סילבוסים של החוג לפילוסופיה יהודית, תלמוד וקבלה בשנת הלימודים תשס"ה

מעודכן ליום ראשון 21 באוגוסט 2005


0616.1200  מבוא לפילוסופיה היהודית של ימי - הביניים
פרופ' שרה קליין ברסלבישיעור
הפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬של‮ ‬ימה‮"‬ב‮ ‬היא‮ ‬מחשבה‮ ‬המתגבשת‮ ‬מתוך‮ ‬עימות‮ ‬בין‮ ‬הכלאם‮, ‬הפילוסופיה‮ ‬היוונית‮, ‬הפילוסופיה‮ ‬ההלניסטית‮, ‬הפילוסופיה‮ ‬של‮ ‬שלהי‮ ‬העת‮ ‬העתיקה‮, ‬הפילוסופיה‮ ‬הערבית‮, ‬ובמידה‮ ‬מועטת‮ ‬יותר‮ ‬גם‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬הנוצרית‮, ‬לבין‮ ‬הדת‮ ‬היהודית‮. ‬קורס‮ ‬המבוא‮ ‬יתמקד‮ ‬בעימות‮ ‬הזה‮.‬
מבנה‮ ‬הקורס‮: ‬
‮‬חלק‮ ‬א‮:
[1] ‬מבוא‮ ‬כללי‮ ‬בו‮ ‬נעסוק‮ ‬בעיקר‮ ‬בזמנה‮ ‬אופיה‮ ‬ותחומיה‮ ‬של‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬של‮ ‬ימה‮"‬ב‮, ‬במוטיבציה‮ ‬להתפתחותה‮, ‬במרכזים‮ ‬הרוחניים‮ ‬בהם‮ ‬התפתחה‮ ‬ובשאלת‮ ‬התרגומים‮ ‬ושפות‮ ‬הכתיבה‮ ‬בימה‮"‬ב‮.‬
[2] ‬תורות‮ ‬פילוסופיות‮ ‬מרכזיות‮ ‬שהשפיעו‮ ‬על‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬בימה‮"‬ב‮. ‬כאן‮ ‬נעסוק‮ ‬בעיקרי‮ ‬תמונות‮ ‬העולם‮ ‬של‮ ‬אריסטו‮, ‬ואלפאראבי‮ ‬ואבן‮-‬סינא‮ ‬ונבהיר‮ ‬מושגי‮ ‬יסוד‮ ‬פילוסופיים‮ ‬שישמשו‮ ‬אותנו‮ ‬בהבנת‮ ‬הדיונים‮ ‬של‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬בימה‮"‬ב‮.‬
‮‬חלק‮ ‬ב‮: ‬
‮ ‬בחלק‮ ‬זה‮ ‬נעסוק‮ ‬במספר‮ ‬נושאים‮ ‬בהם‮ ‬דנה‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬של‮ ‬ימה‮"‬ב‮:‬
נפתח‮ ‬בנושא‮ ‬המפתח‮ ‬להבנת‮ ‬הפילסופיה‮ ‬היהודי‮ ‬בימה‮"‬ב‮: ‬המפגש‮ ‬בין‮ ‬הדת‮ ‬לבין‮ ‬הפילוסופיה‮ - ‬נעמוד‮ ‬על‮ ‬אופיו‮ ‬של‮ ‬המפגש‮ ‬הזה‮ ‬ונציג‮ ‬שלוש‮ ‬גישות‮ ‬שונות‮ ‬ליחסי‮ ‬דת‮ ‬ופילוסופיה‮ ‬בהגות‮ ‬היהודית‮ ‬בימה‮"‬ב‮: ‬רס‮"‬ג‮, ‬ריה‮"‬ל‮, ‬רמב‮"‬ם‮.‬‮ ‬
אח‮"‬כ‮ ‬נעסוק‮ ‬במספר‮ ‬בעיות‮ ‬שבהן‮ ‬עוסקת‮ ‬הפילוספיה‮ ‬היהודית‮ ‬בימה‮"‬ב‮: ‬תורת‮ ‬הנבואה‮ ‬ההוכחות‮ ‬למציאות‮ ‬האל‮ ‬ולאחדות‮ ‬האל‮ ‬תורת‮ ‬התארים‮ ‬ובריאת‮ ‬העולם‮.‬
בכל‮ ‬אחת‮ ‬מן‮ ‬הסוגיות‮ ‬נציג‮ ‬את‮ ‬הבעיות‮ ‬שאותן‮ ‬באו‮ ‬אותם‮ ‬ההוגים‮ ‬לפתור‮ ‬בתורותיהם‮ ‬ואת‮ ‬טיפוסי‮ ‬הפתרונות‮ ‬שהציעו‮ ‬להן‮. ‬כל‮ ‬טיפוס‮ ‬של‮ ‬פתרון‮ ‬ייוצג‮ ‬בעיקר‮ ‬על‮ ‬ידי‮ ‬פתרונו‮ ‬של‮ ‬אחד‮ ‬משלושת‮ ‬ההוגים‮ ‬המרכזיים‮ ‬שבהם‮ ‬יתמקד‮ ‬הקורס‮: ‬רס‮"‬ג‮, ‬ריה‮"‬ל‮, ‬רמב‮"‬ם‮ ‬אבל‮ ‬גם‮ ‬על‮ ‬ידי‮ ‬פתרונות‮ ‬של‮ ‬הוגים‮ ‬נוספים‮ ‬כמו‮ ‬בחיי‮ ‬אבן‮ ‬פקודה‮, ‬רשב‮"‬ג‮, ‬רלב‮"‬ג‮ ‬וקרשקש‮.‬
‮ ‬תשומת‮ ‬לב‮ ‬מיוחדת‮ ‬תנתן‮ ‬להשפעת‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬היוונית‮ ‬והערבית‮ ‬על‮ ‬ההגות‮ ‬היהודית‮.‬


מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/01/2005 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/04/2005 בשעה 18:00
0616.1215  קריאה במורה נבוכים למתחילים
ד"ר מנחם לורברבויםשיעור
מטרת השיעור לערוך הכרות ראשונית עם מורה הנבוכים דרך הקניית מיומנות טקסטואלית בסיסית בספר. הכרת סוגיות פילוסופיות מרכזיות של מו"נ (אפשרות הכרת האל, בריאה וקדמות, שלמות עיונית מול שלמות מעשית) תעשה דרך הבנת הספר כמפגש בין התרבות היהודית ההלכתית מצד אחד, לבין התרבות הפילוסופית הערבית מאידך, ורגישות לפילוסופיה של הדת הנוצרת ממפגש זה (הטבע המדיני של בני אדם, פרשנות המקרא, נבואה והשגחה וטעמי המצוות).
הערות: שיעור המשך (ללא תנאי מוקדם, אלא אם כן צוין אחרת)
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2005 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/07/2005 בשעה 9:00
0616.1304  מבוא לקבלה - חלק ב'
ד"ר יורם יעקבסוןשיעור
בקורס זה נתחקה אחר תחנות התפתחותה של הקבלה מן המאה ה-16 עד הופעתה של החסידות מיסודו של הבעש"ט : קבלת האר"י, השבתאות והחסידות. קבלת האר"י היא מיתוס נועז, שנתגבש סביב שלושה מושגי יסוד: צמצום ההוויה האלוהית כתנאי להתהוות העולמות,השבירה, זעזוע טראומטי שפקד את ההוויה האלוהית ושיבש את הריתמוס ההרמוני והפורה של חייה, והתיקון, שעיקרו בירור ניצוצותיה של הקדושה הגולה – בהוויה האלוהית, במציאות הקוסמית, בהיסטוריה ובחיי היחיד. השבתאות היא הופעתה של משיחיות קבלית, שהתגלתה בכל תעצומותיה מצד אחד, והתפוצצה בצורה טרגית מצד שני. ולבסוף החסידות: ניסיון מרתק לגיבושה של מיסטיקה בשלה, שמעתיקה את מרכז הכובד מן התיאוסופיה אל הפסיכולוגיה, מן האלוהות אל הבעיות הקיומיות של האדם, לבטיו, מכשלותיו וייעודו הרוחני.

דרישות קדם: הרישום לקורס זה מותנה בהשתתפות בקורס: מבוא לקבלה - חלק א' 0616.1318.01הערות: ההשתתפות בחלק ב' של הקורס מותנית בהשתתפות בחלק א' של הקורס.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/06/2005 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/07/2005 בשעה 9:00
0616.1316  קריאה בספר הזוהר
ד"ר יורם יעקבסוןשיעור
הקורס הוא מפגש היכרות עם הטקסט הקאנוני של הקבלה ואחד מחיבוריה המרתקים ביותר, הן מצד עצמו (מבחינה רעיונית וספרותית גםIיחד),והן מצד הקף השפעתו. הקורס יתמקד בפרשה מתוך הזוהר ויתנהל על פי הטקסט ובעקבותיו, עקב בצד אגודל. לשון אחר, חומר הקריאה לא יהיה מבחר ערוך, אלא הטקסט הזוהרי עצמו בגלגולי המוטיבים הדרשניים שבו, בפיתוחיו, בדרכי פירושו וכו'. בדרך זו נכיר הן עניינים שמגופי תורתו של הזוהר והן את דרכי החשיבה וההבעה של הטקסט החשוב הזה, שמאז הופעתו והתפרסמותו מתבססת עליו הספרות הקבלית כולה ומצטטת ממנו מלוא חופניים. מתוך הקריאה נתוודע אל לשונו הארמית המיוחדת של הזוהר, ובמקרים מסויימים גם נכיר באופן ראשוני את קשייו וסבכיו של הטקסט, ואת ההתמודדות עמו בדרכי החקירה הפילולוגית.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/06/2005 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 31/07/2005 בשעה 9:00
0616.1318  מבוא לקבלה (חלק א)
ד"ר יורם יעקבסוןשיעור
הקורס נועד להקנות לתלמידים את מושגי היסוד של המחשבה הקבלית. לאחר פתיחתו, שבה תידון השאלה – מיסטיקה מהי,יעסוק ה"מבוא" בראשיתה ובמגמותיה של המיסטיקה הקדם-קבלית וכן במקורותיה הרעיוניים – היהודיים והלא-יהודיים – של הקבלה, שהופיעה לראשונה בזירה ההיסטורית במאה ה-12 בפרובאנס כהתלקחות רבת עוצמה של מיתוס בליבה של היהדות. הקורס יעסוק בהרחבה בתפיסותיה של הקבלה הספרדית (שספר הזוהר הוא פרי ההילולים שלה) – תורת האלוהות והבריאה, תורת הרע, מהות האדם ומעמדו בהוויה וייעודו, וכן אופני השגתה של שלמותו הרוחנית.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2005 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/04/2005 בשעה 18:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/07/2005 בשעה 9:00
0616.1402  מהי היהדות ומי הם היהודים - מבוא להגות היהודית בעת החדשה, חלק א'
ד"ר רון מרגוליןשיעור
שתי השאלות המרכזיות המאפיינות את ההגות היהודית המודרנית שראשיתה בהגותם של ברוך שפינוזה ומשה מנדלסון הן מי הם היהודים ומהי היהדות. בעולם המודרני ששעריו החלו להיפתח גם בפני בני העם היהודי, נעשתה השאלה מהו טיבה של השייכות לעם היהודי שאלת מפתח שהתשובות השונות עליה עיצבו את מורכבותו של העולם היהודי בעת החדשה. יש שהשיבו שהיהודים הם בנים לדת משותפת, אחרים תפסו עצמם כמיעוט לאומי המפוזר בין מדינות העולם ויש שראו בעצמם בניה של קבוצה היסטורית שמוטל עליהם להגדיר עצמם מחדש מבחינה לאומית ותרבותית לאור המציאות העולמית החדשה אליה נקלעו. בהמשך לעיון בתשובותיהן הראשוניות של שפינוזה ומנדלסון ייבחנו הרעיונות השונים לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. בשיעור יידונו מגוון דרכי החשיבה שהתפתחו במאה התשע עשרה ובמאה העשרים במשנותיהם של נחמן קרוכמל, צבי גרץ, ש.ר. הירש, משה הס והוגי הציונות וכן הרמן כהן, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
ביבליוגרפיה:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ג.



מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2005 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/05/2005 בשעה 18:00
0616.1407  הקולמוס והמעדר: דת, טבע ותבונה אצל שפינוזה וא.ד. גורדון
מר יובל ג'ובאנישיעור
השיעור יוקדש לקריאה ודיון בכתביהם של שניים מענקי הרוח של המחשבה היהודית בעת החדשה: בנדיקטוס שפינוזה וא.ד. גורדון. הראשון, בן למשפחת אנוסים שהתנכר לזהותו היהודית, כונן בהולנד של המאה השבע-עשרה שיטה רציונליסטית חמורה ובנויה לתלפיות שהפכה לאחת מיצירות היסוד של הפילוסופיה המודרנית. השני, בנה הנאמן של העליה השנייה, היה פייטן הגותי שחייו ויצירתו בדגניה שימשו כדגם מופת של הרנסנס הציוני בראשית המאה העשרים.
אך למרות מרחק הזמן והמקום, ההבדלים שבסגנון הכתיבה ובאקלים התרבותי והפוליטי, קיים מכנה משותף יסודי ורחב בין השניים. שפינוזה וגורדון, שניהם כאחד, הטיחו ביקורת נוקבת בדת הקיימת, תוך כדי כך שהם מבקשים, כל אחד בדרכו שלו, זה באמצעות ה'קולמוס התבוני' וזה באמצעות ה'מעדר הקדוש', לא לבטל מכל וכל את הספירה הדתית, אלא לתקנה על-ידי עיצובה מחדש.
הטקסטים המרכזיים שבהם נדון בשיעור יהיו המאמר תיאולוגי-מדיני של שפינוזה והאדם והטבע של גורדון.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/02/2005 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/04/2005 בשעה 9:00
0616.1408  מהי היהדות ומי הם היהודים - מבוא להגות היהודית בעת החדשה, חלק ב'
ד"ר רון מרגולין שיעור
שיעור זה הוא המשכו של המבוא להגות היהודית בעת החדשה א אשר במהלכו יורחב העיון במשנותיהם של ההוגים המודרניים שהתמקדו במיוחד בשאלת מהותה של היהדות. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.ד. גורדון, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים. חלקו השני של השיעור יתמקד בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
ביבליוגרפיה:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ג.
דרישות קדם: השתתפות בחלק ב' של הקורס מותנית בהשתתפות בחלק א' של הקורס.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2005 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2005 בשעה 12:30
0616.2201  פירושי הרלב"ג לנסים במקרא
פרופ' שרה קליין ברסלבישיעור
הרלב‮"‬ג‮ ‬הוא‮ ‬אחד‮ ‬ההוגים‮ ‬החשובים‮ ‬ביותר‮ ‬בפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬בימה‮"‬ב‮. ‬זהו‮ ‬הוגה‮ ‬בעל‮ ‬ידע‮ ‬מעמיק‮ ‬בפילוסופיה‮ ‬ובעל‮ ‬מחשבה‮ ‬עצמאית‮.‬הוא‮ ‬כתב‮ ‬חיבורים‮ ‬פילוספיים‮ ‬במובהק‮ - ‬פירושים‮ ‬לפירושי‮ ‬אבן‮ ‬רשד‮ ‬לאריסטו‮, ‬ספר‮ ‬פילוסופי‮-‬תיאולוגי‮ ‬בשם‮ "‬ס‮' ‬מלחמות‮ ‬ה‮'" ‬והיה‮ ‬גם‮ ‬הפילוסוף‮ ‬האריסטוטלי‮ ‬הראשון‮ ‬שכתב‮ ‬פירושים‮ ‬פילוסופיים‮ ‬רציפים‮ ‬למרבית‮ ‬ספרי‮ ‬המקרא‮. ‬
בתורת‮ ‬הנס‮ ‬דן‮ ‬הרלב‮"‬ג‮ ‬בספרו‮ ‬התיאולוגי‮-‬פילוסופי‮ "‬מלחמות‮ ‬ה‮'". ‬כאן‮ ‬הוא‮ ‬מקדיש‮ ‬את‮ ‬עיקר‮ ‬הדיון‮ ‬לשאלה‮ "‬מי‮ ‬פועל‮ ‬את‮ ‬הנס‮". ‬על‮ ‬שאלה‮ ‬זאת‮ ‬הוא‮ ‬עונה‮ ‬באמצעות‮ ‬המתודה‮ ‬הדיאלקטית‮ ‬המקובלת‮ ‬במחקר‮ ‬הפילוסופי‮ ‬שלו‮ ‬ובאמצעות‮ ‬הקוסמולוגיה‮, ‬תורת‮ ‬ההשגחה‮ ‬ותורת‮ ‬ידיעת‮ ‬העתידות‮ ‬שלו‮. ‬בס‮' ‬מלחמות‮ ‬ה‮' ‬הוא‮ ‬מציג‮ ‬גם‮ ‬דיון‮ ‬פנומנולוגי‮ ‬בנסים‮ ‬שעליהם‮ ‬מספר‮ ‬המקרא‮ ‬והסברים‮ ‬לכמה‮ ‬מהם‮. ‬בפירושיו‮ ‬השוטפים‮ ‬למקרא‮ ‬הוא‮ ‬מפרש‮ ‬מספר‮ ‬רב‮ ‬מאד‮ ‬של‮ ‬נסים‮. ‬כאן‮ ‬הוא‮ ‬עומד‮ ‬על‮ ‬הבטים‮ ‬נוספים‮ ‬של‮ ‬הנסים‮ ‬המקראיים‮ ‬ובין‮ ‬היתר‮ ‬מציג‮ ‬פירושים‮ ‬הנעזרים‮ ‬בלוגיקה‮, ‬באסטרונומיה‮ ‬ובפיסיקה‮ ‬האריסטוטלית‮.‬
בקורס‮ ‬נקרא‮ ‬מבחר‮ ‬מפירושיו‮ ‬של‮ ‬הרלב‮"‬ג‮ ‬לנסים‮ ‬בתורה‮, ‬בס‮' ‬יהושע‮ ‬ובס‮' ‬מלכים‮ ‬ונשווה‮ ‬את‮ ‬תפיסות‮ ‬הנס‮ ‬שלו‮ ‬בפירושיו‮ ‬למקרא‮ ‬עם‮ ‬אלו‮ ‬שהציג‮ ‬בדיון‮ ‬בנס‮ ‬בס‮' ‬מלחמות‮ ‬ה‮'.‬
0616.2206  פירוש ר' שמואל אבן תיבון למעשה מרכבה
גב' רבקה קנלרשיעור
'מעשה מרכבה', או בלשונו של הרמב"ם ה'מדע האלוהי', ובשפה הפילוסופית - המטפיזיקה, מהווה נדבך בסיסי בכל שיטה פילוסופית-תיאולוגית הן מפאת מעלתם של מושאי הדיון: האל והשכלים הנבדלים, והן משום שכל הנושאים המרכזיים כגון הקוסמולוגיה (ונושא הבריאה), תורת השכל, ההשגחה, והשארות הנפש תלויים בה.
ר' שמואל אבן תיבון, מתרגמו, פרשנו הראשון של הרמב"ם ומפיץ תורתו, היה גם הוגה דעות בזכות עצמו והשפיע רבות על דורות של הוגים אחריו. בספרו הפילוסופי 'מאמר יקוו המים' הקדיש ר' שמואל אבן תיבון מספר פרקים לדיון ב'מעשה מרכבה' על פי חזיונותיהם של יחזקאל (פרק א'), ישעיהו (פרק ו') ו'סולם יעקב' (בראשית פרק כ"ו).
חזיונות אלה, עפ"י התפישה המקובלת על הוגי ימי-הביניים ור' שמואל אבן תיבון ביניהם, מכילים בראש ובראשונה, גם אם במרומז, תכנים הקשורים במטפיזיקה. לצדם של תכני המטפיזיקה מתייחסים פרקים אלה גם לתכנים הקשורים בעולם הגלגלים, בתורת השכל ובהדרכת האדם בהשגת שלמותו האחרונה (וזאת ע"י השגת ההוויה בכללותה מן העולם השפל עד העולם העליון והישויות הכלולות בו).
הקורס יעסוק בפרושו של ר' שמואל אבן תיבון לטקסטים הללו ובהשלכותיה של תפישת המטפיסיקה שלו על כלל שיטתו. במסגרת הקורס אתייחס גם להשוואת עמדתו של אבן תיבון לזו של הרמב"ם כדי לברר מהי תרומתו של אבן תיבון לדיון הפילוסופי בנושא 'מעשה מרכבה'.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2005 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2005 בשעה 9:00
0616.2322  שדה התפוחים הקדושים – על השבת בקבלה ובחסידות
מר גד שגיבשיעור
מהי החשיבות המכרעת בקיום יחסי מין בערב שבת? מה הקשר בין גזיזת ציפורניים ומלחמה ברע (ה"סטרא-אחרא")? כיצד אכילת דגים בשבת יכולה להביא גאולה לעולם?
שאלות אלה ואחרות יעסיקו אותנו בקורס שיוקדש לשבת כזמן קדוש בקבלה ובחסידות.
נפתח בהצגת מושג הזמן הקדוש בדתות ולאחר מכן נדון במשמעויות הסימבוליות של השבת בספר הבהיר ובספרות הזוהר.
עיקר הקורס יוקדש לשחזור השבת המיסטית של מקובלי צפת, על בסיס הספר החידתי "חמדת ימים" ועל בסיס מקורות נוספים. במסגרת זו נבקש לעמוד על הסודות הקבליים של המנהגים והריטואלים של השבת: ההכנות לשבת (לדוגמה: נטילת הציפורניים, החלפת המלבושים, טבילה), פיוטי השבת (לכה דודי, פיוטי האר"י), סעודות השבת והיציאה מן השבת (ההבדלה).
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2005 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/05/2005 בשעה 18:00
0616.2363  מלך, בן מלך ובתולה – קריאה בטקסטים חסידיים
מר גד שגיבשיעור
בקורס זה נבקש להכיר את שאלות היסוד שהעסיקו את מורי החסידות הראשונים, ומקצת מן התשובות המיסטיות שמצאו להן: דביקות, עבודה בגשמיות, עבודת אלוהים ביצר הרע, העלאת מחשבות זרות, ירידת הצדיק ועוד.
כל שיעור יוקדש להצגה של אחד מהנושאים הללו באמצעות קריאה בטקסטים של הוגה חסידות מסוים. נעסוק בדברים של הבעש"ט, המגיד ממזריץ', ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, ר' אלימלך מליז'נסק, "החוזה" מלובלין, ר' נחמן מברסלב ועוד.
0616.2364  'סודות מן הגורן' – ספרות האידרות הזוהרית בראי קבלת צפת
גב' נטע סובולשיעור
ספרות האידרות נתפסת כפסגת היצירה הזוהרית, הכוללת את הסודות העמוקים והסתומים ביותר בספרות הזוהר. בקורס נתמקד בעיקר בתאורי בריאת ויצירת העולמות באדרות, אותם נקרא לאור פירושים מאוחרים שונים וביחוד פירושי האר"י ור' משה קורדובירו. כמו כן נבדוק גישות מחקריות לנושא ואת היחס בינן לבין פירושי המקובלים.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2005 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/05/2005 בשעה 18:00
0616.2408  ריחוק וקירבה: על התפישה היהודית של הקורבן
מר אסף שגיבשיעור
בקורס זה נבקש לתהות על קנקנה של תופעת הקורבן, שתפשה מקום מרכזי במחשבה ובפרקטיקה הדתית של ציביליזציות שונות ומגוונות במשך אלפי שנים. במהלך הקורס נתמקד בניתוח הגישה היהודית לתופעה, וננסה לעמוד על ייחודה מנקודת מבט השוואתית והתפתחותית. במסגרת זו, נבדוק את רובד העומק התיאולוגי של הריטואל ואת זיקתו להיבטים אחרים של החוויה הדתית; נבחן את קווי הדמיון והשוני בין עבודת הקרבנות המקראית לפולחנים שהנהיגו תרבויות אחרות, החל בדת הוודית בהודו וביוון ההלנית וכלה בנצרות הקתולית; ובעיקר נעקוב אחר גלגוליו של מושג הקרבן במסורת ישראל, בניסיון להבין אל נכון את מעמדו הבעייתי בעולם הרעיונות והדימויים של המחשבה היהודית המודרנית. הדיון יתבסס על קריאת מקורות ראשוניים ומשניים וייעזר גם באמצעים ויזואליים, דוגמת ציורים וסרטים, המתייחסים לתופעה ושופכים עליה אור .
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2005 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/05/2005 בשעה 18:00
0616.2409  משה – פירר או מנהיג? פרויד ובובר על משה
ד"ר מיכאל מאךשיעור
ספרו האחרון של מייסד הפסיכואנליזה, זימונד פרויד, 'משה והמונותיאיזם', התפרסם בחודשים האחרונים לחייו כשלושה מאמרי- המשך החל משנת 1938, בעת גלותו באנגליה. התפנית בפרסומיו עוררה עניין בין החוקרים ושימשה בסיס להרהורים שונים על מודעתו של פרויד ליהדותו ומידת חשיבותה של תודעה זו.
שבע שנים לאחר מכן, בשנת 1952, יפרסם מרטין בובר את ספרו 'משה', ויבקר חריפות את חיבורו
של פרויד בהערה אחת קצרה ומשפילה.
מכאן ברור כי השימוש בדמותו של משה אינו ענין 'היסטורי' אלא טָעון שאלות של זהות משני
הצדדים (ולא רק בעבור שני הוגים אלה; יהדות גרמניה בכלל הרבתה להזדהות עם משה גם לפני
כן). לכאורה דרכיהם של בובר ושל פרויד שונות מאוד, אבל יש גם כמה אלמנטים משותפים
בהתייחסם אל החומר המקראי. מעבר לויכוח בין שני הוגים יהודיים אלה פותח הדיון בכתביהם
צוהר להבנת 'החזרה למקרא' בימינו.
0616.3102  רה-מיתולוגיזציה של היהדות: האפוקליפטיקה היהודית הקדומה
ד"ר מיכאל מאךסמינר ב"א
ראשיתה של האפוקאליפטיקה היהודית אינה ברורה דייה. מחשבה זו מופיעה אי-שם במחצית השניה של תקופת בית שני ומתפשטת בקרב הוגים חסרי שמות מזהים. היא מעמידה לפני הקורא חלוקה ברורה לתקופות, הסבר לבעיית קיום הרע ותקווה לפתרונה (באחרית הימים). תוך כדי נסיון להגיע לפתרונות משתמשים ההוגים האפוקאליפטיים בעיקר בספרות המקרא אבל גם בחומרים נוספים. השימוש החוזר ונשנה שנעשה על ידיהם בחלקי המסורת יחזיר לאותה מסורת מימדים מיתולוגיים כפי שלא היו מוכרים בספרות המקרא (למרות שגם שם המיתוס לא סולק לגמרי...)
עם חורבן בית שני תשתנה אותה מחשבה אפוקאליפטית ותקבל פנים חדשות: לא די להאשים (יהודים) אחרים במצב המדכא השורר; גם אנחנו פשענו, חטאנו וכו'. האם חורבן המקדש הוא גם חורבנה של התקוה האפוקאליפטית? גם זמן מה לאחר החורבן ימשיכו מחברים בודדים לחבר ספרי 'חזון', אבל חזיונותיהם אינם עוד מה שהיה ידוע לפני החורבן.
לצורך הדיון יעסוק הסמינר בטקסטים נבחרים מספר חנוך א' מחזון עזרא וישווה אותם לכמה טקסטים רלוונטים נוספים. ננסה לעמוד על מידת השינויים, הצורך בהם ומשמעותם לגבי המשך המחשבה היהודית, הן הרבנית והן המיסטית.
הערות: סמינר ב"א פתוח כשיעור, השתתפות בקורס זה במתכונת של שיעור מותנית בשמיעה קודמת.
0616.3225  הדמיון התיאולוגי - פוליטי אצל הרמב"ם, הובס ושפינוזה
ד"ר מנחם לורברבויםסמינר ב"א

תפיסתנו את המרחב הפוליטי מעוצבת על ידי דימויים. סמינר זה מבקש לבדוק את היחס שבין המשגה והדמיה בתפיסתנו הפוליטית על ידי בחינת הדימויים הפוליטיים המרכזיים למסורת הריאליסטית המחויבת לעיצובה של תיאולוגיה פוליטית.
הערות: סמינר ב"א פתוח כשיעור, השתתפות בקורס זה במתכונת של שיעור מותנית בשמיעה קודמת.
