי כנסיה, ועוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה- הגשה עד 19/7/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2036 מדעים והתרבות היהודית המודרנית – בין מסורת להשכלה | |
| ד"ר טל קוגמן | שיעור |
| Between Tradition and Modernity: Haskalah and Sciences
הקורס המתמקד בחדירה של רעיונות מדעיים ותכנים מדעיים לטקסטים יהודיים ועבריים של ההשכלה הגרמנית-יהודית של סוף המאה ה-18 ובמאה ה-19. במהלכו יבחנו האופנים בהם נעשה שימוש בידע המדעי בטקסטים של ההשכלה, בדרכיו ובמגמותיו. קורפוס הטקסטים בהם נעסוק בקורס הוא ספרי קריאה, כתבי עת, ספרי לימוד וטקסטים וספרי דת ומוסר, שעוסקים במדע פופולרי בתחומי הביולוגיה, הפיסיקה, הטכנולוגיה והאסטרונומיה (ועד לטקסטים שנושקים למדע בדיוני). טקסטים המתארים בעלי חיים, כוכבים ויצורים המצויים עליהם, וכן סיפורים על מגלים וממציאים, כולם ייבחנו מן ההיבט ההיסטורי-תרבותי: מהם מקורותיו של ידע זה, ואילו מודיפיקציות נעשו בו במעבר מן התרבות הלא-יהודית לתרבות היהודית. העיסוק במדע פופולרי ממחיש את הדיאלקטיקה בין מסורת למודרנה שמאפיינת את ההשכלה היהודית, ומציג את הפעילות של ההשכלה מהיבט נוסף וחדש. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודה- הגשה עד 26/03/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2038 תל-אביב עיר ללא אלוהים ? | |
| ד"ר חנה סוקר-שווגר | שיעור |
| Tel Aviv - A Godless City
בקורס זה נציע סדרה של מהלכים ביקורתיים לבחינת מקומה של תל-אביב בתרבות הישראלית, תוך דגש על התפקיד שיועד לעיר למן ימיה הראשונים במסגרת הפרויקט הציוני-חילוני: נדמה שתל-אביב מגלמת אולי את הפרויקט השאפתני ביותר לגילום היהדות כאוסף פרקטיקות חילוניות, אף שגם היא לכודה במתח המאפיין את החברה הישראלית כולה, בין הגדרת היהדות כלאום וכתרבות לבין הגדרתה כדת. תל-אביב תיבחן כנענית לשלל דימויים סותרים: מצד אחד "העיר העברית הראשונה", עיר "ילידית", ומצד שני עיר מהגרים, מבוזרת והטרוגנית, עיר "בגדדית" או לחילופין "שטעטל". שלל הדימויים הללו ייבחנו דרך ייצוגם בספרות (יעקב שבתאי, רונית מטלון), בקולנוע (אורי זוהר, עמוס גוטמן), בעיתונות, באדריכלות (הבאוהאוס) ובאמנות הפלסטית (נחום גוטמן, "דלות החומר"). לאור ההכרזה של אונסק"ו על "העיר הלבנה" בתל-אביב כאתר מורשת תרבות עולמית, ננסה לבחון מה מסתתר מאחורי הקירות המולבנים? ומיהו "המשוטט" התל-אביבי? הקורס ילוּוה בטקסטים ביקורתיים שעניינם חילוניות, אורבניות, מרחב ומגדר, מבית מדרשם של פוקו, דה-סרטו, בנימין, גרשום שלום וג'ודית באטלר. חובת הקריאה והרשות נמצאת בתוך מערך השיעורים, בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודה- הגשה עד 08/03/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2040 שפינוזה ומנדלסזון: שאלת היהודי המודרני | |
| מר אלי שיינפלד | שו"ת |
| Spinoza and Mendelssohn: The question of the Modern Jew
המאות ה-17 וה-18 היו מאות מכריעות בנוגע ליחס של היהודי למודרניות. בעקבות מה שיעקב כץ כינה "היציאה מן הגטו", נחשף היהודי לראשונה לשאלות מהותיות המעמידות את זהותו במבחן והמאלצות אותו להתמודד באופן חדש ומקורי עם מקומו בהוויה. שפינוזה ומנדלסזון הם דמויות פרדיגמטיות להתמודדות זו : לא רק מכיוון שהם היו הראשונים שנדרשו לשאלות אלו, אלא בעיקר בגלל העומק שאליו הגיעו בהגותם בהתייחסותם לסוגיה זו. בגישות המקוריות שלהם לשאלות אלו, שפינוזה ומנדלסזון התוו את שתי האופציות הפונדמנטליות עבור הרוחניות היהודית המודרנית, עד כי ניתן לומר שבמובן מסויים, כל יהודי אחרי המאה ה-18 הוא או שפינוזיסט או מנדלסזוניאן. בקורס המוצע ננסה לשחזר את הדיאלוג בין שפינוזה למנדלסזון, שני הוגים אלו של תחילת המודרנה, תוך כדי עיון בכתביהם ובהגותם. כיוון שמודרניות זו היא עדיין המודרנה שלנו, מדובר, בעזרת דיאלוג זה, בעיון במצבינו כיהודים מודרניים. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 19.6.06 ב- 9:00. הגשה עד 21/06/06 ב - 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 28.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 31/07/06 ב - 13:00 | |
| 0662.2041 יהדות במבחן תיאוריות של תרבות | |
| פרופ' יגאל עילם | שיעור |
| Judaism in the Light of Theories of Culture
הנטייה הגוברת לדבר על "יהדות כתרבות" מחייבת בחינה של הפנומן היהודי ההיסטורי לאור תיאוריות של תרבות. בצד תיאוריות כמו אלה של טילור, טוינבי, גירץ, תוצג תיאוריה סביבתית של התרבות ולאורה תיבחן התופעה היהודית בחמשת הפרקים הגדולים הבאים: היהדות המקראית, יהדות בית שני, יהדות הגולה (יה"ב), יהדות בעידן המודרני, מדינת ישראל. תיבחן שאלת היחס בין תרבות לדת. מה בין המושג "תרבות איסלמית" או "תרבות נוצרית" לבין המושג "איסלם כתרבות" או "נצרות כתרבות"? לבסוף תוצג השאלה המאתגרת: האם על פי מבחן התיאוריה של התרבות יש ממש בהגדרת היהדות כתרבות? ומה הדין לגבי "התרבות הישראלית" – האין היא ראויה יותר מן היהדות לתואר "תרבות"? סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 4.7.06 - ב 9:00. הגשה עד 6.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 11.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 14/08/06 ב - 13:00 | |
| 0662.2042 ההסטוריה של התרבות היהודית – מיטב המחקר | |
| ד"ר אביתר מרינברג | שו"ת |
| The History of Jewish Culture(s): A Survey of Recent and Intriguing Scholarship
הקורס יעסוק בפרקים נבחרים בהיסטוריה התרבותית של יהודים, מהתקופה המקראית ועד ימינו. לאחר סקירה כללית של נושא כל שיעור, נדון במחקרים חשובים ומעניינים במיוחד הנוגעים באותו נושא, בעיקר כאלה שפורסמו בשנים האחרונות. קריאת החומר הנדרש והשתתפות פעילה בדיון יהיו הכרחיות להצלחה בקורס. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה - הגשה עד 19.7.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2043 להיות אישה (רעיה ואם): ישראל 1950 | |
| ד"ר אורית רוזין | שיעור |
| Being a woman (wife and mother): Israel 1950
בשנות המדינה הראשונות נתון היה הציבור הישראלי במתח של מלחמה, עלייה ובניין אומה. מטרת הקורס היא אפוא להתחקות אחר תפקידן ומקומן של נשים בהוויה הלאומית בשנים אלה. בקורס נעסוק במעמדן של נשים, בדימוין העצמי ובתדמיתן הציבורית ונראה כיצד ביקשו נשים לקדם את מעמדן באמצעות השתלבות באתוס הלאומי ובשיח הלאומי. נבחן מקרוב את חייהן, תדמיתן ותפקידיהן של נשים עירוניות מזה ונשים בהתיישבות העובדת מזה. נעקוב אחר פעילותן של נשים בזירה הציבורית ונתחקה אחר כמה מאבקים הכרוכים בחקיקה שעניינה מעמד הנשים בחברה ובמשפחה. כן נבחן מקרוב את מערכת היחסים שבין נשים ותיקות ונשים עולות בדימוי, בפרקטיקה ובסרטי הסברה בני הזמן, על רקע מתחים וסטריאוטיפים בינעדתיים. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה- הגשה עד 25/07/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2044 מדור לדור: סוגיות בינדוריות בפואטיקה של ספרות הילדים | |
| ד"ר יעל דר | שיעור |
| From One Generation to Another: Inter-Generation aspects in the Poetics of Children's Literature
מעטים הם ערוצי השיח בתרבות המודרנית בארצות המערב שיש בהם כל כך הרבה אהבה, נדיבות וחסד כבספרות הילדים. מתחילתה, עוד בעשורים הראשונים של המאה התשע עשרה, הייתה בכתיבה הספרותית לילדים מנת נדיבות ואחריות של דור אחד למשנהו. ביטוייה של נדיבות דורית זו השתנו, כמובן, עם רוח הזמן ועם התמורות באופן שבו תפס דור אחד את ילדיו, ואת תפקידיו הוא כלפי הדור הצעיר. אולם ככלל ניתן לקבוע כי בבסיס הכתיבה הספרותית לילדים, בליבתה, טבועים תחושת אחריות עמוקה של מבוגרים כלפי ילדים, וכמיהה לגונן עליהם, לחזק אותם ולהכשירם לקראת הבאות. במהלך הקורס נבחן את ספרות הילדים לדורותיה, כספרות שגילים ודורות וזיקת החסד שביניהם, הם עיקר עיסוקה. באמצעות ניתוח יצירות לילדים שנכתבו ברצף השנים, החל במאה התשע עשרה וכלה בספרות חדשה, נבחן את התמורות באופייה של הזיקה הבינדורית שספרות הילדים מקיימת. בנוסף ננסה לנסח כללי ניתוח המושתתים על הנוכחות הדורית הכפולה, ברובדי הטקסט השונים. דרישות הקורס נוכחות חובה קריאת חומר שוטף עבודה בסוף הסמסטר סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 29.6.06 ב- 9:00. הגשה עד 02/07/06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 4.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 07/08/06 ב- 13:00 | |
| 0662.2045 היהודי שבישראלי – דילמות זהות באמנות הישראלית המודרנית | |
| ד"ר דליה מנור | שיעור |
| How Jewish is Israeli Art – Identity issues in Modern Art in Israel
