| 0615.1106 מבוא לשירה העברית בימי הביניים | |
|---|---|
| ד"ר טובה בארי | שיעור |
| מטרת הקורס: סקירה כללית של תולדות השירה העברית בימי הביניים, קודש וחול, כפי שנתגבשה במרכזים השונים: בארץ ישראל, במזרח, בספרד ואיטליה.
מהלך הקורס: בשיעורים יידונו עניינים אלה: צמיחתה של השירה העברית בספרד וזיקתה אל מורשת השירה שקדמה לה בארץ ישראל ובמזרח. ייחודו של המרכז הספרדי הן בתחום שירת החול והן בתחום שירת הקודש. היצירה הספרותית בספרד הנוצרית (מהמאה השתים עשרה) על רקע השינוי החברתי של צרכני השירה. המקאמה העברית והסוגים הקרובים אליה. השפעות השירה העברית הספרדית על היצירה במרכזים שמחוץ לגבולות ספרד. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת חומר רקע (ביבליוגרפיה) הגשת שני תרגילים ומבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 30/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0615.1166 התצלום כטקסט בספרות | |
| ד"ר לילי רתוק | שו"ת |
| מהלך הקורס: הקורס יוקדש להשפעת התצלום כתופעה תרבותית מרכזית במאה העשרים על הספרות. הוא יתמקד בקריאת טקסט צילומי, בתצלומים המשולבים ביצירות ספרות, ובכאלה המאוזכרים בהן. יצירות הספרות יהיו בעיקר מתחום הסיפורת והמסה, ואילו החומר התיאורטי – בעיקר יתייחס לצילום.
דרישות הקורס: נוכחות בכל השיעורים, עבודת ביניים ומבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 20/01/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/03/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.1511 מבוא לשירה | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | שיעור |
| קורס המבוא לשירה יקנה מיומנות ראשונית בקריאה ובניתוח שירה, תוך דיון בשאלות של לשון, שפה דימויית על סוגיה השונים, מצלול ומקצב, חרוז ומבנה. השיעור ישלב קריאה במאמרי ביקורת עם הדגמה באמצעות שירים נבחרים מהשירה העברית והישראלית. | |
| הערות: חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה של שירה ומאמרים, מבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0615.1513 יסודות השירה | |
| ד"ר עודד מנדה-לוי ; גב' עינת ברעם-אשל | תרגיל |
| מטרת הקורס: זהו תרגיל מלווה לשיעור "מבוא לשירה". מטרתו לתמוך בדיוני השיעור ולהעשירם באמצעות 'קריאה צמודה' במספר מצומצם אך נבחר של שירים מן השירה העברית במאה העשרים. מטרת הקריאה להדגים ולתרגל הלכה למעשה את השימוש במושגי-היסוד מתחום הפואטיקה התיאורית, לצורך בניית תהליכי אינטרפרטציה של שיר.
מהלך הקורס: יחידותיו העיקריות של התרגיל תתמקדנה בהיבטים מרכזיים של תורת השיר ושל תיאור השיר, תוך העמדת מתודולוגיה שיטתית ותפיסה כוללת של פירוש. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים. קריאה משיעור לשיעור. כתיבת תרגילים ומבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 31/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.1514 מבוא לסיפורת | |
| ד"ר איריס מילנר | שיעור |
| מטרת הקורס ומהלכו: היכרות עם משגי יסוד בתחום הפואטיקה והתיאוריה של הסיפורת; הדגמת תפקודם של מושגים אלה ודרכי השימוש בהם במסגרת האינטרפרטציה של יצירת הפרוזה הבדיונית; הבנת הכפילות המייחדת את הסיפורת האומנותיות בין מעמדה כייצוג של עולם לבין תכונותיה כמערכת אסתטית אוטונומית.
מהלך הקורס: הקורס ייפתח במבוא שיעלה הבחנות עקרוניות בדבר הקשר בין ספרות ומציאות, יסקור את הסוגים השונים של הסיפורת ויבחין בין עקרונות הספרות הריאליסטית לבין הסוגים הלא-ריאליסטיים השונים בסיפורת. המשכו של הקורס יתרכז סביב שלושה מוקדים: א. מושגי יסוד בתחום העלילה והמבנה (אירועים ודרכי קישורם, תבניות הסיפור, מוטיבים, תהליך הקריאה ברצף מול הקריאה ה'מרחבית'; ב. הדמות הספרותית ודרכי עיצובה (מושג הדמות, סוגי דמויות ותפקודן במרקם הכולל של היצירה, דרכי אפיון ישירות, עקיפות ומקבילות, דרכי העיצוב של חיי הנפש); ג. המספר ונקודת התצפית (סוגי מספרים, בין המספר לסופר, מושג המחבר המובלע, דרכי מיקוד, מהימנות ואי-מהימנות, דרכי הסיפור). במהלך הקורס יוארו במידת האפשר נושאים נוספים בתורת הפרוזה, כגון: עיצוב הזמן והמרחב, מרכיבי הסגנון הסיפורי ועוד. השיעורים יתבססו על שילוב בין דיונים תיאורטיים לבין פירושים מדגימים של מבחר סיפורים שיהוו מעין חתך מייצג של הסיפורת העברית במאה העשרים. עיקר התרגול וההדגמה יתבצעו במסגרת התרגיל 'יסודות הסיפור החדש' שמהלכו יתואם עם מהלך השיעור. דרישות הקורס: נוכחות סדירה בשיעורים; עמידה בבחינת מעבר בסוף הסמסטר; קריאה מראש של מספר סיפורים שבדרך כלל יחולקו מראש; היכרות עם פרקים נבחרים ב'מילון מונחי הסיפורת' מאת יוסף אבן ועם 'הפואטיקה של הסיפורת בימינו' מאת שלומית רימון-קינן; קריאת עוד כחמישה מאמרים תיאורטיים על-פי הנחיות המורה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 27/01/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0615.1516 יסודות הסיפורת | |
| ד"ר עודד מנדה-לוי; ד"ר דרור בורשטיין; גב' טל ולד | תרגיל |
| מטרת הקורס: זהו תרגיל-נלווה לשיעור 'מבוא לסיפורת'. מטרתו לתמוך בדיוני השיעור ולהעשירם באמצעות 'קריאה צמודה' במבחר סיפורים קצרים מן הסיפורת העברית במאה העשרים. מטרת הקריאה להדגים ולתרגל את השימוש במושגי יסוד מתחום הפואטיקה התיאורית לצורך בניית תהליכי אינטרפרטציה של יצירת הסיפורת.
מהלך הקורס: הקריאה בסיפורים תדגים את השימוש במושגים מתחום העלילה והמבנה, דמויות ודרכי עיצובן, מספרים לסוגיהם, דרכי מסירה וטכניקות סיפר ותהליך הקריאה. כמו כן תמחיש הקריאה בסיפורים את נחיצות השימוש במידע חוץ-ספרותי (ביוגרפי, היסטורי וכדומה) לצורך הבנתם השלימה. דרישות הקורס: חובת נוכחות. קריאה שוטפת משיעור לשיעור. כתיבת תרגילים במהלך הסמסטר. עמידה במבחן המעבר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/05/2005 בשעה 18:00 | |
| 0615.2152 מבוא למיסטיקה יהודית והסיפור הקבלי | |
| פרופ' מיכל אורון | שיעור |
| הכרת מושגי יסוד במיסטיקה היהודית, הכרת המיסטיקה היהודית לזרמיה תוך עיון ביצירות מן הספרות המיסטית.
מהלך הקורס: א. מושגי יסוד במיסטיקה היהודית לדורותיה והתפתחותם. ב. עיונים בסיפור הקצר במיסטיקה היהודית: 1. הסיפור הקצר במיסטיקה הקדומה 2.סיפוריהם של חסידי אשכנז 3. סיפורי ספר הזוהר 4. ספרות השבחים (שבחי האר"י) 5. סיפור מעשי שבתי צבי 6. הסיפור החסידי. במהלך הקורס יקראו התלמידים יצירות מן הספרות העברית החדשה בהן ניכרת השפעתה של המיסטיקה היהודית , ומופיעים בהן מוטיבים ונושאים מיסטיים. על התלמידים חלה חובת הקריאה של היצירות הספרותיות בהן יעסוק הקורס בנוסף לחומר הביבליוגרפי, שענינו בתולדות המיסטיקה היהודית ונושאיה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 20/05/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2179 הנסיכה והצפרדע: יחסי מגדר בספרות העממית | |
| ד"ר נילי אריה-ספיר | שו"ת |
| במסגרת הקורס נעסוק במוטיבים של יחסים שבינה לבינו כפי שמוצגים בז'אנרים שונים של הספרות העממית, מסיפורים מסורתיים ועד סיפורים פמיניסטיים ופוסט פמיניסטיים. נדון בפרשנויות שונות של מוטיבים אלה ובמסרים שונים שהם מעבירים בהתייחס להקשרם.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/04/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2180 לגופו של סיפור – הגוף בפולקלור ובספרות | |
| גב' לימור וייסמן | שיעור |
| מאז ומתמיד תפס הגוף – האידאלי, הנורמלי, הלקוי והחריג – מקום מרכזי בספרות ובפולקלור של חברות ושל תרבויות שונות. בקורס הזה נחקור את ההבניה התרבותית של הגוף האידאלי והחריג דרך עיון ביצירות מן הספרות היפה ומן הספרות העממית (כולל סיפורת אישית), שהתחברו בתקופות שונות. נתוודע לריבוי הנרטיבים, הסמלים והדימויים הקשורים לגוף, ננסה להבין את מקורותיהם, בעיקר היהודיים, ונדון בזיקתם למרכיבים אחרים של התרבות העממית כגון טקסים ואמונות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/03/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2181 המדריך המיסטי לחיי היום-יום: קריאה בספר "תומר דבורה" | |
| ד"ר עמוס גולדרייך | שיעור |
| ר' משה קורדוברו (נפטר בשנת 1570 בצפת) היה מגדולי המקובלים שבכל הדורות; בפעילותו שילב חריפות עיונית עם פרקטיקות מיסטיות-אקסטטיות. בספרו "תומר דבורה" הציג תורה מוסרית-מיסטית המורה כיצד יממש אדם בחייו ובמעשיו את החוקיות הפנימית הגנוזה במעמקי עולם הספירות. הסגנון הבהיר והקולח שבו נכתב הספר והרצאת הדברים הפשוטה, כמעט עממית, מעידים לכאורה על כך שהספר נועד לשכבות רחבות של קוראים. כנגד זה הובעה במחקר דעה שהספר נועד דווקא למקובלים מתקדמים, שכבר הגו ביצירות המופת העיוניות של רמ"ק, ואשר ביקשו לישם את העקרונות התיאורטיים בחייהם האישיים. תוך כדי עיון בחיבור נזכיר גם כמה קווים עיקריים בז'אנר של ספרות המוסר הקבלית בצפת, שהיתה לה השפעה עצומה על עיצוב דמותה של הרוחניות היהודית במשך דורות.
היכרות מוקדמת כל שהיא עם ספרות הקבלה והתמצאות בסמליה העיקריים – חיוניים, אך גם תלמידים שאין להם היכרות כזאת יוכלו להשתלב בקורס (הם יתבקשו להשלים את החסר בקריאה שתוצע להם בכיתה). | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0615.2182 הסיפור החסידי - לבושים לאור הגדול | |
| מר אלישע בורוש | שו"ת |
| בפעלה המבורך- "הורידה" החסידות את עולם הרוח ועבודת האל מן האליטה הרוחנית לפשוטי-העם. אחד מן הכלים להפשטת הדברים היה ה"סיפור החסידי". סוגה הכוללת בתוכה סיפורים על גדולי ומנהיגי חצרות החסידים, הנהגתם, חכמתם ונפלאותיהם. וסיפורים שסיפר ה"רבי" לחסידיו ושימשו כמשלים ל"מביני דבר". בקורס אנו נעסוק בשני הסוגים, נפגוש את נפלאות הבעל שם טוב ונטעם מסיפוריו של נינוֹ הידוע- רבי נחמן מברסלב. נעמוד על המסרים הרוחניים- גם הפוליטיים והחברתיים בסיפורים על מנהיגי החסידות, וננסה יחד "להסיר את הלבושים" מאגדות מרתקות על נסיכות ומלכים, עשירים ועניים ופלאי תבל. הקורס יסקור את התפתחותה של החסידות מראשיתה, את התפתחות ה"סיפור" כבעל מעמד בפני עצמו בעולם הרוח של החסידות ואת תכנם הגלוי והסמוי של סיפורים אלו. המשתתפים יידרשו לנוכחות במפגשים, השתתפות בדיון, עבודת תרגיל במהלך הקורס ומבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2217 עיון בספרותם של חסידי אשכנז | |
| ד"ר עמוס גולדרייך | שיעור |
| חסידות אשכנז היתה תנועה דתית-חברתית רדיקלית בגרמניה; שיא פעולתה הספרותית היה בערך בין השנים 1150-1250 (אין להחליפה בחסידות של מזרח אירופה שתחילתה במאה הי"ח). יש מחלוקת על היקפה של תנועה זו, ויש הסבורים שמדובר בחוגים אליטיסטיים מצומצמים. עם זאת השפעתה היתה גדולה (בין היתר על ספרות המיסטיקה היהודית). התנועה יצרה ספרות ענפה, בעלת עצמה ומקוריות, המשקפת את השקפותיהם ורגשותיהם של המחברים בתחומי תאולוגיה, מוסר, מיסטיקה, מגיה ודמונולוגיה. מחוגי חסידי אשכנז יצא גם "ספר חסידים", שמרכיב חשוב ביותר בו הוא סיפורי מעשיות, המשקפים את עולמם המיוחד של חסידי אשכנז על אמונותיהם, יצריהם, תקוותיהם ופחדיהם, ואשר יש בהם עניין רב גם מבחינה ספרותית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2238 השירה והחיים: שירת החול העברית של תקופת תור הזהב בספרד | |
| ד"ר טובה בארי | שו"ת |
| מטרת הקורס ומהלכו: במסגרת השיעורים נקרא מגוון מייצג משיריהם של היוצרים הבולטים של תקופת ספרד הקלסית: שמואל הנגיד, שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא, יהודה הלוי ואחרים. דרך השירים נכיר את עולמם הרוחני של יוצרים אלה ונעמוד על הגורמים החברתיים והתרבותיים של יהודי ספרד, אשר איפשרו את צמיחתה של שירה ייחודית ומופלאה זו.
חובות הקורס: נוכחות קבועה והשתתפות פעילה בשיעורים, כתיבת שתי עבודות תרגיל במהלך הקורס ובחינה מסכמת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/01/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/02/2005 בשעה 18:00 | |
| 0615.2239 דברים שרואים משם: על כוחו של ההקשר בפרשנות הטקסט | |
| ד"ר עידית עינת-נוב | שו"ת |
| השירה העברית מספרד נכתבה על פי מוסכמות מוצקות ונתונות מראש. אותם מוטיבים רעיוניים, יסודות מבניים, דפוסים רטוריים וציורי לשון משותפים על כן לשירים השונים הנכתבים במסגרת הז'אנר האחד, ולא פעם אף חוצים את גבולות הסוגים. על רקע הדמיון הבולט לעין, ננסה לעמוד על השוני החל ביסודות הטקסט הדומים, בהיכנסם אל מסגרות ז'אנריות, או אף טקסטואליות, שונות. גישה זו, הנסמכת על תיאוריות סטרוקטוראליסטיות (בלשניות ופואטיות) וקוגניטיביות, תבליט את עושרו ואת ריבוי פניו של היסוד הקונוונציונאלי המוכר. דרישות הקורס: הכנה משיעור לשיעור, כתיבת תרגיל, בחינת סיום. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2240 אלף סיפור וסיפור: הסיפור האומנותי בימי הביניים | |
| פרופ' טובה רוזן | שיעור |
| ג'ובני בוקצ'ו (דקמרון"), ממבשרי הרנסנס האירופי, וג'פרי צ'וסר ("סיפורי קנטרברי"), גדול הסופרים האנגליים בימי הביניים, נחשבים לאבות הסיפורת האמנותית המערבית. בקובצי הסיפורים שלהם הם שילבו מסורות סיפוריות עתיקות (כגון ה"אקזמפלום" הדתי וה"פאבלייה" העממי). כמו כן הם קלטו חומרים סיפוריים מזרחיים (הודיים, פרסיים, ערביים) מתוך קבצים שונים שעתידים להרכיב את הקובץ הערבי הידוע אלף לילה ולילה. חומרים כאלה תורגמו לשפות אירופה ונטמעו בסיפור האומנותי החדש. מתרגמים יהודיים שימשו לעיתים צינור בין המסורות המזרחיות והמערביות. בתוך הרשת הבינלאומית הסבוכה הזאת ממוקמים גם הסיפורים המחורזים העבריים שהחלו להיכתב בספרד, איטליה וארצות המזרח החל מראשית המאה השלוש עשרה. הסיפורת המחורזת העברית (ה"מקאמה" וסוגים אחרים) תילמד בקורס זה על רקע המסורות הסיפוריות המקבילות, ויודגש ייחודה. בין הסופרים העבריים שיילמדו בקורס: יהודה אבן שבתי, יוסף אבן זבארה, יהודה אלחריזי, יעקב בן אלעזר, עמנואל הרומי ואחרים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2005 בשעה 12:30 | |
| 0615.2242 "צחוק זה לא צחוק"; על תפישותיו השונות של הצחוק בספרות העברית בימי הביניים | |
| ד"ר חביבה ישי | שו"ת |
| התופעות השונות הגורמות לאנשים לצחוק קשורות במבנה אישיותם, במבנה החברה שבתוכה הם חיים ובמנגנונים הלשוניים בסביבתם. הצחוק הוא דבר מורכב ובעל אפקטים שונים. בעיקר זה, שהוא פועל
יוצא של הומור מילולי. להבנתו נדרשים פסיכולוגים, סוציולוגים, פילוסופים, בלשנים ואנשי ספרות . מה מצחיק בטקסט מסויים? האם יש תנאים הכרחיים לטקסט להיות מצחיק? האם הלשון יכולה להגדיר את גורמי הצחוק? האם הקשר עם הקונטקסט הכרחי? ננסה לדון בכל אלה בשירה ובפרוזה; ביצירות עבריות וערביות מימי הביניים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2341 "תיקון אמנותי" – פסיכואנליזה על ספת הספרות | |
| ד"ר איריס מילנר | שיעור |
| הביקורת הפסיכואנליטית המסורתית ייחסה מעמד מועדף לפסיכואנליזה, כמי שבידיה, כביכול, כלי הניתוח והפרשנות לטקסט הספרותי, גיבוריו ומחברו. בחלקו הראשון תידון בקורס התפתחותו של מפגש מסורתי זה בין הפסיכואנליזה לספרות (החל מכתביו של פרויד בעניין זה), יוצגו פרשנויות פסיכואנליטיות קלאסיות ליצירות ספרות, וכן ידונו טקסטים ספרותיים המעמידים במרכזם, בגלוי או בסמוי, "מצבים" פסיכואנליטיים. בחלקו השני יוקדש הקורס לתיאור השינוי שחל בעשורים האחרונים בגישה המייחסת "מעמד מועדף" לפסיכואנליזה, ויוצג האופן שבו הפסיכואנליזה מגדירה את עצמה מחדש באמצעות תובנות הלקוחות ממחקר הספרות. כמו כן ידונו בקורס אלטרנטיבית של קריאה פסיכואנליטית של ספרות יפה, כאלה המתייחסות אל הטקסט הספרותי כאל "ישות פסיכולוגית" המונעת על ידי ה"לא מודע" שלה, המסתתר ומבקש להחשף בעת ובעונה אחת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2391 מבוא לאגדה ולספרות עממית | |
| פרופ' עלי יסיף | שיעור |
| הקורס מבקש להציג בפני השומעים את עושרה ומורכבותה של הספרות העממית. בחלקו הראשון של הקורס יידונו הנושאים העיוניים: הגדרות הסיפור העממי, סוגיו הספרותיים (מיתוס, מעשייה, אגדה, נובלה, משל, בדיחה, חידה, פתגם), והשיטות העיקריות במחקרו (האסכולות ההשוואתית, הסטרוקטוראלית, הפסיכואנליטית, הפונקציונלית). בחלקו השני של הקורס יוצגו סיפורי העם העבריים בתקופותיה העיקריות של התרבות היהודית: המקרא; תקופת בית שני; תקופת התלמוד והמדרשים; תקופת ימי-הביניים; הספרות החסידית, וסיפורי העם של עדות ישראל בזמננו. הנושאים ילוו בניתוח אינטנסיבי של טקסטים נבחרים מכל תולדותיה של הספרות העממית העברית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/07/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2401 הסיפורת העברית במאתיים השנים האחרונות – מבוא היסטורי | |
| פרופ' אבנר הולצמן | שיעור |
| מטרת הקורס לפרוש תמונה פנורמית מקיפה של הסיפורת העברית מאז ראשית המאה התשע-עשרה ועד שלהי המאה העשרים על אקלימיה ההיסטוריים והגיאוגרפיים, נושאיה וצורותיה, תקופותיה ודורותיה, מרכזיה ומהלכיה, יוצריה הבולטים והמשניים. מן הבחינה ההיסטורית יתוארו בקורס פרקיה העיקריים של סיפורת זו: הסאטירה המשכילית בגליציה; צמיחת הרומן והסיפור הקצר בליטא וברוסיה; הסיפורת המשכילית בשיאה; הסיפורת של 'המהלך החדש'; הופעתו של 'נוסח מנדלי' מזה ו'נוסח ברדיצ'בסקי' מזה; המודרניזם של ראשית המאה העשרים; ספרות העליות הראשונות ותקופת היישוב; נוכחותו והשפעתו של ש"י עגנון; הופעת הסיפורת של בני הארץ מס' יזהר ואילך; דורות וקבוצות בסיפורת הישראלית, מ'דור בארץ' ו'דור המדינה' ועד המרחב העכשווי. בד בבד יתוארו הנוסחים העיקריים החוזרים ומתגלים בסיפורת בתקופות שונות: הנוסח הריאליסטי; הנוסח הסאטירי; הנוסח הלירי-אימפרסיוניסטי; הנוסח האקספרסיוניסטי; הנוסח הפנטסטי-סוריאליסטי. מן הבחינה התימטית יאופיינו נושאי היסוד המתגלגלים בסיפורת בלבושים ובהקשרים שונים, ובראשם המתח בין שאיפתו של היחיד לבצר לו מרחב-קיום פרטי אוטונומי לבין תביעותיו ולחציו של ההקשר ההיסטורי-הלאומי הקולקטיבי. הדיון ישלב בין סקירות כלליות לבין עיונים מדגימים ברומנים, בנובלות ובסיפורים קצרים ממיטב הסיפורת העברית והישראלית. כמו כן ישולבו בו התייחסויות למחקרים רלוונטיים ולדברי ביקורת בולטים מתקופות שונות. | |
| הערות: נוכחות והשתתפות בשעורים; קריאה שוטפת של יצירות ספרות ומאמרי ביקורת; בחינת סיום. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/04/2005 בשעה 18:00 | |
| 0615.2409 קווי מיתאר לשירה העברית מאמצע המאה ה-18 ועד סוף המאה ה-20 | |
| פרופ' זיוה שמיר | שיעור |
| מטרת הקורס: לשרטט קווי מתאר להתפתחות השירה העברית של מאתיים השנים האחרונות, תוך הארת השינויים הפואטיים במעבר מתקופה לתקופה ומאסכולה לאסכולה, על רקע התמורות החברתיות והפוליטיות.
מהלך הקורס: במהלך הקורס יתוארו הנסיבות שהובילו ללידתה של השירה העברית החדשה, והתלמידים ייפגשו, שלב אחרי שלב, עם הזרמים הספרותיים העיקריים (שירת ההשכלה המוקדמת והמאוחרת; שירת התחייה; השירה האוונגרדית של שנות העשרים; השירה המודרניסטית-סימבוליסטית הארצישראלית; השירה המודרניסטית הישראלית; השירה הפוסט-מודרניסטית הישראלית, וכן עם מבחר טקסטים של משוררים מרכזיים. | |
| הערות: נוכחות בשיעורים, קריאה של טקסטים שיריים וביקורתיים, בחינה מסכמת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0615.2499 סיפורי אהבים של ש"י עגנון | |
| פרופ' חנה נוה | שיעור |
| עגנון הקדיש את אחד מכרכי סיפוריו לנושא זה – "על כפות המנעול" הוא שמו של הכרך וכותר המשנה שלו מציין: "סיפורי אהבים". גם בכרכים אחרים של כתביו מצויים סיפורים נוספים, שאפשר לראותם כ"סיפורי אהבים", על פי העקרונות הפואטיים והתימאטיים שנקבעו בכרך העיקרי. במהלך הקורס נדון במבחר מסיפורים אלה ונעמוד על העקרונות המסדרים אותם, מהיבטים אחדים: הדפוס האוניברסלי של סיפורי אהבה מול הדפוס שמציג עגנון; עלילת סיפור האהבה, ראשיתה וסופה; האוהבים – דמויות, אופי וגורל, דינמיקה של יחסים; מין ומגדר בסיפורי האהבה ועוד. הקורס יאפשר הזדמנות להיכרות עם יצירתו של עגנון ועם סגנונו דרך אחד מפתחי הכניסה המרתקים ביותר שלהם.
תלמידי הקורס יידרשו לקרוא את מבחר הסיפורים ואת המאמרים הפרשניים המלווים, בהתאם לרשימת קריאה. הקורס יסתיים במבחן. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/01/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/04/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2537 החיפוש הרוחני בשירה (גלבוע, זלדה, וולך) | |
| ד"ר לילי רתוק | שו"ת |
| מהלך הקורס: החיפוש הרוחני של משוררים עבריים כאמיר גלבוע, זלדה ויונה וולך יעמוד במרכז הקורס. החומר התיאורטי יעסוק בתחום הקדושה: ויליאם ג'יימס, רודולף אוטו, מרטין בובר ואחרים. מבחר שירים יציג את הכמיהה אל מה שמעבר לעולמנו ביצירתם ויאפיין את השפעתה על עולמם הייחודי.
דרישות הקורס: נוכחות בכל השיעורים, עבודת ביניים ומבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 20/01/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/03/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2538 מפרשנות לביצוע – קריאת שירה בקול | |
| ד"ר לילי רתוק | שו"ת |
| מהלך הקורס: השירה הלירית קיימת במימד הווקאלי ולא רק בתחום הוויזואלי; לכן, יש לקרוא אותה בקול, לבצע אותה, כמעט כפי שמבצעים יצירה מוזיקלית. הביצוע מבוסס על אינטרפרטציה אישית.
בקורס נקרא מבחר של שירים מן השירה הישראלית החדשה, נציע דרכי אינטרפרטציה שונות ונלמד לבצעם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/06/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2539 מאה שנים של תלישות: פרט וחברה בסיפורת העברית של המאה העשרים | |
| גב' עינת ברעם אשל | שיעור |
| ברבע הראשון של המאה העשרים כבש את הסיפורת העברית גיבור ספרותי חדש: התלוש. דמות זו הייתה תוצר של שבר תרבותי חריף, שגזר על הצעירים העבריים להיטלטל בין העולם המסורתי הישן, שממנו ניתקו מתוך בחירה, לבין העולם החדש, שבו התקשו להכות שורש. סיפורת התלושים עסקה אפוא בשאלות של זהות אישית, חברתית ולאומית והיא שיקפה באמצעות סיפורו של היחיד את פניו של הדור ואת מצוקותיו. חלקו הראשון של הקורס יעסוק בסיפורים שכתבו נציגיה הבולטים של הסיפורת בתקופה זו, בהם ברדיצ'בסקי, ברקוביץ' וגנסין.
שאלת יחסו של היחיד אל החברה והלאום תוסיף ותיבדק גם בסיפורת שנכתבה לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם התקת מרכז הכובד של הספרות העברית אל ארץ ישראל. שאלת התוכן שיצקה 'עלילת העל הציונית' אל חיי הפרט תידון ביצירות מאת עגנון וברנר. חלקו האחרון של הקורס יבחן את התפרקותו ההדרגתית של הנרטיב הציוני משנות השישים ואילך ואת הסיפורים הפרטיים שהמירו אותו; אלה מייצגים חיפוש - קדחתני, נואש או אפטי - אחר זהות וגאולה אישיים. הסיפורים שיידונו בחלק זה של הקורס יהיו פרי עטם של עמוס עוז, אלי עמיר, רות אלמוג, יהושע קנז, דליה רביקוביץ, אורלי קסטל-בלום ועוזי וייל. | |
| הערות: חובות הקורס: נוכחות סדירה בהרצאות, קריאה שוטפת של יצירות ספרות וחומר עיוני, בחינת סיום. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/04/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2540 קריה יפת כזב: תל-אביב בשירה | |
| ד"ר עודד מנדה-לוי | שו"ת |
| המסורת של שירת תל-אביב החלה להיווצר במחצית השנייה של שנות העשרים, והיא אפיינה את העיר כבר מראשיתה כמרחב אורבני בעל מאפיינים של עיר מודרנית לכל דבר. ראשיתה של מסורת שירית זו תיבחן תוך התמקדות בשאלות היסטוריות, תרבותיות ופואטיות. בין המשוררים שכתבו על תל-אביב ומשירתם נקרא: מרדכי טמקין, יהודה קרני, אסתר ראב , יצחק למדן, פסח גינזבורג, דוד שמעונוביץ, אברהם שלונסקי, ונתן אלתרמן. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/01/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 11/03/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2541 שירה וסיפורת בעקבות מלחמת העצמאות | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | שיעור |
| השיעור יעסוק בהתייחסות הספרות העברית למלחמת העצמאות. כיצד מתוארת המלחמה, מהי דמות החייל וכיצד מתואר האויב, מה מקומן של נשים (חיילות, אימהות שכולות) בספרות המלחמה, האם אפשר להגדיר את תפיסת המרחב והזמן האופיינית לספרות המלחמה, והאם ספרות זו רואה את תפקידה במתן לגיטימציה לערכים אידיאולוגיים הגמוניים ואיזו ביקורת היא מנסחת כלפיה. הקריאה תתייחס לשירה (גורי, אלתרמן, הלל, פינקרפלד), לסיפורת (יזהר, קובנר, אבנרי, נתיבה בן יהודה), למחזאות (מוסנזון, שחם), להיסטוריוגרפיות השונות שנכתבו משך השנים ולספרות ההנצחה ("חברים מספרים על ג'ימי") שקשורה במלחמה זו. בנוסף לכך ייקראו מחקרים בנושאים תיאורטיים כמו אידיאולוגיה ולאומיות, מאפייני ספרות-מלחמה, טראומה והתמודדות עם שכול, וכד'. | |
| הערות: חובות הקורס - נוכחות, קריאה משיעור לשיעור ומבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0615.2544 עם הפנים מערבה: מודרניזציה בספרות הילדים העברית | |
| ד"ר יעל דר | שיעור |
| ספרות הילדים העברית החלה להשתחרר מעבותות האינדוקטרינציה הציונית בשנות הארבעים, ומרגע זה החל בה תהליך מודרניזציה, הנמשך עד היום. הקריאה לספרות ילדים חדשה, אוניברסאלית, שתואמת את המגמות הספרותיות החדשות בארצות המערב, נשמעה בתחילת התהליך בעיקר בקרב סופרים ומשוררים מודרניסטיים, שתפסו בשנים אלה את מרכז הבמה הספרותית. במהלך הקורס נתחקה אחר הזיקה בין המודרניזם הספרותי למבוגרים, שכבר התבסס בקנון, לבין ספרות הילדים המודרנית המתהווה. בין היתר נקרא יצירות של אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, אנדה עמיר-פינקרפלד ואהרן זאב. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2545 שלום עליכם: המאיר והאפל | |
| פרופ' דן מירון | שו"ת |
| הקורס יעסוק ביצירתו הסיפורית של שלום עליכם, בהתפתחותה, ברציונל האסתטי המוצהר שלה ובמשמעות הפסיכולוגית, החברתית והאסתטית של הטקסטים כשלעצמם. יידונו בו כמה יצירות נעורים של הסופר ('המכתבים הגנובים בבית הדואר', 'עסקי משרד', 'סטמפניו'), מבחר מן המונולוגים ה'קלאסיים', 'מנחם מנדל', 'טביה החלבן' ו'סיפורי מוטל בן פייסי החזן', מבחר 'סיפורי ילדים', וכמה יצירות מאוחרות (הרומאן 'כוכבים תועים', 'סיפורי רכבת'). כמו כן יידון הקורס במקומה של יצירת שלום עליכם בתרבות היהודית המודרנית, ויתהה על הניגוד, שבו נתקל הסופר בחייו: אהבתם והערצתם של ההמונים היהודיים, מזה, ויחס קר, כמעט מזלזל, מצד האינטליגנציה היידישיסטית, מזה. שלום עליכם לא נעשה ל'גיבור תרבות' יהודי (כדוגמת בן דורו, י"ל פרץ), אבל הוא נעשה ל'גיבור עם'. הקורס יעסוק בהבדל בין שני אלה. | |
| 0615.2546 "אדם יהודי מן המרתף": אסטרטגיות של הגדרה עצמית ביצירותיו הארץ-ישראליות של ברנר | |
| ד"ר איריס מילנר | שיעור |
| הקורס יעסוק בפרקים מתוך יצירותיו הארץ-ישראליות של ברנר (ובהם: "שכול וכישלון", "מכאן ומכאן", "בין מים למים" ו"עצבים"). הדיון יתמקד באופן שבו מייצרת הפואטיקה של ברנר הקבלה וזיקות פנימיות בין שני שדות שיח נפרדים לכאורה: מצד אחד שאלות הנוגעות ללאומיות בכלל ולפוליטיקה של הזהות היהודית-ציונית בפרט, ומצד שני – תהיות ותובנות אקזיסטנציאליסטיות, המשקפות חרדה קיומית עמוקה, והמטרימות את הפילוסופיה והפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית של אמצע המאה העשרים. דיון זה יתבסס על המחקר הענף ביצירתו של ברנר, ויציג, בנוסף לפרקים נבחרים מיצירותיו של הסופר, כתבי יסוד של האסכולות השונות בביקורת ברנר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0615.2548 יהודית הנדל: הרהורים על זיכרון | |
| ד"ר איריס מילנר | שיעור |
| מאז ראשית פועלה הספרותי החשוב של הסופרת יהודית הנדל עוסקת יצירתה, בין השאר, באסטרטגיות של התמודדות עם טראומות קיצוניות של אובדן: ארץ מוצא, שפת אם, משפחה, קהילה, קרובים ואהובים – עם אובדנם של אלה במלחמה ובנסיבות אחרות מתעמתות שוב ושוב רבות מהדמויות הספרותיות העומדת במרכזם של הטקסטים הספרותיים – למן "אנשים אחרים הם" ועד ספרה האחרון עד כה "טירופו של רופא הנפש". הקורס יעסוק בהיטלטלות בין זיכרון לשכחה (כאופני תגובה לאובדנים הללו) - כדרמה המרכזית המניעה את עלילותיה של הנדל, בהוויית הגירה ופליטות כעמדת מוצא ביצירותיה, ובמשמעותם של כל אלה בעולם החוויתי והגותי שמעמיד קורפוס יצירותיה בכללו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2549 מקום למחשבה: מבחר מרחבים בספרות העברית | |
| ד"ר עודד מנדה-לוי | שו"ת |
| ז'ורז' פרק בספרו: "חלל וכו': מבחר מרחבים" [1974], ספר שהוא השראה לכותרת הקורס כותב בין היתר: "דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה (ומי מסוגל עדיין להסיק זאת ממצב השמש?) אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו". בקורס ננסה לשאול איפה אנחנו? לברר את טיבם של אותם מקומות בהם אנו חיים, ואת אופני הנוכחות או הייצוג שלהם בטקסטים מתוך הספרות העברית והישראלית.
הקורס יעסוק בשאלות מרכזיות בייצוג המקום בספרות, כלומר במרחב הפיסי של העולם המיוצג. מתוך פרספקטיבות של ביקורת התרבות ו"כלי עבודה" של הפואטיקה של המרחב וארכיטקטורה, ננסה לעמוד על אופיים של מרחבים כמו: רחוב, עיר, בית, שכונה, פרבר, קניון, גבול, גשר. נקרא ביצירות ספרות ובטקסטים עיוניים העוסקים בשאלות אלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/05/2005 בשעה 18:00 | |
| 0615.2550 קבצנים ומגלי ארצות: הספורת של מנדלי מוכר ספרים | |
| ד"ר דרור בורשטיין | שיעור |
| דמותו של מנדלי ניצבת כשרגלה האחת נטועה בספרות ה"השכלה" במחצית המאה ה- 19, ורגלה האחרת - כבר בעידן המודרני של הספרות העברית בראשית המאה ה- 20. דרך קריאה בשלוש יצירות של ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים), "ספר הקבצנים", "מסעות בנימין השלישי" ו"בימים ההם", ננסה לעקוב אחרי התפתחות בעמדת המחבר ובתפיסת המציאות (מרחב, זמן, אדם) של "הסבא" של הסיפורת העברית. ילוו את הדיון מחקריו של מיכאיל באחטין על מחבר וגיבור ועל המרחב והזמן בספרות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/03/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2750 סופר אורח - א.ב. יהושוע | |
| גב' טל ולד | שו"ת |
| בשנת תשס"ה בסמסטר ב' יתארח בחוג לספרות עברית הסופר א.ב. יהושע ויקיים סדרת הרצאות לתלמידי החוג, לציבור הסטודנטים ולקהל הרחב. תלמידי החוג מוזמנים להשתתף בהרצאות אלה. השתתפות בהרצאות הסופר האורח תחשב במניין שעות הבחירה בתיאום עם מזכירות החוג. הכרה בנקודות הזכות תתאפשר רק פעם אחת במהלך לימודי הסטודנט. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2817 הקול האחר בשירה הישראלית | |
| ד"ר לילי רתוק | שו"ת |
| מהלך הקורס: האם קיימת בשירה הישראלית מסורת סמויה, מסורית נשית? האם ההקשר התרבותי הספציפי של היצירה הנשית השפיע על הכותבות? האם הביקורת הפמיניסטית עשויה לסייע לנו בפענוח הקול הזה? שאלות אלה יעמדו במרכז הקורס, שיציג מבחר משיריהן של מיטב המשוררות העבריות.
דרישות הקורס: נוכחות בכל השיעורים, כתיבת עבודת ביניים ומבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/06/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0615.2852 דימויי נשיות בשירה העברית | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | שיעור |
| השיעור יסקור את ההתייחסות לנשיות בשירה העברית מאז שירת י"ל גורדון ועד ימינו. במרכזו יעמדו מספר שאלות אידיאולוגיות-ספרותיות: כיצד כתבו משוררים על נשים (אידיאליזציה מול דמוניזציה) בראשית המאה העשרים (ביאליק, טשרניחובסקי, שניאור)? כיצד נראתה כתיבתן של משוררות בראשיתה (רחל, אסתר ראב, פינקרפלד)? האם משוררי תקופת המדינה הביאו לשינוי בדימויי הנשיות הרווחים ואיך השפיעה מלחמת העצמאות על דימויים אלה? כיצד מתמודדת שירתן של נשים עם ייצוגים מקובלים בתרבות (רביקוביץ, וולך, חלפי, בז'רנו, איילון, משעול)? מה יחסה של ביקורת הספרות העברית לשירת נשים?
הקורס ילווה בקריאת מאמרים בפמיניזם (קריסטבה, סיקסו, באטלר) ובהתייחסויות לשאלת הנשיות מתחום הפסיכולוגיה (פרויד, יונג, לקאן, פלמן). | |
| הערות: חובות הקורס - נוכחות, קריאה משיעור לשיעור ומבחן מסכם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 03/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0615.2959 מושגי יסוד בביקורת הספרות | |
| פרופ' חנה נוה | שיעור |
| הקורס יציג את התורות המרכזיות של המאה העשרים, שמציעות שיטת מחשבה ביקורתית להבנת מהותו, מעמדו, תפקודו ומגבלותיו של הטקסט הספרותי. הקורס יעסוק ביחסים בין ייצוג ומציאות, כפי שהובנו בשיטות מחשבה שונות; ביחסים בין היוצר, היצירה והנמען – בהקשר של תקשורת ושל אסתטיקה; בקשר בין ספרות ובין אידיאולוגיה, פוליטיקה, חברה; בתפקידה של הספרות בהבניית תרבות; במאבק סביב הקאנון ובמהלכים ספרותיים חתרניים נגד הקאנון; בשאלות מקוריות, אינטרטקסטואליות, ורב-קוליות; בתורת הז'אנרים ועוד. כל אלה יידונו באמצעות סידרה של מושגים ביקורתיים, שיחשפו את השאלות המרכזיות המעסיקות את תורות בזמננו, ואת המבקרים וההוגים של תורות אלה...
| |
| הערות: דרישות: נוכחות סדירה בהרצאות, קריאה שוטפת של חומר נילווה, כתיבת עבודת ביניים במהלך הקורס, בחינת סיום | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/04/2005 בשעה 18:00 | |
| 0615.3001 אגדות הקדושים בתרבות היהודית: פולחן וסיפורת בתרבות העממית | |
| פרופ' עֵלי יסיף | סמינר |
| אגדות הקדושים הן אחד הז'אנרים העממיים הקדומים והנפוצים ביותר בתרבות העממית העולמית. במסורות העם היהודיות ראשיתן של אגדות הקדושים היא עוד במקרא – בסיפורי אליהו ואלישע, והמשכן בסיפורי החכמים בתלמודים ובמדרשים ובאגדות העבריות של ימי הביניים. סיפורים אלה רווחים הרבה אף במסורות העממיות של זמננו, הן במדינת ישראל, הן בתפוצות. בקורס נכיר את התשתית התיאורטית של הז'אנר, ונקרא וננתח מבחר של אגדות קדושים עבריות מתקופותיה השונות של התרבות היהודית, תוך הדגשת הזיקה שבין הטקסט הספרותי להקשריו ההיסטוריים והחברתיים. בחלקו השני של הקורס ילמדו הסטודנטים כיצד לערוך ולנסח עבודות מחקר בתחום, ויציגו את עבודות המחקר האינדיבידואליות שלהם. | |
| 0615.3015 "אשת חיל"- קול האישה בסיפור העממי מסורתי ובסיפור האישי | |
| ד"ר נילי אריה-ספיר | סמינר |
| במסגרת הקורס נאזין לקולותיהן של נשים יהודיות, ארץ-ישראליות וישראליות המשודרים מטקסטים
מסורתיים וכן מסיפורים אישיים (אלה באמצעות יומנים, זיכרונות, מכתבים ומפגשים עם מספרות). נדון בפרשנויות שונות של הטקסטים בהתייחס להקשריהם החברתיים- היסטוריים. תוך כדי העיונים בקולות השונים נתייחס אל זהויותיהן, מעמדן, מערכת הערכים וכמיהותיהן של הנשים לסוגיהן. | |
| 0615.3016 יצירות ונמעניהן; ספרות ימי הביניים ותורת ההתקבלות | |
| ד"ר חביבה ישי | סמינר |
| תורת ההתקבלות רואה בתהליכי קליטה ספרותיים תהליכים חברתיים. תהליכים אלה מותנים בהבנת
השינויים המתחוללים ב"העברה" ספרותית מלשון ללשון, מדור לדור ומחברה לחברה. תהליכי קליטה וההעברה של ספרותנו בימי הביניים מעניינים ומורכבים במיוחד בהיותם בין תרבותיים. הקורס ידון בתהליכי הקליטה ומשמעותם בשלושת הסוגים העיקריים של הספרות העברית בימי הביניים: שירה ליטורגית, שירה חילונית ומקאמה. ננסה להבין את תהליכי הקאנוניזציה בימי הביניים ולבחון את תקפותן של היצירות הקאנוניות בימינו. | |
| 0615.3182 מרכז חדש בהתהוותו - שלבים ראשונים בהתגבשות השירה העברית בספרד | |
| ד"ר טובה בארי | סמינר |
| תיאור הקורס ומהלכו: השירה העברית המתהווה בספרד החל מאמצע המאה העשירית היא חדשנית באופייה, בתכניה ובדרכי עיצובה. בסמינריון נבקש לבחון את צעדיה הראשונים ואת לבטיה של אסכולה שירית זו בשלבי התהוותה. לשם כך נקרא בעיון מיצירותיהם של ראשוני המשוררים בספרד: מנחם בן סרוק; דונש בן לברט; יצחק אבן מר שאול; יצחק אבן כלפון; יוסף אבן אביתור ואחרים. מבדיקת השירים נוכל לעמוד על מקורות היניקה של מחבריהם ועל מידת נאמנותם או לחלופין, סטייתם ממסורות השירה העברית שקדמו לזמנם. ננסה להסביר את הצרכים והאתגרים החדשים שעמדו בפני המשוררים האלה בחברה היהודית החצרנית שבה יצרו, ונבדוק את מגוון הפתרונות שהעלו ביצירותיהם. במסגרת הדיונים נצביע גם על השפעתו האידיאולוגית של רב סעדיה גאון כגורם מתסיס ומפרה על ראשוני היוצרים במרכז החדש.
דרישות הקורס: נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים. קריאת טקסטים וחומר ביבליוגרפי; הכנת רפרט על נושאים הנלמדים בקורס; מבחן מסכם וכתיבת עבודה סמינריונית. נושא העבודה טעון אישור המורה. | |
| 0615.3187 מעולמו המיסטי של ר' נחמן מברסלב | |
| פרופ' מיכל אורון | סמינר |
| הסמינר יעסוק בתורתו בסיפוריו של ר' נחמן מברסלב ובמחקרים אודותיו.
תוך כדי קריאה בספר 'ליקוטי מוהר"ן' ובסיפורי המעשיות לר' נחמן, ייבחנו מקורותיו של ר' נחמן בספרות העממית, בספרות חז"ל ובספרות הקבלה. דרישות הסמינר: השתתפות פעילה, הכנת רפראט, קריאה שוטפת של מאמרים ומחקרים העוסקים ביצירת ר' נחמן, וכן כתיבת עבודה סמינריונית. | |
| 0615.3232 "הכתיבה או החיים": הייצוג הטקסטואלי של השואה ומגבלותיו | |
| ד"ר איריס מילנר | סמינר |
| כותרת הסמינר שאולה מספרו של ניצול בוכנוואלד, חורחה סמפרון, אשר התלבט שנים רבות בין הדחף לכתוב את זיכרונותיו ממחנה הריכוז לבין האימה שחזרה אל הטראומה תעלה לו במחיר חייו. עניינו של הסמינר יהיה דיון במשמעויותיו של מעשה הייצוג מבחינתם של כותבים שונים – ניצולים ואחרים – של "יקום מחנות הריכוז". דיון זה יערך בהקשר של הפולמוס הגדול על "כתיבה ושואה": עצם האפשרות לייצג את המציאות הבלתי ניתנת לתפיסה באמצעות טקסט; הנאותות המוסרית של ייצוג כזה, בין השאר מחשש גימוד האירועים ורלטיביזציה שלהם; הז'אנרים ה"מותרים" לייצוג השואה ועוד. הקורס יעסוק, בנוסף לייצוגי השואה באמצעות טקסטים ספרותיים, גם בעדויות של ניצולים, וכן בקולנוע, טלוויזיה ואמנות פלסטית. | |
| 0615.3241 מסיפור של שואה לסיפור של לקח: תהליך הלאמת סיפור השואה לילדים בשנים 1955-1945 | |
| ד"ר יעל דר | סמינר |
| ספרות הילדים העברית שנכתבה בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה סיפרה סיפור ייחודי על השואה. למעשה, כבר בראשית המלחמה, עוד לפני שליישוב הגיעו ידיעות רשמיות על רצח היהודים השיטתי המתרחש באירופה, החל להישמע בספרות הילדים נרטיב חדש, שתיאר זיקה חדשה בין צעירי ארץ-ישראל ליהדות הגולה שבמצר. נרטיב זה ערער לראשונה בתולדות ספרות הילדים העברית על הקוד החינוכי-אידאולוגי שולל הגולה, שהיה קוד מכונן בספרות הילדים הארץ-ישראלית מתחילתה. תחת זאת סופר סיפור אמפתי של דאגה, השתתפות בצער, קינה ואף הכאה על חטא.
סיפור השואה לילדים, כפי שסופר בעת התרחשותה, נזנח רובו ככולו לקראת קום המדינה, ואת מקומו תפס סיפור על לקח הלאומי. במסגרת הקורס נבחן את אופיו של סיפור השואה ואת השינויים הניכרים שחלו בו עם הקמת המדינה. | |
| 0615.3247 במרחק השחור: שירת דוד פוגל | |
| ד"ר עודד מנדה-לוי | סמינר |
| בסמינר נקרא בשירת דוד פוגל (1944-1891) בעיקר מתוך ספר השירים היחיד שהופיע בחייו: "לפני השער האפל" (1923). נעסוק בשאלות ביוגרפיות, נעמוד על המאפיינים התמטיים, הפואטיים והסגנוניים של שירתו, נבחן את השירה ביחס לתופעות בסיפורת של פוגל, נברר את שאלת התקבלות שירתו מראשיתה ועד להפיכתה מאז מאמרו של נתן זך: בעקבות משורר שנשכח" (1954) וספר השירים שערך דן פגיס (1966 ואילך) לאחת משיאיה של המגמה המודרניסטית בשירה העברית. בפרפרזה על דברי י.ח.ברנר על שירת פוגל ("האדמה", א', תר"פ) ננסה להתוודע אל הקצב, הקצב העדין של גניחותיו. נקרא במאמרי ביקורת ובמחקרים על יצירתו.
על המשתתפים בסמינר להכין רפרט ולכתוב עבודה סמינריונית | |
| 0615.3248 דור חדש? – השירה בעשרים השנים האחרונות | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | סמינר |
| הסמינר יעסוק בשאלה האם מכלול השירה שנכתבה בשני העשורים האחרונים העמיד דור ספרותי בעל מאפיינים שניתנים להגדרה, או שמא מדובר במגוון יצירתי בעל מוקדים מפוצלים ובעל סגנונות שונים זה מזה. לשם התמודדות עם שאלה היסטוריוגרפית זו נבדוק את הרלוונטיות של מושגים כמו "מודרניזם" ו"פוסטמודרניזם" להגדרת התופעות הספרותיות הללו, על משמעותיהם האידיאולוגיות, התרבותיות והפואטיות השונות. | |
| הערות: חובות הסמינר – נוכחות בשיעורים, הגשת רפרטים, עבודה סמינריונית. | |
| 0615.3249 עין צופיה – "מבט" כנושא ספרותי | |
| ד"ר לילי רתוק | סמינר |
| מהלך הקורס: "המבט" הוא מושג תיאורטי חשוב במחקר התרבות בת-ימינו, בתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה, האמנות והספרות. בסמינר נקרא מאמרים בתחומים אלה ונבחן את השתקפות המושג ביצירות ספרות ישראליות רלוונטיות. יודגש תפקידו של "המבט" (GAZE) בחקר המגדר.
דרישות הקורס: נוכחות פעילה בכל השיעורים, רפראט ועבודה סמינריונית. | |
| 0615.3250 עליה והגירה - דרמה של זהויות ישראליות | |
| ד"ר איריס מילנר | סמינר |
| אחת הזירות התרבותיות המשמעותיות שבה מוצאת הפוליטיקה של הזהות הישראלית את ביטויה היא הזירה הספרותית. פוליטיקה זו, על מופעיה השונים במבחר של יצירות ספרותיות מתקופות שונות (החל בעליות הראשונות ועד לגל העלייה של שנות התשעים), תעמוד במוקד הדיון. עניינינו המרכזי יהיה בחינה של האופנים שבהם משתתפות היצירות הללו במאמץ להגדרתה ולכינונה של "ישראליות". מאמץ זה, על הצלחותיו, כישלונותיו, והשינויים שהוא עובר, ידון בהקשר של דיונים תיאורטיים על אודות מצבי גלות, הגירה ופליטות בחברה רב-תרבותית בכלל ובחברה הישראלית בפרט. | |
| 0615.3355 התיאוריה הפוסט-קולוניאלית וייצוג הערבי בסיפורת העברית. | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | סמינר |
| התיאוריה הקרויה פוסט-קולוניאלית ראשיתה בספרו של אדוארד סעיד "אוריינטליזם" (1978). בכוונתי לקרוא את התיאוריה של סעיד ולראות את זיקתה למושג השיח והכוח של מישל פוקו, לעמוד על עיקרי הביקורת שהופנתה כלפי ספרו של סעיד על ידי תיאורטיקנים כמו הומי באבא ואייג'ז אחמד, מצד אחד וגיאטרי ספיבק מצד אחר. הקריאה בטקסטים אלה אמורה להבהיר מושגים מרכזיים (כמו אידיאולוגיה, סטריוטיפ, קולוניאליזם, אמביוולנטיות, מיעוט, חיקוי, חתרנות, הגמוניה, זהות, ועוד) אשר מסייעים להבין את עמדותיהם השונות של טקסטים מרכזיים בסיפורת העברית והישראלית ביחס לשאלה הערבית.
במהלך הסמינר נדון במגוון של טקסטים ספרותיים שמייצגים עמדות שונות ביחס ל"שאלה הערבית" במהלך המאה העשרים. השאלות המרכזיות בהן נעסוק: מה ההבדל בין ספרות תקופת היישוב לספרות תקופת המדינה, האם כתיבה מנקודת מבט מזרחית או נשית יוצרת ייצוג שונה של דמות הערבי, כיצד סופרים ערבים כותבים ספרות עברית, כיצד נוצרת חתרנות ביחס לאידיאולוגיה שלטת, מתי נוצר הסטריוטיפ ביחס לערבים בסיפורת העברית? האם בתקופת הישוב והמדינה היו סטריוטיפים שונים ומתחרים? ועוד. | |
| הערות: חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה של סיפורת וטקסטים מחקריים, כתיבת רפרטים ועבודה סמינריונית. | |
| 0615.4402 קריאה בכתבי יד עבריים | |
| ד"ר טובה בארי | סדנה מ.א. |
| מטרת הקורס ומהלכו: עיון בכתבי יד עבריים קדומים בעיקר מן הגניזה הקהירית; צעדים ראשונים בפליאוגרפיה וקודיקולוגיה עברית; שיטות בפיענוח שירים ודרכי שיחזור של תבניותיהם; לימוד שיטות ההדרה מדעית של טקסטים ועיצוב אפרט ביקורתי. הסדנה כוללת עבודה מעשית על פי הצילומים מכתבי היד המקוריים, וכן ביקור במכוני מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים.
דרישות הקורס: השתתפות סדירה והגשת עבודות תרגיל. | |
| 0615.4565 תחייה ותהייה – הספרות העברית, 1881-1901 | |
| פרופ' אבנר הולצמן | סמינר מ.א. |
| הסמינריון ישרטט את דיוקנם של שני העשורים האחרונים של המאה התשע-עשרה כתקופה של מיפנה ומהפכה בתולדות הספרות העברית. אלה השנים שבהן באה לסיומה תקופת ההשכלה, ובד בבד נוצקו יסודותיה של הספרות העברית המודרנית בשירה, בפרוזה, בביקורת ובמחשבת הספרות, במו"לות ובעיתונות הספרותית. בשירה היה זה הפרק האחרון ביצירתו של י"ל גורדון, במקביל לראשית פעולתם של ביאליק וטשרניחובסקי על רקע כתיבתם של עשרות משוררי 'חיבת-ציון'. בסיפורת היתה זו תקופת הסיום של מספרי ההשכלה הגדולים (סמולנסקין, ברודס) בד בבד עם התגבשות הנוסחים המנוגדים של מנדלי מוכר ספרים מזה ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי מזה – בצד פעולתה של קבוצת 'המהלך החדש', שעיצבה לראשונה דגמים של סיפורת ריאליסטית בנוסח ספרויות אירופה, לעומת גילויים 'ניאו רומנטיים', כגון בסיפורי י"ל פרץ ומ"ז פייארברג. בביקורת ובהגות הספרותית הופיעו דמויות כאחד-העם, נחום סוקולוב, דוד פרישמן, מרדכי אהרנפרייז וראובן בריינין. אז הונחה תשתיתן של המו"לות העברית המודרנית בזכות פעולתו האינטנסיבית של בן-אביגדור ('ספרי אגורה', 'אחיאסף', 'תושיה'), של העיתונות העברית היומית ('המליץ', 'הצפירה', 'היום') ושל העיתונות הספרותית (כגון: 'פרדס', 'ממזרח וממערב' ובעיקר 'השילוח'). השעורים יעסקו במרכיביה המגוונים של מפה ספרותית דינמית זאת, וכל זה על רקע האירועים הבולטים בחיי הציבור היהודי באותן שנים (התהפוכות ברוסיה; תנועת ההגירה הגדולה; הופעתו של הרצל והתגבשותה של הציונות המדינית; הקמת ה'בונד' ועוד).
דרישות הקורס נוכחות סדירה, השתתפות פעילה בשעורים וקריאה שוטפת של יצירות ספרות ומאמרי ביקורת ומחקר; הגשת עבודת-תרגיל בכתב; אפשרות לכתיבת עבודה סמינריונית. | |
| 0615.4592 סיפור ושורשו ביצירותיו של ש"י עגנון | |
| פרופ' מיכל אורון | סמינר מ.א. |
| הסמינר יעסוק במבחר מסיפורי ש"י עגנון תוך כדי בדיקת המקורות ששמשו את המספר בכתיבתו.
בין היצירות שיעסוק בהם הסמינר: 'תהילה'; 'שבועת אמונים'; 'עדו ועינם'; 'בדמי ימיה; 'לפנים מן החומה'; 'שירה'. | |
| הערות: השתתפות פעילה.קריאה שוטפת של היצירות בהן יעסוק הקורס.רפראט.עבודה סמינריונית [רשות]. | |
| 0615.4604 חולשה וכוח בקשר בין המינים: קריאה ביקורתית | |
| פרופ' חנה נוה | סמינר מ.א. |
| הסמינריון יעסוק בתיאוריות של מגדר [גבריות/נשיות ועוד] כדי לעמוד על מידת ההבנייה של הזהות המגדרית על בסיס זיקתה לכוח בהקשרים שונים: משפחה, חברה, לאום – ומוסדותיהם. הסמינריון יעסוק גם בקשר של כל אלה לתיאוריות של הדמות הסיפורית לסוגיה ולתפישות סטריאוטיפיות של דמויות ספרותיות. הסמינריון גם ילמד תיאוריות של קריאה ביקורתית, תוך הדגשת תיאוריות פמיניסטיות ופוסט-קולוניאליסטיות ותוך אימון בפרקטיקות שלהן.
בקריאה ביקורתית יוצגו האפשרויות השונות לפרש את היחסים בין המינים במבחר יצירות ספרות, מן הספרות העברית של מאה השנים האחרונות, כדי לעמוד על חשיבות מיקומו האידיאולוגי, האתי והמגדרי של הקורא כפרשן. | |
| 0615.4626 השירה העברית במזרח לאחר גירוש ספרד | |
| ד"ר טובה בארי | סמינר מ.א. |
| מטרת הקורס ומהלכו: רבים מהיהודים שגורשו מספרד בסוף המאה החמש עשרה התיישבו בערי האימפריה העות'מאנית וגם בארץ ישראל. הטראומה של חווית הגירוש והמיפגש עם חיי התרבות של יהודי המזרח המקומיים יצרו תנאים להתפתחות של אסכולה שירית חדשה. מעצבה של אסכולה זו היה המשורר הנודע ישראל נג'ארה, אך סביבו פעלו משוררים אחרים שרוב יצירותיהם טרם נחקרו לעומק.
בקורס נסקור את הרקע החברתי והתרבותי של התקופה (מאות 17-16), נבדוק את מאפייני היצירות – קודש וחול - מצד התכנים, הצורות, הפואטיקה והיעוד החברתי שלהם. נקרא מיצירותיהם של משוררים שונים, ביניהם כאלה שיצירותיהם נותרו רק בכתבי יד או בדפוסים קדומים. ננסה לעמוד על ייחודה של שירה זו לאור המסורות הספרדיות הקלאסיות, ונבחן גם את מקומה של המוסיקה בביצוע שיר הקודש. | |
| הערות: דרישות הקורס: נוכחות סדירה, השתתפות פעילה בשיעורים, הגשת רפרט. | |
| 0615.4627 יסודות ביקורתיים בקריאת סיפורת משיר השירים עד "חיי אהבה" | |
| ד"ר לילי רתוק | סמינר מ.א. |
| מהלך הקורס: מהותה המסתורית של האהבה העסיקה את היצירה העברית מימים קדומים והיא עדיין מהווה נושא מעורר וחשוב. בסמינר נקרא יצירות שונות משיר השירים ועד רומאנים בני ימינו במוקדשים לנושא.
החומר התיאורטי באמצעותו נבחן את הנושא יהיה מתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. דרישות הקורס: נוכחות בכל השיעורים, הגשת רפראט בכתב ובעל-פה. ניתן יהיה לכתוב עבודה סמינריונית. | |
| 0615.4628 מה זאת אהבה - יצירתו הפרסונלית של ח"נ ביאליק | |
| פרופ' זיוה שמיר | סמינר מ.א. |
| הסמינר יעסוק ביצירתו הפרסונלית של ח"נ ביאליק, לסוגיה ולתקופותיה (שירים קצרים ופואמות, זיכרונות וקטעי אוטוביוגרפיה). כל יצירה תיבחן במעגלי השתמעות הולכים וגדלים, למן המעגל האישי, דרך המעגלים הלאומיים ואוניברסליים ועד למעגלים הטרנסצנדנטיים. כל יצירה אף תיבחן ביחידות טקסט הולכות וגדלות, למן המיקרו-טקסט, המרובד מרבדים היסטוריים, ועד למעגלים הקונטקסטואליים, שעניינם אקטואליה ופוליטיקה.
מהלך הקורס: סקירה כרונולוגית של יצירת ביאליק, למן היצירות המוקדמות שנגנזו ועד ל"קאנון" שנבנה שלב אחר שלב, ממהדורה למהדורה. התלמידים ייפגשו עם זרמים שונים באמנות, שהשפיעו על יצירת ביאליק, למן הקלסיציזם של המאה התשע-עשרה ועד למודרניזם של ראשית המאה העשרים. | |
| דרישות קדם: היכרות עם יצירת ביאליק | הערות: חובות הקורס: השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת רפרט בכתב או בעל-פה, כתיבת סמינריון |
| 0615.4629 אפיגונים או חדשנים? הספרות העברית בספרד הנוצרית, באיטליה ובמזרח | |
| פרופ' טובה רוזן | סמינר מ.א. |
| הקורס יפתח מחדש את הקביעה שנשתגרה במחקר הספרות העברית מימי הביניים כי החל מסוף המאה השתים עשרה החלה היצירה העברית שנוצרה בעיקרה בספרד הנוצרית להתנוון. לפי תפיסה זו הדגם האנדלוסי הוא אידיאל שסטייה ממנו פירושה "ירידה". לפי זה אברהם אבן עזרא היה אחרון "הגדולים" וכל המשוררים והמספרים שחיו ויצרו במשך שלוש מאות השנים הבאות היו אפיגונים של תור הזהב האנדלוסי. הקורס ינסה להפריך קביעה זו ולהראות כי אין מדובר בחיקוי לא מוצלח של הדגם האנדלוסי, אלא בשפע של אקספרימנטים וחידושים תימאטיים, ז'אנריים, לשוניים וסגנוניים שהמשוררים המאוחרים העזו להתנסות בהם.
מומלץ לרכוש את הספר: חיים שירמן (עורך: עזרא פליישר), תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת (הוצאת מאגנס, תשנ"ז) | |
| הערות: חובות הקורס: נוכחות, רפרט בע"פ, רפרט כתוב, קריאה משיעור לשיעור. | |
| 0615.4630 אגדות צפת: התהוותה ומשמעותה של אגדת המקום | |
| פרופ' עֵלי יסיף | סמינר מ.א. |
| המאה ה-16 בצפת היא אחת מתקופות הזוהר של התרבות היהודית בכל הזמנים. בצידן של ההלכה, ההיסטוריה, הקבלה ותורת המוסר ידועה התרבות הצפתית בעושר ומגוון הספרות העממית שהיא יצרה. סיפורים אלה מוכרים בעיקר כסיפורי קדושים סביב דמותו של האר"י ("שבחי האר"י), אך היא יצרה אגדות רבות על דמויות ידועות אחרות שפעלו בצפת באותה תקופה (כמו, ר' יוסף קארו, ר' חיים ויטאל). עם זאת, ייחודן הרב של אגדות צפת הן בהיותן קשורות במקום: בסמטאות צפת, בהרים שסביבה, בכפרים, בדרכים, בואדיות ובעצים. אגדות צפת הן קודם כל אגדות של מקום: הן משקפות את המקום, והן מהוות ביטוי ספרותי וסימלי לקשר רב החשיבות שבין התרבות היהודית לבין המרחב הגיאוגרפי שבו היא התקיימה ויצרה. בסמינר נבחן את אגדות צפת על רקע זמנן ומקומן, נלמד כיצד לנתח ולהבין את פשרן של האגדות, נצביע על הזיקות שבין הדמות הפועלת ובין האגדות שנוצרו עליה, ונעמוד על משמעותן של אגדות צפת גם בתקופתנו. העבודות הסמינריוניות תבחננה את האגדה כז'אנר של מרחב וזמן, את ביטוייה הספרותיים של צפת ואת משמעויותיה האידיאיות. | |
| 0615.4631 הניאו-סימבוליזם בשירה העברית: שלונסקי, אלתרמן רטוש | |
| פרופ' דן מירון | סמינר מ.א. |
| בסוף שנות העשרים התגבשה בארץ-ישראל, תחת מנהיגות של המשורר הצעיר אברהם שלונסקי, קבוצה ספרותית דינמית שנאבקה על ביצור מקומה במרחב הספרותי-התרבותי ושאפה למעמד הגמוני בו. הקבוצה פנתה בהדרגה מן האסתטיקה הפוסט-סימבוליסטית (אקספרסיוניסטית, אימאז'ניסטית, פוטוריסטית), שאפיינה את מרבית חבריה בשנות העשרים וחזרה לפואטיקה סיבוליסטית אקלקטית (מעורבת ביסודות בלתי סימבוליסטיים). במשך שנות השלושים ניהלה הקבוצה מאבקים ספרותיים מרים וממושכים, אבל לקראת סוף שנות השלושים ובראשית שנות הארבעים נחלה ניצחון מוחץ – לא במעט בזכות הכשרון הכובש של אחד מחבריה, אשר בהדרגה נעשה יריב למנהיגותו של שלונסקי, נתן אלתרמן. בקבוצה נכללו יוצרים שפעלו בז'אנרים שונים, אבל כוחה העיקרי התגלה בשירה. כאן פעלו לצד שלונסקי ואלתרמן יוצרים רבי כשרון וייחוד כגון לאה גולדברג, יוכבד בת-מרים, עזרא זוסמן, אלכסנדר פן, יונתן רטוש, יחיאל פרלמוטר (אבות ישורון), רפאל אליעז ורבים אחרים.
הקורס יעקוב אחרי תהליך ההתגבשות החברתי והפואטי של הקבוצה, יזהה את יסודות הפואטיקה ה'משותפת' שלה, יתמקד בתרומתם הייחודית של כמה חבריה העיקריים, ויעסוק בשאלה: מה היו הגורמים במערך התרבותי-הספרותי של ה'יישוב' הארץ-ישראלי בתקופת המנדט הבריטי, שעודדו את החזרה לפואטיקה סימבוליסטית (שכבר מוצתה במרבית ספרויות אירופה ונדחתה על-ידי יוצרי המודרניזם הבינלאומי), ומה העניק למפעלה הספרותי של הקבוצה את הקסם וכוח ההשפעה שהיו לה עד לאמצע שנות החמישים. | |
| 0615.4632 ספרות דור תש"ח | |
| פרופ' אבנר הולצמן | סמינר מ.א. |
| עם הופעתה של קבוצת סופרים מקרב בני הארץ וחניכיה בשנות הארבעים של המאה העשרים נפתחה תקופה חדשה בתולדות הספרות העברית, היא התקופה הישראלית. הסמינריון יבחן ויאפיין את הדור הראשון של יוצרי הסיפורת הישראלית, הידוע בכינוייו הנרדפים "דור תש"ח", "דור הפלמ"ח", "דור בארץ" ו"דור המאבק לעצמאות". בכתיבתה של קבוצת סופרים זו מסתמנת זיקה אמיצה לנוסח הבעה ריאליסטי (בפרוזה), צמידות להוויה החברתית בשנות המעבר מיישוב למדינה, מעורבות נפשית בחוויות הקולקטיביות של הזמן ומחוייבות טבעית לאתוס הגאולה הציוני. בין היוצרים שיידונו בסמינריון בהקשר זה: משה שמיר, ס' יזהר, אהרן מגד, יגאל מוסינזון, נתן שחם, יהודית הנדל, חנוך ברטוב, חיים גורי, אמיר גלבע. יידונו בעיקר יצירותיהם משנות הארבעים והחמישים, אך ידובר גם על שלבים מאוחרים יותר בכתיבתם. יצירותיהם יאופיינו גם מן הבחינה התימטית (עיצובה של תקופת המאבק לעצמאות, תיאורה של מציאות חולין ישראלית, הפלגות אל ההיסטוריה הקרובה והרחוקה, התמודדות עם נושא השואה, מתיחות בין אינדיווידואליזם לקולקטיביות) וגם מן הבחינה הפואטית (מרכיביו ומהותו של הריאליזם כתו-מאפיין של סיפורת הדור, ההתמודדות עם נוסח שלונסקי-אלתרמן כאתגר מרכזי למשוררי הדור). בד בבד תיבחן התקבלותם של יוצרים אלה בביקורת לדורותיה במגמה לבחון מחדש את הסטריאוטיפים המקובלים שנכרכו בהם, על רקע חידושי המחקר של השנים האחרונות. | |
| 0615.4633 סדנה בכתיבת ביקורת ספרותית | |
| מר חיים נגיד | סדנת מ.א. |
| סדנה המאפשרת התנסות בתהליך השלם הכרוך בכתיבת ביקורת ספרותית, החל מאיסוף המידע ועד לליטוש הנוסח הסופי של רשימת הביקורת. הסדנה תקנה כלים בסיסיים, הכוללים קריאה פרשנית של טקסטים ספרותיים, הבהרת תבחינים להערכה ולשיפוט, גיבוש הנושא, בניית ראשי פרקים, וכתיבת שלוש רצנזיות קצרות וביקורת רחבת היקף על ארבעה ספרים חדשים, מתוך רשימה ביבליוגרפית. | |