0616.3600  פולקלור, הומור ופנטזיה בספרות חז"ל
ד"ר גידי בוהקסמינר ב"א
מטרת הקורס להתמקד בצד היותר "עממי" בספרות חז"ל, תוך נסיון לברר מתי ספרות זו מדברת ברצינות ומתי היא מתבדחת, מה ההבדל בין סיפורים שאמורים להיות ריאליסטיים לבין סיפורים שהם פנטסטיים מלכתחילה, ומה יחסם של חכמים לסיפורים ואמונות עממיים. כדי לענות על שאלות אלו נקרא מבחר רחב של מקורות חז"ליים, וננסה לראות מתי וכיצד החכמים מספרים סיפורי נפלאות, האם הם נותנים לנו רמזים שדברים מסוימים נאמרו ברצינות מלאה ואחרים בבדיחות הדעת, ולאלו צרכים משמשים ההומור והפולקלור את החכמים עצמם. כמו כן נקרא מקורות יווניים ורומיים -- בתרגומים לעברית ואנגלית -- בהם עולים סיפורים דומים ומסורות פולקלוריסטיות מקבילות
הערות: סמינר ב"א פתוח כשיעור, השתתפות בקורס זה במתכונת של שיעור מותנית בשמיעה קודמת
0616.4106  משיכה ורתיעה מן האשה בספרות יהודית קדם-רבנית
ד"ר מיכאל מאךסמינר מ"א
בעוד שבספרות המקרא ההתיחסות אל האשה מצומצמת בהיבטיה מגלה הספרות היהודית בימי הבית השני התיחסויות מגוונות ביותר אל האשה. נשים הופכות גיבורות הן במלחמה והן בתחכומים פוליטיים; הן מייצגות שכבות באוכלוסיה היהודית, אך הן מהוות גם האנשה של ערכים מערכים שונים. לצד כל אלה הן מופיעות כמפתות, כמושכות ומרתיעות, כך שבחלק מן הספרות ניתן לדבר על 'פחד מן האשה' באשר היא. הטיפוסים השונים משקפים לא רק הערכות שונות של נשים בכלל אלא קשורים לאידאלים, אשר בחלקם הם אידיאלים השקפתיים-מוסריים ובחלקם הם אידאלים פולוסופיים. תפקיד האשה בספרות זו בולט כל כך עד שחוקרים מודרניים העלו לעיתים את ההשערה שהן לא רק גיבורות העלילה אלא גם המחברות עצמן. במהלך הסמינר נבחן טקסטים מסוגים שונים (החל מספר יהודית, עבור למגילת אסתר, יוסף ואסנת, צוואות השבטים ועד לפילון מאלכסנדריה) במאמץ להגיע למיון הגוונים השונים ותיפקודם החברתי-מוסרי.
הערות: סמינר מ"א פתוח כסמינר ב"א, השתתפות בקורס זה במתכונת של סמינר ב"א מותנית בשמיעה קודמת.
0616.4110  הפילוסופיה של הטוהרה והטומאה
פרופ' איתמר גרינולדסמינר מ"א
טומאה וטהרה נחשבות לרוב כמושגים רוויי משמעות פולחנית בלתי רציונלית. הסמינר ינסה לבדוק את המהות הפילוסופית של שני המושגים האלה בזיקה לתפיסה מיוחדת של מציאות בעל תכונות מיוחדות, בה מושגים כמו טהרה וטומאה יכולים להפוך למושגים בעלי משמעות מכרעת בעיצוב תחומי חיים שונים (מקדש, טומאת אדם, טומאת נידה, וטומאה וטהרה כקטיגוריות מטפוריות בתחום האתיקה). המציאות שבה מדובר כאן היא דתית בעיקרה, וראוי לבדוק מהי מציאות דתית. מכל מקום היא מתייחסת להגדרת יחסים במושגים ריטואליים -- למקום ולזמן, לסוגים שונים של חברה, ולמצבים קיומיים.
המעברים מטהרה לטומאה ומטומאה לטהרה מחייבים עיון במהות הפילוסופית של מעברים אלו לא רק מבחינה ריטואלית, אלא גם מבחינת הפילוסופיה של הריטואל. אם בהזדמנויות קודמות עסקנו במהות של המעשה הדתי כריטואל, הרי כאן נעסוק בפילוסופיה של הריטואל, כלומר במהות ההכרתית והקוגניטיבית של הריטואל ובאפשרות קיומו, במיוחד בתחוים כה מורכב כמו הטומאה והטהרה.
הערות: סמינר מ"א פתוח כסמינר ב"א
0616.4111  שדים וגרושי שדים בעולם היהודי
ד"ר גידי בוהקסמינר מ"א
מטרת הקורס להתעמק בהיבט אחד של המסורת המאגית-רפואית היהודית, והוא העיסוק בגירושי שדים. לצורך כך נעסוק הן באמונות היהודיות בדבר קיומם, מוצאם, אופים ומעשיהם של השדים, הן בטכניקות השונות להרחקת שדים, הגנה מפניהם, או גירושם מתוך גוף האדם כאשר חדרו לתוכו. מבנה הקורס יהיה כרונולוגי -- נתחיל במקרא, נתעמק בתקופת בית שני -- בה עלו אמונות רבות בדבר קיומם של שדים וטכניקות חדשות לגירושם – ונבחן את האמונות בשדים וגירושי שדים בספרות חז"ל. בהמשך הקורס נעבור לתקופות מאוחרות יותר,ונבחן את תופעת גירושי השדים בראשית העת החדשה ובתקופה המודרנית. במהלך הקורס נתמקד גם בתופעות מקבילות ודומות בעולם הלא-יהודי.
0616.4113  מורים, מחנכים וחינוך ביהדות
פרופר איתמר גרינולדסמינר
בסמינר זה נבחן היבטים שונים של המשנה החינוכית והפדגוגית, כפי שהיא עוצבה בעולם היהודי מאז המקרא ועד לימי הביניים. היבטים אלה כוללים פריסה רחבה של יוזמות חינוכיות הקשורות בעיצוב הזכרון ההיסטורי (פסח, עמלק); תפקידים של הוראה ולימוד (כהנים); משנה חינוכית (ערכים חברתיים: מעמד של שכבות במעמד חברתי נחות; יחסים בינ-אישיים; מלחמה ונקמה; היחס לשלטון, וכו'); מתודות חינוכיות (הוראה ישירה ודוגמאות מופת).
סקירת הספרות היהודית לדורותיה תעלה נושאים שונים (כמו, הפרוגרמה הדתית-חינוכית של המשנה; מעמדם של חכמים כמורי הוראה; התרומה של הפרשנות למאמץ החינוכי המתעדכן תמיד; וכו').
לבסוף נעסוק גם בפילוסופיה היהודית בימי הביניים ובתרומתה לעיצוב מגמות בחינוך ושיטות דידקטיות (כמו גילוי והסתרה).
מגמתו הכללית של הסמינר להחליף דעות ורעיונות הקשורים בטקסטים שייבחרו לעיון, כדי לאתגר מחשבה חדשה בנושאים הקשורים בחינוך ובהוראה ובעיצוב פרוגרמות לימודיות וחינוכיות.