ההיסטוריוגרפיה המקובלת של האמנות הישראלית מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כ'ישראלית' ולפיכך כ'מודרנית' ו'אנטי-גלותית'. עיון מעמיק במתרחש בשדה האמנות וביצירות של אמנים מרכזיים מגלה עיסוק לא מבוטל בשאלת הזהות היהודית של האמנים, בנושאים וסגנונות שמזוהים כיהודיים, ומחלוקות, בהן קשות וחריפות, סביב הגדרת הקאנון ושאלת היהודיות שבאמנות הישראלית. השיעור יפתח בתפקידה של המסורת היהודית בצורה ובתוכן בניסיון הראשון ליצור אמנות יהודית לאומית חדשה בארץ ישראל במסגרת בית הספר בצלאל (הוקם 1906). בהמשך תידון המשיכה לדמויות יהודיות חרדיות בארץ ישראל במסגרת הציור המודרני של שנות העשרים, והאימוץ של סגנון אכספרסיוניסטי המזוהה כ'יהודי' בקרב ציירים בשנות השלושים. היריבות הגדולה שהתפתחה בין זריצקי וחוגיו לבין ארדון וחוגיו ושהצטיירה בעיקר כמחלוקת על רקע אמנותי, הייתה לא פחות מכך מחלוקת בדבר האוריינטציה ה'אוניברסלית' מול ה'יהודית' של האמנות הישראלית. אחד מביטוייה של מחלוקת זו הייתה דחיקת נושאים הקשורים בשואה מן האמנות הישראלית, עד להופעתם המחודשת, ולעתים באופן פרובוקטיבי, באמנות שנות השמונים והתשעים. בשנים האחרונות מתגלה עניין מחודש בנושאים יהודיים בקרב אמנים צעירים, וכן עניין בנושא בכללותו כפי שמתגלה בתערוכות. בכל אלה יש להצביע על הרלוונטיות של לימוד הנושא לעומקו. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד ב': 4.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 07/08/06 ב - 13:00 | |
| 0662.2047 בין היהודי החדש לילדי ההפקר:נעורים, מגדר ורווחה בתקופת המנדט | |
| גב' תמי רזי | שיעור |
| Between the New Jew and Abandoned Children: Youth, Gender and Welfare during the British Mandate
* מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס זה. קורס זה עוסק ביצירתן של מערכות הרווחה והסעד באמצעות הטיפול בילדים ובנוער ביישוב בתקופת המנדט. נדון במרכזיותם של הילדים והנוער בשיח הציוני ובהשפעותיה של אידיאת היהודי החדש והיהודיה החדשה על יצירת החברה החדשה בארץ-ישראל. נעסוק בהקשרים החברתיים והתרבותיים השונים שהובילו את הנשים וארגוני הנשים השונים ליצירתן של תשתיות הרווחה, החינוך והבריאות, ונדון במשמעויות הסוציולוגיות וההיסטוריוגרפיות של זיהוי מגדרי זה. נבחן את שיח ההיגיינה החדש ואת השפעותיה של הפסיכואנליזה על הטיפול בילדים בכלל, ובילדים עזובים בפרט. נדון בשיטות טיפול אידיאולוגיות ומקצועיות בילדים עזובים ונעסוק בסוגיות העולות מטיפול זה, כגון: היחס אל העיר והעירוניות; התהוותה של הקטגוריה של "עדות המזרח" וזיהויים עם נחשלות בכלל ועם בעיית הילדים העזובים בפרט; יצירתה של קטגוריית "העזיבות המינית" והבדלים מגדריים בטיפול בילדים עזובים ובילדות עזובות. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| הערות: * מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 9.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 11/07/06 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 11.8.06 ב- 9:00. הגשה עד14/08/06 ב- 13:00 | |
| 0662.2048 ז'אק לאקאן | |
| מר יצחק בנימיני | שיעור |
| Jacques Lacan
ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/03/2006 בשעה 18:00 | |
| 0662.2050 מלחינים יהודיים בסביבתם התרבותית | |
| ד"ר ליאן אליטובסקי | שיעור |
| Jewish Composers Within Their Surrounding Cultures
מהי "מוזיקה יהודית" ? האם יצירה מוזיקלית יכולה להיות "יהודית" ? האם מוצאו היהודי של מלחין הופך את יצירתו ל-"יהודית" ? עד כמה עירוב תרבויות השפיע על המוזיקה היהודית ? אלו הן מעט מהשאלות שיועלו תוך כדי סקירת יצירותיהם של מספר מלחינים יהודיים ולא-יהודיים בחמש מאות השנים האחרונות. נבחן סוגים שונים של מוזיקה תוך שימת לב להשפעות והתאמות תרבותיות. יצירות חשובות של מלחינים יהודיים קלאסיים כמו מנדלסון, מהלר, ומיו, למרות שלא שאבו תמיד ממקורות יהודיים, יידונו גם הן, תוך התייחסות למאפיינים המוזיקליים הייחודיים שלהן, ולקבלתן בסביבה הלא-יהודית. נתייחס גם למוטיבים אנטישמיים ארסיים נגד מלחינים יהודיים, שנפוצו בכתביו של ריכרד וגנר בסוף המאה התשע עשרה, ושהשפיעו באופן גובר על חייהם של מוזיקאים יהודים חשובים. נעסוק גם במוזיקה של מלחינים לא-יהודיים דוגמת רוול, שוסטוקוביץ', ואחרים, שהשתמשו במאפיינים יהודיים במוזיקה שלהם כמחווה של הזדהות עם העם היהודי. בעזרת מספר רב מאד של הקלטות מגוונות להן נקשיב יחד, נשים לב כיצד מאפיינים מוזיקליים תורמים ומגלים איכויות סגנון והבעה של איזור מסויים. ידיעת הסטוריה של המוזיקה, קריאת תווים, או תיאוריה אינן נדרשות להשתתפות בקורס. - בקורס ישנה חובת נוכחות - רשימת הקריאה תינתן בתחילת הקורס ותכלול כשבעה מאמרים באנגלית ובעברית - מבנה הציון: - 50% - שני מבחני האזנה בכיתה (2 x 25%) - 50% - עבודה בסיום הקורס (3-5 עמודים, בנויה על חומר הקריאה) כתובת האימייל של המרצה: liane1227@hotmail.com שעות קבלת תלמידים: בתיאום מראש. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה - הגשה עד 19.7.06 שעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2051 מהי ספרות ילדים טובה? סדנה לביקורת ספרי ילדים | |
