סילבוסים של החוג לפילוסופיה יהודית בשנת הלימודים תשס"ד

מעודכן ליום שני 19 באפריל 2004


0616.1100  מבוא למחשבת חז"ל
ד"ר גדעון בוהקשיעור
מחשבת חז"ל צמחה מתוך התסיסה התרבותית של ימי הבית השני והשינויים המפליגים שחלו בעם היהודי בעקבות החורבן. בקורס זה נעקוב אחר התפתחותה של התרבות הרוחנית היהודית מימי בית שני לעולמם של חז"ל. נלמד להכיר ולקרוא את הספרות הענפה בה באה תרבות זו לידי ביטוי, ואת שיטות המחקר המודרני בתחום זה. במהלך הקורס נסקור את עיקרי משנתם של חז"ל בתחומים כגון הלכה ואגדה, היחס להיסטוריה, היחס לתרבויות זרות ולגויים, תפיסת האל, שכר ועונש, גן עדן וגיהינום, הכישוף והנס, משיחיות וגאולה, בחירת עם ישראל, מעמדם של חכמים, מרכזיותה של תורה, וכו'. חומר הקריאה יורכב ממקורות ראשוניים (משנה ותוספתא, תלמודים, מדרשים) ומחקרים מודרניים (מאמרים ופרקים מתוך ספרים).

ביבליוגרפיה ראשונית:

א.י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, 3 כר', תשכ"ב-תש"ן
א.א. אורבך, חז"ל: פרקי אמונות ודעות, תשכ"ט
י. פרנקל, דרכי האגדה והמדרש, תשנ"ז
מאמרים של משה דויד הר, איתמר גרינולד, משה הלברטל ואחרים.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/06/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2004 בשעה 12:30
0616.1200  מבוא לפילוסופיה יהודית בימי הביניים
פרופ' שרה קליין ברסלבישיעור
הפילוסופיה היהודית של ימה"ב היא מחשבה המתגבשת מתוך עימות בין הכלאם, הפילוסופיה היוונית, הפילוסופיה ההלניסטית, הפילוסופיה של שלהי העת העתיקה, הפילוסופיה הערבית, ובמידה מועטת יותר גם הפילוסופיה הנוצרית, לבין הדת היהודית. קורס המבוא יתמקד בעימות הזה.
מבנה הקורס:
חלק א:
[1] מבוא כללי בו נעסוק בעיקר בזמנה, אופייה ותחומיה של הפילוסופיה היהודית של ימה"ב, במוטיבציה להתפתחותה, במרכזים הרוחניים בהם התפתחה ובשאלת התרגומים ושפות הכתיבה בימה"ב.
[2] תורות פילוסופיות מרכזיות שהשפיעו על הפילוסופיה היהודית בימה"ב. כאן נעסוק בעיקרי תמונות העולם של אריסטו, פלוטינוס, אלפאראבי ואבן-סינא ונבהיר מושגי יסוד פילוסופיים שישמשו אותנו בהבנת הדיונים של הפילוסופיה היהודית בימה"ב.
[3] המפגש בין הדת לבין הפילוסופיה – נעמוד על אופיו של המפגש הזה ונציג שלוש גישות שונות ליחסי דת ופילוסופיה בהגות היהודית בימה"ב: רס"ג, ריה"ל, רמב"ם.
חלק ב:
בחלק זה נעסוק במספר נושאים בהם דנה הפילוסופיה היהודית של ימה"ב: הוכחות למציאות האל, תארי האל, בריאת העולם, והנבואה, ונראה כיצד באה בהם לידי ביטוי גישתם של ההוגים ליחסי דת ופילוסופיה.
בכל אחת מן הסוגיות נציג את הבעיות שאותן באו אותם ההוגים לפתור בתורותיהם ואת טיפוסי הפתרונות שהציעו להן. כל טיפוס של פתרון ייוצג בעיקר על ידי פתרונו של אחד משלושת ההוגים המרכזיים שבהם יתמקד הקורס: רס"ג, ריה"ל, רמב"ם, אבל גם על ידי פתרונות של הוגים נוספים כמו בחיי אבן פקודה, רלב"ג וקרשקש.
תשומת לב מיוחדת תינתן להשפעת הפילוסופיה היוונית והערבית על ההגות היהודית.


הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/07/2004 בשעה 9:00
0616.1205  ההשגחה בהגות הפילוסופית המימונידית
גב' רבקה קנלרשיעור
הפילוסופים היהודים של ימי הביניים קבלו את תמונת העולם האריסטוטלית, כאכסיומה שאין עליה עוררין. לעומת זאת, הדתות כולן, והיהדות בכללן, קבלו כאחת מהאמונות המרכזיות שלהן את האמונה בהשגחת האל על ברואיו. מאמונה זאת משתמע שהאל מתערב בנעשה בעולם, בניגוד לתפיסה האריסטוטלית, לפיה כל מה שקורה בעולם נעשה על פי חוקי טבע קבועים והכרחיים. נושא זה היה מקור למתח בין האמונה הדתית ובין הפילוסופיה. ההוגים היהודים בימי הביניים, שניסו ליישב בין דת לפילוסופיה, פיתחו תורות בהן ניסו להסביר ולשלב את האמונה בהשגחה עם העולם האריסטוטלי.
הקורס יעסוק בנסיונותיהם של ההוגים הפוסט מימונידים בני המאות ה-13 וה-14 לפרש מושגים כגון שכר ועונש, השגחה, דבקות ועוד, במסגרת התורה האריסטוטלית ובפרוש קטעים מקראיים העוסקים בשאלת ההשגחה, באופן מיוחד ספר איוב וספר קהלת.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/07/2004 בשעה 12:30
0616.1215  קריאה במורה נבוכים למתחילים
ד"ר מנחם לורברבויםשיעור
מטרת התרגיל לערוך הכרות ראשונית עם מורה הנבוכים דרך הקניית מיומנות טקסטואלית בסיסית בספר. הכרת סוגיות פילוסופיות מרכזיות של מו"נ (אפשרות הכרת האל, בריאה וקדמות, שלמות עיונית מול שלמות מעשית) תעשה דרך הבנת הספר כמפגש בין התרבות היהודית ההלכתית מצד אחד, לבין התרבות הפילוסופית הערבית מאידך, ורגישות לפילוסופיה של הדת הנוצרת ממפגש זה (הטבע המדיני של בני אדם, פרשנות המקרא, נבואה והשגחה וטעמי המצוות).
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/06/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2004 בשעה 9:00
0616.1316  זוהר למתחילים
ד"ר יורם יעקובסוןשיעור
הקורס יוקדש לקריאה שיטתית וביקורתית של פרשה מפרשות ספר הזוהר, שהוא אחד משלושת ספרי הקודש של היהדות, ומעמדו בעיצוב דמותה הרוחנית מכריע. במהלך הקורס תיערך היכרות מעמיקה עם הטקסט המיוחד הזה בלשונו הארמית, עם כתיבתו האסוציאטיבית, חשיבותו המיתית וראייתו הסימבוליסטית. אין צורך לומר, שהמפגש עם הטקסט הוא גם מפגש עם עולמו הרוחני, ובמהלכו ייחשפו קווי יסוד של הקבלה הזוהרית, הגותה ועולמה החוויתי. אבל מכיוון שכתיבתו של הזוהר איננה סיסטמטית, ייערך המפגש הנזכר על פי דרכי ההבעה האסוציאטיבית-דרשנית של הטקסט, והסוגיות שתדונה בקורס תהיינה אלה שבהן הוא בוחר לטפל, אבל הפניות ביבליוגראפיות והרצאות משלימות תסייענה לקבלת תמונה מקיפה לגבי דרכו ואופני חשיבתו של ספר מופלא זה, אבן הפינה של המיסטיקה היהודית מאז הופעתו.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 12/07/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 12/08/2004 בשעה 9:00
0616.1349  מבוא לתורת הסוד היהודית
ד"ר רונית מרוזשיעור
כיצד משחזרים את חזונו של יחזקאל וצופים במרכבה? כיצד חוזים בהיכל ה' עליו סיפר הנביא ישעיה? אלו הן חלק מן השאלות שהטרידו את המיסטיקאים היהודים באלף הראשון לספירה. נדון אפוא במוטיבים שנטלו מן התנ"ך ומן הספרות החיצונית כדי לבנות עולם רעיוני חדש, ונדון במאפייניו של עולם זה – במסע הרוחני לעולמות עליונים, במגיה שפיתחו וטיפחו, ב'מעשה בראשית' וב'מעשה מרכבה'. אחר כך נמשיך ונבחן כיצד מתגלגלים רעיונות אלו ומשתנים בראשיתו של האלף השני; כיצד צומחת ספרות הקבלה מתוך הספרות ההיכלות והמרכבה העתיקה. המונחים המרכזיים אשר יעסיקו מעתה את המיסטיקאים לא יהיו עוד היכלות ומרכבה אלא ספירות ואין סוף. לקראת סופו של הקורס נדון בספר הבהיר, המגלם את המעבר הזה מספרות הסוד העתיקה לספרות המתחדשת וכן בצמיחתם של מרכזי הקבלה הראשונים בפרובאנס ובספרד.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2004 בשעה 18:00
0616.1350  מן הזוהר עד לחסידות
ד"ר רונית מרוזשיעור
בקורס זה נעסוק בעמודי התווך של הקבלה – בזוהר, בתורות הקבליות המתפתחות בצפת של המאה הט"ז, בשבתאות ובחסידות. בכל אחת מן התחנות האלו נדון בקשת שלמה של נושאים – למן מעמדם החברתי של הכותבים ועד לשאיפותיהם הרוחניות וחוויותיהם המיסטיות. מקום מרכזי יתפסו, כמובן, הדיונים בהגותם בענייני האל ועבודת האל ואגב כך יבואו בירורם של מושגי יסוד, כגון, הספירות, צמצום, שבירה, תיקון, צדיק וחסיד.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2004 בשעה 12:30
0616.1351  הנהר, העדן והגן - קריאה בספר "שערי אורה"
מר גדי שגיבשיעור
האם יש סכנה בעיסוק בקבלה מעשית? מהו המבנה הפנימי והסודי של התורה? מיהו האל הקבלי וכיצד אפשר לדבר עליו? מהו ייעודו של האדם בעולם? כיצד עליו לממש ייעוד זה? מהו מקור הרע בעולם?
אלה מקצת השאלות שיידונו במהלך הקורס, אשר יוקדש לקריאה באחד מספרי המופת של הקבלה הקדומה – ספר "שערי אורה" לר' יוסף ג'יקטיליה.
המקובל ג'יקטיליה יסייע לנו להכיר מושגי יסוד ושאלות יסוד בקבלה ולפתח את יכולת הקריאה בטקסט קבלי, באמצעות דיון מפורט במערכת הספירות.

ספר הקריאה בתרגיל: יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה חלקים א-ב, מוסד ביאליק ספריית דורות.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/08/2004 בשעה 9:00
0616.1354  תורתה של החסידות - חלק א'
ד"ר יורם יעקובסוןשיעור
הקורס יעסוק בבירור עולמה הרוחני של תנועה רוחנית גדולה זו מיסודו של הבעש"ט, כפי שעוצבה במהלך המחצית השניה של המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 בידי הבעש"ט, ובעיקר בידי תלמידו המגיד ממזריטש ותלמידיו ממשיכי דרכו, מהם ראשי שושלות חסידיות חשובות. הקורס יפתח בתורת האלוהות והבריאה ובמעמדו של העולם בתוך המלאות האלוהית האינסופית (שאלת האקוסמיזם והפאנאנתאיזם). בהמשך יידון המעבר שחל בתנועה רוחנית זו מן המישור התיאוסופי הקבלי אל מישור הפסיכולוגיה המיסטית של החסידות, ויתבררו הבטים שונים שכרוכים במעבר זה: מעמדה של התודעה האנושית והמאבק לביטולה, בחינות ושלבים בתהליך הגאולה האישית של האדם, השתחררותו מכבלי תודעתו והתעלותו אל שמעבר לגבולות עצמיותו המתבדלת, מהותו של הרע ושל היצר הרע והמאבק לזיכוכו, עילויו, תיקונו והשבתו לשורשו, ולבסוף המימד החברתי של החיים המיסטיים, כפי שהם מתגבשים סביב הצדיק כמנהיגה של העדה החסידית.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2004 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2004 בשעה 18:00
0616.1355  התחדשות הרוחנית כגאולת היחיד (תורתה של החסידות - חלק ב')
ד"ר יורם יעקובסוןשיעור
הקורס מוגדר כשיעור, אך הוא ילווה בקטעי מקורות, שייקראו ויידונו במהלכו. יסודו של הקורס בהנחה, שהחסידות מעניקה משקל מכריע למאמציו של היחיד לעשות לגאולתו האישית, כשאחד ההבטים החשובים ביותר של מאמצים אלה בא לידי ביטוי בהתחדשותו הרוחנית: פריצת גבולות ה"יש", או ה"טבע", או שגרת הקיום והמצב התודעתי הרגיל – בתשוקת המפגש עם השרוי מעבר למסגרותיהם של התודעה המצומצמת, ההכרה המטעה, והרצונות האנושיים המשתלשלים מהן. המקורות שייקראו ישקפו מגוון רחב של הגות והוגים בחסידות של המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.
דרישות קדם: **חלק א' של הקורס הוא תנאי להשתתפות בחלק ב'הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/07/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/08/2004 בשעה 9:00
0616.1358  חבורת הזוהר - בין יחסים מסוכנים לאהבה
גב' נטע סובולשיעור
השיעורים יוקדשו למבט מקרוב בחבורת החכמים המתוארת בספר הזוהר. מהן החויות המשותפות לבני החבורה? האם ניתן לאפיין דמויות בחבורה? באיזו מידה ניתן להתחקות אחר תחומי עניין או דרכי פרשנות של דמויות שונות?
אילו מערכות יחסים מתקימות בין החברים ועד כמה משמעותיות מערכות אלה לקיום החבורה ולקיום העולם? האם ניתן לזהות היררכיה כלשהי בתוך החבורה מלבד מנהיגותו של ר' שמעון בר יוחאי?
מהם יחסי החבורה עם שאר העולם?
השיעורים יתבססו על קריאה משותפת בטקסטים זוהריים נבחרים, כאשר מתוך העיון בהם ננסה ללבן את השאלות לעיל וכן להעלות שאלות ומוקדי עיון נוספים.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/07/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/08/2004 בשעה 9:00
0616.1402  מהי יהדות ומי הם היהודים - מבוא להגות היהודית בעת החדשה
ד"ר רון מרגוליןשיעור
לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, שלמה לוי שטיינהיים, ש.ר. הירש, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, הרב קוק, הרב סולובייצ'יק, א.י. השל ועמנואל לוינס.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
ביבליוגרפיה:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות
י. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה
י. ברלין – נגד הזרם
א. שבייד – תולדות פילוסופיית הדת היהודית

הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2004 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2004 בשעה 18:00
0616.1403  עולם חדש מופלא: האוטופיה היהודית המודרני
מר ערן סבאגשיעור
הקורס עוסק בבחינת החשיבה האוטופית הייחודית בהגות היהודית המודרנית.
בהמהלך הקורס נעסוק במגוון הוגים המייצגים דפוסים שונים של האוטופיה המודרנית.
החל באוטופיה המשיחית, האוטופיה הציונית ועד לאוטופיה האנרכיסטית היהודית.
בינהם א. ד. גורדון, הרמן כהן, הרצל, נחמן סירקין, גוסטאב לנדאוור ולב שסטוב.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/04/2004 בשעה 18:00
0616.1404  "לכל מקום שאני הולך אני הולך לא"י" - על
מר גדי שגיבשיעור
האמנם ארץ ישראל נמצאת במקום גיאוגרפי או אולי ארץ ישראל היא מקום בתוך הנשמה של כל אחד? האם ארץ ישראל היא בהכרח בארץ ישראל או אולי במקום אחר? האם ארץ ישראל נתקדשה בשל תכונות נצחיות שיש לה או אולי נסיבות הזמן הן שהביאו לקידושה? האמנם יש ליישב כל חלק מארץ ישראל בזמן הזה?
אלה מקצת השאלות שיידונו במהלך הקורס, שיעסוק בתפיסות ובשאלות יסודיות בעניין ארץ ישראל, אשר ריתקה פילוסופים, מקובלים, חסידים והוגים אחרים לאורך הדורות.
כמבוא לקורס יידונו מספר עמדות יסוד מן הקבלה והפילוסופיה של ימי הביניים. עיקר הקורס יוקדש למקורות מאוחרים: החל ממקובלי צפת במאה ה- 16, דרך מקורות חסידיים, ועד בית מדרשו של הרב קוק במאה ה- 20.

ביבליוגרפיה ראשונית:
מ' חלמיש, א' רביצקי (עורכים), ארץ ישראל בהגות היהודית בימי הביניים, הוצאת יד בן-צבי, ירושלים תשנ"א.
א' רביצקי (עורך), ארץ ישראל בהגות היהודית בעת החדשה, הוצאת יד בן-צבי, ירושלים תשנ"ח.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/02/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/03/2004 בשעה 9:00
0616.1405  ניטשה בירושלים - על הדת היהודית והיהודים בפילוסופיה של ניטשה
מר יובל גובנישיעור
ניטשה, מבשר מות האלהים, מצא עניין מיוחד בגנאלוגיה של הדת היהודית בכלל וביהודים בני זמנו בפרט. בפאזה המקראית של הדת היהודית הוא מאתר ביטויים נשגבים של הרצון לעוצמה. בפאזה הכהנית הוא מאבחן ניוון, התנכרות מן הטבע ושלילת החיים שהולידו מתוכם את הנצרות.
בפאזה הגלותית, הוא טוען, הצליחו היהודים לשחזר את העוצמה שאבדה להם דווקא מתוך הסבל שעברו. ולכן, בהיותם נקיים מן הרסנטימנט שהטילו ברודפיהם הנוצרים, ובעלי עוצמה קיומית שצברו בגלות, ניטשה מבקש להשתמש ביהודים בני-זמנו כמנוף לחילוצה של אירופה מן הניוון שבו היא שקועה. היהודים מצידם, ובמיוחד אלה שלקחו חלק בכינונה של התרבות העברית, אם כי לא רק הם, לא נשארו אדישים כלפי ניטשה. עבורם, הפילוסופיה שלו לא היתה כלואה בד' האמות של העיון הספקולטיבי אלא השתרעה על פני החיים עצמם, בין לחיוב ובין לשלילה. כמספר הדמויות שנמנו עם מחייביו או שולליו של ניטשה כך מספר הפרשנויות שניתנו לו. ברנר המתייחס לריבוי פרשנויות זה כותב: 'כל התורות רכות הן ואפשר ללוש בהן כאשר תלושנה הנשים בבצק'. ואכן, המון ידיים עבריות לשו בבצק הניטשאני, כל אחת על פי דרכה.
הקורס מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נבחן את ביקורת הדת של ניטשה, בחלק השני נעמוד על מקומם של הדת היהודית והיהודים בפילוסופיה שלו, ובחלק השלישי נתמקד בפולמוס הניטשאני שהתנהל בתרבות העברית, החל מברדיצ'בסקי שהיה נושא הדגל של הניטשאנים העבריים וכלה באחד העם שהסתייג מן 'הצורה הארית' של הפילוסופיה הניטשאנית ומן 'צעקתם של איזו צעירים בעלי דמיון, שאכלו בוסר בכרמי זרים ורוצים שתקהינה שני כל העם'.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/03/2004 בשעה 9:00
0616.1406  התיאולוגיה של השואה
מר אסף שגיבשיעור
שום אירוע לא הותיר חותם כה עמוק במחשבה היהודית של הזמו האחרון כשואת יהודי אירופה. הדיון בשואה, במשמעותה ובהשלכותיה הוא אולי האתגר העיקרי שעמו התמודדה ההגות היהודית במחצית המאה החולפת. לדיון זה מימד תיאולוגי מובהק: מבחינה דתית- ואפילו מנקודת מבט שיש בה רק משקעים של אמונה - יש ברציחתם השיטתית של שישה מליון יהודים בידי הנאצים ועוזריהם כדי לעורר שאלות נוקבות באשר ליחסו של האל לעמו הנבחר ולאנושות בכללה.

הקורס המוצע מבקש לדון בהיבטים התיאולוגיים של שואת יהודי אירופה ולהתמודד עם השאלות העומדות ביסודם: במה נעוץ ייחודה של השואה מבחינה מוסרית ודתית? כיצד הובן – או לא הובן- אירוע זה על רקע תפישות היסטוריות של ברית, השגחה וגאולה במסורת היהודית? כיצד הוא מקרין על האופן שבו נתפש האל בעיני האדם המאמין בזמננו אנו? שאלות אלה ייבחנו באמצעות קריאה וניתוח של טקסטים שכתבו הוגי דעות יהודיים ונוצריים בנושא ותוך עידוד דיון חופשי וביקורתי בכיתה.

להלן מתווה ראשוני של תוכנית הקורס ושל הנושאים והוגי הדעות שיידונו במהלכו :

שיעור מבוא: מדוע השואה מציבה בפנינו בעיה תיאולוגית.
הצדקת האל (תיאודיציה) בפילוסופיה ובדת- מבט כולל על הבעיה והתשובות הקלאסיות.
גילויים של אמונה נוכח הזוועה (קריאה ב"יוסל רקובר מדבר אל אלוהים" של צבי קוליץ, ב"לילה" של אלי וויזל וב"אותיות של אש" מאת איתמר לווין).
השואה כעונש אלוהי (אלחנן ווסרמן, יואל טייטלבאום, מנחם הרטום).
השואה כנדבך בתכנית אלוהית ובתהליך הגאולה (איגנץ מייבאום, שאר ישוב הכהן, יוסף רות).
הסתר הפנים האלוהי וחופש הבחירה האנושי (אליעזר ברקוביץ', אנדרה נהר, ג'ונתן סאקס).
השלכותיה של השואה על הברית בין האל לעמו (יוג'ין בורווויץ, אירווין גרינברג)
על הסבל האלוהי נוכח הרוע והמצוקה האנושית (האנס יונאס, קלונימוס קלמן שפירא, דורותי סולה, דיוויד טרייסי).
מות האלוהים וחילון השואה (ריצארד רובינשטיין, עדי אופיר).
השואה כבעיה בתיאולוגיה הנוצרית (אולריך סימון, מרסל דובואה, פאול ון-ביורן).

דרישות: התלמידים יתבקשו לקרוא פרקים ומאמרים נבחרים לפני כל שיעור. בסיום הקורס יתבקשו התלמידים לעבור בחינה. אחת מן השאלות במבחן תינתן מראש כעבודת בית.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/02/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/04/2004 בשעה 18:00
0616.3101  חוק-מצווה-הגדרה עצמית:בעיית קיום המצוות
ד"ר מיכאל מאךסמינר
מן המפורסמות הוא ביטול המצוות על ידי פאולוס, השליח הנוצרי הראשון שהשאיר כתבים. מכאן למדים (בני ישראל לדורותיהם) על האופי האנטי-הלכתי של הנצרות. יתרה מזאת הרבה מן התיאולוגיה הנוצרית (בעיקר הפרוטסטנטית) התבססה על טענה דומה.
האם אכן כך הם פני הדברים? גישתו של פאולוס מתימרת להתבסס על דברי ישו עצמו וגם אלה נשענים על תקדימים בתוך המחשבה היהודית. לא די בכך אלא פאולוס מעורר ויכוח חרף בקרב הנוצרים הקדומים – כיצד תיתכן דת נוצרית ללא קשר למצוות? איך יבנו את הסדר הפנימי של הקהילה החדשה?
הסמינר יעסוק בטקסטים הרלוונטים, הן היהודים והן הנוצרים ובראש ובראשונה במכתבי פאולוס עצמו. לאור הטקסטים נבחן את המהלכים המתודיים שהובילו לתפיסה הפשטנית הידועה הנזכרת לעיל.
הערות: סמינר לתואר ראשון, **פתוח גם כשיעור. סמסטר ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.3220  שירה ונבואה אצל ר' יהודה הלוי
ד"ר מנחם לורברבויםסמינר
תיאולוגים יהודיים רבים בימיה"ב, בין אם היו פילוסופים, משוררים או מקובלים ראו בנבואה אפשרות התנסות ריאלית. הויכוח ביניהם היה לא על אפשרותה כי אם על טיבה, וטיבם של כוחות הנפש המעורבים בהתנסות הנבואית, וממילא גם בהכשרה הנדרשת לשם השגתה. הסמינר הזה יבקש לנתח התנסויות נבואיות המתועדות בשירתו של ריה"ל על רקע ההתנסחות הפילוסופית-תיאולוגית השיטתית יותר שלו בספר הכוזרי מצד אחד, ועל רקע יצירתם של משוררים הקודמים לו מצד שני. הללו יכללו הן שירים רלבנטיים של אבן גבירול והן את דבריו של ר' משה אבן עזרא בחיבורו המוקדש לפואטיקה, ספר העיונים והדיונים.
הערות: סמינר לתואר ראשון, סמסטר ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.3223  תורת הנס של רלב"ג
פרופ' שרה קליין ברסלביסמינר
האמונה בנס היא אחת האמונות המרכזיות של הדת. הסבר התופעה הזאת קשה במיוחד להוגים היהודים המקבלים את תמונת העולם האריסטוטלית. בסמינריון נעסוק בפירוש שנותן אחד הפילוסופים היהודים החשובים והמעניינים ביותר בימה"ב, ר' לוי בן גרשום [גרשון] (מאה 14, פרובאנס) לתופעת הנס ולנסים עליהם מספר המקרא. נעסוק במתודת החקירה שבה דן הרלב"ג בשאלת הנס, בפירוש שהוא נותן לו ובמקום תורת הנס במחשבתו. כאן נדון בקשר בין תורת הנס שלו לתורות אחרות במשנתו כמו: בריאת העולם, תמונת העולם, תורת האלוהות, תורת הנבואה ותורת ההשגחה. מקום מרכזי יתפוס הדיון בתפיסה האנתרופולוגית של הנס. כמו כן נשווה את פתרונותיו לאלו של פילוסופים אחרים בימה"ב.
הסמינריון יתמקד בקריאת ס' מלחמות ה', מאמר ששי, חלק שני, פרקים 9-14, ובפירושי המקרא של הרלב"ג העוסקים בנס, אולם ייקראו בו גם פרקים נוספים מס' מלחמות ה' של הרלב"ג, בעיקר פרקים העוסקים בשאלת בריאת העולם, תורת הנבואה ותורת ההשגחה.
הערות: סמינר לתואר ראשון, סמסטר א' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.3300  עולמו הרוחני של המהר"ל מפראג
ד"ר יורם יעקובסוןסמינריון
בקורס זה יידון עולמו הרוחני של אחד מגדולי הוגי הדעות של המאה ה-16, שהשפעתו על הזרמים הרוחניים שלאחריו, לרבות החסידות, גדולה עד מאוד. תורתו של המהר"ל היא בעיקרה תורת האדם, ייעודו הדתי-מוסרי ודרכי השגתו. לפיכך יעסוק הקורס בקצתו ביסודותיה העיוניים של תורת המהר"ל, כשעיקרו יוקדש לבירור ההבטים השונים של תורת האדם שלו: ייחודו של אדם מישראל בצלם האלוהי אשר לו, מעמדה של האומה הישראלית בהוויה ההיסטורית, תכלית שלימותו של אדם ביחסו אל אלוהים ואדם, מעמדן של תורה ומצוות כדרכי ההתעלות הרוחנית,ועוד.
הערות: סמינריון לתואר ראשון, סמסטר א' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.3301  מות, גן עדן וגיהנום בקבלה
ד"ר רונית מרוזסמינר
עמידתו של האדם מול המוות כרוכה במצוקה ובתהייה, אשר כל התרבויות בכל הזמנים ניסו להתמודד עמן. בקורס זה נציג את דרכי התמודדותם של הטקסטים הקבליים עם מצוקה זו – מה היא עצם חווית המוות (עבור האדם המתנסה במותו הוא)? מה קורה לו לאחר המוות ומדוע? האם לידיעות אלו בדבר החיים לאחר המוות יש השלכות על חייהם של החיים? לאורך כל הקורס כולו נשווה בין הטקסטים הקבליים לבין טקסטים יהודיים אחרים וכן בינם לבין תרבויות אחרות, וכך ננסה לבדוק אם יש לקבלה ייחוד בעניין זה. בדיקתן של עמדות תרבויות אחרות תיעשה בעיקר באמצעים ויזואליים (ציורים וסרטים) ובמידה פחותה – באמצעות טקסטים.
הערות: סמינר לתואר ראשון, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.4000  ממיתוס לפרשנות ופרשנות המיתוס
פרופ' איתמר גרינולדסמינר - על מדורי
בקורס זה תיבדקנה אפשרויות שונות של זיקה בין מיתוס לבין פרשנות. במצבים רבים פרשנות יצירתית של מציאות יוצרת מיתוס, לעיתים מיתוסים הם פרשנות של מציאות טקסטואלית מסוימת. במחקר המודרני יש התייחסויות שונות למיתוס והן תיבדקנה בעיקר בזיקתן למיתוסים בעולם היהודי. כמו כן תיבדק הזיקה המשולשת של מיתוס – פרשנות – ריטואל. כמו כן תיבדק הזיקה של מיתוסים לצורות שונות של מיתולוגיה, ותיבדק האפשרות לראות חומרים שאינם מיתוסים מלכתחילה בתיפקודם כמיתוסים.
הערות: סמינר לתואר שני, **פתוח גם לתלמידי התואר הראשון, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.4107  קריאה בטקסטים מאגיים יהודיים
ד"ר גדעון בוהק
בסמינר מחקרי זה נקרא מספר רב של טכסטים מאגיים יהודייים מהתקופה הרומית-ביזנטית (התקופה התלמודית) וימי הביניים המוקדמים (תקופת הגאונים), ובאמצעותם ננסה לשרטט את דיוקנה של המאגיה היהודית העתיקה. טכסטים אלו כוללים קמיעות, קללות, השבעות, ספרי מרשמים מאגיים וספרי גורלות וניחוש עתידות. חלק מהחומר אותו נקרא פורסם כבר על ידי חוקרים קודמים, אולם רובו מצוי עדיין בכתבי יד, בעיקר מהגניזה. במהלך הסמינר נקרא רבים מהטקסטים האלו, ולאורם גם נקרא מחדש את הדיונים במאגיה שבספרות חז"ל ואת הטקסטים המאגיים המשוקעים בה. הקריאה בטכסטים אלו דורשת ידע מוקדם בארמית; ידע בערבית הוא יתרון, אך איננו הכרחי.
הערות: סמינר לתואר שני וראשון, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.4108  תגובות חז"ל לגנוזיס
ד"ר מיכאל מאךסמינר

בשלהי תקופת הבית השני קמים זרמים דתיים-פילסופיים חדשים שאבות הכנסיה (ובעקבותיהם גם החוקרים המודרניים) מכנים בשם כולל בשם 'גנוזיס'. מצד אחד בונים הגנוסטיקאים מיתולוגיה חדשה אשר בחלקה מתבססת לא רק על כתבי המקרא אלא גם גם על פרשנות-מקרא הדומה למדי לפרשנות של חז"ל, ומצד שני הם מציגים את עצמם כנצרות המקורית והנכונה. ממילא הם מצטרפים בכך לטענת הנוצרים שהם הם הממשיכים הלגיטימיים של עם ישראל המקראי.
בגין העירבוביה התרבותית-דתית של אותם ימים יש בהצגה עצמית זו אתגר הן לאבות הכנסיה הן לחכמים בנסיונם לשמור על ייחודיות הקהילות שלהם מול הגנוזיס; אך לא מן הנמנע שתוך כדי פולמוס נכנסו מספר אלמנטים גנוסטיים גם לנצרות וליהדות חז"ל.
מאז ראשית המחקר ההיסטורי-ביקורתי, ובמיוחד במאה ה – 19 עלו, טענות באשר לקטעי ספרות החכמים , הן כאלו שהושפעו על ידי הגנוזיס והן כאלו שלכאורה מנהלים את הויכוח נגדה. לשיא מסוים הגיעו הדברים בספרו של ג"ג שלום – Jewish Gnosticism, Merkavah Misticism and Talmudic Tradition (1965) ובתגובות שגרם להן.
לאחר פרסום כתבי נג' חמדי השתנה הבסיס הטקסטואלי לחקר הגנוסיז ומכאן הצורך לבחון את התיזות השונות מחדש.
הערות: סמינר לתואר שני, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.4112  דפוסים של מחשבה והנהגה פוליטית בעם ישראל בעת העתיקה
פרופ' איתמר גרינולד
בקורס זה יועמדו לדיון מתודי וענייני מחקרים חדשים במיסטיקה היהודית הקדומה. פריסת הקורס תהיה מהמקרא עד עליית הקבלה , ותיבדקנה במסגרתו גם זיקות למיסטיקה הנוצרית הקדומה וכן למיסטיקה המוסלמית.
לקורס יש שתי מטרות עיקריות: להביא לידיעת התלמידים מחקרים חדשים בתחום ובמסגרת זו לנסות לבדוק מתודות מחקר ישנות וחדשות. באופן בלתי אמצעי, יצטרכו התלמידים לנקוט עמדות כלפי המחקר, החומר הנחקר, ושיטות מחקרו.
הערות: סמינר לתואר שני, **פתוח גם לתלמידי התואר הראשון סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.4230  הנבואה במשנת רמב"ם - תיאוריה ופרשנות המק
פרופ' שרה קליין ברסלביסמינר
הסמינריון יעסוק בשני היבטים בתורת הנבואה של הרמב"ם – ההבט התיאורטי וההבט הפרשני. בחלקו הראשון של הסמינריון נעסוק בתורת הנבואה של הרמב"ם בעיקר כפי שהיא מוצגת בפרקי הנבואה במו"נ ח"ב פרקים לב-מח (אבל גם בפרקים נוספים במו"נ), בהלכות יסודי התורה פ"ז, במבוא לפרק חלק ובשמונה פרקים פרק ז. נעמוד על פירוש הרמב"ם לתופעת הנבואה ועל ההשפעות של תורת הנבואה של אלפאראבי ואבן סינא על תורתו. נדגיש במיוחד את ההסבר הפסיכולוגי של הנבואה. מן ההבט הפרשני נראה כיצד מיישם הרמב"ם את תורת הנבואה שלו בהסבר לדמויות הנביאים במקרא. בחלקו השני של הסמינריון נעסוק בתורת פרשנות המקרא של הרמב"ם ובפירושו להתגלויות נבואיות.
הערות: סמינר לתואר שני, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.4300  לוויתנים, נחשים ושאר מזיקים - הרע בספר ה
ד"ר רונית מרוזסמינר
ספר הזוהר, המיוחס לרשב"י בן המאה השניה לספירה, נתחבר בספרד במאה היג. מיד עם פרסומו הפך ל'להיט', ובהמשך הזמן אף זכה למעמד של קדושה. הוא נחשב הספר הקבלי המובהק ביותר, עמוד התווך בבנין הקבלה. גרשם שלום גרס כי אחת הסיבות המרכזיות למעמדו זה של ספר הזוהר הוא התמודדתו האמיצה עם שאלת הרע; הדבר דיבר לליבו של העם אשר חייו המרו עימו. את הקורס נפתח בסקירה של מודלים הגותיים שונים של התמודדות עם שאלת הרע ולאחר מכן נבחן מגוון גדול של טקסטים זוהריים העוסקים בכך – רבים מהם עושים זאת בצורה מיתית וציורית ביותר.
הערות: סמינר לתואר שני, סמסטר א'+ב 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.4310  "יש" ו"אין" - דיאלקטיקה של הקיום ושל העבודה הדתית בחסידות חב"ד
ד"ר יורם יעקובסוןסמינר
הקורס מוקדש לבירור המתח שבין שני קטביה של ההוויה והחוויה, ה"יש" וה"אין", על פי חסידות חב"ד. ה"אין" מציין את האינסופי, השרוי לכאורה מעבר להתנסות האנושית, ואילו ה"יש" מציין את הסופי השרוי בגבולותיו, שהוא גילוייו הדיאלקטי האפשרי היחיד של ה"אין" האלוהי. הקורס יברר את המתח שבין שני הקטבים הללו הן במישור המטאפיסי, מתוך התייחסות אל המשמעות האונטולוגית של המושגים הנדונים, והן במישור של ההוויה האנושית. בהקשר אחרון זה קונים מושגים אלה משמעויות מרתקות ועמוקות הן כמושגים של תודעה אנושית מתבדלת מצד אחד וביטולה מצד אחר, והן כמושגים של עבודה דתית, שבאה לידי ביטוי הן באהבת אלוהים ויראתו, והן בקיומן של תורה ומצוות.
הערות: סמינר לתואר שני, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
0616.4313  המדריך המיסטי לחיי היום-יום:קריאה ב'תומר דבורה' לר' משה קורדוברו
ד"ר עמוס גולדרייךסמינר
ר' משה קורדוברו (נפטר בשנת 1570 בצפת) היה מגדולי המקובלים שבכל הדורות; בפעילותו שילב חריפות עיונית עם פרקטיקות מיסטיות-אקסטטיות. בספרו "תומר דבורה" הציג תורה מוסרית-מיסטית המורה כיצד יממש אדם בחייו ובמעשיו את החוקיות הפנימית הגנוזה במעמקי עולם הספירות. הסגנון הבהיר והקולח שבו נכתב הספר והרצאת הדברים הפשוטה, כמעט עממית, מעידים לכאורה על כך שהספר נועד לשכבות רחבות של קוראים. כנגד זה הובעה במחקר דעה שהספר נועד דווקא למקובלים מתקדמים, שכבר הגו ביצירות המופת העיוניות של רמ"ק, שבהן סיכם בעמקות רבה את הקבלה הקלאסית על מכלול גווניה, ואשר ביקשו לישם את העקרונות התיאורטיים בחייהם האישיים. תוך כדי עיון בחיבור נידרש גם לחיבוריו הקלאסיים הגדולים של רמ"ק וגם לסקירת הז'אנר של ספרות המוסר הקבלית בצפת, שהיתה לה השפעה עצומה על עיצוב דמותה של הרוחניות היהודית במשך דורות.
הערות: סמינר לתואר שני, סמסטר א' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.4400  מקידוש השם לקידוש החיים - בין החילוניות
ד"ר רון מרגוליןסמינר
הסמינר יעסוק בשאלה מה טיבו ומה משמעותו של המושג 'קדושת החיים' לאור השתקעותו במחשבה היהודית המודרנית במיוחד לאחר השואה. האם מדובר בחילון מושג הקדושה ובשימוש מושאל במושגים דתיים לשם האדרת ערך החיים בחברה החילונית? שמא יונק מושג זה גם מערכים מרכזיים בספרות הרבנית כמו זה שעוצב ברעיון 'פיקוח הנפש' של חז"ל? האם הביטוי 'קידוש החיים' שטבע הרב יצחק ניסנבוים ז"ל בגיטו ורשה כצו שעה, מנוגד למסורת ההקרבה העצמית של מקדשי השם ומבטא שינוי והיפוך ערכים שהתחולל גם בתוך החברה היהודית הדתית על רקע מאורעות השואה? שאלות אלו ושאלות נוספות הקשורות בחילון הקדושה ובקידוש החולין בכלל ובמהותם של תהליכים אלו בעת החדשה בפרט, יעמדו במרכז הדיון בסמינר זה.
הערות: סמינר לתואר שני , סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.4401  'אני ואתה' - הפילוסופיה הדיאלוגית של מרטין בובר
ד"ר רון מרגוליןסמינר
הסמינר יוקדש לעיון ולימוד מעמיק בספרו הפילוסופי המרכזי של מרטין בובר 'אני ואתה'.
בין השאלות שתבחנה תהיה שאלת טיבו של השינוי שהתחולל בהגותו של בובר ביחסו למיסטיקה וסוגיית המתח שבין מוסר למיסטיקה כפי שהם עולים מן הספר ומן הדיון המחקרי בסוגייה זו.
הסמינר יעסוק מצד אחד במקורות המקראיים והחסידיים שהשפיעו על בובר ומצד שני במקורות הפילוסופיים הניכרים בו. בנוסף תידון השפעתו של הספר על המחשבה הפילוסופית, הפסיכולוגית והחברתית במאה העשרים.
הערות: סמינר לתואר שני **פתוח גם לתואר ראשון, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00
0616.5100  בין גברים לנשים בספרות חז"ל
גב' נועה דולב - ישראלישיעור
בקורס נקרא מגוון טקסטים מספרות חז"ל, העוסקים בגברים, נשים, וביחסים ביניהם.
נדון באופן בו משתקפים יחסי גברים ונשים בספרות חז"ל, ובאופני הייצוג הייחודיים, בהם משתמשים מחברי הטקסטים כדי לבטא את עמדותיהם (החל מניסוח כללים רשמיים, וכלה בשימוש בדרכי הסיפור והאגדה).
מתוך כך ננסה לעמוד על מוטיבים מרכזיים בעולמם התרבותי של חז"ל, ובהשקפת עולמם הדתית.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 4 ש"ס
0616.5101  זרמים בהגות היהודית בימי הבית השני
ד"ר מיכאל מאךשיעור
הזהות היהודית המסורתית נשענת על שני עמודי תווך: המקרא מזה וספרות חז"ל מזה. שניהם מציינים במידה זו או אחרת גם את גבולות תקופת הבית השני שכן מייחסים את עיצובם של רוב כתבי המקרא (לא שכל כולם!) לראשית התקופה ואילו כתבי חז"ל נובעים מיד לאחריה. בין ובין התרחב גיבוש חדש של אותה זהות קולקטיבית תוך עימותים פנימיים הן על פי הרקע הפוליטי- חברתי הן על פי תפיסות דתיות שונות. מקובל לדון בכל אחד מן הזרמים השונים בנפרד כתופעה דתית-חברתית בפני עצמה. בקורס זה ייעשה נסיון לשרטט את התמונה הרחבה משיבת ציון ועד גיבוש ה'יהדות' החדשה נוסח חז"ל.
לצורך הדיון יחולק החומר הרב בין הסמסטרים כאשר כל חלק של הקורס יהיה בלתי תלוי בשני, אך לתלמיד המבקש להכיר את התקופה כולה מומלץ להשתתף בשני חלקי הקורס.
החלק הראשון יעסוק באותם זרמים שתרמו באופן פוזיטיבי לגיבוש החדש של הזהות היהודית; עצם גיבוש המקרא כקאנון כתבי הקודש; ספרות החכמה ותרומותיה לתפיסות דתיות; השפעת המחשבה ההלניסטית; ראשית תנועות הפרושים והצדוקים; מקומו של המקדש, הקרבנות והכהונה מול התעוררות מוסרית חדשה; זהות קולקטיבית מול ערכו של הפרט ועוד.
בחלק השני נעסוק בואתם זרמים אשר תרמו אמנם לתהליך אך מתוך התנגדות: המחשבה האפוקליפטית; אנשי קומראן; ראשית הנצרות; יהדות הלינסטית בזכות עצמה.
כאמור, כל אחד מן הנושאים ראוי לדיון מעמיק בפני עצמו. בכל זאת נראה נכון לנסות ולהציג את התקופה המרתקת כולה על זרמיה ומאבקיה הפנימיים.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/04/2004 בשעה 18:00
0616.5102  חויה וליטורגיקה בעת העתיקה
ד"ר מיכאל מאךשיעור
ראשיתה של המיסטיקה היהודית שרויה בערפל. טרם נקבע זמן ומקום לספרות ההיכלות (יורדי המרכבה) ובכל זאת ברור שספרות מיסטית זאת נשענת על מסורות עתיקות יותר. אחד המאפיינים הבולטים בספרות זאת הוא הפן הליטורגי-פיוטי. מכאן עולות שאלות רבות באשר לקשר בין חויה מסיטית לתפילה ולריטואל בכלל.
בשנים האחרונות נעשו כמה נסיונות להצביע על קשרים אפשריים ואולי אף סימנים מובהקים יותר של חויה מיסטית דווקא בקשר לטקסטים ליטורגיים-פיוטיים מתקופת הבית השני. בין הטקסטים בולטים כמה שרידי ספרות קומראן, אך גם חלקים מן הספרות החיצונית משמשים את החוקרים להשלמת התמונה.
בשיעור נבדוק יחד עם התלמידים את האספקטים ה'מיסטיים' של אותם כתבי הבית השני מול ספרות ההיכלות.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 4 ש"ס
0616.5103  'יהדות אחרת' בימי הבית השני
ד"ר מיכאל מאךשיעור
** ראו תחת הכותר – "זרמים בהגות היהודית בימי הבית השני".
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 9:00
0616.5104   שיר השירים-ארוטיקה, אהבה ותיאולוגיה במחשבת חז"ל
מר דב אלבויםשיעור
מיהו האל במסורת היהודית: מלך רם ונישא, או אהוב ומאהב ניצחי? אל קנא ונוקם או אב הרחמים?

בכל דור ודור מתעצבת מחדש דמותו של האל על ידי קבוצות שונות וחכמים שונים. עיצוב זה בא לידי ביטוי הן בספרות ההגותית של המקורות היהודיים והן בפרקטיקה של הריטואלים השונים המתפתחים במסורת היהודית וזוכים לעיבוד מחודש. כמו כן, משפיע עיצוב זה על צורת הפנייה אל האל בסגנונות שונים של תפילה ונבואה. בקורס זה ננסה לעמוד על טיבם של עיצובים מסוג זה בעקבות "שיר השירים" והפרשנויות השונות עליו החל מתקופת המקרא, ספרות חז"ל, קבלה ואולי אף בחסידות.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס