| 0671.2077 הדקדוק הפנימי של התמונה: לשיטתה של קריאת האמנות העתיקה | |
|---|---|
| ד"ר עירית ציפר | שעור |
| האמנות העתיקה מבוססת על טקסטים. האמנות מנציחה את הטקסטים בתמונה ובפסל. כשאנו מביטים ביצירת אמנות אנו מזהים את רכיביה, שהם הדימויים החזותיים המופיעים בה – עצמים המוכרים לנו מחיי היומיום, כמו בני אדם, חיות, צמחים מבנים וכיוצא באלה, ואז אנו בודקים את יחסי הגומלין, כלומר כיצד מתייחסים הדימויים זה אל זה. אילו היינו דנים בטקסט מילולי היינו מכנים את הדימויים נושא ומושא. יחסי הגומלין ביניהם הם הנשואים, המבטאים טת הפעולה, היינו את מה שמתרחש ביצירה. ברור, כי באמצעות הדימויים החזותיים היצירה מעבירה מסר מסוים, שהוא המשמעות שלה. המסר מובע באמצעות סימנים מוסכמים, מעין "שפת סמלים". כדי להבין את המשמעות – המסר שביצירה – על המתבונן להבין את "שפת הסמלים" שבה "מדבר" האמן. יצירת האמנות מעצבת את הטקסט החזותי, שבאמצעותו לומדים בני אדם את עולמם.
שפת הסמלים של המזרח הקדום, היתה מובנת לצופה בן זמנה, אך איננה מוכרת בהכרח לאדם המודרני. השיעור נועד להקנות מפתחות להבנתה של שפת הסמלים העתיקה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/04/2004 בשעה 9:00 | |