| ד"ר יעל דר | סדנה |
| What is a Good Story for Children? Evaluating Children's Literature
ספרות הילדים נשפטת תדיר בידי מי שאינם קהל היעד שלה, המבוגרים. במהלך הסדנה נסקור את מגוון הקריטריונים שבאמצעותם מבוגרים שופטים ספריות לילדים. באמצעות בחינת ספרים חדשים לילדים, שטרם נשפטו וקוטלגו, נתרגל מגוון אפשרויות של שיפוט והערכה. דרישות הקורס: תרגילים שוטפים וקריאת מאמרים כתיבת עבודה מסכמת סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה- הגשה עד 02/08/06 שעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2052 משמעות בחיים: היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים | |
| ד"ר תמר אילת-יגורי | שיעור |
| Meaning in Life: Philosophical and Psychological Perspectives
ערכים שונים - אושר, אמונה, אהבה והצלחה במובניה המיוחדים - ידונו כתשובות אפשריות לסוגיית המשמעות. התחלת הדיון בשאלות אתיות ושאלות קיומיות, כמו: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? כיצד להתמודד עם סבל? באמצעות מסגרת תיאורטית פילוסופית יוגדרו, בין היתר, משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. הדיון יתייחס לעמדות פילוסופיות של סוקראטס, אריסטו, יום, פסקל, שופנהאואר, ניטשה, קירקגור, וויטגנשטיין; וכן לעמדות פסיכולוגיות של פרויד, יונג, פרום, פראנקל ויאלום. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': עבודה-תאריך הגשה ב-26.3.06 שעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2055 עולם העבודה המודרני וסוגיות של צדק חברתי | |
| ד"ר אסתר יוגב | שיעור |
| The Modern Working-World:Issues of Social Justice
העבודה בעולם המודרני קשורה במרכיב של נטל והכרח בשביל רוב האנשים, אבל העולם המערבי הפך אותה לאתוס. מימי ז'נבה הקלוויניסטית, אנגליה הפוריטנית, אמריקה הג'קסוניאנית, ועד עצם היום הזה, תרבות המערב הינה תרבות טבולת עבודה הרואה בקיומו של יום העבודה, את לב ליבם של החיים המוסריים. הקפיטאליזם המודרני ראה בעבודה לא רק ערך דתי ומוסרי אלא גם מכשיר ליצירת סדר חברתי, ומיסד את היחס אל העבודה במבנים ומנגנונים ארגוניים, במערכים של יחסי עבודה, בחקיקת עבודה, ובאופני שיח על-אודותיה. בדרכים רבות יצר הקפיטאליזם המודרני ניתוק תודעתי מכוון בין ההון לעבודה ובין ההון לכלכלה. הקורס יבחן את השינויים בעולם העבודה במדינות המערב, החל מצמיחת התאגידים הגדולים בארצות הברית בסוף המאה ה-19 , דרך מיסוד הניסיונות להבנות את הפירמה הגדולה כ"קהילה אוהבת" באמצעות פרקטיקות ניהוליות פרוגרסיביות ועד להתפתחות מבנים של מיקור-חוץ (outsourcing) בפירמות של היום. עוד נבחן את מערכת היחסים שבין עולם העבודה לבין העולם הפוליטי ואת הקשרים הסמויים והגלויים שבין ההון להתנהלות הכלכלית. בהקשר זה יבחנו תיאוריות שונות ודגמים אלטרנטיביים כמו הדגם הקיינסיאני, הדגם הסוציאל-דמוקרטי באירופה, הדגמים הליברליים והניאו-שמרניים, התיאוריות של אנתוני גידנס, אולריך בק, זיגמונד באומן ואחרים. הקורס יבקש לבדוק גם את השינויים שעבר סטראוטיפ העובד במאה העשרים באמצעות התיאוריות של ריינהארד בנדיקס, דניאל רודג'רס וזיגמונד באומן, ולהצביע על הסתירות הדיאלקטיות המתקיימות בתוך שיח הציבורי ביחס לעבודה ולעובדים. ביבליוגרפיה ראשונית אילוז, א. (2002). תרבות הקאפיטליזם. תל-אביב: אוניברסיטה משודרת משרד הביטחון. באומן, ז. (2002). גלובליזציה, ההיבט האנושי. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד. בק, א. (2002). עולם חדש יפה, מודל של חברה אזרחית. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד. דוידי, א. (עורך). (2003). אנטי גלובליזציה, ביקורת הקאפיטליזם. תל-אביב: רסלינג. הרינגטון, מ. (1971). המהפכה שבאקראי. תל-אביב: עם עובד. ובר, מ. (1993). על הכאריזמה ובניית מוסדות. בתוך: תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה. יוגב, א. (1997). הקול קולה של האקדמיה הידיים ידי הקורפורציה. זמנים, 59, תל אביב: הוצאת אוניברסיטת תל אביב וזמורה-ביתן. יוגב, א ( חורף, 2001-2002),"דמוקרטיה תעשייתית כמשל – בין אידיאולוגיה חברתית לפוליטיקה של הפרגמטיזם", זמנים, 77, תל אביב: הוצאת אוניברסיטת תל אביב וזמורה-ביתן. קורטן, ד (2005), כשהתאגידים שולטים בעולם, תל אביב: הוצאת בבל. קליין נ(2002), בלי לוגו: המטרה: בריוני המותגים: תל אביב: הוצאת בבל. נווה, א. (2000). המאה האמריקנית. תל-אביב: אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון. פאניץ', ל (2004), "עיון מחודש בתפקיד המדינה בעידן הקפיטאליזם הגלובלי", שלטון ההון,דני פילק ואורי רם (עורכים), תל אביב: מכון ואן ליר והקיבוץ המאוחד. פוקו, מ (2005), סדר השיח,תל אביב: הוצאת בבל. פילק ד, (2004), "ישראל מודל 2000: פוסט פורדיזם ניאו-ליברלי, שלטון ההון, דני פילק ואורי רם (עורכים), תל אביב: מכון ואן ליר והוצאת הקבוץ המאוחד. פרידמן, מ ( 2002), קאפיטאליזם וחירות, ירושלים: הוצאת מכון שלם. רם, א (2005), הגלובליזציה של ישראל, תל אביב: הוצאת רסלינג. שטיגליץ, ג' (2005), אי נחת בגלובליזציה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד (שטראסר, י. (2003), כאשר העבודה אוזלת לחברת העבודה, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד. שנהב, י. (1995). מכונת הארגון. תל-אביב: הוצאת שוקן. "תיק סיאטל", אסופת מאמרים (דצמבר, 2000) בתוך: מקרוב, כתב עת לספרות ולחברה. גליון מס 4'. תל-אביב, מכללת ספיר והקיבוץ המאוחד. Alternatives to Economic Globalization. (2000). A Report of The International Forum on Globalization. San Francisco: B.K. Reinhard, B. (1956), Work and Authority in Industry, NY: Harper & Row, Publishers Boyer,R. and Jean-Pierre Durand (1997), After Fordism, London: Macmillan Cox, R (1987),Production, Power and World Order, New York; Columbia University Press. Lasch, C. (1991). The Culture of Narcissism. NY: W.W.Norton & Company. Rodgers, D. (1979)'TheWork Ethic in Industrial America,1850-1920.Chicago: The University of Chicago Press. Weinstein, J.(1969), The Corporate Ideal in the Liberal State, 1900-1918. Boston: Beacon Press. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 2.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 04/07/06 ב - 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 11.8.05 ב- 9:00. הגשה עד 14/08/06 ב - 13:00 | |
| 0662.2102 פוליטיקה ונשים פלסטיניות בישראל: בין 'הפרטי' ל'ציבורי' | |
| גב' תגריד יחיא-יונס | שיעור |
| Palestinian Women and Politics in Israel: Between 'Public' and 'Private'
הסוגיה של מיגדר ופוליטיקה נידונה בספרות המקצועית של מדעי-החברה בכלל והסוציולוגיה בפרט. סוגייה זו זכתה בשני העשורים האחרונים במיוחד לתשומת לב בספרות זו ומתוך גישות שונות, שהעיקרית מביניהן היא הגישה הפמיניסטית, גישה שרואה בנשים סובייקטים פוליטיים. הקורס הנוכחי יציג תפיסות שונות של שני נושאים חיוניים בהקשר של הדיון במיגדר ופוליטיקה בכלל והם: הזיקה בין הספרות והבניית המיגדר; תוך התמקדות במקרה בוחן ספציפי והוא, נשים פלסטיניות בישראל. במרכזו תעמוד הטענה התיאורטית, שרואה בשני הגורמים העיקריים, מיגדר ושייכות למיעוט אתנו-לאומי, כמבנים ומכריעים את הזיקה בין פוליטיקה ונשים במקרה הבוחן, את מעמדן, השתתפותן וייצוגן בפוליטיקה. זאת כאשר במהלכו מוצגים גורמים שונים המזוהים עם הספירה 'הפרטית' ועם זו 'הציבורית', המשותפים לנשים בחברות העולם על בסיס מיגדרי וכאלה הייחודיים למקרה הספציפי הנדון. הקורס יבחן איך משפיעים גורמים אלה על הזיקה בין נשים לפוליטיקה, ברמותיה הארצית והמקומית ובמובניה הפורמאליים והבלתי-פורמאליים ,איך כתוצאה מעוצבת-מחדש הזיקה בין 'הפרטי' והציבורי' כמו גם 'הפוליטיקה של נשים' בהקשר של המיעוט הפלסטיני בישראל. דרישת הקורס : קריאה שבועית שוטפת של חומרי הקורס. הקורס פתוח לסטודנטים של תואר ראשון. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| דרישות קדם: מבוא לסוציולוגיה ו/או מבוא לתיאוריות פמיניסטיות ו/או סוציולוגיה של המיגדר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 22.6.06 ב- 9:00. הגשה עד 25/06/06 ב - 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 28.7.06 ב- 9:00. הגשה עד 31/01/06 ב - 13:00 | |
