| 0615.3236 "הזכות הגדולה לומר לא" - שירה פוליטית בישראל | |
|---|---|
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | סמינר |
| סמסטר א
סמינר - "הזכות הגדולה לומר לא" - שירה פוליטית בישראל הסמינר יעסוק בשירה הפוליטית שנכתבה בארץ מאז סוף שנות הארבעים ועד שנות התשעים. נקודת המוצא תהיה הבהרת התשתית האידיאולוגית המשתנה של מושגים כמו שמאל וימין בהקשר הישראלי, ובהסתמך על כך יוצג הקשר בין המערכת הספרותית לבין המערכת הפוליטית. הנושא המרכזי יהיה הגדרת המאפיינים האידיאולוגיים והפואטיים של סוגי השירה הפוליטית של הימין (במיוחד אורי צבי גרינברג ורטוש, על כל ההבדלים ביניהם) ושל שירת השמאל (פן, עמיחי, זך, ויזלטיר, רביקוביץ ולאור). מה הזיקה בין השיח הפוליטי לשיח הספרותי? מה מקומה של הפזמונאות במכלול השירה הפוליטית הקאנונית? האם נשים כתבו שירה פוליטית ייחודית? שאלות אלה יידונו תוך שימוש בטקסטים תיאורטיים העוסקים בהגדרות שונות של מושג האידיאולוגיה, ההגמוניה, אוטופיה, כתיבה חתרנית, וכד'. חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה, עבודות רפראט, עבודה סמינריונית. סיפורת השואה הישראלית: מלאומיות לאוניברסליות הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטת על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים מופיעה התייחסות אחרת המוקירה מגוון של צורות התמודדות עם השואה ורואה בכולן חלק של הזהות הישראלית. מטרתו של שיעור היא לבדוק לא רק את הרלוונטיות של התיזה הזו ביחס לספרות השואה הישראלית, אלא להגדיר בצורה ברורה את אופי המעבר בין הכתיבה המוקדמת על השואה (ק. צטניק, קובנר, אלתרמן ואצ"ג) לכתיבה המאוחרת (אפלפלד, עמיחי, קניוק, גרוסמן, איתמר לוי, ועוד). מהם הקשיים האסתטיים שכל יוצר עומד בפניהם, האם ניתן להבחין בנראטיבים ספרותיים מרכזיים האופייניים לתקופות מסויימות, האם ההבחנה הרווחת בין "זיכרון פרטי" לבין "זיכרון ציבורי" עשויה להוות קנה מידה רלוונטי לגבי ספרות השואה. שאלות אלו ואחרות יידונו בעזרת ספרות תיאורטית מחקרית על הנושא, וכמובן באמצעות קריאה במגוון טקסטים ספרותיים. חובות הקורס - נוכחות, קריאה משיעור לשיעור ומבחן מסכם. מודרניסטים בעל כורחם: ביאליק ובני דורו (שיעור) בשיעור זה נעסוק בשירה שנכתבה בראשית המאה העשרים על ידי שני היוצרים המרכזיים והשונים זה מזה - ביאליק וטשרניחובסקי. מה הפך אותם לגיבורי התרבות של תקופה זו ומהו המודרניזם המיוחד להם? כיצד הוגדר תפקידו של המשורר ומה משמעותם של מונחים רווחים כמו "שירה לאומית" ו"משורר לאומי"? מה ההבדלים האידיאולוגיים שהשתקפו ביצירתם? כיצד פירשו משוררים אלה את הרנסאנס היהודי? מה יחסם לתרבות הרוסית, היהודית והעברית בה הם צמחו? מה עמדתם כלפי תנועת ההשכלה? מהי המהפכה הספרותית שהם בישרו בפעילותם הספרותית המגוונת? חובות הקורס - נוכחות בשיעורים, קריאה, מבחן מסכם. | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |