| הז'אנר הפיקארסקי, המתאפיין בטיפול בנושאים "נמוכים" ובמבנה עלילה "פרימיטיבי" כביכול, מילא לאורך ההיסטוריה של הרומאן האירופי תפקיד חשוב בפריצת גבולות חדשים עבור הריאליזם ובערעור קונבנציות מקובלות של ספרות "מכובדת", ואין זה מקרה שלאחר שקיעתו הזמנית במאה ה- 19 זכה לפריחה מחודשת באקלימה של הספרות המודרניסטית. בקורס זה נעקוב אחר ההיסטוריה של הז'אנר, תוך התמקדות ביצירות השייכות לשלוש תקופות מרכזיות בהתפתחותו – היווצרותו באמצע המאה ה- 16 בספרד (תוך שהוא מקדים בכמעט 200 שנה את מה שמקובל לראות כתקופת עלייתו של הרומאן הריאליסטי), הטרנספורמציות שעבר במאה ה- 18 מחוץ לספרד, והפריחה המחודשת שזכה לה במסגרת המודרניזם של המאה ה- 20. תוך כדי כך, נעסוק גם בבעיות תיאורטיות מעניינות שהז'אנר מאפשר לבחון אותן, כגון אופן הקיום של רציפות לצד השתנות במסגרת היסטוריה של ז'אנר, או בעיית היחסים בין מבנה נאראטיבי לאידיאולוגיה (למשל – האופן בו שיפוטים מקובלים, "אסתטיים" לכאורה, ביחס לנחיתותו של מבנה העלילה האפיזודי האופייני לז'אנר בהשוואה למבנים בעלי סיבתיות הדוקה יותר, מסווה למעשה התנגדות לתפישת-העולם העומדת ביסוד הרומאן הפיקארסקי). |