| 0662.3052 הלא מודע בין מדע לאמונה: פרויד וממשיכיו | |
| ד"ר ערן רולניק | סמינר |
| Freud and beyond: The Unconscious between Science and Faith
סוגיות נבחרות בתיאוריה החברתית ובביקורת התרבות והדת של זיגמונד פרויד וממשיכיו במסורת הפסיכואנליטית מקובל להציג את פרויד כמי שדבק בדיכוטומיה הוובריאנית שבין אתיקה למדע וגונן על משנתו לבל תיהפך ל'השקפת עולם'. לעמדתו של פרויד כי על הפסיכואנליזה לשאוף לקרבה אפיסטמולוגית עם מדעי הטבע והחיים נוסף החשש פן יזהו את התיאוריה שפיתח כ'מדע יהודי' ויחרצו את גורלה לאותו מעמד מרגינלי לו זכו הוא וראשוני תלמידיו בווינה של שלהי המאה התשע עשרה. התוצאה היתה מתקפה חזיתית כנגד כל מה ששמץ של אמונה דתית דבק בו. שיח ההגמוניה שניהלה הפסיכואנליזה עם דיסציפלינות אחרות בתחום מדעי הרוח והחברה, לא פסח גם על יחסה של הפסיכואנליזה לדת, ותלמידיו של פרויד נטו להדגיש את עובדת היות הנארטיב הפסיכואנליטי היפוכו הגמור של הנארטיב התיאולוגי. השיח הזה נטה גם לטשטש את העובדה שהן הנארטיב הפסיכואנליטי, והן הנארטיב התיאולוגי, מבטאים נסיון לתחום ולתת משמעות לסוגיות קיומיות עמוקות המלוות את בני האדם מאז ומעולם: סבל, אבדן, תסכול, ורוע מוסרי לסוגיו. שני הנארטיבים, זה הפסיכואנליטי המנוסח בשפת הרציונאליזם המדעי וזה התיאולוגי והמיסטי, מציעים נארטיב-על שביכולתו לארגן ולהבנות מספר רב של סוגיות ייסוד, ולהצביע על כיוון שבו ניתן להשיג ריפוי או גאולה מהמגבלות השונות שנכפות על בני תמותה מרגע היוולדם. אלא שהתיאודיציה הפסיכואנליטית לגווניה לא רק הוצגה כמודל חילוני-רציונאלי להבנת הסבל האנושי. פרויד ראה בה את פיתרון למגבלות של התיאודיציה הדתית ששרתה את בני האדם במשך אלפי שנים. בעוד שהאלוהים והנשמה נתפשו כיצירי דימיון סימליים המבטאים משאלות לב ילדיות, העלתה הפסיכואנליזה מושגים כמו לא מודע, דחפים, אני, עצמי ואובייקט לדרגה של יישויות בעלות מעמד אונטולוגי טבעי. התיאולוגיה והפילוסופיות שהתפתחו בעיקבותיה היו ונשארו מנקודת המבט הפרוידיאנית יצירי דימיון אינפנטיליים שניתן ללמוד מהם עד כמה היה האדם ונותר עבד למשאלותיו הלא מודעות. מטרת הסמינר למקד את הדיון ברעיונות הפסיכואנליזה בהקשר היסטורי ותרבותי, תוך שימת דגש מיוחד על המפגש בין המהפיכה הפרוידיאנית לתיאודיציות חילוניות ודתיות אחרות, כדוגמת התיאודיציה היהודית-נוצרית, והאידיאולוגיה המרקסיסטית. דגש מיוחד יושם על אותו פרק שנוי במחלוקת בהיסטוריוגרפיה של הפסיכואנליזה העוסק בשאלת תפישתו העצמית היהודית של פרויד והזיקה בינה לבין משנתו. נדון בעלייתו של מושג 'הלא מודע' על רקע תהליכי החילון של העידן המודרני ונבחן את מקומה של הדיסציפלינה הפסיכואנליטית לגווניה בשיח המודרני העוסק ביחסי הגומלין שבין מדע לאמונה. בסמינר תעשה קריאה ביקורתית של כמה מהטקסטים המרכזיים שבהם ניסה פרויד לסגור את כל הפתחים שמהם עלולה רוח הפרצים התיאולוגית והמיסטית להכנס לתיאוריה הפסיכואנליטית [פסיכולוגיית המונים ואנליזה של האני' 1921, 'עתידה של אשליה' 1927, 'תרבות בלא נחת' 1930, טוטם וטאבו' 1912-13 , 'פעולות כפייתיות וטקסים דתיים' 1907 ו'משה והדת המונותאיסטית' 1939], לצד טקסטים של תיאורטיקנים בני זמננו [Bion, Eigen, Kristeva] המבקשים לפתוח את הפסיכואנליזה בפני השפעות שמקורן בחוויה הדתית לסוגיה. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| דרישות קדם: הקורסים: "הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא-נורמאלי..." ו"הפגיעה השלישית-דמות האדם בראי..." | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3057 נשים ונערות יוצאות אתיופיה במעבר בין- תרבותי | |
| ד"ר מלכה שבתאי | סמינר |
| Ethiopian Women and Adolescent Girls In cross cultural transition
הסמינריון מהווה מסגרת ללימוד מעמיק ושיטתי ("התמחות") של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, תוך דגש מיוחד על עולמן של הנשים והנערות במעבר הבין-תרבותי. הסמינר מהווה הזדמנות לסטודנטים להתנסות בכל ההבטים הנוגעים לעריכת מחקר והתערבות בקרב קהילה זו. הסמינר יוקדש להרצאות רקע ולהכרות עם עיקר הסוגיות והפרסומים אודות הקהילה (על ידי חוקרים, ועל ידי בני הקהילה עצמם). ובהמשכו, יונחו הסטודנטים לעבודת שדה תוך ליווי צמוד של המרצה ומפגשים כיתתיים לעיבוד התהליכים והעשרה נוספת. עבודת השדה של הסטודנטים תערך בקרב נשים ונערות יוצאות אתיופיה. לצד ההרצאות ישולבו סרטים ומפגשים עם מרצים אורחים (ככל שהזמן יאפשר). מטלות: השתתפות מלאה ופעילה בשעורים קריאת ספרות עריכת עבודת שדה הגשת עבודה בכתב. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3059 תרבות ומאבק: שולטים, נשלטים והשאיפה לצדק חברתי | |
| ד"ר איתן גינזברג | סמינר |
| Culture and Resistance: Rulers, Subjects and the Quest for Social Justice
הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין הגמוניה והתנגדות עממית על רקע מצבי הזנחה, ניצול, עבדות ואפלייה אתנית או גיזעית. מצבים אלה מאפיינים כמעט את כל החברות האנושיות הטרום דמוקרטיות או הדמוקרטיות המוגבלות, ומאפיינים רבים ממערכות היחסים האקטואליות במדינות דמוקרטיות משוכללות, אף כי באופנים סמויים יותר וחריפים פחות. יחסי שררה אלה מעוררים, ברוב המקרים, התנגדות עממית אנטי-הגמונית, עשירה בביטויים מטריאליים וסימבוליים סמויים, ברוב המקרים גם אישיים מאד, וביטויים דומים גלויים אך אנונימיים, שמטרתם לקדם סוג של התמקחות בין הנשלטים לשליטים על אינטרסים, עמדות כוח וזהויות. התנגדות זו תסתיים במקרה הטוב ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע היא תסתיים בפרצי אלימות, התקוממות עממית, מלחמת גרילה, או מה שנפוץ יותר, שימוש במגוון רחב ב"נשק החלשים", כלומר, התנכרות וזלזול בכל ביטויי התרבות ההגמונית, אדישות, התחמקות, הפצת שמועות, דיבור רכיל ורצח אופי, הומור שחור, מחאה גלויה אך אנונימית ועוד. לכל אלה נועד תפקיד מרכזי אחד: לשחוק את הסדר הקיים מבפנים ולקדם סדר דברים תרבותי-הגמוני עממי. לאחר מבוא תיאורטי, יעסוק הקורס המוצע במספר מקרים של מאבק החלשים לתרבות ולצדק חברתי בתחום הגיאו-פוליטי (דרום מזרח אסיה, מזרח תיכון, ישראל, אירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית) ובתחומים החינוכי, המגדרי והגלובלי, וכן במהלכים המגוונים והמתוחכמים לא פחות של הכוחות ההגמוניים, המבקשים להקטין את נזקיה של התנגדות זו. בסיכומם של דברים יעניק הקורס ללומדים כלים אנליטיים חדשים לבחינתם של מאבקים להגדרה עצמית קיבוצית, לצדק חברתי ולאוטונומיה אינטלקטואלית, מגדרית וצרכנית הן במרחב האנושי ההיסטורי והן במרחב האקטואלי, של העולם הגלובלי, המונופוליסטי, המזהם והטכנולוגי לעייפה. הקורס מוצע במתכונת סמינריונית. בשל אופיו התמטי-היסטורי, הוא יתאים להקבצים העוסקים בצדק חברתי, לימודים אמריקנים, מפגשי תרבויות, נשים ומגדר, ולימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| הערות: זהה לסמינריון שניתן בתשס"ד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3061 התינוק והמטופל: קוגניציה ורגש בתיאוריות פסיכואנליטיות של התפתחות וטיפול | |
| ד"ר ענר גוברין | סמינר |
| The baby and the patient – cognition and emotion in psychoanalytic theories
תיאוריות התפתחות פסיכואנליטיות מעניקות משקל רב בהתפתחות התינוק לקשר אם - תינוק. בטיפול הפסיכואנליטי יש משקל רב ליחסי ההעברה בין המטפל והמטופל. לדיאדות אלה השפעה מכרעת לא רק על ההתפתחות הרגשית של התינוק והמטופל אלא גם על ההתפתחות הקוגניטיבית. מטרת הסמינר היא למקד את הדיון בקשר שבין קוגניציה ורגש כפי שקשר זה משתקף בתיאוריות פסיכואנליטיות של התפתחות וטיפול. דרך קריאה ביקורתית במאמריהם של תיאורטיקנים כמו: פרויד, ביון, קליין וקוהוט נעסוק בשאלות כמו: מהו תפקידם של הרגש והקוגניציה בטיפול הנפשי? כיצד מגיע התינוק להכרה ולתפיסת מציאות תקינה תוך שימוש ברגשותיו? מהו מקומם של האובייקטיביות והסובייקטיביות בטיפול ובהתפתחות? הדיון בשאלת הקוגניציה והרגש בתיאוריות אלה יעשה מתוך הדגשת ההקשר הפילוסופי והתרבותי שממנו צמחו התיאוריות. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| 0662.3063 גלגוליו של מחזור השנה היהודי: מן החג הדתי אל החג החילוני | |
| ד"ר נילי אריה-ספיר | סמינר |
| The Jewish Holiday Cycle: From Religious to Secular Holidays
