| לאורך ההיסטוריה, רוב החברות בעולם פיתחו מנגנוני צדקה כתשובה למציאות החברתית של עוני, מציאות הקיימת בכל חברה וחברה. הסעד המוגש כולל צעדים זמניים או קבועים שמוצעים על-ידי אנשים פרטיים, או על-ידי גופים מדיניים, קהילטיים, או גופים משותפים. עזרה זו יכולה להיות כספית, חומרית, רוחנית, רפואית או קשורה לעבודה. מטרתה: להקל או אף לבטל כליל את העוני מעל הסובלים ממנו. הסמינר ידון בצדקה בחברות אסלאמיות במזרח התיכון, החל מהתקופה המוסלמית המוקדמת ועד התקופה המודרנית. נבחן את הרקע הדתי למתן צדקה ואת המוסדות הפורמליים שקמו, ובכלל זה זכאת ו-וקף. דרכי ארגון הצדקה ושירותי הרווחה מסבירים רבות על-אודות אופין של חברות ושל תרבויות. נדון גם במניעים שהביאו אנשים לתרום ונעמוד על זהותם של נותני הצדקה ושל מקבליה. כשנבחן צדקה בתקופה המודרנית, נראה שמערכות ממשלתיות משחקות תפקיד הולך וגדל במתן סיוע לנזקקים. אנו נחקור את התנגהגותן של מערכות אלו מול מעשיהם של אנשים פרטיים, וגם מול ארגונים לא-ממשלתיים (NGO). לאורך הסמינר נשתדל להשוות בין מקרה הבוחן המסלמי לבין דתות וחברות שונות כדי להבהיר מה מיוחד לחברות אסלאמיות (או לחלקן), ומה משותף בינן לאחרות. |