הערות: סמינר לתואר שני פתוח כסמינר לתואר ראשון
0616.4231  תפיסת הנבואה של ר' יהודה הלוי
ד"ר מנחם לורברבויםסמינר ב"א
סמינר זה יתמקד בתפיסת הנבואה של ספר הכוזרי אך יבקש לעשות זאת הן על רקע שירתו של ריה"ל והן על רקע כתביו של ר' משה אבן עזרא. במרכז הדיון יעמדו ניתוחים פנומנולוגיים, פסיכולוגיים ואפיסטמולוגיים של התנסויות השראתיות ויצירתיות.
הערות: סמינר מ"א פתוח כסמינר ב"א
0616.4307  מיסטיקה ומאגיה אצל ר' יצחק דמן עכו
ד"ר עמוס גולדרייךסמינר מ"א
ר' יצחק דמן עכו, שפעל בתחילת המאה הי"ד, ידוע מצד אחד כמלקט מסורות ופרשן (ספרו "מאירת עינים", על הסודות שבביאור הרמב"ן לתורה, הוא אוסף חשוב ביותר של מסורות קבליות), ומצד שני כמיסטיקאי אקסטטי הבולט ביותר בתקופתו: יומנו המיסטי "אוצר חיים" כולל עדויות יוצאות דופן על חוויות מיסטיות-אוניטיביות. בסמינר זה נעסוק גם בפן נוסף של מקובל זה – עיסוקו הער בקבלה מעשית. נקרא מתוך כתב יד שטרם נדון במחקר המכיל קובץ בענייני סגולות, השבעות מרשמים מאגיים, והנושא את טביעות אצבעותיו הברורות של ר' יצחק. עניין מיוחד יהיה לנו במקבילות בעלות אופי מאגי בקובץ זה לדיונים המופיעים בהקשר תאוסופי-תאורגי בספר "מאירת עינים".
0616.4312  קריאה בספר "מערכת האלוהות"
ד"ר יורם יעקבסוןסמינר מ"א
הקורס יעסוק באחד מן המעניינים והשיטתיים שבספרי הקבלה הקדומה, שחידת זהות מחברו לא נתפענחה עד היום. הספר נכתב בסוף המאה ה-13 או בראשית המאה ה-14, וזיקתו לחוג הרשב"א מגלה מסורת קבלית, אשר שונה בנקודות חשובות מן הקבלה ה"קלאסית". במהלך הקורס נעסוק בסוגיות קבליות מרכזיות שנידונות בספר, וגם נרבה לעיין בפירושים שנדפסו עמו, שגם בהם נחשפים אספקטים מעניינים של מחשבה קבלית מאוחרת יותר.
הערות: סמינר מ"א פתוח כסמינר ב"א
0616.4314  עיונים בחסידות גור
ד"ר יורם יעקבסוןסמינר מ"א
הקורס מכוון לבירורה של התמטיקה החסידית היסודית,כפי שהיא משתקפת מתוך אחד מגיבושיה המאוחרים של החסידות: חסידות גור,שהגיעה לשיא פריחתה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. ברור אפוא, שהקורס יטפל במתח שבין מוקדם ומאוחר במחשבה החסידית.
מבחינה טקסטואלית הקורס יתבסס על ספר "שפת אמת", ספרה הקאנוני הגדול של חסידות גור, ובמסגרת נושאיו יידונו מעמדם של העולם והאדם, חובת קידושה של המציאות ואופן ההיחלצות מערכיה ומקנייניה הגשמיים ( היציאה מן ה"טבע"), ייעודם של ישראל ודרכי העבודה הדתית.
0616.4316  תיקוני הזוהר
ד"ר עמוס גולדרייךסמינר מ"א
"תיקוני הזוהר" ו"רעיא מהימנא" הם שני חיבורים של מקובל אנונימי, הכתובים בחיקוי הארמית של הזוהר ובסגנון אסוציאטיבי קשה. הם נתחברו כנראה בתחילת המאה הי"ד, ונחשבו במשך דורות כחלק בלתי נפרד של הזוהר; השפעתם על המקובלים המאוחרים היתה עצומה. בסמינר זה נעסוק בהשקפת עולמו ובדרכי פרשנותו של מקובל זה. לשם כך נעיין גם בחיבורים עבריים שנשתמרו בכתב יד וטרם פורסמו, ואשר נראה קרוב לודאי שנכתבו בידו של מקובל זה.
0616.4402  קדושת הארץ וחילונה – מן החסידות לציונות
ד"ר רון מרגוליןסמינר מ"א
לטענת גרשם שלום בראשית החסידות נוטרל הרעיון המשיחי שהגיע לשיאו בהתפרצות המשיחית השבתאית. במרכזו של הרעיון המשיחי מצויה כידוע האמונה בקדושתה של ארץ ישראל. על פי שלום החזירה הציונות את היהודים להיסטוריה באמצעות השיבה לארץ ישראל אולם שלא מתוך תפיסה משיחית המקדשת את הארץ. בסמינר ייבחנו טיבו של הניטרול שהתחולל בראשית החסידות ומהותו המחלנת של השינוי שחוללה הציונות ביחסם של היהודים לארץ. בין היתר ובשונה משלום, תישקל האפשרות לראות בניטרול זה, אחד הגורמים שאיפשר ליהדות מזרח אירופה להשתחרר מתפיסות מיסטיות כלפי ארץ ישראל ולעבור בסוף המאה התשע עשרה לתפיסות ראליסטיות יותר בכל הנוגע לקדושת הארץ. הסמינר יתבסס על עיון בקטעי הגות מראשית החסידות ומראשית הציונות שיש בהם לסייע לבירור נושא זה.
הערות: סמינר מ"א פתוח כסמינר ב"א
0616.4403  הפילוסופיה הדיאלוגית של מרטין בובר
ד"ר רון מרגוליןסמינר מ"א
סמינר זה, המיועד לסטודנטים בעלי הכרות קודמת עם ספרו של בובר 'אני ואתה', יוקדש בחלקו הראשון להעמקה נוספת בטקסט עצמו. חלקו השני והעיקרי של הסמינר יוקדש לבירור ביקורתי של משמעותה ותרומתה של המחשבה הדיאלוגית הבובריאנית לפילוסופיה, לפסיכולוגיה, לאנתרופולוגיה, לסוציולוגיה, ולחקר הדתות במאה העשרים. דיון זה ייעשה באמצעות עיון במכלול כתביו הדיאלוגיים של בובר ולאור בחינת טענותיהם של מבקרים וממשיכים של הפילוסופיה הדיאלוגית ובהם ולטר קאופמן, עמנואל לוינס, ק"ג יונג, ויקטור טרנר, קרל רוג'רס, סטיבן כץ ואחרים.
דרישות קדם: הכרת הספר "אני ואתה" של בובר
0616.5102  חכם, רשע ואישה - על זהות ומהות בספרות חז"ל
גב' נועה דולב-ישראלישיעור
בתקופת חז"ל אנו עדים לשינויים מרחיקי־לכת, המתחוללים בעולמה של היהדות. חז"ל מציגים מבנים חדשים בתחומי הדת, החברה, וההגות, וניתן לומר, כי "באותם ימים נוצרה היהדות שתוקפה, למעשה, יפה עד לימינו אנו" (ד' פלוסר).
את מרבית ידיעותינו אודות אותם שינויים אנו שואבים מכתביהם המגוונים של חז"ל, החושפים בפנינו את עיצוב עולמם בהתהוותו. במסגרת בחינתם את המציאות, ועיצובה המחודש, חז"ל אף מתבוננים בעצמם, ומכוננים מחדש את זהותם העצמית.
קריאה בכתביהם מלמדת, כי במקרים רבים חז"ל מעצבים את זהותם, ומגדירים את מהותה, כמתוך התבוננות במראה דו־כיוונית: מן הצד האחד אנו עדים להתבוננות פנימה, תוך עמידה על הפער בין הרצוי למצוי, ומן הצד השני אנו עדים להתבוננות בשונה מהם, תוך הדרה של ה"אחר" מן הקבוצה החדשה, אותה הם מכוננים.
בשיעור נקרא טקסטים שונים מכתבי חז"ל, המעידים על תופעה זו, נדון בהם, ונראה כיצד מציגים חז"ל את עצמם, כיצד הם מגדירים את זהותם העצמית, ובאיזה אופן הם מתארים את כל מי שמוגדר על ידיהם כ"אחר".
במקביל, ננסה לברר מה מידת ההשפעה של התרבות שמכוננים חז"ל על עולם היהדות העכשווי, בתוכו אנו חיים.
דרישות קדם: ללא תנאי מוקדם, אלא אם כן צוין אחרתהערות: שיעורים מתקדמים (ללא תנאי מוקדם, אלא אם כן צוין אחרת)
0616.5105  התהוות הנצרות הקדומה: ישו ותנועתו
ד"ר מיכאל מאךשיעור
הנצרות הקדומה מתפתחת במקביל לתנועות הדתיות האחרות בישראל בסוף ימי בית שני. בתחילה היא קשורה קשר הדוק עם הדמות הכאריסמאטית של מנהיגה – ישו מנצרת. אך תיאור הימים האלה, ובכלל זאת תיאור דבריו ומעשיו של ישו, נעשה רק עשרות שנים לאחר מכן ומתוך מגמות תיאולוגיות שונות ומגוונות. לכן התקשה המחקר מאז ומתמיד בנסיונות להעריך את דמותו של ישו ההיסטורי בין התקוממותו נגד היהדות בת-זמנו ובין מחיבותו לאותה יהדות. מובן מאליו שגם המחקר המודרני הלך לא פעם אחרי נטיותיהם התיאולוגיות של החוקרים, בין מודע ובין שלא במודע. מכל מקום סוגיית מהותה של תנועת ישו, כוונותיו האמיתיות ונסיבות מפעלו נשארו בבחינת סוגיות פתוחות.
השיעור ינסה לתאר את תנועתו של ישו מתוך ויכוח עם מגמות המחקר לאור הטקסטים הרלוונטיים. תוך כדי כך תוצג הנצרות הקדומה כאלטרנטיבה אמיתית ליהדויות האחרות של אותה תקופה. התוצאה תלמד – כך יש לקוות – גם על הקירבה בין היהדות לנצרות וגם על הבדלי היסוד שהתגבשו במהלך ההיסטוריה.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/02/2005 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/03/2005 בשעה 18:00
0616.5106  התהוות הנצרות הקדומה: פאולוס ומבנה הכנסיה הקדומה
ד"ר מיכאל מאךשיעור
לאחר מותו של ישו עוברת האמונה בו כמשיח-ישראל כמה וכמה תהפוכות. מצד אחד יש להסביר כיצד ייתכן שמשיח מת, למרות שבזמן הופעתו ובעקבות מותו לא השתנה דבר בתנאיי הקיום האנושי (או לחילופין, כיצד ניתן בכל זאת להמשיך והלאמין בו כמשיח?). התהליך יהפוך את התנועה הכאריסמאטית למוסד מסודר, בעל תקנון פנימי, מחלוקות, פלגים וכדומה. תפקיד מרכזי במהלך זה מיועד לפאולוס (הידוע בישראל כשאול איש תרסוס). בהגותו הקיצונית פאולוס מביא את הנצרות הקדומה עד קצה היכולת שלה גם באשר להמשך קשריה עם דת האם וגם באשר לדרכי הפילוג הפנימי. בנוסף לכל אלה הוא ירחיב את גבולות קהל היעד של המיסיון הנצרי מעבר לגבולות ארץ ישראל ויכלול גם אלו שלא היו יהודים מלכתחילה. בכך ישתנו אופייה ומהותה של הדת החדשה. נסיונותיה להציג את עצמה כדת ישנה, חוסר היכולת שלה להתאים את עצמה לגמרי לקהל החדש ונסיבות אחרות יולידו גישה אמביוולנטית הן כלפי המורשת המהפכנית של ישו הן כלפי המורשת של מנהגי ישראל, הלכותיה וערכיה.


דרישות קדם: ללא תנאי מוקדם, אלא אם כן צוין אחרתהערות: שיעורים מתקדמים (ללא תנאי מוקדם, אלא אם כן צוין אחרת)
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/06/2005 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2005 בשעה 12:30