במסגרת הקורס נעסוק בתהליכי ההתחדשות שעברו על חגים, השייכים למחזור השנה היהודי, בתקופת העליות הראשונות לארץ-ישראל. נדון בעיצובן מחדש של מערכות הסמלים של החגים, ובאופן שבו סייעו לזירוז התהוות הזהות הלאומית-חילונית אצל הקבוצה היהודית המחדשת את חייה בארץ-ישראל. נתרכז בכמה חגים, אשר הוגדרו על-ידי אנשי העליות הראשונות כבעלי הפוטנציאל המובהק ביותר לעבור תהליך של סיגול תרבותי בארץ-ישראל של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים: חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, פסח, ל"ג בעומר, שבועות וט"ו באב. נבחן את השינויים שהתרחשו בהם באמצעות מסמכים ארכיוניים, דיווחים עיתונאיים, צילומים וסיפורים אישיים של מי שחוו את אירועי החגים השונים ותיארו את הדברים ביומניהם, בספרי זיכרונותיהם או בעל-פה. נעסוק בהשוואות בין אירועי החגים שהתקיימו בהתיישבות העובדת לבין אלה שהתקיימו ביישובים אורבניים בארץ ישראל של אותם זמנים ונסיק מסקנות בעניין הדימיון והשוני בין מאפייניהן החברתיים של הקבוצות הכפריות והאורבניות המדוברות ומטרותיהן האידיאולוגיות. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3065 לשחק בכאילו: משחקי דמיון של ילדים | |
| ד"ר שלמה אריאל | סמינר |
| Children's imaginative play
משחקי דמיון הם אחד ממוצרי תרבות הילד העיקריים. תכניהם ותכונותיהם המבניות מתבססים על היבטים שונים של תרבות המבוגרים, אבל גם מהווים יצירה תרבותית מקורית של חברת הילדים. בנוסף, ליצירות דמיון אלה שילדים יוצרים בינם לבין עצמם יש השפעות על תרבות המבוגרים. בסמינר זה נתבונן במשחק הדמיון מנקודות מבט אלה ואחרות. אמצעי הלמידה הרצאה, קריאה מודרכת, ניתוח סרטי וידיאו המתעדים משחק, התנסות בסימולציה דרישות הקורס הגשת עבודות ותרגילים. עבודה סמינריונית – או סקירת ספרות או עבודה המבוססת על ניתוח תצפיות בשדה סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3066 אדם ללא אלוהים | |
| ד"ר שי פרוגל | סמינר |
| Man without God
הסמינר יעסוק בארבעה הוגים מודרניים שבחנו בכתביהם את שאלת קיומו של האדם, שסלק מעולמו את האל: פרדריך ניטשה, שהכריז על "מות האלוהים" ובחן את האתגרים, שאירוע זה, בלשונו, הניח לפתחו של האדם. זיגמונד פרויד, שניתח את האמונה הדתית כסוג של אשליה ועמד על מקומה האישי והתרבותי בחיי האדם. פרנץ קפקא, שתיאר את הקיום האבסורדי של האדם, שעדיין מחפש אחר החוק המטאפיסי. ואלבר קאמי, שהציע את פילוסופיית האבסורד כמענה קיומי לחייו של אדם זה. הטקסטים שבהם נדון: 1. ניטשה, פרדריך: המדע העליז, שקיעת האלילים 2. פרויד, זיגמונד: התרבות והדת (אוסף מסות) 3. קפקא, פרנץ: המשפט, הטירה 4. קאמי, אלבר: הזר, המיתוס של סיזיפוס הסמינר מתאים להקבצים הבאים: יהדות כתרבות, פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח, לימודי דת, היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3101 "גן גני" – מאבקן המקצועי של הגננות העבריות 1905-1948 | |
| ד"ר שוש סיטון | סמינר |
| Gan-Gani - The struggle of the Hebrew Kinder-Garden Teachers 1905-1948
גן הילדים כרעיון חינוכי התפתח בגרמניה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. הוא נבע משינוי אידיאולוגי חברתי שחל לא רק במעמדו של הילד, אלא גם במעמדן של האם והאישה בחינוך, במשפחה ובחברה כולה. שינוי זה כרוך בהתפתחותו של זרם אידיאולוגי פמיניסטי ייחודי שכונה "אמהות רוחנית". רעיונות אלה הגיעו גם לארץ ישראל כאשר ב-1905 עלו לארץ חמש גננות שקיבלו את הכשרתן בגרמניה, גננות אלו חוללו מהפכה בחינוך לגיל הרך. הסמינריון יעסוק ברעיון גן הילדים ו"אמהות רוחנית" בכלל ובפעילותן החינוכית-תרבותית של הגננות העבריות בפרט. בתוך כך נעמוד גם על פעילותה של "התאחדות הגננות" - הארגון המקצועי שהקימו. סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| 0662.3109 למי זה נכתב: אליס וטקסטים אמביוולנטיים לילדים | |
| פרופ' זהר שביט | סמינר |
| Alice and Ambivalent texts for children
הקורס יעסק בקבוצה של טקסטים הנהנית ממעמד מרכזי בספרות ילדים בשל מעמדה האמביוולנטי. הוא ינתח את מושג האמביוולנטיות – טקסטים הפונים בו זמנית לשתי קבוצות של נמענים המוציאות זו את זו, וינתח את הנסיבות ההיסטוריות המאפיינות את הופעתם של טקסטים אמביוולנטיים ואת תפקודם המערכתי. הקורס יתמקד בשאלות הבאות: איזה אינטרס יש לסופר לשחק בין שני קהלי קוראים כיצד מאפשר המבנה של הטקסט את פנייתו לשני קהלי קוראים שונים מה המבנה של טקסט אמביוולנטי ואיך הוא מתפקד בכל מערכת מהו המנגנון שגורם להצלחתם של הטקסטים האמביוולנטיים כמקרה מבחן ישמשו בעיקר הטקסטים של לואיס קרול, וכן של ג'ימס בארי סילבוס מפורט ומערכי שיעור מופיעים בחוברת ההקבצים הבין-תחומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |