| 0621.1061 מסעי הצלב וממלכת ירושלים הצלבנית | |
|---|---|
| פרופ' צבי רזי | שיעור |
| השיעור יעסוק בתולדות מסעות הצלב סוף המאה ה-11 לסוף המאה ה-13, בסיבות להיווצרותם, ביעדיהם ובאידיאולוגיה שלהם. כמו כן נתמקד בתולדות ממלכת ירושלים הצלבנית שנוסדה בארץ ישראל ב-1099 וחוסלה ב-1291 וננסה לברר את הסיבות לכישלון המפעל הצלבני. השיעור ילווה בסיור מודרך באתרים צלבניים.
ספר יסוד: י' פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרכים א' ו-ב', מוסד ביאליק, 1963. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 03/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/03/2005 בשעה 9:00 | |
| 0621.1079 ארצות הברית בעידן המודרני 1945-1865 | |
| פרופ' אייל נווה | שיעור |
| הקורס דן בארועים מרכזיים ותהליכי יסוד שעברו על החברה האמריקאית מהשליש האחרון של המאה ה-19 ועד להפיכתה של ארה"ב למעצמת-על בתום מלחמת העולם השניה. זוהי התקופה שבה הפכה ארה"ב למדינה מודרנית ברוב המובנים של המושג. היא צמחה מבחינה כלכלית והפכה מתועשת ובעלת אוכלוסיה המתגוררת בערים, היא יצרה מערכות חברתיות להתמודדות עם משברים, החלה להתערב מבחינה פוליטית וצבאית בעולם כולו, ואף הגיעה להגמוניה מן ההבט המדעי והאינטלקטואלי כתוצאה מהגירת מדענים, אמנים ואנשי רוח בשנות השלושים. בקורס נעסוק בנושאים כגון השיקום שלאחר מלחמת האזרחים, תיעוש, הגירה ועיור, תנועות מחאה ורפורמה, התקופה הפרוגרסיבית, שנות העשרים, המשבר הגדול, הניו דיל, והתערבות ארצות הברית במלחמת העולם השניה. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה.
ספר בסיס מלווה לאורך הקורס: ארנון גוטפלד, ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 1987) | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 11/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/04/2005 בשעה 9:00 | |
| 0621.1081 הקולנוע כהיסטוריה: פאשיזם, נאציזם וגזענות | |
| פרופ' שלמה זנד | שיעור |
|
הסוגיה המרכזית בשיעור זה תהיה: כיצד סיפר הקולנוע את תולדותיהם של הפאשיזם והנאציזם? בעזרת חומרים קולנועיים, תיעודיים ועלילתיים, תיבדק מערכת היחסים שבין התמונה הנעה וההיסטוריוגרפיה. עיקרו של הדיון יתמקד באופיים של הייצוגים האודיו-ויזואליים הקשורים לתהליכים היסטוריים כלליים, בתובנות שייצוגים אלה מכילים, וכן ביתרונותיהם וחסרונותיהם מול מנגנוני ההמשגה הכתובים. במה שונה הקולנוע כסוכן של זיכרון מסוכני "ההיזכרות" האחרים? האם במקרה של תולדות הפאשיזם והנאציזם מוסיף הקולנוע רובד של זיכרון שלא היה נמצא בלעדיו? מהם מרכיבי הידע על העבר שהסרט מציע ומהו סוג המניפולציה הרגשית והאינטלקטואלית שהוא מכיל? במה הסרט שונה מספרי הלימוד? מטרתו של הקורס לענות על שאלות אלה וכן להוסיף ולהשיב על אחרות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0621.1084 כל הדרכים מובילות מרומא - האימפריאליזם הרומי והשלכותיו | |
| ד"ר רחל פייג וישניא | שיעור |
| השיעור יעקב אחרי הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר למעצמה שהשתלטה על כל איטליה ובהדרגה על כל אגן הים התיכון. הסוגיות בהן יתמקד השיעור ידונו במונח "אימפריאליזם" , בסיבות לאימפריאליזם הרומי, בהשפעותיו המיידיות וארוכות הטווח על המדינה, החברה והכלכלה ברומא,
ובהשלכותיו על עיצובה של אירופה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/05/2005 בשעה 18:00 | |
| 0621.1087 ציד המכשפות בעת החדשה המוקדמת | |
| פרופ' מירי אליאב פלדון | שיעור |
| בתקופה המשתרעת מסוף המאה החמש-עשרה ועד תחילת המאה השמונה-עשרה הוצאו להורג באירופה עשרות אלפי בני אדם באשמת כישוף וברית עם השטן. באמצעות תעודות ומחקרים ננסה לברר את הסיבות לציד הגדול ומדוע התרחש דווקא במאות הללו ובאזורים מסוימים של אירופה. מדוע היו רוב קורבנותיו נשים? האם הדחף העיקרי לרדיפות בא מן השכבות העממיות ומתוך אמונות תפלות או שמא היה הציד בגדר מכשיר בידי האליטות והממסד הדתי? האמנם היו אז קבוצות שעסקו בכישוף וקיימו את פולחן השטן? האם היה קשר סיבתי בין התמורות שחלו במערכת המשפט לבין היקפן של הרדיפות? האם היו הבדלים בהיקף הציד ובהיבטיו השונים בין הארצות הקתוליות והפרוטסטנטיות? ומדוע דעך הציד ונעלם כליל במרוצת המאה השמונה-עשרה? לבד מבירור שאלות אלה, נצביע בשיעור גם על קווי הדמיון והשוני בין ציד המכשפות לגלים אחרים של רדיפות בתרבות המערב. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/04/2005 בשעה 9:00 | |
| 0621.1088 מזרח אירופה במאה ה-20 הקצרה | |
| ד"ר רפי ואגו | שיעור |
| מאז מלחמת העולם הראשונה עבר האזור – שעצם הגדרתו מהווה חלק מנושאי הקורס, תמורות גיאו-פוליטיות, חברתיות, כלכליות ורעיוניות. מחורבות המלחמה הראשונה צמחו מדינות שסועות מבחינה לאומית, חלשות מבחינה כלכלית, ובעלות משטרים לרוב לא דמוקרטיים ואוטוריטריים אשר נפלו לידי השפעת גרמניה הנאצית וכיבוש ישיר. מחורבות מלחמת העולם השניה צמח הגוש הקומוניסטי המלאכותי אשר קרס ב- 1989 והביא ל"חזרה להיסטוריה" – לניסיון לשוב ולגבש זהות לאומית עצמאית ולהשתלב באירופה המתאחדת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0621.1089 תולדותהנצרות - מישו ועד ז'אן ד'ארק | |
| פרופ' רון ברקאי | שיעור |
|
השיעור ישתרע על התקופה שבין הולדת ישוע ועד לסוף המאה ה-15. הוא יעסוק בגיבוש התורה הנוצרית; ארגון הכנסיה ופולחניה; יחסיה עם היהדות והאסלאם; תנועות מינות; והתרומה של הכנסיה הקתולית לעיצוב רוחה ותרבותה של הפקולטה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 27/01/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0621.1091 כיבושה של האימפריה האצטקית וראשית הקולוניאליזם | |
| פרופ' צבי מדין | שיעור |
| השיעור יעסוק בכיבוש על ידי הספרדים של העמים ששכנו באזור הקריבה ובמכסיקו תוך התייחסות מיוחדת למפגש-התנגשות בין שתי הציביליזציות. תחילה יוצגו הקווים המאפיינים את ההתפתחות ההיסטורית, החברתית, הכלכלית והתרבותית הן של ספרד והן של ההתיישבות הספרדית באזור הקריבה בשנים הראשונות של הכיבוש, וכמו כן של העמים ששכנו באזור זה ושל האימפריה האצטקית. לאחר זאת נתקדם במסע הכיבוש של הרנן קורטס ו-500 האנשים שלו וננסה לענות על השאלה: מה היו הגורמים שאיפשרו להם את כיבושה של אימפריה אדירת מימדים ומה היו תוצאותיו של כיבוש זה. בחלק השלישי והאחרון של השיעור נתמקד בסקירה כללית של מאפייני המשטר הקולוניזטורי הספרדי ביבשת הלטינו-אמריקאית בכלותו.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0621.1092 חומר למחשבה: פרקים בהיסטוריה של האוכל | |
| פרופ' גדי אלגזי | |
| האוכל קושר אנשים ומפריד ביניהם, מעצב את גופם ומעצב את יחסיהם. ההיסטוריה של האוכל היא לכן בהכרח היסטוריה "טוטלית" – חומרית ותרבותית, חברתית ופוליטית. השיעור יעסוק בשורת בעיות בהיסטוריה של האוכל בתמורות ברפרטואר החומרים, המאכלים והתבלינים, בארגון הארוחה והליכות השולחן, באופני הייצור והצריכה, בפח מרעב ובהזיות על שפע, בעיצובם של משטרי תזונה וסיגוף. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0621.1093 מלנין עד פוטין - הקומוניזם ברוסיה כניסוי חברתי | |
| ד"ר מתי מייזל | שיעור |
| אפשר לראות את ההיסטוריה של ברה"מ כתהליך המגדיר של המאה העשרים. התהליכים החברתיים והרעיוניים שהביאו למהפכה הרוסית וליצירת המדינה הסובייטית היו מהחשובים ביותר בהיסטוריה של המאה העשרים. כשם שהתמוטטותה של השיטה הזו מסמנת את סיומה של המאה. השיעור יבחן את השינוי בגדול שהציעה המהפכה הרוסית במבנה החברה, ההתפתחויות הפוליטיות המרכזיות בברה"מ, והאתגר למערכות החברתיות והרעיוניות שעמדו מולה. יוצגו הניסיונות ליצור חברה חדשה, המשטר הטוטליטרי של סטלין, ברה"מ במלחמת העולם השניה וכן התהליך הארוך והאיטי של התנוונות הניסוי המהפכני עד התפרקותו של המשטר הסובייטי.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0621.1094 שורשי מלחמת העולם השניה | |
| פרופ' גבריאל גורודצקי | |
|
השיעור יתמקד בויכוח המתמשך בנושא שורשי מלחמת העולם השנייה. למרות הניסיונות המתמשכים לפתיחת דיון במורכבות התהליכים ההיסטוריים, שהביאו לפרוץ המלחמה, נותרת בעינה הגישה היורידיסטית הפשטנית המזהה את האשמה בפרוץ המלחמה בדמותו הדמונית של היטלר. ככלל שיפוט מוסרי וניתוח קלישאי משמשים אמות המידה בטיפול בנושא העומד במרכז ההוויה הפוליטית של המאה העשרים. פתיחת הארכיונים הרוסיים וקץ המלחמה הקרה מאפשרים היום ראיה רטרוספקטיבית ורענון נושאים הקשורים לאפיה של המלחמה, שנראה היה שמוצו עד תום: יחסי הגומלין שבין האידיאולוגיות הגדולות כמחוללות השינויים הדינמיים בזירה הבינ"ל (הקומוניזם, הפשיזם והנאציזם) לבין הגיאופוליטיקה, וכלי עבודתה ה"ריאלפוליטיקה"; קיומה ומרכזיותה של תכנית-אב נאצית כמעוררת המלחמה; תרומת המשבר הכלכלי בתום מלחמת העולם הראשונה כמאיץ התחרותיות המעצמתית; ראיית המשבר כמשבר חובק עולם ואשר איננו מוגבל לזירה האירופאית; ההמשכיות והתמורה בזירה הבינ"ל בעקבות תקומתם של משטרים מהפכניים ואשיות פוליטיות-מדיניות חדשות לאחר מלחמת העולם הראשונה; ומרכזיותן של אישים כסטלין, היטלר, צ'מברלין ומוסוליני כסוכנים ונשאי רעיונות חברתיים או כמחוללי השינויים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 31/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0621.1110 חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה | |
| ד"ר סילבי הוניגמן , ד"ר אבשלום לניאדו , פרופ' עירד מלכין, פרופ' יונתן פרייס | תרגיל |
| כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).
ד"ר סילבי הוניגמן סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות פוליטית, היסטוריוגרפיה, תוך כדי הדגשה של התמורות החברתיות והתרבותיות שחלו בעולם היווני לאורך התקופה הנידונה. ד"ר אבשלום לניאדו הומרוס כבעיה מחקרית; היצירה ההומרית כמקור היסטורי; היוונים והים; הטיראניס; האלטרנטיבה הספרטנית לטיראניס; אתונה – "בית-אולפן ליוון"; מלחמות פרס-יוון: התהוות התודעה ההלנית. פרופ' עירד מלכין עולמו המיתולוגי וההיסטורי של הומרוס, תופעת עיר-המדינה היוונית, תולדות ספרטה ואתונה. הקורס יתמקד בבעיות חברה, משטר, היסטוריוגרפיה, דת ופולחן. פרופ' יונתן פרייס סקירה היסטורית המבוססת על המקורות העתיקים של יוון מן הפריחה התרבותית פוליטית-במאה השישית לפנה"ס ועד תום מלחמת הפלפוניס בסוף המאה החמישית. במקביל לרצף המאורעות הפוליטיים יילמדו הנושאים הבאים: היחס בין הפרט והכלל; הבעיות של דמוקרטיה; מקומן של נשים בחברות השונות ביוון; הדת היוונית, אמונה ומעשה; טיבה של אימפריה. המקורות כוללים: הומרוס, שירה לירית, הרודוטוס, תוקידידס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופנס, אפלטון, אריסטו, פלוטרכוס. | |
| הערות: סטודנט בחוג להיסטוריה כללית אשר אינו בוחר ללמוד תרגיל זה במסגרת לימודיו, חייב ללמוד שיעור על יוון הע | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 30/01/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/03/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 12/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0621.1111 חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה | |
| ד"ר רחל פייג וישניא , ד"ר אבשלום לניאדו , ד"ר סילבי הוניגמן | תרגיל |
| כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.
ד"ר רחל פייג וישניא/ד"ר אבשלום לניאדו המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים: בעיית המקורות, מאבק בין פטריקים לפלבאים, כיבוש וארגון באיטליה, המשטר הרפובליקני, המלחמות הפוניות, השתלטות רומא על אגן הים התיכון, השפעת הכיבוש על הכובש במאה השנייה לפנה"ס, "המהפכה הרומית" מהגראקכים עד סולה, פומפיוס וקיסר, חורבנה של הרפובליקה. ד"ר סילבי הוניגמן במסגרת תרגיל זה נעסוק בתולדות הרפובליקה הרומית עד למעבר לאימפריה. יושם דגש על קריאת מקורות ראשונים, בעיקר מקורות ספרותיים. | |
| הערות: סטודנט אשר בוחר שלא ללמוד תרגיל זה במהלך לימודיו, חייב לבחור שיעור על רומא העתיקה במקום | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 11/03/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/07/2005 בשעה 16:00 | |
| 0621.1187 מבוא להיסטוריה של נשים ומגדר בעידן המודרני 1700-2004 | |
| פרופ' בלהה מלמן | |
| מגדר והיסטוריה של נשים הם, זה ארבעה עשורים, תחומים מרכזיים בלימודי ההיסטוריה. תחומים אלה מתמקדים לא רק באיסוף אינפורמציה על התנסויות של נשים ומעמדן בעבר, אלא גם, ואולי בעיקר בחקר עיצוב והתגבשות זהויות נשיות וגבריות וההבדלים בין נשים וגברים, באופן שבו השפיעו זהויות והבדלים אלה על חייהם, מצבם ומעמדם היחסיים של גברים ונשים בעבר ההיסטורי.
ההנחה ביסוד השיעור היא כי ההיסטוריה של המגדר מספקת לנו כלים ואפשרויות להבין, לספר ולפרש מחדש את תולדות השינויים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים. השיעור מציג בפניכם פנורמה של ההיסטוריה של מערב אירופה בעידן המודרני משנת 1700 ועד להווה. הוא מאפשר תצפית, מנקודת מבט מיגדרית ובצמתים מרכזיים בהתהוות המודרניות עצמה ואף מגדירה מחדש. בין התופעות והתהליכים שנבחן מחדש: כוח ויחסי שליט ונשלט במלוכה שעל סף העידן הפוליטי המודרני; דת וחילון בעידן "המהפכה הדתית" האוונגליסטית במאה ה-18; צרכנות ומהפכת הצרכנים במאה זו; המהפכה התעשייתית וחלוקת עבודה בין נשים וגברים באותו עידן; ה"גבר החדש" וה"אישה החדשה" בעידן ההשכלה;מיגדר והמהפכות הפוליטיות המודרניות (הצרפתית והאמריקנית); התהוות הבורגנות המודרנית, מיגדר בעיר הגדולה; ההגדרה מחדש של מין ומיניות והטיפול בהומוסקסואליות בסוף המאה ה-19; לאומיות, ילודה ומיגדר; מלחמות טוטליות והגדרת נשיות וגבריות; המהפכות הפמיניסטיות; חברת-השפע, מדינת הסעד ומיגדר ולבסוף - מיגדר בעידן הגלובליזציה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/05/2005 בשעה 18:00 | |
| 0621.1197 מיתוס ודת ביוון העתיקה | |
| פרופ' עירד מלכין | שיעור |
| "העולם מלא אלים"? רבים מאיתנו "דת" היא עניין של אל אחד, טקסטים מקודשים, "אמת" מיסיונרית וכתות כוהנים – אך שום דבר מאלה אינו נכון לגבי יוון הקדומה. כמו המיתולוגיה, כך גם הדת היוונית הייתה רבת פנים, רבת פולחנים, ורבת מיתוסים. המיתוס, שנגע הן בגיבורים והן באלים ובאלות, היה משוקע בעולם המנטלי, החברתי והפוליטי, וזכה למגוון של ביטויים בשירה, בדרמה, בציור ובפולחן. לעיתים אף שימש להצדקות פוליטיות לכיבוש והתנחלות, לביסוס הסדר החברתי ולקביעת הזהות הקיבוצית. הדת והקורבן שימשו מסגרת מגדירה לשיוך החברתי ומבחינה זו כללה גברים ונשים כאחד. מטרת השיעור היא לתת מבוא כללי לתולדות הדת והמיתוס ביוון הקדומה וכן לסקור היבטים אלה של תפקידם ההיסטורי והחברתי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/06/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/07/2005 בשעה 16:00 | |
| 0621.1203 מבוא לנאציזם | |
| ד"ר בעז נוימן | שיעור |
| מטרת השיעור היא לדון באופן ביקורתי בהיסטוריה, בהיסטוריוגרפיה ובגישות השונות בחקר הנאציזם. השיעור מבוסס על הרצאות ועל קריאה שוטפת של מקורות. בשיעור יידונו בעיקר נושאים היסטוריוגרפיים וגישות מחקריות בחקר הנאציזם, כגון: "הדרך המיוחדת" הגרמנית, טוטליטריזם, פשיזם, היטלריזם, הוויכוח בין ההיסטוריונים האינטנציונליסטים לפונקציונליסטים, היסטוריה של חיי יום-יום ושל מנטליות וביו-פוליטיקה. המקורות יתמקדו בנושאים היסטוריים קונקרטיים שיילוו את מהלך ההרצאות, ובהם: אנטישמיות, דמותו של היטלר, הופעת המפלגה הנאצית בשנות העשרים, תפיסת השלטון, תהליכי כינונו של הרייך השלישי, נשים, אויתנזיה, מלחמת העולם השניה, שואה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0621.1301 חברה, משטר ותרבות בימי הביניים | |
| פרופ' גדי אלגזי, פרופ' רון ברקאי, פרופ' צבי רזי, פרופ' בנימין ארבל | תרגיל |
| כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).
פרופ' רון ברקאי התרגיל יתמקד בימי הביניים המוקדמים, בממלכה הויזיגותית שבחצי האי האיברי ובממלכת הפרנקים. מטרת התרגיל היא להקנות מושגים בסיסיים על היווצרותה של השיטה הפיאודו-ואסלית, הצמיתות, וגיבוש מעמדן של המלוכה והכנסייה בימי הביניים המוקדמים. פרופ' גדי אלגזי התרגיל יתמקד בתמורות החברתיות והתרבותיות שהתחוללו באירופה המערבית לאחר שנת האלף. התרגיל יתמקד בשני תהליכים הכרוכים זה בזה: מצד אחד, היווצרותם של קודים תרבותיים מערב-אירופיים משותפים, שהופצו על-ידי קבוצות ומוסדות חדשים כגון האצולה, הכנסיה והערים. מצד שני, ננסה לברר כיצד החלו המעמדות השונים להיבדל זה מזה בתרבותם ובאורחות חייהם. בהקשר זה נעסוק למשל בעיצובה של התרבות החצרונית ובהתגבשותה של האיכרות, בהופעתן של האוניברסיטאות וברעיון מלחמת הקודש. פרופ' צבי רזי התרגיל יעסוק בימי הביניים המוקדמים, בתקופה שבין המאה החמישית לעשירית. בתקופה זו הונחו היסודות של הציוויליזציה של ימי הביניים: פתיחות טכנולוגית, כנסיה דינמית ודומיננטית ותנועה נזירית רחבת היקף ורבת פעלים, שיטה אגררית שאפשרה לבעלי הקרקע לנצל את המוני האיכרים ולשעבד חלק גדול מהם, שכבת עילית של לוחמים ומערכת פיאודו-וסאלית. בנושאים אלה נטפל בתרגיל וכמו כן נדון במעבר מהעולם העתיק לימי הביניים ובחידושה של הקיסרות בשנת 800. פרופ' בנימין ארבל בתרגיל ידונו סוגיות מרכזיות ומושגי יסוד בתולדות ימי הביניים, כמפורט להלן: סוגיית התיקוף – התיזה של פירן (Pirenne);מהו פיאודליזם?;מקומה של הכנסייה בחברה המדייבלית, "התעוררות" הערים בימי הביניים המאוחרים, לידת האוניברסיטאות והתפתחות התרבות הסכולסטית המהפכה המסחרית של ימי הביניים המאוחרים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/03/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0621.1501 חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| פרופ' מרים אליאב-פלדון , פרופ' אלי בר נביא , פרופ' דוד כ"ץ, פרופ' בנימין ארבל, פרופ' יוסף מאלי | תרגיל |
| כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית. פרופ' דוד כ"ץ דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה. פרופ' מירי אליאב-פלדון דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית. פרופ' אלי בר נביא התרגיל יעקוב, בסדר תמטי וכרונולוגי, אחר ההתפתחויות העיקריות במערב הקדם-מודרני בין שלהי ימי הביניים עד ערב פרוץ המהפכה הצרפתית: הרנסנס וההומניזם, הרפורמציה, התגליות הגדולות וכיבוש העולם החדש, התגבשותה של המדינה המודרנית והמודלים השלטוניים הגדולים - אבסולוטיזם צרפתי, פרלמנטריזם בריטי, המהפכה המדעית והתנועות האינטלקטואליות והחברתיות הגדולות המבשרות את עידן האורות והתפוררות הסדר האבסולוטיסטי. חוברת מקורות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסנס והרפורמציה . החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית ממצה בעברית ובאנגלית ורכישתה חובה. פרופ' בנימין ארבל התקופה תיבחן מנקודת מבט של היסטוריה חברתית. סוגיות עיקריות: החברה הכפרית במערב; התפתחות החברה העירונית; אליטות וקבוצות אצולה; צמיחתה של המדינה המודרנית; רנסאנס והומניזם; דת וכנסיה ותקופת הרנסאנס והרפורמציה; התגליות והעידן הקולוניאלי; התפתחותה של כלכלה עולמית; "המהפכה המדעית"; תרבות ההשכלה. פרופ' יוסף מאלי התרגיל בנוי על הנחת היסוד שהעת החדשה המוקדמת היתה בעיקרה תקופה של "סקולריזציה" (חילון) של כל אורחות החיים והחשיבה באירופה. לאור הנחה זו נבחן את האירועים והתהליכים העיקריים שהתחוללו בה: הרנסאנס האיטלקי; ההומניזם הנוצרי; הרפורמציה הפרוטסטנטית; תגובת-הנגד הקתולית; המהפכה המדעית וביטוייה בתורת המדינה ובדת; תנועת ההשכלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 30/03/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2005 בשעה 16:00 | |
| 0621.1542 תולדות הנצרות 2004-1350 | |
| פרופ' דוד כ"ץ | שיעור |
| התהליכים והאירועים המרכזיים בחיי הדת הנוצרית למן ימי הביניים המאוחרים ועד ימינו: כיצד סיגלה עצמה הדת לשינויים החברתיים ובאיזה אופן שרתה את הצרכים המשתנים של החברה. מניסיונות התיקון שנעשו בין המאה ה-14 למאה ה-16, דרך הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה, השפעת תנועת 'ההשכלה' על תפישה רציונלית של הדת לעומת הנטיות האמוציונאליות בדת, ועד לתנועות הדתיות הקיצוניות בימינו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0621.1627 המהפכה הצרפתית | |
| פרופ' אלי בר נביא | שיעור |
| השיעור סוקר סקירה כרונולוגית ותמטית את ארועי המהפכה ומנתח את גורמיה, את מהלכיה העיקריים ואת תוצאותיה.
נקודת המוצא היא המשטר הישן והסיבות להתמוטטותו, ונקודת הסיום – ההפיכה של נפוליאון בונאפארט והקמת הקונסולאט. יושם דגש על מורשת המהפכה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדמוקרטיות המודרניות, בתפיסת עולמנו ובהיסטוריוגרפיה של המהפכה הצרפתית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/01/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0621.1685 חברה, משטר ותרבות במאה ה-19 | |
| ד"ר רפאל א ווגו , פרופ' בלהה מלמן , ד"ר אלון רחמימוב , ד"ר נורית שלייפמן, פרופ' שלמית וולקוב | תרגיל |
| כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
ד"ר אלון רחמימוב במהלך המאה ה-19 עברה אירופה תמורות דמוגרפיות, חברתיות, כלכליות ומדיניות אשר שינו מן היסוד את דפוסי החיים בה. האידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה המודרנית לאומיות, סוציאליזם, ליברליזם ושמרנות התגבשו במהלך מאה זו, וניסו, כל אחת בדרכה, להסביר את התמורות ולהשפיע על מהלכן. תרגיל זה יעסוק בהיסטוריה החברתית והמדינית המורכבת של אירופה למן קונגרס וינה ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. התרגיל יתמקד באזורי מרכז אירופה ומזרחה, וידון במגוון של הסברים היסטוריים וזוויות ראייה. משתתפי התרגיל יתבקשו לנתח מקורות וספרות מחקר ולהתמודד עם פרשנויות היסטוריות שונות. ד"ר רפי ואגו נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן הנפוליאוני; ה"סדר העולמי החדש" מקונגרס וינה ועד שנת 1870; כוחות השינוי מול כוחות ההמשך; הליברליזם; הסוציאליזם בין אוטופיה למרקסיזם; תנועות לשחרור לאומי בבלקן – סרביה, יוון ורומניה; המהפכות הלאומיות ו"אביב העמים" – שנת 1848; מנגנונים חדשים לממשל והתפתחות מדעית-טכנולוגית; איחוד איטליה וגרמניה. ד"ר נורית שלייפמן חלקה של רוסיה בהיסטוריה של אירופה הגיע במאה ה-19 לשיאו ויחסיה עם המערב היו למורכבים ביותר הן בזירה הבינלאומית והן ביחסן של השכבות המשכילות כלפיו. על אף היותה מפגרת לעומת המערב מבחינת משטרה והתפתחותה החברתית-כלכלית, שטחה העצום וגודל אוכלוסייתה הפכו אותה למפתח בכל הסדר אירופי עד סוף המאה ה-20. כפילות זו ומשמעותה יעמדו במרכז התרגיל. הנושאים שיידונו בו יהיו: רוסיה והמערב בתקופת הרסטורציה; המשטר הכלכלי-חברתי ברוסיה בהשוואה לתיעוש ולהתפתחות הליבראליזם ומושג "החברה האזרחית"; האידיאולוגיה של האוטוקרטיה הרוסית ומבקריה "הסלאבופילים" ו"המערבנים"; רפורמה ומהפכה: יחסי הגומלין בין שינוי לעלייתן של קבוצות מהפכניות ברוסיה; הצאר המשחרר נרצח: התנועה המהפכנית מתעמולה לטרור; מפופוליזם למרכסיזם. פרופ' בילי מלמן התרגיל פותח צוהר ל"מאה התשע עשרה הארוכה", למן המהפיכה המודרנית הראשונה, בצרפת, ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בין הנושאים שיידונו: המהפכה הצרפתית והולדת מושגי החרות, השוויון ו"האומה"; הפוליטיקה של עידן המהפכה והטרור; פניה של המלחמה החדשה הטוטלית, הצבא החדש (תקופת נפוליאון); תופעות התיעוש והעיור; הולדת המעמדות החדשים - הבורגנות ומעמד הפועלים העירוני; עוני ועושר בעיר המודרנית; הליברליזם והמדינה ה"ליברלית"; יסודות הסוציאליזם המודרני והמרקסיזם; קולוניאליזם, גזע וגזענות, וכן אף תנועות וזרמים תרבותיים כגון הרומנטיקה. בתרגיל נעזר במבחר מקורות כגון תעודות דיפלומטיות, עתונות, רשומות סטטיסטיות ודמוגרפיות, קטעי יומנים ומכתבים, ספרות יפה, מוסיקה וקולנוע. פרופ' שולמית וולקוב בתרגיל זה ננתח תעודות ונדון בשאלות מרכזיות בתולדות מזרח אירופה ומערבה מאז ראשית המאה ה-19ועד ערב מלחמת העולם הראשונה (כגון: המהפכה התעשייתית, הרומנטיקה, מהפכת 1848, איחוד גרמניה ועוד). כמו כן נברר שאלות מתודולוגיות בתחום המחקר ההיסטורי ונתרגל כתיבה היסטורית והבעה בעל-פה בתחום זה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/04/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0621.1687 חברה, משטר ותרבות בארצות הברית | |
| פרופ' ארנון גוטפלד , ד"ר מיכאל זכים, פרופ' אייל נווה | תרגיל |
| פרופ' ארנון גוטפלד
הקורס יעסוק בהיסטוריה של ארה"ב עד למלחמת האזרחים. הנושאים המרכזיים שנעסוק בהם: התקופה הקולוניאלית והתהליכים העיקריים בעיצובה של החברה החדשה, דור העצמאות והחוקה, תהליך הספר, עליית וגיבוש הלאומיות האמריקנית צמיחת המחוזות והדרך למלחמת האזרחים. עליית הדמוקרטיה לצד העבדות והכחדת האינדיאנים. תרומת התקופה לעיצובה של ארה"ב המודרנית. ד"ר מיכאל זכים התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות. פרופ' אייל נווה +התרגיל יעסוק בהתגבשות החברה האמריקנית במאות ה- 19-17. נתמקד בדפוסי ההתפתחות הכלכלית, החברתית והתרבותית של המושבות הבריטיות בצפון אמריקה, במהפכה האמריקנית והקמת ארה"ב, בנסיבות לניסוח החוקה האמריקנית, בתוכנה ובמשמעותה. הקורס ילווה את ההיסטוריה של ארה"ב עד לפרוץ מלחמת האזרחים באמצע המאה ה-19, וינסה לברר את הסיבות והשלבים שהביאו להתפרקות הברית ופרוץ המלחמה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/05/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/07/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2005 בשעה 16:00 | |
| 0621.1688 חברה, משטר ותרבות באמריקה הלטינית | |
| ד"ר חררדו לייבנר | תרגיל |
| ד"ר חררדו לייבנר
במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה; שאלת הזהות הלאומית, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 20/05/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/07/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0621.1690 חברה, משטר ותרבות במאה ה- 20 | |
| פרופ' גבריאל גורודצקי, ד"ר דוד טל, ד"ר יגאל חלפין , ד"ר מתי מייזל, ד"ר רפי ואגו, פרופ' שלמה זנד, ד"ר אלון רחמימוב | תרגיל |
|
התרגיל יעסוק בנסיון לאבחן את המאפיינים של המאה ה-20. עיקר העיסוק יהיה בבחינת האידיאולוגיות האוניברסליות של המאה והנסיונות הפוליטיים לממשן, במיוחד ברוסיה ובגרמניה. נעסוק באבולוציה אותה עברו האידיאולוגיות במסגרת תהליך יישומן תוך כדי נסיון לבחון את מאפייניה הייחודיים של המאה. כמו כן תבחן שאלת ההמשכיות ההיסטורית שבין המאה ה-19 למאה ה- 20, במיוחד לאור הפרספקטיבה ההיסטורית הרחבהיותר שנחשפה עם סיום המלחמה הקרה והתמוטטותה של ברה"מ. הנושאים בהם נתמקד יהיו: תופעת האימפריאליזם, שורשי מלחמת מעולם הראשונה, דמדומי המאה ה-19, מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה, הנסיונות לעצב אירופה חדשה, השיבה למדיניות מאזן הכוחות בתקופה שבין שתי המלחמות, ומלחמת העולם השנייה. ד"ר דוד טל המערכת הבינלאומית עברה ברבע האחרון של המאה התשע עשרה טלטלות, שמבחינות רבות היוו קרקע מכינה להתרחשויות בזירה הבינלאומית במאה העשרים. התרגיל יתמקד בתהליך זה, על מקורותיו האינטלקטואליים והמדיניים, על פי הנושאים הבאים: המערכת הבינלאומית בשנות השבעים של המאה ה-19; אימפריאליזם-הקשרים אינטלקטואליים ומדיניים; השפעת הופעתה של גרמניה המודרנית על המערכת האירופית; הדרך למלחמת העולם הראשונה; המהפכה הרוסית - קריסתה של מעצמה והופעתה של מעצמה חדשה; הקשרים מדיניים ואיטלקטואליים בעיצוב המערכת הפנים-אירופית והבינלאומית בעקבות מלחמת העולם הראשונה; משבר הדמוקרטיות; מפירוק נשק למירוץ חימוש בין שתי מלחמות עולם; מוויימאר למלחת עולם; המלחמה נגד היהודים; קריסתה של המערכת הבינלאומית הרב קוטבית והופעתה של מערכת דו קוטבית; המלחמה הקרה. ד"ר יגאל חלפין הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין אם זו תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי. ד"ר מתי מייזל התרגיל יעסוק בהיסטוריה הפוליטית והחברתית של המאה העשרים מנקודת מבט אירופית. הנושאים המרכזיים שידונו הם: המשברים הגדולים ומלחמות העולם; המאה העשרים כמאה של קטסטרופות אנושיות; המהפכה הרוסית ורוסיה הסובייטית; המשטרים הפשיסטיים והמשטר הנאצי; עלייתה של מדינת הרווחה. ד"ר רפי ואגו הנושאים העיקריים: משטר וחברה בשליש האחרון של המאה ה-19; מרקם התרבות האירופית; עידן האימפריאליזם; לבטי התנועה הסוציאליסטית- הדרך לשלטון והיחס למלחמה; התגבשות מערכת הבריתות ומלחמת העולם הראשונה; המהפכה הרוסית; תוצאות מלחמת מעולם הראשונה; האידיאולוגיה הפשיסטית והנאצית; מרכז אירופה ומזרחה בין שתי מלחמות העולם; מירח הדבש של לוקרנו למשברי הדמוקרטיות עד 1936. פרופ' שלמה זנד מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פאשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה. ד"ר אלון רחמימוב לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות היום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרבזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות. פרופ' גבריאל גורודצקי התרגיל יעסוק בנסיון לאבחן את המאפיינים של המאה ה-20. עיקר העיסוק יהיה בבחינת האידיאולוגיות האוניברסליות של המאה והנסיונות הפוליטיים לממשן, במיוחד ברוסיה ובגרמניה. נעסוק באבולוציה אותה עברו האידיאולוגיות במסגרת תהליך יישומן תוך כדי נסיון לבחון את מאפייניה הייחודיים של המאה. כמו כן תבחן שאלת ההמשכיות ההיסטורית שבין המאה ה-19 למאה ה-20, במיוחד לאור הפרספקטיבה ההיסטורית הרחבה יותר שנחשפה עם סיום המלחמה הקרה והתמוטטותה של ברה"מ. הנושאים בהם נתמקד יהיו: תופעת האימפריאליזם, שורשי מלחמת העולם הראשונה, דמדומי המאה ה-19, מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה, הניסיונות לעצב אירופה חדשה, השיבה למדיניות מאזן הכוחות בתקופה שבין שתי המלחמות, ומלחמת העולם השניה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/04/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/08/2005 בשעה 12:30 | |
| 0621.2015 המזרח התיכון באימפריה הרומית | |
| פרופ' יונתן פרייס | סמינר |
| בכל האימפריה הרומית, הפרובינקיות במזרח התיכון - Iudaea, Syria, Arabia - היוו האיזור המסובך והעשיר ביותר מהרבה בחינות: פוליטית-מנהלית, חברתית, תרבותית, דתית, לשונית, אתנית. על סמך מקורות ספרותיים, אפיגרפיים, נומיסמטיים, וארכיאולוגיים ילמדו התלמידים בסמינר את הבעיות המיוחדות לאזור תוסס זה. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות ביוון העתיקה, חברה משטר ותרבות באימפריה הרומית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2016 יוליוס קיסר - כרוניקה של רצח ידוע מראש | |
| ד"ר רחל פייג וישניא | סמינר |
| ב – 15 במארס בשנת 44 לפה"ס נרצח יוליוס קיסר ב – 23 דקירות סכין בבניין הסנאט לרגלי פסלו של הגדול ביריביו, פומפיוס הגדול. הסמינר יעקוב אחרי הקריירה המיוחדת במינה של האיש שהקדים את זמנו ושינה את פניה של ההיסטוריה הרומית והאירופית לנצח. הדיונים יתמקדו בחייו, פועלו וגורלו של האיש ששם קץ למשטר אוליגרכי שנמשך כחמש מאות שנה, וזאת תוך הקבלה לשלבי גסיסתה וקריסתה של הרפובליקה הרומית | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה, חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2177 ז'אן ד'ארק | |
| פרופ' גדי אלגזי | סמינר |
| יש מעט מאוד בנות איכרים מן המאה החמש-עשרה, עליהן אנו יודעים כל כך הרבה, כמו ז'אן ד'ארק. בת איכרים מן הכפר דומרמי. בסמינר ננסה להשתמש בגוף המקורות הקיים, הכולל הן את דבריה של ז'אן ד'ארק והן עדויות רבות עליה, על ילדותה בכפר ועל מעשיה עד מותה. כדי לברר היבטים שונים של חיי אישה צעירה, בת איכרים, בימי הביניים המאוחרים. נושאים בהם נוכל לעסוק הם למשל ילדותה והסוציאליזציה שלה, יחסי השארות ורשת הסנדקות בכפר הולדתה, מערך האמונות המקומי, הדרך בה נחוותה מלחמת מאה השנה 'מלמטה', על ידי איכרים, החיפוש אחר 'קול', אימוץ מלבושי הגבר ומשמעותו. הסמינר מבוסס על עבודה עצמית; במרכז הפגישות יעמוד הניתוח המשותף של מקורות, שהוכנו על-ידי המשתתפים. במהלך השליש הראשון שלו תוגש עבודת-ביניים קצרה בכתב.
המשתתפות והמשתתפים מתבקשים לקרוא חומר רקע על ז'אן ד'ארק כהכנה לקורס. הספר הטוב ביותר שישמש אותנו בעבודתו הוא ספרה של מרינה וורנר:Marina Warner, Joan of Arc: The Image of Female Heroism (1991 . מספר העותקים שלרשותנו מוגבל, ולכן ממולץ לרכוש את הספר מבעוד מועד. הבסיס לעבודתנו המשותפת הוא רשומות חקירתה של ז'אן ד'ארק ומשפטה החוזר. גירסה חלקית שלהם נגישה באינטרנט בתרגום אנגלי. משתתפי הקורס מתבקשים להוריד את החומר או לצלם את המקור: The Trial of Jean D'Arc. A Complete Translation of the Text of the Original Documents, translated by W.P.Barrett (1932 ברשת: http://www.fordham.edu/halsall/basis/joanofarc-trial.html משפטה החוזר של ז'אן: http://www.stjoan-center.com/Trial/#nullification ובתרגום מודרני יותר:Regine Pernoud, The Retrial of Jean D'Arc. The Evidence at the Trial for her Rehabilitation 1450-1456 (1955 המקור המוסמך בהוצאה מודרנית: Proces de condemnation et de rehabilitation de Jeanne d'Arc (Paris,(1960-1971 | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בימי הביניים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2201 אלכסנדר הגדול | |
| ד"ר סילבי הוניגמן | סמינר |
| דמותו של אלכסנדר הגדול, כובש העולם, ממשיכה להצית את הדמיון בחברה המערבית עד היום. לאחרונה אף הופק סרט עלילתי רב הפקה על דמותו. גם המחקר האקדמי אודות אלכסנדר אינו פוסק, כפי שמראים הפרסומים החדשים הרבים בנושא. אולם, כפי שמראים פרסומים אלה, לאחרונה חל שינוי ביחסם של חוקרים רבים כלפי דמות היסטורית זו. בסמינר אנו נתחקה אחר הרקע לשינוי זה. אנו נבחן שאלות כיצד ניתן לעסוק היום בביוגרפיה היסטורית, איזה משקל יש ליחס לדמות היחיד, אלכסנדר, ולחילופין, לחברה הסובבת אותו, בניתוחנו את התמורות שחלו בימיו.
אנו ניתן דעתנו לטיבם ולמהימנותם של המקורות הספרותיים העתיקים, זאת בהתחשב במיוחד בעובדה שהביוגרפיה העתיקה ביותר של אלכסנדר שהגיעה לידינו נכתבה כשלש מאות שנה לאחר מותו, בראשית האימפריה הרומית. אנו נבחן כיצד משפיעות על הדיון בדמותו של אלכסנדר גישות חדשות בלימוד ההיסטוריוגרפיה היוונית והרומית בשני העשורים האחרונים. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות ביוון העתיקה, חברה משטר ותרבות ברומא העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2318 האבירות בימי הביניים: מציאות ומיתוס | |
| פרופ' צבי רזי | סמינר |
| הסמינר יידון בהיווצרות האבירות בימי הביניים ובתפקידיה הצבאיים, הכלכליים, החברתיים והפוליטיים. כמו כן, יחקור הסמינר את הולדת מיתוס האבירות, תפקידיו והזיקה בין המיתוס למציאות. הסמינר יתבסס על מגוון גדול של מקורות ספרותיים ואדמיניסטרטיביים. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בימי הביניים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2400 מעמד שעובר בירושה וניידות חברתית באימפריה הביזנטית | |
| ד"ר אבשלום לניאדו | סמינר |
| הסמינר עוסק בחקיקה הענפה שמטרתה למנוע מקטגוריות מסוימות של אזרחים להתקדם במעלה הסולם החברתי. מדובר, בין השאר, בחברי מועצות הערים, פקידי הממשל בפרובינציות, בעלי אוניות המשמשות לאספקת התבואה לרומא וקונסטנטינופול, בעלי מלאכה למיניהם ואיכרים. היסטוריונים מודרניים ראו בחקיקה זו מאפיין של מדינה טוטאליטארית. חוקרים גרמניים אף טבעו את המושג "מדינת כפיה". במרכז הדיון ניצבת שאלת מטרתה של חקיקה זו, יעילותה, והצלחתה של המדינה באכיפתה. במקביל יערך דיון בהיבטים שונים של הניידות החברתית באותה התקופה. | |
| דרישות קדם: אחד מהקורסים: חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה, חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה | הערות: הסמינר מיועד הן לפרק העת העתיקה והן לפרק ימי הביניים |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2526 תרבות הבארוק באירופה | |
| פרופ' יוסף מאלי | סמינר |
| מטרת הסמינר להבהיר את מושג ה"בארוק" בהקשריו ההיסטוריים באירופה. נברר את מקורותיו האידאיים, החברתיים והפוליטיים בתנועת הקונטרה-רפורמציה הקאתולית באיטליה, ונבחן את ביטוייו השונים בארצות אירופה ובתחומי תרבות שונים. דגש מיוחד יינתן לאמנות הבארוק-בציור, ארכיטקטורה, תיאטרון, אופרה ומוסיקה. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות העת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2596 אמנות ופוליטיקה באמריקה הלטינית במאה ה-20 | |
| פרופ' צבי מדין | סמינר |
| הסמינר יעסוק בביטויים שונים של האומנות המגוייסת באמריקה הלטינית במאה ה-XX. כך למשל, הציור המורליסטי במהפכה המכסיקאית ואחריה; קול-נוע, ספרות מוזיקה ופוסטרים במהפכה הקובנית; קול-נוע ומוזיקה בהקשר של הדיקטטורות בארגניטינה, ונושאים נוספים. אמנם נעסוק גם בהיבט האומנותי אך הדגש העיקרי יהיה בקשר בין אומנות לפוליטיקה. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות באמריקה הלטינית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2597 ערים כסמל תרבותי ופוליטי: מוסקבה וסן-פטרבורג | |
| ד"ר נורית שלייפמן | סמינר |
| בארצות רבות בעולם צמחו צמדי ערים שהיו לסמלים תרבותיים מנוגדים: ישן מול חדש, קודש מול חול, או מסורתית מול זרה , פרובינציאלית מול קוסמופוליטית "קדושה" מול פרוצה". צמדים אלה היו למוקד של מאבק על הזיכרון הלאומי, על זהות וכוח.
גורמים רבים סייעו להפוך עיר למטאפורה: מיקום גיאוגרפי, מאפיינים אקלימיים, אופי אוכלוסייה, עיצוב מרחבה, צביונה הארכיטקטוני ורישומה בספרות ובתרבות. מכאן שהעיר עצמה הופכת ל"טקסט" רב-אנפין ומורכב, הנכתב בידי כוחות חברתיים ופוליטיים, מונחים על-פי אוריינטציה ואינטרסים שונים. טקסט זה מגלם בתוכו יחסים מורכבים בין המרחב הסביבתי לזיכרון הקיבוצי. מוסקבה וסן פטרבורג הן דוגמא מובהקת להתפתחות מרכזים סמליים מנוגדים שכאלה. בסמינר ייעשה ניסיון לעקוב אחר ההתפתחות הזאת של עיר לסמל, לזהות את הגורמים שעמדו מאחוריה, להשוותם עם הדוגמא המוכרת לנו של ירושלים ותל-אביב. כל זאת בעזרת צילומים ומפות, טקסטים ספרותיים ופולמוסים פוליטיים. לקריאה מוקדמת: נורית גוברין, "ארץ-ישראל: תל אביב. ירושלים ותל-אביב כמטאפורות בספרות העברית. התפתחותה של תדמית" כתיבת הארץ: ארצות וערים על מפת הספרות העברית, ירושלים, 1998, ע"ע 64-42. Sidney Monas, “St. Petersburg and Moscow as Cultural Symbols”, in Theofanis George Stavrou, Art and Culture in Nineteenth-Century Russia, Bloomington, 1983, pp. 26-39. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים האלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2603 להגות את המדינה: טקסטים קלאסיים של רעיון מדיני בעת החדשה | |
| פרופ' אלי בר נביא | סמינר |
| הסמינר יסקור את התיאוריות המרכזיות שעיצבו את ההגות הפוליטית בתקופה שבין הרנסנס לנאורות, היא תקופת צמיחתה וגיבושה של המדינה המודרנית במערב. הקורס יתבסס על קריאת טקסטים מפרי עטם של כתריסר הוגים, ממקיאוולי בראשית התקופה ועד רוסו בקיצה. מקצתם הפכו לנכס צאן ברזל של תרבות המערב, כמו שני אלה, אחרים נשכחו מלב הבריות כמעט לחלוטין; אחדים תמכו בעוצמתו נטולת הרסן של השליט, אחרים ביקשו להצר את צעדיו על- מנת להבטיח את חרות נתיניו. אך כולם השפיעו השפעה עמוקה על החשיבה הפוליטית של בני דורם, וממילא על דמותה של המדינה המודרנית, כפי שהיא התפתחה מאז ועד היום. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2605 אוטופיות בעת החדשה המוקדמת | |
| פרופ' מירי אליב פלדון | סמינר |
| בשנת 1516 התפרסם החיבור "אוטופיה" של ההומניסט האנגלי, תומאס מור, ונולד מושג חדש: תיאור של חברה דמיונית אידיאלית, שהוקמה עלי אדמות בכוחות אנוש בלבד. בעקבותיו של תומאס מור החלו הוגי דעות נוספים כותבים על קהילות המוצגות כאידיאליות, כפתרון לכל המצוקות של החברה בת זמנם, אוטופיה, בגלל היותה תיאור של חברה שלמה על כל רכיביה, היא מקור מיוחד במינו המאפשר ללמוד בעת ובעונה אחת על צדדים שונים של המציאות החברתית ועל רגשות ותפישות של בני התקופה. בסמיניון ננתח את הטקסטים הללו וננסה לברר באמצעותם מה היו הבעיות החמורות ביותר בעיני הכותבים, מה היו החלומות שנחשבו אז כניתנים למימוש, במה היו שונים חזונות אלה מן השאיפות בימי-הביניים ומהתכניות לתיקון חברתי בתקופה המודרנית. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות הבעת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2609 צמיתים ואדונים: התפתחות הצמיתות ברוסיה בעת החדשה המוקדמת | |
| ד"ר ורה קפלן | סמינר |
| צמיתות היא אחת מהתופעות החשובות ביותר בהיסטוריה הרוסית בעת החדשה המוקדמת. כמעט שלוש מאות שנה, מסוף המאה ה- 16 ועד 1861, הצמיתות השפיעה לא רק על המבנה הכלכלי והחברתי של רוסיה, אלא חתמה את חותמה על הפוליטיקה, התרבות, האמנות, ובסופו של דבר - על המנטליות הרוסית. במסגרת הסמינר תיבחן התפתחותה של הצמיתות ברוסיה במאות ה- 17 וה- 18 ,כאשר הצמיתות גם הלכה והתרחבה וגם קיבלה איכויות חדשות. שאלות מרכזיות שעליהן יושם דגש בסמינר הן: מה הסיבה להתפתחות הצמיתות ברוסיה בתקופה בה עידן הצמיתות באירופה המערבית כבר נגמר? מי היו הצמיתים? האם היתה זו קבוצת אוכלוסיה הומוגנית או שהמושג "צמיתים" מתייחס לקבוצות אוכלוסיה שונות? מה היה אורח החיים של הצמיתים? מה היה אופי היחסים בין הצמיתים והאדונים? מה ידוע על שיטות התנגדותם של הצמיתים לאדוניהם?
דיונים בסמינר יתבססו בעיקר על קריאת מקורות ראשונים של התקופה הנדונה. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2616 גזענות וסובלנות בראשית העת החדשה | |
| פרופ' מירי אליאב פלדון | סמינר |
| בתקופת הרנסאנס, התגליות הגיאוגרפיות והרפורמציה הפרוטסטנטית, הונחו באירופה היסודות לתפישות עולם שיעצבו את היחסים בין עמים ותרבויות עד ימינו אלה. מצד אחד, נוצרו נסיבות חדשות - גירוש היהודים והמוסלמים מחצי האי האיברי, ראשיתו של סחר העבדים האטלנטי והופעת הצוענים במערב-אירופה - שגרמו והופעתן של תפישות גזעניות מסוג חדש. מצד שני, הופעתן של כנסיות וכתות נוצריות חדשות במערב, ומלחמות הדת בין מדינות ובתוכן, הולידו תורות שונות בדבר סובלנות והשלמה עם הריבוי. בסמינריון נדון בתפישות החדשות הללו באמצעות חיבורים מסוגים שונים על "האחר", שנכתבו במרוצת המאות השש-עשרה והשבע-עשרה. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת, חברה משטר ותרבות במאה ה-19 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3109 בעיות נבחרות בהיסטוריה של מלחמת העולם השניה | |
| ד"ר מתי מייזל | סמינר |
| מלחמת העולם השניה היתה ארוע שעיצב את דמותו של העולם מאז התרחשותה ועד ימינו, אלא שרק כמה עשרות שנים אחרי סיומה התפתחה ההיסטוריוגרפיה שלה מעבר לתחומי הדיון כפי שעוצבו ע"י המפקדים הצבאיים שפעלו בה. בסמינר יועלו ויבחנו כמה נושאים מן המרכזיים בהיסטוריה הצבאית של מלחמה זו.
שאלת התיקוף של המלחמה, שלביה והיקפה הגאוגרפי והמדיני; דיון ובחינה של כמה מן המערכות העיקריות של המלחמה; השתנות דרכי הלחימה ו'אמנות המלחמה'; יעלו לדיון שאלות על החזיתות השונות ומקומן במהלך המלחמה; תידון בעיית האוכלוסיה האזרחית - לעומת הכוחות הלוחמים - במהלך המלחמה, וכן היקפי אבדות המלחמה, אזרחיות כצבאיות. ספרי בסיס: .G. Weinberg, A World At Arms; R. Millett and Williamson Murray, The War To Be Won. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה העשרים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3149 יחסי סין והמערב, היבטים כלכליים | |
| פרופ' אהרן שי | סמינר |
| סמינר זה יעסוק ביחסים שבין סין לארצות העולם במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות, בעיקר מבעד לנקודת המבט הכלכלית והמסחרית. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-20, חברה, משטר ותרבות במאה ה-19 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3178 עבדות וגזע באמריקה הצפונית והדרומית | |
| ד"ר מיכאל זכים | סמינר |
| אי-אפשר להפריד בין יישוב ה"עולם החדש" לבין העבדות. עשרה מיליון אפריקאים "יובאו" לאמריקה - בלעדיהם החברה והכלכלה שקמו שם לא היו מן האפשר. כיצד ההגירה הענקית הזו התבצעה? האם היה לה תקדים? איזו מין חברה אמריקאית התהוותה כתוצאה מכך? מדוע הגזענות מלאה תפקיד כל כך מרכזי במפעל שנראה על פניו כלכלי-תועלתני גרידא? כיצד השפיעה העבדות על ההתפתחות האזרחית של מדינות אמריקה, ומדוע היא לא הכתה שורש בכל שטחי העולם החדש? למה דווקא אפריקה הייתה למקור כוח העבודה של אמריקה? מה הניע את ההתנגדות המדינית והמוסרית לקיום העבדות, שהלכה והתעצמה מהמאה ה-18? וכיצד ניתן להסביר את ההבדלים בין האופן בו בוטלה העבדות בצפון אמריקה (באמצעות מלחמת חרמה) ובדרום אמריקה (בשחרור הדרגתי)?
הסמינר יתמקד בתולדות העבדות באמריקה הבריטית ובארצות הברית, לצד השוואות לדרום אמריקה, ולברזיל ולקובה בפרט. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בארצות הברית, חברה משטר ותרבות במאה ה-19, מאה ה-20, אמריקה לטינית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3215 הפרדת הדת מהמדינה בבית המשפט העליון האמריקני | |
| פרופ' ארנון גוטפלד | סמינר |
| בקורס נתאר וננתח את הפסיקות החשובות ביותר של החיפוש המתמיד של בית המשפט העליון האמריקני לצמצם את הפערים בין מדע והגיון לבין דת ואמונה.הקורס יתמקד בפרדוקס הבסיסי והמתח בין פיסקת המיסוד ופיסקת חופש הפולחן שבתיקון הראשון בחוקה. בית המשפט העליון מתמודד עם בעיות אלו
ב 123 השנים האחרונות | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בארצות הברית, במאה ה-19, מאה ה-20 , אמריקה לטינית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3218 לאומיות ואומה - מיתוס והיסטוריה | |
| פרופ' שלמה זנד | סמינר |
| מה טיבן של הזהויות הלאומיות הנוכחות בהוויה המודרנית? במה הן שונות מזהויות קיבוציות קודמות בהיסטוריה? מהם התנאים והנסיבות ההיסטוריים שעמדו בבסיס צמיחתן של זהויות אלה? אילו רכיבי זיכרון קולקטיבי מאכלסים את התודעה הלאומית? מי הם סוכני התרבות המייצרים זיכרון זה? מהם היחסים בין הזהות הלאומית לבין תת-זהויות המתקיימים לצידה? האם קיימת היום פוליטיקת זהויות חדשה המכרסמת בלאומיות?
