| בסמינריון זה נדון בשני סוגים ספרותיים אצל ההיסטוריוגרף הרומי ליוויוס: "דו-השיחות" ו-"הנאומים" (הן בצורה הישירה, והן בצורה העקיפה- וזה החלק הדידקטי). סופר זה לא התקרב ל-"לטינית טבעית:כלומר ל"לטינית מדוברת",כמו בסגנון "נאומיו", נאומים אשר שם בפי אנשים חשובים, וביחד בפי נשים מרשימות (נשים טובות, אך גם נשים רשעות מאוד!). חלק מנאומים אלה הפכו לקטעים בולטים בפייוט האירופי (בעיקר אצל שקספיר!). ליוויוס אומנם כתב פרוזה מסובכת. אך בנאומיו הוא הפך כמעט לפייטן. בגלל לשונם המיוחדת יוכלו קטעים אלה לעזור במובן דידקטי להבנת המשוררים הרומיים הקלאסיים. |