| "פרוגרס" ו"אבולוציה" הן שתי הנחות העל של תרבות המאה התשע עשרה ומייצגות שני מיני שיח – זה העוסק בחברה וזה העוסק בטבע החי; כבר בראשית המאה התשע עשרה שני מיני שיח אלה משפיעים זה על זה ומעצבים את הקטגוריות המושגיות, המודלים והמטאפורות האחד של האחר. הם משמשים תשתית לכינונה של הביולוגיה בקצה האחד של המאה ולכינונה של הסוציולוגיה בקצהה האחר. במהלך המאה הופכים שני מיני השיח, שני אופני החשיבה, לשזורים זה בזה, ושזירה זו נעשית למוקד השראה והשפעה מרכזי בתרבות של החברות האירופיות במאה התשע עשרה. בסמינריון נדון בכך בתוך ההקשר החברתי-כלכלי- פוליטי של תהליכי התיעוש על תולדותיהם החברתיות, התגבשותם של מוסדות הכוח של המדינה הלאומית הריכוזית ושלוחותיה הקולוניאליות. נדון בתורות האבולוציה של לאמארק, של דארווין ושל ממשיכיהם בביולוגיה ובהגות החברתית גם יחד. נעסוק ב-איך וב-מדוע של הדרכים בהן מושגים מודלים ומטאפורות שמוצאם במחשבה על הטבע החי ומיונו נתפסו לבני הזמן כמכוננים של שיח פוליטי, בין זה ההגמוני ובין זה של תיקון ומהפכה, כמתווים שדות מדעיים, כמעניקים ביסוס מדעי ולגיטימציה פוליטית ותרבותית לפרקטיקות חברתיות שונות – למן האופנים המגוונים שבהם הבורגנות המתגבשת כמעמד המרכזי שלן המאה מכוננות את זהותה, דרך אידאולוגיות כמו זו הליברלית וזו הסולידריסטית, ועד לאנתרופולוגיה, מדע הגזה והאאוגניקה, המסמנת את השלב המאוחר של שזירה זו. |