בסוגיות אלו ואחרות יתמקד הסמינר כאשר בציריו המרכזיים תעמוד השוואה היסטורית בין התפתחותה ואופייה של הלאומיות הצרפתית לבין התגבשותה ומהותה של הלאומיות הציונית. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים הנ"ל | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3220 מלחמת האזרחים הספרדית | |
| פרופ' רענן ריין | סמינר |
| לאחר דיון קצר בקונפליקטים הפוליטיים והחברתיים שפיצלו את החברה הספרדית בשנות הרפובליקה השנייה (1936-1931), יעסוק הקורס בדרך אל מלחמת האזרחים, בגיוס הפוליטי של האוכלוסיה לתמיכה ברפובליקה או במחנה המתקוממים, באופן בניית המנהיגות של הגנרל פרנסיסקו פרנקו ובמעורבות הזרה במלחמה. בין הנושאים שייבחנו בסמינר: סוגיות של מגדר ותפקידן של נשים בזמן המלחמה, זהויות אזוריות מול זהות לאומית, תפקידה של הכנסייה בהפיכתה של ההתקוממות ל"מסע-צלב" ותהליכים מהפכניים שהתחוללו באיזור הרפובליקני. לא יהיה בסמינר דיון של ממש בהיסטוריה הצבאית של המלחמה. התלמידים יתבקשו להעביר מדי שבוע, באמצעות הדואר האלקטרוני, התייחסות בת עמוד אחד לקבוצת הדיון של הקורס.
חומר ממולץ לקריאה מוקדמת: יצחק אביב, מהפכה ומהפכה שכנגד בספרד, תל אביב, משרד הבטחון 1991. רענן ריין (עורך), הפשיזם לא יעבור: מלחמת האזרחים בספרדית 1939-1936 . תל אביב, זמורה 2000. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה ה -19 , חברה משטר ותרבות במאה ה-20 , חברה משטר ותרבות באמריקה הלטינית, חברה מש | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3366 התנועה הקומוניסטית באמריקה הלטינית | |
| ד"ר חררדו לייבנר | סמינר |
| אמריקה הלטינית היא אחד מאזורי העולם בהם המושג "מהפכה" היה אופנתי ושגור מאז "מהפכות" העצמאות בראשית המאה ה- 19 ועד לימינו. כמעט לכל אורך המאה ה- 20 ידעו מדינות אמריקה הלטינית תקופות סוערות של תסיסה פוליטית וחברתית שמקורה בפערים החברתיים הגדולים וכוונה כנגד השליטה של אוליגרכיות והאליטות המודרניות המקומיות וכנגד נוכחות והמעורבות של גורמים אימפריאליסטים צפון אמריקאים. למרות תנאי הפתיחה הנוחים לכאורה, נכשלו רוב הניסיונות לקדם פרויקטים מהפכניים שבמרכזן המפלגות הקומוניסטיות. עם זאת, במחצית השניה של המאה אמריקה הלטינית הייתה אחד מאזורי העולם בהם הרעיונות הקומוניסטיים, בגרסאות שונות, זכו לאהדה גבוהה יחסית בקרב שכבות חברתיות מסוימות.
במהלך הסמינר נבחן סוגיות שונות בהתפתחות של התנועה הקומוניסטית באמריקה הלטינית: הבעייתיות של ייבוא של אידיאולוגיה, מושגים ותרבות ארגונית שעוצבו במציאות חברתית שונה ; הקסם והתפקיד של האוטופיה הרחוקה ; מאבקים על ההגמוניה בתנועות הפועלים והתפתחותן של מסורות פועלים חדשות ; האינטלקטואלים הקומוניסטים והיחסים הדו-משמעיים כלפי מרכזי העולם המתועש ; מלחמת העולם השנייה והסתירות בין המחויבות הבינלאומית לבין האינטרסים המעמדיים-לאומיים ; סיפורי חיים ומסלולים חברתיים כמתודולוגיה לניתוח פעילותם של הקומוניסטים ; רעידת האדמה הקובנית וצ'ה גווארה, האומנם "מהפכה במהפכה?" ; מאבקים בין הקומוניסטים לבין השמאל המהפכני החדש בשנות ה- 60 וה- 70: פוליטיקה, אידיאולוגיה וסוציולוגיה ; הדילמות והתמורות של הקומוניסטים תחת הדיקטטורות הצבאיות של שנות ה- 70 וה- 80. ספרות רקע מומלצת רקע כללי על אמריקה הלטינית במאה ה- 20: Halperin Donghi, Tulio, The Contemporary History of Latin America, London, Macmillan, 1993. על התנועה הקומוניסטית והמרקסיזם באמריקה הלטינית: Michael Lowy (Ed.), Marxism in Latin America from 1909 to the Present: an Anthology, New Jersey, Humanities Press, 1992. Manuel Caballero, Latin America and the Comintern, 1919-1943, Cambridge, Cambridge University Press, 1986. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות באמל"ט, חברה, משטר ותרבות בארה"ב, תרגיל המאה ה-19, ותרגיל המאה ה-20 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3371 גלובליזציה, טכנולוגיה ותרבות הקפיטליזם | |
| ד"ר אסתר יוגב | סמינר |
| תאגידים תעשיתיים רב-לאומיים ושינויים טכנולוגיים מהירים מופיעים בעולם המערבי בסוף המאה ה-19. כיום, לאחר יותר ממאה שנה נתפס הארגון התעשייתי המודרני ודפוסי הצריכה ההמוניים שהוא נושא עימו, כאחד הביטויים המהותיים של הזמן המודרני. מטרתו העיקרית של הקורס תהיה-מחקר ביקורתי בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית והחברתית, בתרבות הצריכה ההמונית ובאופן שבו הטכנולוגיה מגדירה מחדש את המוסדות החברתיים ואת מושגי היסוד של התרבות: משפחה, מדינה, היסטוריה, שפה, אמונה, אידיאולוגיה ועוד. דגש מיוחד יושם על מקומו של החינוך כאלטרנטיבה מחזקת אפשרית.
מטרת הקורס: הכרת התהליכים ההיסטוריים בתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והפוליטיקה העולמית אשר קידמו את היווצרות 'הכפר הגלובלי' וזיהוי מושכל של גילויו המרכזיים. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה ה-19 , במאה ה-20 , בארה"ב | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3523 תנועות מחאה בארה"ב 1939-1865 | |
| פרופ' ארנון גוטפלד | סמינר |
| הסמינר יתמקד בתנועות שהובילו לעיצובה של מדינת הרווחה האמריקנית המודרנית. הקורס יתמקד בניתוח הפופוליזם, הפרוגרסיביזם, תנועת העבודה והמערך החדש, תוך כדי ניתוח תהליך המעבר מדרוויניזם חברתי לדרך האמריקנית הייחודית של דחיית הסוציאליזם והטוטליטריות כפתרונות לבעיות החברה המודרנית והתשובה האמריקנית של פיקוח וויסות חיי הכלכלה והחברה. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בארה"ב, מאה ה-19, מאה ה-20, אמריקה לטינית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3532 להיות מודרני בגרמניה 1933-1914 | |
| ד"ר בעז נוימן | סמינר |
| בסמינר נדון בנושאים שונים הקשורים למודרניות הגרמנית כפי שהיא באה לידי ביטוי מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד לקריסת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון. נעלה שאלות ממוקדות על מצבם הקונקרטי של בני אדם בחברה מודרנית. נבחן מספר נושאים מתחומים מגוונים, כגון: התמודדות עם אינפלציה ואבטלה, צריכת תעמולה פוליטית ופרסומות מסחריות, האזנה לרדיו וצפייה בסרטים, שימוש בקוסמטיקה וניתוחים פלסטיים, הגדרת זהות עצמית על ידי אופנה, שיטוט ברחובות או בחנויות כלבו, פנייה לטיפול פסיכואנליטי, התמודדות עם קטיעת אברים באמצעות פרוטזה, משיכה לתופעות על-טבעיות ועוד. את הנושאים הללו נבחן באופן היסטורי באמצעות יצירות של הוגים בני התקופה (מרטין היידגר, ולטר בנימין, זיגפריד קרקאור, ארנסט בלוך, הוגי אסכולת פרנקפורט ואחרים) ועל בסיס מחקרים היסטוריים מעניינים ומקוריים שנכתבו בעיקר בשני העשורים האחרונים על אודות המודרניות הגרמנית בתקופה הנדונה. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים האלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3533 הדילמה של פרוק החימוש בעידן הגרעיני 1945-1963 | |
| ד"ר דוד טל | סמינר |
| הסמינר יבחן את המאמצים להגיע להסכם על פירוק נשק בעידן הגרעיני, תוך מתן דגש על גורמים שהשפיעו על הניסיונות הללו: התפתחותה של דוקטרינה צבאית-גרעינית שהשפיעה על האופן בו ניהלו המעצמות את המגעים על הסכם לפירוק נשק; מקומם של גורמי מדיניות פנים בעיצוב מדיניות ביחס לסוגיה זו; השפעתם של גורמים בזירה הבינלאומית - מקרב בעלות ברית ומול אויבים ויריבים. באמצעות בחינה ועיון בכל אלה ננסה להבין האם אכן בקשו המעצמות להגיע להסכם, ומה איפשר את ההתקדמות, במקום בו זו התרחשה. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20, תרגיל אמל"ט ותרגיל ארה"ב | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3534 סוגיות מרכזיות בהיסטוריה אוסטרית 1948-1945 | |
| ד"ר אלון רחמימוב | סמינר |
| במהלך המאות ה-19 וה-20 היוותה אוסטריה חממה פוריה לכמה מהתנועות הפוליטיות והתרבותיות החשובות של התקופה המודרנית. המחזאי ומבקר התרבות קרל קראוס, כינה את אוסטריה בראשית המאה העשרים "מעבדת קץ האנושות"; אמירה המקבלת גוון קודר במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שאדולף היטלר, יליד אוסטריה, החשיב את מולדתו כסדנת חניכותו הפוליטית.
במוקד סמינר זה בחינת כמה מהפרקים המרכזיים בהיסטוריה האוסטרית בתקופה בין "אביב העמים" וסיומה של מלחמת העולם השניה;לאומיות ורב לאומיות במרחב המרכז האירופי; הליברליזם האוסטרי ושברו; דקדנס ומודרניזם במפנה המאה; התגבשותה של וינה "האדומה"; הדרך לאנשלוס של 1938 ואוסטריה במסגרת הרייך השלישי. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה ה-19, חברה משטר ותרבות במאה ה-20 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3535 פאשיזם וימין קיצוני במזרח אירופה בין שתי מלחמות עולם | |
| ד"ר רפי ווגו | סמינר |
| הסמינר יעסוק בניתוח תופעת הימין הקיצוני והפאשיזם במזרח אירופה על רקע ההשפעה האיטלקית והנאצית. שתי שאלות מרכזיות יעמדו במרכז הדיונים - הראשונה האם מדובר ב"פאשיזם מקומי או מיובא?" - כאשר הדגש יהיה על השפעת התנאים המקומיים על צמיחת הימין, והשניה על הקשר ההדוק בין האינטלקטואלים מן הדור הצעיר לקסם הפאשיזם והאינטישמיות. כמו כן, יוצג הקשר בין אופי המשטרים לבין ההקצנה הימנית הקיצונית בהשפעת הנאציזם. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה ה-19, חברה משטר ותרבות במאה ה-20 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3536 היררכיות חברתיות ותרבותיות במדינות האנדים במאה ה-20 | |
| ד"ר חררדו לייבנר | סמינר |
| במסגרת הסמינר נבחן היבטים שונים של יחסי הכוח החברתיים בפרו, בוליביה ואקואדור לאורך המאה ה- 20. למרות היותן רפובליקות עוד מראשית המאה ה- 19 היכולת של רוב האוכלוסייה לממש זכויות אזרחיות בסיסיות וליטול חלק בתהליכים פוליטיים הייתה מותנית במידת התאמתה לתרבות ההיספנית של האליטות השולטות. במלים אחרות, על מנת להיות אזרחים תושבי האנדים נדרשו להפסיק להיות אינדיאנים. אבל, גם תהליכי ההיספניזציה והמעבר לערים לא הבטיחו אזרחות ממשית ומלאה לרוב העניים בארצות אלה. הפערים הכלכליים העצומים ושיעתוק של דפוסים חברתיים שמקורם באחוזות הכפריות לתוך מגזרים עירוניים שונים יצרו מעין חברה היררכית-מודרנית שהקשתה על תהליכי הדמוקרטיזציה החברתית. התרבות המשיכה לשחק תפקיד משמעותי בריבוד החברתי. במקרים רבים רכישת התרבות השלטת הייתה התנאי והמפתח למוביליות חברתית. במקרים אחרים נוצרו מתחים משמעותיים בין הכוח החברתי הנובע מצבירה קפיטליסטית לבין המיקום החברתי במסגרת ההיררכיות החברתיות-תרבותיות.
במהלך הסמינר נבחן תופעות חברתיות ופוליטיות שונות תוך הישענות על סיפורי חיים, ניתוח של טקסטים עיתונאיים וספרותיים ומבט ביקורתי על מחקרים קיימים. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות באמל"ט, חברה, משטר ותרבות בארה"ב, תרגיל המאה ה-20, תרגיל המאה ה-19 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3537 לאומיות ולאומנות כמבוא לנאציזם | |
| פרופ' שולמית וולקוב | סמינר |
| במשך עשורים אחדים הזניחו מרבית ההסטוריונים את חקר הלאומיות והלאומנות בהקשר של הנאציזם, אם משום שהקשר זה נראה להם מובן מאליו, או משום שלא ייחסו לו חשיבות רבה במיוחד. לאחרונה, מסתמנת נטייה לשוב לנושא זה. בסמינר נפתח בחקר אופיה של הלאומיות הגרמנית בשנות הרפובליקה הוימארית ובמסגרות השונות של המפלגה הנאצית. מנקודת התחלה זו נשוב אחורנית ונבדוק את תולדותיה של התנועה הלאומית בארץ זו מאז לידתה, כהיבט של הליבראליזם וככוח מלכד ומניע בתהליכי הדמוקרטיזציה, ועד שהיתה לכוח שהניע דווקא קבוצות שמרניות וימניות, והייתה לדלק העקרי ביצירת ההתלהבות שסחפה את הנאצים לנצחונות אלקטורליים ולהשתלטות על המדינה והחברה בגרמניה. לאחר ברור אופיה של התנועה הלאומית בגרמניה כתחליף לדת וכמרפא לשסעים החברתיים העמוקים בארץ זו, נטפל בחלק האחרון של הסמינר בשאלה: כיצד השתלבה הלאומנות במרכיבים אחרים של האידיאילוגיה הנאציונל-סוציאליסטית והזינה את גלי התמיכה בשליטים הנאצים גם בשעות המשבר הקשות ביותר במלחמה וערב התבוסה המוחלטת בשנת 1945. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20, תרגיל ארה"ב ותרגיל אמל"ט | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3538 נפש וגוף בטרור הסטאליניסטי | |
| ד"ר יגאל חלפין | סמינר |
| הסמינר יעסוק בטרור הסטליניסטי תוך התמקדות באדם הפרטי ודרכו לגאולה בקומוניזם. ה'אדם החדש' אותו הגתה המהפכה הרוסית היה טהור, קולקטיבי ומודע לעצמו באופן מוחלט, נציג מתודולוגיה המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית בעיצוב הסובייקט ההיסטורי. הגוף באשר הוא מקור של תשוקות ואיטרסים נתפש כמכשול בדרכו של האדם הסובייטי לשחרור. תוך דיון בסקסולוגיה קומוניסטית נבחן כיצד הסובייקט הסטליניסטי ניסה להתגבר על מכשול זה, להוציא את ה'טומאה הבורגנית' מקרבו, ללמוד לשלוט בגופו ולהפוך בזאת לזך, טהור וראוי לחברת העתיד. על רקע שאיפת המהפכה 'להנדס' מחדש את נפשו של האדם, נשאל כיצד הכשירו האזרחים את נשמתם לקראת חברת העתיד. במוקד יעמדו טקסטים הפותחים צוהר לתוך נפשו של האדם הסובייטי: אוטוביוגרפיות, יומנים אישיים ופרוטוקולים של חקירות החשודים בטרוצקיזם. בעזרת השוואה לוידויי נוצרים ולחקירות האינקוויזיציה נראה כי הטרור איננו רק סוגיה פוליטית אלא גם חוויה אישית - פחד מפני טומאה וגינוי על ידי הקולקטיב. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה ה- 19, חברה משטר ותרבות במאה ה- 20 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.4610 לונדון 1800-2005: חיים, תרבות ופוליטיקה | |
| פרופ' בלהה מלמן | סמינר |
| משנת 1800 ועד לסוף האלף השני הייתה לונדון העיר הגדולה בעולם. עד למחצית המאה ה-20 היא שימשה כמרכז וכבירת האימפריה הגדולה בעולם. העיר האימפריאלית היתה מרכז הפיננסים בגלובליים ובירת העושר, אך היא נודעה גם כ"בירת העוני", כאתר של מצוקה, פשע ושל הניכור שניתפשו כמייצגי האורבניות המודרנית. לונדון היתה אתר של תנועות פוליטיות לרפורמה של הייצוג, של הדת, של חיי מעמד הפועלים ושל מעמדן של נשים. אך היא תוארה גם כמקום של בריחה מפוליטיקה אל תרבות המונים. בלונדון התפתחו צורות ו"מוסדות" תרבותיים המזוהים עם מעמדות שונים אך גם עם עליית ה"המון" בעידן המודרני. בין צורות אלה: הפאב (pub ), המגה חנויות
(department stores ), הכדורגל והקולנוע. מה היו חיי היום-יום בלונדון עבור גברים ונשים ממעמדות שונים? באילו אופנים נעו התנסויותיהם במבנים כמו המדינה או הקפיטליזם התעשייתי? כיצד צרכו ויצרו תרבות? הדיון בסוגיות אלו מאפשר לא רק לימוד של ה"לונדוניות" בעידן המודרני, אלא אף במודרניות עצמה בתרבות האורבנית המוכרת לנו. בין הנושאים שבהם נדון: חיים ומוות בלונדון - בעידן המגיפות המודרניות; תנועות המונים פוליטיות במאבקים על האזרחות לפועלים ולנשים; כלכלה בנקאות ופיננסים ב-city ; עוני ב- east end ; פיקוחחברתי, הענשה ומשטר בעיר; פשע ואלימות (המקרה של ג'ק המרטש); המגה עיר בלונדון; (הבליץ); תרבות הצרכנים והשפע בעיר במאה ה-20; תרבות הנגד (שנות ה-60 וה- 70 למאה ה-20), מהגרים ותיירים והשיח על המילניום. מקורות שייבחנו בקורס: עיתונות; העיתונות המצויירת (illustrated press ), כתבי סוציולוגים ואנתרופולוגים של העיר הבריטית במאות ה- 19 וה- 20; כתבי האנתרופולוגים והסוציולוגים של העוני; רשומות משטרה; יומנים ואוטוביוגרפיות; רומנים וסרטים דוקומנטריים. סטודנטים בסמינר יוכלו לעמוד בקשר עם מרכזים מובילים בחקר ההיסטוריה של לונדון כמו: CMH (המרכז להיסטוריה של המטרופולין), המכון לחקר היסטורי, לונדון (Institute of Historical Research ) ומוזיאון לונדון. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה ה-19, חברה משטר ותרבות במאה ה-20 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |